צטט: a#mili 2009-06-10 17:26:35

צטט: rutpal1 2009-06-10 15:22:21

.

היי עמילי (כדאי שפעם תצהירי כאן ששמך נכתב בעין ולא באלף),

 

שמחה שהבעת כאן את דעתך ולא את דעת גדולי הדור.

מקבלת כמעט את כל מה שאת כותבת. אבל,

אם כי נכון שאלמנט ההפתעה הינו בעל ערך בלתי מבוטל, אבל הוא מקל על אלה שאינם מצליחים ליצור סגנון אופייני להם, או במילים אחרות טביעת אצבע משלהם.

במסגרת הסגנון שאדם מקנה לעצמו עם השנים יש אפשרויות להפתיע, אם ע"י שינוי נושא, ואם ע"י קומפוזיציות שונות ומשונות.

חושבת שכאן אנחנו חלוקות, האם אני צודקת.

רות

 

 

---

רות , אני ממשיכה בכך שאם מדברים על סגנון ,

אז הנה דעתי ,

סגנון ויזואלי ,שאמן מדביק לעצמו  כשהוא מאולץ, הוא הופך לשיממון. זה טוב לעסקים. זה רע לאמנות.

דוגמא של אמן מעולה שהדביק לעצמו סגנון זה קדישמן  .אם את  רואה כיבשה את יודעת שזה קדישמן או אחד שעושה חיקוי

בכדי לנסות ולהצליח למכור ציור כמו קדישמן.

 או במקירים קיצוניים ,אני רואה לפעמים אמנים שמזוהים עם יצירה אחת בלבד, 

לא אזכיר שמות , יש אמנית מפורסמת מאוד,

ש20 שנה אותה יצירה אחת ויחידה שלה מוצגת במוזאונים. ואני לפעמים תוהה מה אין לה יצירות חדשות?

 לא חייבים להידבק לסגנון, ולדרוך במקום.  יש דרך להציג גוף עבודות גם אם את יוצרת בנושאים חדשים.

פיקאסו הוא דוגמא מצוינת , (אבל  יש עוד רבים ומעולים)............

עמילי,

טוב, אז כניראה שאנחנו נמצאים על שני מישורים נפרדים.

קדישמן נדבק לנושא אחד והאימרה המבודחת לגביו היא התשובה לשאלה, עד מתי הוא ימשיך לצייר כבשים.? והתשובה היא : עד שיגמור לצייר את כל העדר. (הוא היה רועה בתקופה מסוימת).

וברצינות, אילו היה מתעמק באותו נושא ויוצר ואריאציות מפתיעות, לא היה איכפת לי שיצייר כל ימיו כבשים. השאלה היא לא תמיד מה, אלא איך. וישנן ואריאציות  לאינסוף, צריך רק לדעת איך לברוא אותן.

אני מתכוונת שבחיפוש אחר העמדת האובייקטים על המרקע, אני מגיעה לבריאת צורות מצורות שונות, אבל תמיד זו אני. ולפעמים אני מחפשת איך לבטא את עצמי וזה לוקח לפעמים ימים, ואני ממש אז מתוסכלת ומצוורחת, עד שלפתע בוקע אור ואני מרגישה ומבינה איך להחלץ, והללויה...

בזה שכל יום מעלים סגנון חדש , זה עדיין לא מראה על התפתחותו של האמן.

כמו כן, אמן יכול לשנות את סגנונו מן הקצה אל הקצה, אבל הוא מודע לכך שהוא עובר משלב אחד למשנהו ויוצר בסגנון החדש ולא קופץ מידי יום מסגנון לסגנון..

סימוכין על כך אפשר לקבל ע"י התעמקות בהתפתחותם של  רבים מן האמנים הידועים לאורך ההיסטוריה (בעיקר החדשה) .

רות

צטט: a#mili 2009-06-10 18:55:41

 

 

דבי אז אולי תגלי את הסוד ,

כי אני כנראה באמת .....אבל באמת לא מבינה כלום. 

 

וכאחת  שלא מבינה כלום , אשאל אותך ישירות

 

 

אם אדם פותח עסק , ונגיד שזה גלריה לאמנות , אותה גלריה יש לך רציונל למכור יצירות אמנות.

 

לא?

 

אחרת ממה הוא יוכל לשרוד ?

 

כל עסק צריך באופן טיבעי , להביא הכנסות בדרך כלשהי , בשביל לקיים את עצמו.

 

 

 

 

כי גלריה לפני הכל יש לה הוצאות ,

אם זו גלריה שלא מוכרת יצירות , אז מה , אז איך????................(אין הכנסות ,איזה זכות קיום יש לה ?, מה יש לאותו גלריה לספר למנהל הבנק)

 

טיבעי בעיני שגלריסט יבחר בעבודות שיש סיכוי רב יותר למצוא להם כח קניה.

 

 

 

אספנות זו יכול להיות שהיא מיועדת לעסקים , היום בכל מקום מפרסמים שכדאי לרכוש אמנות זה טוב לעסקים....

 אבל יש אספנות שהיא הובי ועיסוק מהנה.

 

 

או כנראה שאני לא מבינה, תקני אותי אם אני טועה.

 

 

 

 

 

 

 

 צר לי, אבל ממה שעולה בדיונים כאן, יש הרבה דברים שאת לא מבינה. בעיקר מפני שאת לא רוצה להבין, ולא מפני שאת חסרת-הבנה.

למשל: יש פער בלתי ניתן לגישור בין איכות לבין סחירות. אין סתירה ביניהם - יש פער!

או למשל, מה שכתבת בתגובה הקודמת שלך: אלהים עשה אמנות??? גם אם יש אלהים, אמנות עושים רק בני אדם (ודובר על זה כאן לא מזמן), ולא שום יצורים אחרים.

וכן, כמו שעושים מעשי-טפשות, עושים גם אמנות רעה. לתשומת לבך: זו איננה תמיד בטעם רע.

ולא משתמע מכאן שמה שנעשה בטוב-טעם הוא אכן אמנות טובה...

אז אולי לפני שאת מנסה להבין אמנות, תנסי להבין את הפשט של השפה. זה יקל עליך מאד בהבנת הסצינה האמנותית... 

הי,

 הנושא מרתק, כול הכבוד על היוזמה (כבר הוספתי כוכבית). רציתי להוסיף לדיון כמה משפתים שכתבתי ב-2006 ושליוו תערוכה על ציורי שמיים. שם התערוכה היה "בין שמיים לארץ - בין יופי לקיטש":

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=941260

 ואם נשאר לכם כוח לראותכמה מהציורים שהיצגתי אז:

http://www.flickr.com/photos/eliahu_diner/sets/72157607427928511/

נושא 'טעם' מתקשר אצלי מאוד לשורשים שלנו. יש את המטען התרבותי ובמקום מסויים גם המטען הגנטי שבא עימנו ושני אלה מאוד משפיעים על העמדההשיפוטית שלנו. אפשר לראותזאת גם במוסיקה הקלאסית. יצירות מוסיקאליות מוכרות של המלחינים הגדולים מוטמעות כבר לטעם שלנו והן כבר חלק מהמטען הגנטי, בעוד שיצירות שנכתבו בסולמות לא 'מקובלים' (א-טונאליות) אינן לטעמנו.

הדבר גם תלוי תרבות - אך יש אולי בכל זאת באמנות מדדים, שהם חוצי תרבויות כמו הרמוניה או סאטטי/דינאמי, שהם מרכיבים הגורמים לנו להרגיש 'בנוח' לנוכח מה שאנו רואים.נושא הטעם הטוב/הרע או הנכון/לא נכון הוא עניין סובייקטיבי לדעתי, העובד על כל החושים.

הפשט של השפה."     או, לה , לה. עמי מה זה פשט ? ואיזו שפה? ......

 זה יקל עליך מאד בהבנת הסצינה האמנותית... "

סצינה אמנותית , או,,,,, ניראה לך שכדאי לי? זה מקום נחמד . יש שם אנשים נחמדים.

 אני מחפשת להיות רק במקומות נחמדים..

אם אתה ממליץ לי ,תשלח לי את הטלפון.אנסה לברר פרטים.

צטט: a#mili 2009-06-10 20:43:59

 

  ואיזו שפה? ......

 

עברית מותק, עברית

 

 

 

 

 

 

 

 

צטט: a#mili 2009-06-10 18:55:41

אם אדם פותח עסק , ונגיד שזה גלריה לאמנות , אותה גלריה יש לך רציונל למכור יצירות אמנות.

 לא?

אחרת ממה הוא יוכל לשרוד ?

כל עסק צריך באופן טיבעי , להביא הכנסות בדרך כלשהי , בשביל לקיים את עצמו.

 טיבעי בעיני שגלריסט יבחר בעבודות שיש סיכוי רב יותר למצוא להם כח קניה.

מכיון שזה דיון על טעם - אסביר את זה כך:

אני בוחרת להציג אמנות שהיא לטעמי.

אני יודעת לעורר התלהבות לגבי דברים שמלהיבים אותי. כשאני באמת חושבת שזה טוב הכי קל לי בעולם לשכנע לקוח.

אני כמובן יכולה רק לקוות שמה שטוב בעיני טוב גם בעיני אחרים.

השנים הוכיחו שכן.

השנים גם הוכיחו לי שאף פעם אי אפשר לדעת. הייתי עדה למכירות של עבודות שהיו מזעזעות בעיני - ובכל זאת אנשים קנו. זה מה שיפה - יש מכל וכל וכח קנייה אינו ניתן לצפייה.

אני מקווה שעכשיו ברור יותר.

צטט: a#mili 2009-06-10 14:58:37

רות ציור טוב או ציור רע,

תלוי מי מסתכל על זה ,

אגב, גם כאן אני לא מסכימה איתך.

ציור טוב הוא ציור טוב - לא משנה מי מסתכל על זה.

זה לא בהכרח אומר שזה לטעמי.

אני יודעת לעשות הפרדה בין איכות לטעם. יש גם עבודות מצויינות שלא מוצאות חן בעיני.

צטט: עמי 8 2009-06-10 21:52:34

צטט: a#mili 2009-06-10 20:43:59

 

  ואיזו שפה? ......

 

עברית מותק, עברית

עמי בסצינה האמנותית מדברים בשפת הפשט , ועושים שם סצינות ?

תגיד זו אותה סצינה של דודו , גם עליו סיפרו שהוא שייך לסצינות.

צטט: דבי לוזיה 2009-06-10 22:17:51

צטט: a#mili 2009-06-10 14:58:37

רות ציור טוב או ציור רע,

תלוי מי מסתכל על זה ,

אגב, גם כאן אני לא מסכימה איתך.

ציור טוב הוא ציור טוב - לא משנה מי מסתכל על זה.

זה לא בהכרח אומר שזה לטעמי.

 

אני יודעת לעשות הפרדה בין איכות לטעם. יש גם עבודות מצויינות שלא מוצאות חן בעיני.

למה דבי , ניראה לי שאנחנו מסכימות מאוד תקראי שוב מה שכתבת.למעלה.

אני דווקא טובה בהבנת הנקרא...

את אמרת שהעין קובעת את הטיב ואני אומרת שטיב אינו תלוי עין. גם אם העין המסתכלת היא עקומה - זה לא משנה את טיב העבודה.

אני יודעת לעורר התלהבות לגבי דברים שמלהיבים אותי. כשאני באמת חושבת שזה טוב הכי קל לי

 

זה הכל עניין של התלהבות, וחשיפה.

כנראה שיש שם(בקליפ) התלהבות, חשיפה לא חסר.