רכישה של סמארטפון חדש עלתה לי בכמה שעות טובות שלי ושל אחרים עד שהצלחתי להביא אותו למצב עובד. זה הביא אותי לכתוב מאמר לעיתון אפוק טיימס על תובנות לגבי מורכבות המוצרים שמייצרים היום, למה זה קורה ולמה לא שמים דגש על פשטות ו USEBILITY.

תהנו.

http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/11531/77/ 

אם המכירות של טלפונים חכמים היו על הפנים, אולי היית צודק. אבל עובדה שהמוצר נמכר יפה ושגם בלי להשקיע ביוזביליטי ובתיעוד, כולם מצליחים להפעיל אותו. כך קיבלנו מוצר שהוא גם חכם וגם זול משהיה יכול להיות לו היו משקיעים ביוזבליליות וכותבים תיעוד טוב.

שיט, עלית עלינו.... 

פשטות (במובן של פישוט/הפשטה - simplification) זה אחד מהאלמנטים המשותפים לכל מוצרי התוכנה שאנו מפתחים.

קראתי את המאמר המעניין ואני מסכים ומזדהה

תמיר

GoMidjets - Automate Your Advantage

תודה על התגובות.

המכירות של הסמארטפונים טובות, כי הן עונות על צורך אמיתי של אנשי עסקים (דואר, יומן וכו' זמינים כל היום בכל מקום). עדיין יש מקום לחשוב על פישוט המוצר כך שיתאים לשימוש מהיר ואינטואיטיבי. זה יחסוך גם בהשקעה הנדרשת בתיעוד ומדריכי משתמשים.

הי דביר,

כתבת:

נראה שחלק מהיצרנים התבלבלו. הם שמו בראש מעייניהם להוסיף תכונות רבות ככל האפשר למוצר, ושכחו שמישהו גם צריך להשתמש בו. הם לא ביצעו הבחנה בין רוב האוכלוסייה שמשתמשת בחלק קטן מתכונות המוצר לבין זו שבאמת צריכה מגוון רחב של יישומים

אני מניח שהיצרנים מנסים ליצור מוצרים שקל להשתמש בהם, אבל גם החבאת התכונות המורכבות היא בעייתית כי לפעמים צריך להגיע לתכונות המורכבות בשביל לתקן או לשנות התנהגות פשוטה.

קראתי בעבר מאמר יפה של מישהו שדן בנושא. הוא מתחיל במשהו שנראה כמו אקסיומה - "אף אחד לא משתמש ביותר מ-20% מהתכונות של מעבד התמלילים. אני הייתי כותב היום מעבד תמלילים עם 20% תכונות וכובש 80% מהשוק." הבעיה היא כמובן שכל אחד משתמש ב-20% אחרים של התוכנה. כדוגמא הוא מביא תכונה שולית לחלוטין לרובנו - ספירת מספר המילים במסמך, אבל מי שכותב מאמרים לעיתון/אתר סופר כל שנייה האם הוא כבר הגיע לאותן 250 או 2500 מילים שהוא נדרש לכתוב.

אפשר למצוא עוד המון דוגמאות כאלה וכנראה שלכל ה-features שיש בכל המכשירים יש איזה צרכן. מפתחי המוצר צריכים להחליט כמובן האם יש להתחשב באותו צרכן ובדרישות שלו, ואם כן, איך לשמור על ממשק פשוט ולהכין מאחוריו אוסף features עשיר.

היי גנאדי,

אני מסכים שלא תמיד יש חפיפה בין ה 20% מהתכונות החשובות למשתמשים שונים, אבל חברה שמפתחת מוצר צריכה לזהות את סט השימושים הבסיסי ולדעת לפשט אותו. סט השימושים הזה משתנה במהלך הזמן (לדוגמא, בסמארטפון חיבור למייל זה משהו שצריך להיות בבסיס). ברור שצריך להבין מי קהל היעד ולדעת להתאים את רמת הפשטות לרמת המשתמשים. בסופו של דבר, כמו בהרבה דברים בחיים - תפסת מרובה, לא תפסת.

דביר,

אתה כותב כל הזמן על "יצרנים", אז בוא נפתח את זה. מוצר (וגם שירותים), בגלל  הצורך במיקבול והתמקצעות, יוצא לעולם בידי מספר לא קטן של אנשים: מהנדסי מוצר, מעצבים, מהנדסי פיתוח ובדיקות, מנהלי פרוייקטים, בקרי תקציב, ומעל כולם מנהלים בכירים. הדינמיקה שנוצרת בעקבות זאת תמיד תוביל ל-over featuring. הדבר נובע מסיבות פסיכולוגיות - הרצון להוכיח לקולגות ולמתחרים כאחד ש-"אנחנו יכולים לעשות יותר". פשטות, כמו חסכון, אינה סקסית.

התחרות (שרק מתגברת, ומכאן הפסימיות שלי) הביאה להחרפה של תהליכים אלה, ולניתוק לא פעם מהמציאות. אני מניח שאתה מכיר את הדינמיקות מהעבודה שלך. הן משותפות כמעט לכל סקטור עסקי, כי כמו שאמרתי, סיבת השורש היא פסיכולוגית.

להבדיל, הסיבה לקשיים שלך בתפעול והתאמת המכשיר החדש נובעות מסיבות אחרות. ראשית, הכשלון המהדהד שלנו כגוף יוצר וחדשני לפתור את בעיית ניהול הידע והתהליכים. יש והיו הרבה נסיונות לכך, אבל כמו שאמרתי, זה תחום לא סקסי (כמה מאיתנו מזילים ריר כשהם שומעים על כנס בנושא ניהול ידע?). ובאותו הקשר, הסיבה השניה היא הסתמכות-יתר על "חלופת הגוגל" כמו שאני קורא לה: במקום לחשוב היכן נמצא פריט המידע, פשוט לזרוק לרשת (או למחשב האישי) שאילתא ולסמוך על האינטואיציה של החבר'ה במאונטיין ויו, קליפורניה (שני ניחושים מהיכן אני יודע היכן הם יושבים). הצעירים כבר הפנימו לגמרי את צורת העבודה חסרת-השיטה הזו, "זקנים" שכמונו עוד מנסים לפעול לפי קודים של הכלכלה הישנה.

יואב, אתה צודק בניתוח שלך, אבל אני חושב שחלק מהאשם הוא באלה שבודקים ומעריכים את המוצרים. הם אינם שמים מספיק דגש על פשטות השימוש, אלא הרבה יותר על כמות ורמת התכונות השונות. גם הצרכנים הולכים שולל אחרי שפע התכונות, למרות שרובם היו מסתפקים במצלמה פחות משוכללת תמורת נוחות תפעול.

לגבי גישת גוגל, אני חושב שמדובר בשיטה מצויינת שיצרני פלאפון מנסים ליישם. הבעיה היא שהצלחתם מאד חלקית (כך דרך אגב הגעתי לסוליטר) וגם אחרי שמצאת תכונה מסויימת, עדיין לא אינטואיטיבי להפעיל אותה (לדוגמא, אם הגעת לבלוטות', לא בהכרח תדע להתחבר לדיבורית).

בקיצור, הגיע הזמן שיקום יצרן שיגיד - המוצר שלי הכי פשוט לתפעול ולכן כדאי לכם לקנות אותו.

צטט: גנאדי 2009-06-05 23:25:17

הי דביר,

 

כתבת:

 

נראה שחלק מהיצרנים התבלבלו. הם שמו בראש מעייניהם להוסיף תכונות רבות ככל האפשר למוצר, ושכחו שמישהו גם צריך להשתמש בו. הם לא ביצעו הבחנה בין רוב האוכלוסייה שמשתמשת בחלק קטן מתכונות המוצר לבין זו שבאמת צריכה מגוון רחב של יישומים

 

אני מניח שהיצרנים מנסים ליצור מוצרים שקל להשתמש בהם, אבל גם החבאת התכונות המורכבות היא בעייתית כי לפעמים צריך להגיע לתכונות המורכבות בשביל לתקן או לשנות התנהגות פשוטה.

 

קראתי בעבר מאמר יפה של מישהו שדן בנושא. הוא מתחיל במשהו שנראה כמו אקסיומה - "אף אחד לא משתמש ביותר מ-20% מהתכונות של מעבד התמלילים. אני הייתי כותב היום מעבד תמלילים עם 20% תכונות וכובש 80% מהשוק." הבעיה היא כמובן שכל אחד משתמש ב-20% אחרים של התוכנה. כדוגמא הוא מביא תכונה שולית לחלוטין לרובנו - ספירת מספר המילים במסמך, אבל מי שכותב מאמרים לעיתון/אתר סופר כל שנייה האם הוא כבר הגיע לאותן 250 או 2500 מילים שהוא נדרש לכתוב.

 

אפשר למצוא עוד המון דוגמאות כאלה וכנראה שלכל ה-features שיש בכל המכשירים יש איזה צרכן. מפתחי המוצר צריכים להחליט כמובן האם יש להתחשב באותו צרכן ובדרישות שלו, ואם כן, איך לשמור על ממשק פשוט ולהכין מאחוריו אוסף features עשיר.

 

 נראה לי שבנושא הזה יש מה ללמוד מ-FireFox (וממוצרים אחרים שיש להם API עשיר). הדפדפן עצמו הוא מאוד בסיסי. אבל עדיין מצליחים להגיע איתו לפונקציונליות עשירה מאוד שמותאמת כמעט לכל צורך. יש כאלה שירצו רק את הדפדפן - שורת הכתובת + תפריט פשוט ויש כאלה שירצו תוספים אחרים אבל התוספים שלי שונים בחלקם משלך...

עבודה בצורה כזאת, מאפשרת לך לא רק לייצר מוצרים "פשוטים" לשימוש אלא גם ואולי אף בעיקר - לא להתיימר להמציא הכל בעצמך...

זה גם היה ההבדל בין פייסבוק למייספייס. בעוד שמייספייס ניסו להבין לליבם של כל הגולשים שלהם ולתת את הפונקציונליות שהם צריכים, פייסבוק סיפקה ממשק מינימליסטי ואיפשרה לאחרים להעשיר את חוויית השימוש באמצעות אפליקציות נוספות.

בחזרה לנושא הטלפונים - יש מגמה דומה גם בזירה זו.

ה-iPhone - הוא טלפון פשוט למדי מבחינת הפונקציונליות שלו אך אפשר להעשיר אותה דרך אלפי האפליקציות שנוצרו עבורו, בזכות זה שבנו API ידידותי...

האנדרואיד - אותו הדבר.

המודו - הלכו עם הנושא הזה עוד יותר רחוק. טלפון הכי הכי פשוט שיש ושאפשר להלביש עליו את ה"חליפה" (Modu Jacket) שמתאימה בדיוק לצרכים שלך... ( " API " לחומרה ולא רק לתוכנה). למרות הנבואות הקודרות, לי יש הרגשה שהם דווקא יצליחו...

נוקיה לעומת זאת - למרות טיב מוצריה עדיין מנסה לעשות הכל לבד... ובגלל זה יש להם תפריטים עם תתי תפריטים ועם תתי אפשרויות...

עמנואל,

אני מאד מסכים עם הניתוח והדרך. אני שמח שיש דוגמאות ליצרנים שכן חושבים על פישוט המערכת הבסיסית (יש עוד כמה). נקווה שהם לא יתקלקלו בגרסאות הבאות (כמו שקרה לנוקיה)

דביר

באותו נושא - מצרף לינק להרצאה בנושא usability של תוכנה (בעיקר באפליקציות אינטרנט).

לדעתי כל מי שעוסק בבנייה של ממשקי משתמש חייב להכיר את הכללים הבסיסיים שמוצגים בהרצאה הזאת...

תיהנו.