צטט: coachmaster 2009-06-09 16:14:03

לא הבנתי מה הסטטוס של האיש - שותף? שכיר? מכך שהוא תלוי בעמלות עתידיות שיגיעו אני מניח שהוא שותף ברמה זו או אחרת.

ומה שאני מבין ממה שהעלית הוא שמוקד חוסר שביעות הרצון של האיש הוא בהיעדר הכנסות בהווה.

כיוונים אפשריים שנראה לי לחקור בהם:

מהם הערכים של האיש? מבין שני המצבים: 'חסר בהווה' ו-'עושר בעתיד' - איזה תואם יותר את ערכיו? האם להתעשר זה באמת כח מניע משמעותי אצלו? אם לא, זה יכול להסביר מדוע קשה לו לסבול את קשיי ההווה בתקווה להבטחה עתידית.

כיוון נוסף - האם פועל כאן חסם כלשהו? כי אם הוא כל כך בטוח שהכסף יגיע בסוף, זה אומר שהוא מאמין שבטווח הארוך המצב יביא לו תוצאות טובות. אם יטוש את החברה בגלל הקושי היום, זו התנהגות שניתן לתאר ככזו שמביאה לתוצאות רצויות בטווח הקצר אבל מכשילה אותו בטווח הארוך - וזו, באימון ממוקד התוצאות, אחת ההגדרות שאנו נותנים לחסם. 

עד כמה באמת חסר לו? תחושת החסר - האם היא נובעת ממחסור בצרכים בסיסיים בהווה או רק מההשוואה לשותפיו שיש באפשרותם לטוס לפריז? האם הבעיה היא שבאמת חסר לו משהו שהוא זקוק לו, או בחוסר היכולת "להציג עושר"?

וכמובן - איך ראה את הדברים לפני שהצטרף, ומה היו האפשרויות האחרות שלו?

 הי שמעיה,

תודה על ההתייחסות המפורטת והעניינית, תוכל להשלים את תמונת הרקע במענים שלי ליאיר וגלית (לעיל).

הסוגיות שציינת עלו בחלקן בשיחה, על ערכים ומחסומים נתחיל לעבוד מיד בהתחלת האימון, אם יתממש, (זו הייתה רק שיחת הכרות ושיחה לאפשרות של אימון ויהיה לה המשך). שיעורי הבית שיכין יהוו את הבסיס להתחלת שיחת בניית הערכים ואיתור המחסומים.

צטט: קרן מתודיקה 2009-06-09 18:18:28

ממה שתארת - עולה שהבעיה של המתאמן היא תחושת התסכול מהפער

(שווה לבדוק האם זאת מטרת האימון להתמודד עם התחושה או לנסות לקצר את זמן ההמתנה לכסף וכו' ) 

הייתי מתעכבת קצת על התחושה הזאת, מה אני מרוויח ממנה מה אני מפסיד ממנה. איזה עוד דברים בחיים גרמו לי תסכול ואיך התמודדתי איתם.

אפשר לתת לו תרגיל או להביא בעצמך דמויות של מתוסכלים מפורסמים שהיו במצב שלו כלומר היו במקום מסויים ורצו להגיע למקום אחר ומה הם עשו עם התסכול שלהם.

שווה לבדוק לאיזה עולם הוא מתחבר. אם ספורט - אפשר להביא את פדרר שחיכה כמה טורנירים בשביל להשוות את שיא הזכיות, אם תנ"ך אפשר להביא את משה שרצה להביא את העם לארץ המובטחת אבל הם רצו את סיר הבשר, אם סרטים אפשר להביא את ג'ימס בונד שכל פעם צריך להציל את העולם מחדש ( סתם בצחוק) וכו'

בהצלחה  

 הי קרן,

1. ברמה האישית קשה לי להתכתב עם אנונימית, ללא תמונה ובלי רקע כלשהו ואמירה "על עצמי".

2. התסכול הינו ממשי עבורו , חי זאת כמצב אמיתי כמו שאת קמה בבוקר, אצלו התיסכול קם בבוקר.

3. השאלה שלו בעצם מה עושים אם זה ?, נכון שזה לא תהיה שאלת/ מטרת האימון אבל כרגע זו השאלה.

4. תוכלי לקבל רקע נוסף בהתייחסויות שלי לתגובות קודמייך לעייל.

תודה על הכיוונים שנתת, שאלות הרווח והעלות של זה - (אין באימון מושג של הפסד לטעמי) - הינן ברוטינה שלי באימון.

 בברכה בבט

צטט: manhigut 2009-06-09 18:30:36

צטט: צבעוני 2009-06-09 14:31:34

האם הוא שכיר ?בעלים?שכיר עם אופציות?שותף לרווחים?השקיע כסף פרטי?הלוואות בעלים?עד כמה קבלת החלטה שלו לגבי שינויים בחברה יקבעו את גורלה?

 

מידת המעורבות שלו ,הפוזיציה שבה הוא נמצא ,השפעתו בדרקטוריון החברה והתלות של המנהלים האחרים בו ,הם אלה שיקבעו לך איזה סוג של אימון אתה תעשה לו.

 

האימון הזה במידה ויתייחס וישלב נגיעות למהוות העיסוק ושינויים שכרוכים בכך יהיו מלווים ומשולבים ביעוץ.

 

במידה והוא שכיר בחברה ,לא מושקע בכסף ,לא חתום על הסכמים ערבויות אישיות והתחייבויות קושרות מכל מן וסוג,יהיה אימון אישי שיברר אצלו את המניעים להשארותו  בעולם לא מאושר והדרך ליצירת השינוי בחייו....

 

 מסכימה עם כל מילה של יאיר. הייתי מוסיפה ניתוח והבנת ערכיו, מה הביא אותו לעבודה הזאת ומדוע עשה מלכתחילה ויתורים כל כך גדולים כשנכנס. על איזה ערכים העבודה הזאת עונה לו ועל מה יוותר אם יעזוב. וכמובן כל מה שיאיר אמר - חייבים לדעת מה תנאי התעסוקה של המתאמן, לפני שממשיכים הלאה. כמו כן, לא יזיק להבין איך הוא מנהל את הכסף שלו בכלל, כי יתכן שגם שם ישנה בעיה, או שהוא בא ממצוקה מאוד גדולה לפני שנכנס וכו' (וכו' - דהיינו מכאן אתה יכול לקחת את המושכות).

 

מיכל קלעי היל - מאמנת, במאית תקשורת
לתקשר, לשחק, להוציא את העוצמה שבפנים - לחופשי!
ffi.michal@gmail.com
054-4630891

מיכל שלום, תודה על הדברים,

ואני חשבתי שבסקירת המקרה פרטתי המון, יותר מידי פרטים......והנה זה לא היה מספק.

השלמת תמונת רקע ומענה לחק מהשאלות שעוררת תוכלי למצוא בבקשה בהתייחסותי לתגובות קודמייך בעיקר גלית, יאיר ושמעיה.

הכיוונים שלך טובים, נכונים וישימים באימון ואין ספק שאהיה על גל זה - אם נכנס לאימון.

כרגע אני מעוניין ברעינות / דרך להסיר ממנו , בשיחה אחת נוספת המתוכננת לנו כהמשך שיחת ההכרות את מחסום התיסכול.

תודה  בבט

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-09 18:33:47

היי בבט,

אני חושבת שלפני הכל עליך להבין את אופן ההעסקה שלו/החוזה עמו.

משהו פה לא ממש מסתדר לי.

על פי המתואר אין לו הכנסות בכלל והוא נסמך על אחוזים מהכנסות עתידיות בלבד.

זה עושה אותו שותף בעסק. האם השותפות שלו מעוגנת בחוזה חתום, הוגן וברור?

אם, לעומת זאת, הוא הועסק כמנהל תפעול שכיר והובטח לו שיקבל שכרו רק כאשר החברה תרוויח - יש פה בעיה חוקית מעבר לכל בעיה אחרת.

אני הייתי מבררת קודם כל האם אותו תסכול יש לו שורש שקשור בכך שאין לו חוזה שותפות שמעגן את הזכויות שלו.

אם הסיטואציה היא שהוא אכן שותף והזכויות שלו מעוגנות  ולא זו הבעיה -

רק אז הייתי מבררת האם ולכמה זמן הוא מוכן להמשיך בתנאים הנוכחיים ואם לא, אילו אפשרויות עומדות בפניו. בדיוק בקו שאתה הלכת ושכתבו פה המאמנים שענו לפניי.

 הי שירלי,

 המענה אליך מאד דומה לזו הקודמת (מיכל), 

צטט: עדי אשר 2009-06-09 19:46:05

צטט: bebt 2009-06-09 18:33:47

בקשה לעצות

 

.....

זהו חברים - ואליכם השאלה לאחר כל הרקע המפורט מה אתם מציעים - כיצד להמשיך , מהו הכיוון האפקטיבי.?

תודה בבט

 

אני מעוניין להתייחס דווקא מכיוון אחר - המאמן.

שתי נקודות למחשבה:

• למה מאמן צריך לבקש עצות - מתוך הנחות הבסיס של האימון וגם הסופרויז'ון, יכול להיות שאפשר להתאמן ולא לקבל עצות.
•  למה כבר צריך כיוון אפקטיבי, לשם מה צריך לנחש לאן המתאמן צריך/רוצה ללכת?
• לי נראה שעוד מוקדם לקבוע מהו הכיוון יש עוד מספיק שאלות על עובדות, תחושות, רצונות ושאר ירקות שכדאי לברר עם המתאמן.

 

שוואייה, שוואייה.

 

עדי

  הי עדי,

  אתה צודק לחלוטין ,

  אנחנו (הפונה ואני) בשלב אמצעי של שיחת הכרות , הכרות עולם האימון ומה זה יוכל לאפשר עבורו.

  ומכאן שגם טרם נפלה החלטה שלו-שלי אם נכנסים לתהליך.

  המחסום הראשון שהוא הצהיר עליה ואני חוויתי בשיחה - זה תיסכולו מהמצב הנוכחי וכבר הרחבתי מאד בסקירת המקרה וגם

  בהתייחסות שלי למגיבים - אני מזמין אותך לעיין בהם - תוכל לקבל תמונה יותר רחבה.

צטט: bebt 2009-06-10 12:33:12

צטט: עדי אשר 2009-06-09 19:46:05

צטט: bebt 2009-06-09 18:33:47

בקשה לעצות

 

.....

זהו חברים - ואליכם השאלה לאחר כל הרקע המפורט מה אתם מציעים - כיצד להמשיך , מהו הכיוון האפקטיבי.?

תודה בבט

 

אני מעוניין להתייחס דווקא מכיוון אחר - המאמן.

שתי נקודות למחשבה:

• למה מאמן צריך לבקש עצות - מתוך הנחות הבסיס של האימון וגם הסופרויז'ון, יכול להיות שאפשר להתאמן ולא לקבל עצות.
•  למה כבר צריך כיוון אפקטיבי, לשם מה צריך לנחש לאן המתאמן צריך/רוצה ללכת?
• לי נראה שעוד מוקדם לקבוע מהו הכיוון יש עוד מספיק שאלות על עובדות, תחושות, רצונות ושאר ירקות שכדאי לברר עם המתאמן.

 

שוואייה, שוואייה.

 

עדי

  הי עדי,

  אתה צודק לחלוטין ,

  אנחנו (הפונה ואני) בשלב אמצעי של שיחת הכרות , הכרות עולם האימון ומה זה יוכל לאפשר עבורו.

  ומכאן שגם טרם נפלה החלטה שלו-שלי אם נכנסים לתהליך.

  המחסום הראשון שהוא הצהיר עליה ואני חוויתי בשיחה - זה תיסכולו מהמצב הנוכחי וכבר הרחבתי מאד בסקירת המקרה וגם

  בהתייחסות שלי למגיבים - אני מזמין אותך לעיין בהם - תוכל לקבל תמונה יותר רחבה.

 כאמור - אתה צודק בכיוון וכן גם בעיתוי, העניין הנקודתי שלי מתייחס להמשך ההכרות בינינו בשיחה הקרובה, על מנת שאוכל לפתוח בפניו את עולם האפשרויות ובהיותו מקשיב, שותף ודומיננטי בשיחה כאשר מחסום התיסכול אינו מעוור לו את החופש לראות את האפשרויות - ביקשתי עצה ספציפית ל"פטנט", שכנראה ואינו נמצא באמתחתם של המגיבים עד כה (ויתכן ולאור ההבהרות הנוספות שלי הם יגיעו גם יגיעו), - כמו דרך גישה להסיר ממנו, בשיחה אחת את מחסום התיסכול.

התבטאתי כבר לקודמיך בתגובות - כפי שאתה קם בבוקר, אצלו התיסכול קם בבוקר, הוא אינו במצב שיכול לקבל החלטה שנקייה מהרעש החזק המתרוצץ במוחו. שאלת התיסכול לא יהיה בשום אופן הנושא האימוני אבל על מנת שהוא יוכל גם לראות זאת , וכבר בשיחה הקרובה, חיפשתי עצת קסם אצל החברים בקהילה.

 

ואגב כך - יש לי מאמנת אישית לעניין הסופרויז'ן ואימון בכלל כמו גם מאמנים חברים נוספים לדסקס איתם.

בברכה  בבט

רוצה פטנט? קיבלת

מאוחר יותר אכתוב בבלוג וכאן רשומה על רגשות.

כרגע, הצעתי היא - להתיידד עם התסכול.

תסכול הוא רגש מניע ואפשר להשתמש בו.

הבעיה היא תסכול מהתסכול.

עדי

צטט: רוח כחומר 2009-06-10 01:01:01

מעבר למה שכתבתי לך באופן פרטי על הסיפור, אז לעיניין שאלתך מה לעשות?

 

- ראשית, האדם מציף אותך בפרטים שמסתירים אותו (ערכיו) מעצמו וממך. בשביל זה יש לו את כל מערכות היחסים האחרות בחייו. באימון לעולם אל תניח לסיפורים ולפרטים להסתיר את האדם.  ב CTI מלמדים את אומנות השורה התחתונה - הסיפור לא מעניין, והוא אפילו מזיק. מה הערכים הנגלים? מה הפחדים הנגלים? 

 

- הסתקרן לגבי מי הוא? מה חשוב לו? אותן בעיות שצצות בסיפור הזה סביר שצצות בתחומים רבים אחרים בחייו. איפה עוד הוא משמש "סוס עבודה"? איפה עוד הוא פועל למען חזון ואסטרטגיה עד לרמה שהפרקטיקה והטקטיקה נזנחות? למה זה משנה לו איך המנהלים חיים? לא בתור שיפוט עליו - אלא מתוך הסתקרנות. תוכל לגלות כמה ערכים שלו רק בבירור השאלה הזאת. מה מניע אותו לעבוד בלי שכר תמורת רווח עתידי עוד 20 שנה? עוד מספר ערכים. וכשתגלו יחדיו מספיק ערכים שמניעים אותו ("חיוביים" - ערכים, ו"שליליים" - פחדים גם יחד).

 

- זה נראה חומר קלאסי לאימון ערכים בסיסי, אבל לא רק. גם נושא של בחירות בחיים. איך יוכל לבחור בחירות עוצמתיות אם יתחבר לערכיו?

 

- עוד אפשרות זה לצלול איתו לתוך התסכול שלו. מה אפשרי לו שם? מה הוא לא מרשה לעצמו להיות? ואם כן ירשה לעצמו?

 

עשה מה שתעשה, אבל התרחק מהפרטים, מהרעש - ועבור להתמקד באדם, בערכיו, ברגשות שלו.

 

בהצלחה

   הי עופר,

 יש כאן, כנראה, פיספוס ברמת הבנת הבקשה, התקשורת שלי לקתה בכך. אני (וגם אתה) חשבתי שרמת הפרוט רחבה מידי  (קרוב לוודאי שהרחבתי בפרטים הלא תורמים) ולאור התגובות מצאתי לנכון להרחיב את הרקע.

 את השלמת יריעת הרקע תוכל לקרוא בהתייחסותי לתגובות קודמיך לעייל.

- אומנות השורה התחתונה והמנעות מפרטים כאמצעי הסתרה - מסכים ומקובל,

- ערכים/ פחדים וכד' - לא בשלב זה, אנחנו בשיחת הכרות שחולקה ל-2 פגישות, נושא התיסכול גם לא יהיה בשום דרך נושא האימון.

- לצלול לתוך התיסכול - אני קונה וזו בהחלט דרך ראוייה להמשך בשיחה הקרובה.

- כפי שעניתי לך בתיבה הפרטית - אתה מוזמן להציג את פנייתך האישית ותגובתי - כבל עם, עדה וקהילה. 

צטט: bebt 2009-06-10 11:55:29

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-09 18:33:47

היי בבט,

אני חושבת שלפני הכל עליך להבין את אופן ההעסקה שלו/החוזה עמו.

משהו פה לא ממש מסתדר לי.

על פי המתואר אין לו הכנסות בכלל והוא נסמך על אחוזים מהכנסות עתידיות בלבד.

זה עושה אותו שותף בעסק. האם השותפות שלו מעוגנת בחוזה חתום, הוגן וברור?

אם, לעומת זאת, הוא הועסק כמנהל תפעול שכיר והובטח לו שיקבל שכרו רק כאשר החברה תרוויח - יש פה בעיה חוקית מעבר לכל בעיה אחרת.

אני הייתי מבררת קודם כל האם אותו תסכול יש לו שורש שקשור בכך שאין לו חוזה שותפות שמעגן את הזכויות שלו.

אם הסיטואציה היא שהוא אכן שותף והזכויות שלו מעוגנות  ולא זו הבעיה -

רק אז הייתי מבררת האם ולכמה זמן הוא מוכן להמשיך בתנאים הנוכחיים ואם לא, אילו אפשרויות עומדות בפניו. בדיוק בקו שאתה הלכת ושכתבו פה המאמנים שענו לפניי.

 הי שירלי,

 המענה אליך מאד דומה לזו הקודמת (מיכל), 

 השלמת תמונת רקע ומענה לחלק מהשאלות שעוררת תוכלי למצוא בבקשה בהתייחסותי לתגובות קודמייך בעיקר גלית, יאיר ושמעיה.

 הכיוונים שלך טובים, נכונים וישימים באימון  - אם נכנס לאימון.

כרגע אני מעוניין ברעינות / דרך להסיר ממנו, בשיחה אחת נוספת המתוכננת לנו כהמשך שיחת ההכרות את מחסום התיסכול.

 כשם שהתבטאתי קודם - כפי שאת קמה בבוקר, אצלו התיסכול קם בבוקר. הוא אינו במצב שיכול לקבל החלטה קרה, ברור ששאלת התיסכול לא יהיה הנושא האימוני אבל על מנת שהוא יוכל גם לראות זאת , וכבר בשיחה הקרובה, אני זקוק לקסם כלשהו ולאור כל התגובות, עד עתה,יתכן ואין בכלל לסיטואציה זו קוסמים מכשפות ופיות.....

תודה  בבט

 

שוב היי, בבט,

שאלות לי אליך:

האם אתה, כמאמן וכאדם, מאמין כי אדם אחר יכול להאמין בכל מאודו כי העתיד שלו מובטח כלכלית, להנות ממה שהוא עושה ועדיין לחוש בתסכול עמוק כל כך?

בנוסף, כתבת פה כי אתה מחפש פתרון לתסכול שלו. האם מאמן מתפקידו של מאמן להציע פתרונות קסם?

מה מסתתר מאחורי צורך זה אצלך?

בבט

"סייג לחוכמה שתיקה" 

(אבות פ"ג י"ג)

צטט: bebt 2009-06-10 13:09:04

   הי עופר,

 יש כאן, כנראה, פיספוס ברמת הבנת הבקשה, התקשורת שלי לקתה בכך. אני (וגם אתה) חשבתי שרמת הפרוט רחבה מידי  (קרוב לוודאי שהרחבתי בפרטים הלא תורמים) ולאור התגובות מצאתי לנכון להרחיב את הרקע.

 את השלמת יריעת הרקע תוכל לקרוא בהתייחסותי לתגובות קודמיך לעייל.

- אומנות השורה התחתונה והמנעות מפרטים כאמצעי הסתרה - מסכים ומקובל,

- ערכים/ פחדים וכד' - לא בשלב זה, אנחנו בשיחת הכרות שחולקה ל-2 פגישות, נושא התיסכול גם לא יהיה בשום דרך נושא האימון.

- לצלול לתוך התיסכול - אני קונה וזו בהחלט דרך ראוייה להמשך בשיחה הקרובה.

- כפי שעניתי לך בתיבה הפרטית - אתה מוזמן להציג את פנייתך האישית ותגובתי - כבל עם, עדה וקהילה. 

הבקשה הספציפית שלי ל"עצה" מתייחסת להמשך שיחה ההכרות במפגש הקרוב, על מנת שאוכל לפתוח בפניו את עולם האפשרויות ובהיותו גם מקשיב וגם שותף פעיל בשיחה משוחרר ממחסום התיסכול שאינו מאפשר לו את החופש לראותם - ליצור אותם. 

בברכה  בבט

 

להודות על האמת - קשה לי להתחבר לקונספט של שיחת היכרות ארוכה, ועוד שמתפרסת עפ"נ שתי פגישות.

זה בעיניי סימפטומטי לעניין של עודף פרטים ומידע שמסתירים את הבנאדם ממך ומעצמו.

לכן גם קשה לי לתת לך את העצה שאתה מבקש.

אם אתה רוצה - מגבלה שלי.

אני כן יכול לומר לך איך אני רואה את עניין ההיכרות בתקווה שיעשיר אותך ואולי תיקח מזה את מה שמתאים לך, או שתתחזק בזכות זה דווקא בדרכך אתה. בכל מקרה - זה העיניין:

בעיניי פגישת היכרות היא עניין של מעט מאד מילים כלליות, הדגמה של אימון ואחריו החלטה (של כל אחד מהצדדים) אם להמשיך, אם לאו. בחלק של המילים הכלליות - טיפה על המתאמן ועוד פחות עלי.

40 דקות זה סביר, שעה זה כבר בעייתי. 20-25 מתוכן זו הדגמה - כי מה יותר חשוב מההתנסות?

הרי מילים יפות אפשר לדבר למכביר - אבל כימיה זה משהו שנובע מחוויה משותפת, או לא.

כבר יצא לי לעשות היכרויות של פחות מ 20 דקות שהובילו למע' יחסים של אימון.

מה יש לדבר כ"כ הרבה, להכיר כ"כ הרבה, רקע, פרטים, סיפורים וכו'. 

על זה אמר לי עבודי שאבי מניופילד (שהוא בוודאי אחד מבחירי המאמנים באנגליה כיום): 

An expert is a person who knows the answers to all the qeustions

A master is a person that agrees to stay in the not-knowing for as long as it takes

במקום לספק את סקרנותך לגבי הסיפורים שהמתאמנים מביאים איתם, מסקרנים ככל שיהיו - נהל את עצמך להסתקרן לגבי המתאמנים עצמם.

מקווה שהבהרתי קצת יותר

צטט: עדי אשר 2009-06-10 13:04:23

צטט: bebt 2009-06-10 12:33:12

צטט: עדי אשר 2009-06-09 19:46:05

צטט: bebt 2009-06-09 18:33:47

בקשה לעצות

 

.....

זהו חברים - ואליכם השאלה לאחר כל הרקע המפורט מה אתם מציעים - כיצד להמשיך , מהו הכיוון האפקטיבי.?

תודה בבט

 

אני מעוניין להתייחס דווקא מכיוון אחר - המאמן.

שתי נקודות למחשבה:

• למה מאמן צריך לבקש עצות - מתוך הנחות הבסיס של האימון וגם הסופרויז'ון, יכול להיות שאפשר להתאמן ולא לקבל עצות.
•  למה כבר צריך כיוון אפקטיבי, לשם מה צריך לנחש לאן המתאמן צריך/רוצה ללכת?
• לי נראה שעוד מוקדם לקבוע מהו הכיוון יש עוד מספיק שאלות על עובדות, תחושות, רצונות ושאר ירקות שכדאי לברר עם המתאמן.

 

שוואייה, שוואייה.

 

עדי

  הי עדי,

  אתה צודק לחלוטין ,

  אנחנו (הפונה ואני) בשלב אמצעי של שיחת הכרות , הכרות עולם האימון ומה זה יוכל לאפשר עבורו.

  ומכאן שגם טרם נפלה החלטה שלו-שלי אם נכנסים לתהליך.

  המחסום הראשון שהוא הצהיר עליה ואני חוויתי בשיחה - זה תיסכולו מהמצב הנוכחי וכבר הרחבתי מאד בסקירת המקרה וגם

  בהתייחסות שלי למגיבים - אני מזמין אותך לעיין בהם - תוכל לקבל תמונה יותר רחבה.

 כאמור - אתה צודק בכיוון וכן גם בעיתוי, העניין הנקודתי שלי מתייחס להמשך ההכרות בינינו בשיחה הקרובה, על מנת שאוכל לפתוח בפניו את עולם האפשרויות ובהיותו מקשיב, שותף ודומיננטי בשיחה כאשר מחסום התיסכול אינו מעוור לו את החופש לראות את האפשרויות - ביקשתי עצה ספציפית ל"פטנט", שכנראה ואינו נמצא באמתחתם של המגיבים עד כה (ויתכן ולאור ההבהרות הנוספות שלי הם יגיעו גם יגיעו), - כמו דרך גישה להסיר ממנו, בשיחה אחת את מחסום התיסכול.

התבטאתי כבר לקודמיך בתגובות - כפי שאתה קם בבוקר, אצלו התיסכול קם בבוקר, הוא אינו במצב שיכול לקבל החלטה שנקייה מהרעש החזק המתרוצץ במוחו. שאלת התיסכול לא יהיה בשום אופן הנושא האימוני אבל על מנת שהוא יוכל גם לראות זאת , וכבר בשיחה הקרובה, חיפשתי עצת קסם אצל החברים בקהילה.

 

ואגב כך - יש לי מאמנת אישית לעניין הסופרויז'ן ואימון בכלל כמו גם מאמנים חברים נוספים לדסקס איתם.

בברכה  בבט

 

רוצה פטנט? קיבלת

מאוחר יותר אכתוב בבלוג וכאן רשומה על רגשות.

כרגע, הצעתי היא - להתיידד עם התסכול.

תסכול הוא רגש מניע ואפשר להשתמש בו.

הבעיה היא תסכול מהתסכול.

 

עדי

 

  הי עדי,

 יפה אמרת וגם בהחלט מקובל ,

 לתכלית, לשיחה הקרובה (יום ראשון) - לא הוספת לי דבר.

 כדרך בתהליך אימון מתמשך - בוודאי

 אמתין לבלוג

 בבט

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-10 13:28:51

צטט: bebt 2009-06-10 11:55:29

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-09 18:33:47

היי בבט,

אני חושבת שלפני הכל עליך להבין את אופן ההעסקה שלו/החוזה עמו.

משהו פה לא ממש מסתדר לי.

על פי המתואר אין לו הכנסות בכלל והוא נסמך על אחוזים מהכנסות עתידיות בלבד.

זה עושה אותו שותף בעסק. האם השותפות שלו מעוגנת בחוזה חתום, הוגן וברור?

אם, לעומת זאת, הוא הועסק כמנהל תפעול שכיר והובטח לו שיקבל שכרו רק כאשר החברה תרוויח - יש פה בעיה חוקית מעבר לכל בעיה אחרת.

אני הייתי מבררת קודם כל האם אותו תסכול יש לו שורש שקשור בכך שאין לו חוזה שותפות שמעגן את הזכויות שלו.

אם הסיטואציה היא שהוא אכן שותף והזכויות שלו מעוגנות  ולא זו הבעיה -

רק אז הייתי מבררת האם ולכמה זמן הוא מוכן להמשיך בתנאים הנוכחיים ואם לא, אילו אפשרויות עומדות בפניו. בדיוק בקו שאתה הלכת ושכתבו פה המאמנים שענו לפניי.

 הי שירלי,

 המענה אליך מאד דומה לזו הקודמת (מיכל), 

 השלמת תמונת רקע ומענה לחלק מהשאלות שעוררת תוכלי למצוא בבקשה בהתייחסותי לתגובות קודמייך בעיקר גלית, יאיר ושמעיה.

 הכיוונים שלך טובים, נכונים וישימים באימון  - אם נכנס לאימון.

כרגע אני מעוניין ברעינות / דרך להסיר ממנו, בשיחה אחת נוספת המתוכננת לנו כהמשך שיחת ההכרות את מחסום התיסכול.

 כשם שהתבטאתי קודם - כפי שאת קמה בבוקר, אצלו התיסכול קם בבוקר. הוא אינו במצב שיכול לקבל החלטה קרה, ברור ששאלת התיסכול לא יהיה הנושא האימוני אבל על מנת שהוא יוכל גם לראות זאת , וכבר בשיחה הקרובה, אני זקוק לקסם כלשהו ולאור כל התגובות, עד עתה,יתכן ואין בכלל לסיטואציה זו קוסמים מכשפות ופיות.....

תודה  בבט

 

 

שוב היי, בבט,

שאלות לי אליך:

האם אתה, כמאמן וכאדם, מאמין כי אדם אחר יכול להאמין בכל מאודו כי העתיד שלו מובטח כלכלית, להנות ממה שהוא עושה ועדיין לחוש בתסכול עמוק כל כך?

 

בנוסף, כתבת פה כי אתה מחפש פתרון לתסכול שלו. האם מאמן מתפקידו של מאמן להציע פתרונות קסם?

מה מסתתר מאחורי צורך זה אצלך?

 

 הי שירלי,

 יש דברים שאת שומעת ולא אמרתי, מעניין לתוך איזו הקשבה נפלתי אצלך ..

 1. האמונה שלי כלל אינה קשורה לאימון ולמתאמן - ישויות נפרדות בהחלט.

     לכל אחד יש אמונות , גם לך ולי, אני משוכנע שאינך מכילה אותם בתוך האימון - כמוני.

2. מחפש פתרון (בין המאמנים, נכון) אין זה אומר או מרמז שאני אציע את הפתרון ככזה למתאמן.

    יש דרכים רבות באימון שהאיש (שעדיין אינו "מתאמן") יגיע לזה.

3. מה מסתתר מאחורי הצורך - חה חה חה - אנחנו לא באימון עכשיו.

 בברכה בבט