צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-12 08:55:35

ברוך הבא, אהוד.

ראשית, קבל כוכב להתאקלמות

אני באופן אישי מאמינה שאכן אפשר ללמד או לאמן אנשים להתמודד טוב יותר עם חוסר ודאות.

בני אדם באופן כללי לא אוהבים להיות במקום של חוסר ודאות והרבה ממה שאנו עושים בחיינו אנו עושים על מנת "לשלוט" במצב. הלשלוט בא במרכאות כיוון שאנו נמצאים באשליה של שליטה. ואכן ככל שננסה יותר לשלוט במציאות, תבוא זו ותתפח על פנינו.

בנוסף, נסיונות השליטה הללו עלולים להיות מתישים והרסניים לאדם עצמו ולסביבתו.

יחד עם זאת, במידה מתונה הרי כל מה שאנו עושים ופועלים בשבילו שאין לו תועלת מיידית עבורנו  נועד כדי לצמצם את חוסר הודאות שלנו לגבי העתיד, כך שבמידתיות חוסר הודאות הוא מה שמניע את ההתפתחות.

מכאן, שההתמודדות דרושה כאשר נסיונות השליטה במציאות מוגזמים. זוהי תכונה שבפסיכולוגיה נקראת "אי סבילות לעמימות" או בלשון עממית עם אנשים שהם  "פריקים של שליטה".

אותה תכונה או התנהגות מקורה באופן בסיסי ביותר בפחד ואני מסכימה עם עפר שהפחד הבסיסי ביותר שבשורש כל הפחדים הוא פחד המוות ולכן כל כלי שיעזור לאנשים להתמודד עם פחד - בסופו של דבר יעזור עם התמודדות עם חוסר ודאות. כלים שאני מכירה בכיוון הם דמיון מודרך, למשל או כל כלי שיעלה למודע את הפחד ויתעמת עימו פנים אל פנים. כיוון שהפחד עצמו הוא אשליה וכשחווים זאת - הפחד נעלם ועמו כל ההתנהגויות ההרסניות המונעות על ידו.

.

 

 

ערב טוב שירלי ותודה בגין התשובה המושקעת.

מובן לי כי האימן הנדרש אינו מיועד להעביר אדם למצב של "פריק שליטה" כי אם למצב של אמון ביכולת. למיטב הבנתי כאשר פריק שליטה מוצא עצמו מחוץ למרחב השליטה הוא חווה אובדן שליטה.

הידיעה כי הפחד השורשי הוא פחד מוות אינה מספיקה - הרבה אנשים היו מוכנים למות (להתאבד) ולא לפגוש את אי הוודאות שבוודאות לא כללה מוות . (ראי מקרה טופז וזריקת האינסולין השבוע)

אהוד

צטט: אמיר דורי 2009-06-12 09:55:13

ההתמודדות עם אי ודאות מושפעת משני היבטים  משלימים :

ההיבט  הראשון הוא  היבט הקבלה. המושג "סבילות לעמימות " נמצא במישור הזה. סבילות לעמימות נוגעת ליכולת לקבל את המציאות המשתנה - לקבל את העובדה שאנחנו איננו מסוגלים לדעת הכל ולשלוט בכל. בעצם מדובר על היכולת לקבל את העובדה שהדברים חולפים ומשתנים.

ההיבט השני הוא ההיבט האקטיבי - מישור העשייה- היכולת לעצב את המציאות. יכולת זו מושפעת מתפיסת המסוגלות שלנו - מושג הנקרא self efficacy . אנשים שחשים מסוגלות , יוכלו להתמודד טוב יותר עם אי ודאות היות והם מאמינים כי בכוחם לעצב את המציאות ולהשפיע עליה .

התמודדות טובה עם אי ודאות היא פועל יוצא של מציאת האיזון הנכון בין שני ההיבטים - איזון בין שליטה ועשייה מצד אחד  לבין שיחרור שליטה וקבלה מצד שני.

מבחינתי, שני המישורים ניתנים לעיצוב ושינוי במידה וקיימים פתיחות ורצון.  

ערב טוב אמיר

תשובתך זו אכן פוגעת ישירות לשאלתי.

אשמח לשמוע/ לקרא על דרכי אימון המכשירות אדם להתמודד עם  "עמימות" כך שיאפשר למרכיב היצרתי שבו לעצב את עתידו למרות המפגש בפועל עם חוויות "עמימות"

אהוד

צטט: ordanco 2009-06-12 17:04:23

חיובי. 

כדי לדעת בדיוק איך ספציפי צריך לדעת עוד מידע על האדם.

היכולות להתמודד עם שינויים או עם נסיבות חיים המשתנות הוא משהו שנבנה במיוחד כאשר יוצאים מקורבנות למאסטריות.

הכל עדיין ברמה של סיסמאות.

יכולים להיות עוד המון דברים בעניין.

נא להוסיף עוד מידע, בבקשה....כך נוכל לעזור יותר.

בהערכה,

אורן 

ערב טוב אורן ותודה

אכן תשובתך כוללת בעיקר סיסמאות- אינני מבקש עזרה לאדם מסויים כי אם דרך לאמן בני אדם ליציבה נכונה סטטית ודינמית אל פני העתיד, עתיד הכולל מעבר לחזון אישי ותוכניות העבודה שתוכננו  מרחב גדול יותר של אי וודאות בתחומים אותם לא יכל לצפות (מרחב אינסופי) אך כן יכול להתמודד - במידה והיציבה תהיה נכונה כך שהמפגש לא ירסק אותו.

אהוד

תשובתך זו אכן פוגעת ישירות לשאלתי.

אשמח לשמוע/ לקרא על דרכי אימון המכשירות אדם להתמודד עם  "עמימות" כך שיאפשר למרכיב היצרתי שבו לעצב את עתידו למרות המפגש בפועל עם חוויות "עמימות"

אהוד "

אהוד, כמה הערות נוספות :

אני  חושב שהתמודדות עם עמימות דרך מטרה ספציפית היא "פלטפורמה" טובה ללמוד כיצד להתמודד עם עמימות בכלל. כלומר, במקום ללמוד באופן תיאורטי איך להתמודד עם עמימות באשר היא  יש ללמוד  קודם "בקטן " כיצד להתמודד עם עמימות הקשורה למטרה ספציפית שנבחר. ( לדוגמה - מצבי עמימות מסויימים בניהול חברה )  הרי למידה תמיד צריכה להיות קשורה לדוגמאות ספציפיות ומוחשיות.

למידה משמעותית של התמודדות עם עמימות - כזו שבאמת משנה לעומק דפוסים קיימים, כרוכה בקיום של תהליך עומק שלדעתי מצריך פעמים רבות היעזרות בטכניקות נוספות מעבר לאימון .

אינני מכיר תוכניות ספצפיות לטיפול, ייעוץ  או אימון שמטרתן לטייב את ההתמודדות עם עמימות באופן ישיר . עם זאת, אם נניח שלמידה כיצד לשחרר שליטה היא אחד המרכיבים הרצוייםן , אזי קיימות תוכניות רבות שנוגעות לעניין הזה- החל משיטות הרפייה , דרך מדיטציית זן , דרך סדנאות יצירתיות וכו' . אמצעים אלה עוזרים ללמוד כיצד "להיות" , כיצד לקבל את המציאות מבלי לנסות ולשלוט בה .

מן הצד השני , קיימות שיטות שמטרתן לטפל במישור השני , המישור המשלים שהזכרתי קודם - מישור המסוגלות והעשייה.  כאן אימון הוא בהחלט שיטה דומיננטית שכן הוא  מעצים את תחושת היכולת . מי שהצליח באימון על מטרה מסויימת הרוויח בכך שהתנסה בחוויה מעצימה שתעזור לו להתמודד גם עם נושאים אחרים .

צטט: אמיר דורי 2009-06-12 22:21:12

"

תשובתך זו אכן פוגעת ישירות לשאלתי.

אשמח לשמוע/ לקרא על דרכי אימון המכשירות אדם להתמודד עם  "עמימות" כך שיאפשר למרכיב היצרתי שבו לעצב את עתידו למרות המפגש בפועל עם חוויות "עמימות"

אהוד "

 

אהוד, כמה הערות נוספות :

אני  חושב שהתמודדות עם עמימות דרך מטרה ספציפית היא "פלטפורמה" טובה ללמוד כיצד להתמודד עם עמימות בכלל. כלומר, במקום ללמוד באופן תיאורטי איך להתמודד עם עמימות באשר היא  יש ללמוד  קודם "בקטן " כיצד להתמודד עם עמימות הקשורה למטרה ספציפית שנבחר. ( לדוגמה - מצבי עמימות מסויימים בניהול חברה )  הרי למידה תמיד צריכה להיות קשורה לדוגמאות ספציפיות ומוחשיות.

 

למידה משמעותית של התמודדות עם עמימות - כזו שבאמת משנה לעומק דפוסים קיימים, כרוכה בקיום של תהליך עומק שלדעתי מצריך פעמים רבות היעזרות בטכניקות נוספות מעבר לאימון .

 

אינני מכיר תוכניות ספצפיות לטיפול, ייעוץ  או אימון שמטרתן לטייב את ההתמודדות עם עמימות באופן ישיר . עם זאת, אם נניח שלמידה כיצד לשחרר שליטה היא אחד המרכיבים הרצוייםן , אזי קיימות תוכניות רבות שנוגעות לעניין הזה- החל משיטות הרפייה , דרך מדיטציית זן , דרך סדנאות יצירתיות וכו' . אמצעים אלה עוזרים ללמוד כיצד "להיות" , כיצד לקבל את המציאות מבלי לנסות ולשלוט בה .

 

מן הצד השני , קיימות שיטות שמטרתן לטפל במישור השני , המישור המשלים שהזכרתי קודם - מישור המסוגלות והעשייה.  כאן אימון הוא בהחלט שיטה דומיננטית שכן הוא  מעצים את תחושת היכולת . מי שהצליח באימון על מטרה מסויימת הרוויח בכך שהתנסה בחוויה מעצימה שתעזור לו להתמודד גם עם נושאים אחרים .

 

    

 

   

לילה טוב אמיר דורי ותודה על ההשתתפות במסע.

בשלב זה הלימוד לחיות עם עמימות "קטנה" של מטרה ספציפית  אינו מענייני (חוותי וחווה אותו כמנכ"ל, יזם sturt-up ,הורה, סטודנט.חייל ..) מעוניין יותר במציאת גישה מתודה לאימון העוסק "בהכשרת עומק" חיובית על פני גישה בו נכשיר אותך להשתחר מ... שליטה (לדוגמה) מדמה אני את האימון לשיפור "היציבה" הסטטית והדינמית של "לוחם" אומניות לחימה

מובן לי כי "המישור השני" מסוגלות העשייה הוא חשוב עד מאוד . בנושא זה לדעתי האימון צריך להתמקד באמון עצמי ביכולת לפגוש את הבלתי נודע ולחצות / לגבור עליו בהצלחה. הגם שאינך יודע בשלב זה מה הם המיומנויות והאמצעים הנדרשים לכך.

אהוד

צטט: ה-נשר 2009-06-12 21:11:35

 

ערב טוב שירלי ותודה בגין התשובה המושקעת.

 

מובן לי כי האימן הנדרש אינו מיועד להעביר אדם למצב של "פריק שליטה" כי אם למצב של אמון ביכולת. למיטב הבנתי כאשר פריק שליטה מוצא עצמו מחוץ למרחב השליטה הוא חווה אובדן שליטה.

 

הידיעה כי הפחד השורשי הוא פחד מוות אינה מספיקה - הרבה אנשים היו מוכנים למות (להתאבד) ולא לפגוש את אי הוודאות שבוודאות לא כללה מוות . (ראי מקרה טופז וזריקת האינסולין השבוע)

 

אהוד

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-13 10:56:35

 

 היי אהוד,  שאלת האם וכיצד ניתן לאמן אדם לקבל באופן הרמוני את אי הודאות שצופן העתיד. ובכן - העתיד הוא באמת נתח נכבד ממה שגורם לאנשים לחרדות. אם חלק מהאנושות חרדה ופועלת מתוך הזכרונות והעבר, אז חלק אחר מתוך חרדה לעתיד אוו מתוך השפעות סביבה וחלקנו משלבים יפה בין שלל סוגי ה"חרדות". אז אם התשובה איננה בעבר או בעתיד היא כנראה צריכה להיות ברגע ההווה.ולכן שיטות שמלמדות אדם להישאר ברגע ההווה - כמו מדיטציה על שלל סוגיה - טובות.במהלך השיטות הללו - בשלב הראשון של התירגול, בדרך כלל מוצפים אל המודע שלל הפחדים שקשורים לעבר או לעתיד וברגע שלומדים להתבונן בהם, לקבלם ולהפרידם מן ההוויה - זהו אותו מצב שאני חושבת שאתה שואל לגביו.במילים אחרות, כאשר אדם לומד לשהות בפחדים שלו ולא לברוח מהם, הוא הרבה פעמים צולח את האשליה שהיא הפחד ויוצר קשר עם ההוויה שלו - אותו מקור שנמצא בהרמוניה תמיד עם המציאות. במצב זה הפחדים אינם משפיעים על הבחירות ועל המציאות. 

 

בוקר טוב לשבוע טוב שירלי

בתשובתך קל לי לקבל את הצורך להתאמן כיצד להיות נוכח ברגע ההווה.

מאידך חרדות העבר והעתיד הן סוביקטביות ולכן לטעמי אינן יכולות להיות בסיס למתודה .(אימון פרטני כן)

אינני בטוח כי מדיטציה היא כלי נכון להתאמן כיצד להיות נוכח ברגע ההווה (במהלך רגעי היום יום) מהטעם הפשוט שהיא מתבצעת בדרך כלל off-line לרגעי החיים ולא on-line עם רגעי החיים .

מצד שני אין לי ספק שאימון במדיטציה יכול לקרב אותנו למטרה.

אני רוצה לחדד הנושא המעסיק אותי אינו רק היכולת של אדם לחיות בהוויה של אי וודאות. מעסיק אותי בעיקר היכולת של אדם לפגוש מצבים בלתי צפויים (מפתעים) "הנכנסים" לתוך חייו כתוצאה מכך שבחיים יש אי וודאות . מכאן שמעבר להתמודדות עם הפחד (עבר/עתיד) רואה אני צורך בסוג של "יציבה" (סטטית /דינמית) המאפשרת לאדם להמשיך ו"לצעוד" צעדים יציבים בכל כיוון שידרש כתוצאה מהמפגש עם העתיד הצפוי והבלתי צפוי

אהוד 

צטט: ה-נשר 2009-06-12 20:52:04

צטט: עדי אשר 2009-06-11 23:30:08

בוודאי, אין שום בעיה.

אימון באמנות לחימה, למשל, מייצר כזו יכולת.

 

כשאני מעביר תהליך איפשור, או מלמד יכולת קבלה הרמונית של אי הוודאות, אני משתמש בעקרונות מתוך אמנות הלחימה (אני מורה לטאי צ'י צ'ואן). 

ניתן להשליך זאת גם על התנהגות עסקית ניהולית, של היחיד ושל חברה שלמה.

 

עדי

 

ערב טוב עדי אשר ותודה

 

מצאתי בתשובתך בסיס - הכשרה לאומנות "היציבה" טאי צי ואו צי קונג אך למיטב ידיעתי אמירתך "... אין שום בעיה.." אינה עולה בקנה אחד עם שנים של אימונים הנדרשים בכדי להגיע לדרגת "מאסטר" באומנות "היציבה".

להיות מאסטר בכל תחום לוקח המון זמן, לא רק בטאי צ'י.

אגב, טאי צ'י היא לא בהכרח אמנות היציבה - היא בעיקר אמנות התנועה. לדעתי תנוחה היא נגזרת של תנועה, לא להפך.

לעניין עצמו, קרב הוא ממלכת אי הוודאות, רב אמנויות הלחימה מכשירות לכך.

אני מצאתי דרך בה אני מאפשר לאנשים איתם אני עובד להגיע ליכולת קבלה הרמונית של אי וודאות. אין צורך ללמוד טאי צ'י, רק כמה עקרונות אותם ניתן להשליך על שלל פְּלחים בחיים.

כתבתי על כך ספר, אני מניח שתוך כשבועיים הוא יהיה בבית הדפוס.

עדי 

צטט: עדי אשר 2009-06-13 11:36:45

 

 

 

להיות מאסטר בכל תחום לוקח המון זמן, לא רק בטאי צ'י.

אגב, טאי צ'י היא לא בהכרח אמנות היציבה - היא בעיקר אמנות התנועה. לדעתי תנוחה היא נגזרת של תנועה, לא להפך.

 

לעניין עצמו, קרב הוא ממלכת אי הוודאות, רב אמנויות הלחימה מכשירות לכך.

אני מצאתי דרך בה אני מאפשר לאנשים איתם אני עובד להגיע ליכולת קבלה הרמונית של אי וודאות. אין צורך ללמוד טאי צ'י, רק כמה עקרונות אותם ניתן להשליך על שלל פְּלחים בחיים.

 

כתבתי על כך ספר, אני מניח שתוך כשבועיים הוא יהיה בבית הדפוס.

 

עדי 

צהרים טובים עדי

טאי צי להבנתי היא אומנות "התנועה היציבה" הכוללת גם יציבה סטטית .

אשמח שתעדכן אותי כאשר סיפרך יצא לאור ואף לקבל טעימות על קצה המזלג עוד בטרם יצא לאור

בהצלחה בכל מקרה

אהוד

צטט: ה-נשר 2009-06-13 11:31:54

בוקר טוב לשבוע טוב שירלי

 

בתשובתך קל לי לקבל את הצורך להתאמן כיצד להיות נוכח ברגע ההווה.

מאידך חרדות העבר והעתיד הן סוביקטביות ולכן לטעמי אינן יכולות להיות בסיס למתודה .(אימון פרטני כן)

אינני בטוח כי מדיטציה היא כלי נכון להתאמן כיצד להיות נוכח ברגע ההווה (במהלך רגעי היום יום) מהטעם הפשוט שהיא מתבצעת בדרך כלל off-line לרגעי החיים ולא on-line עם רגעי החיים .

מצד שני אין לי ספק שאימון במדיטציה יכול לקרב אותנו למטרה.

 

אני רוצה לחדד הנושא המעסיק אותי אינו רק היכולת של אדם לחיות בהוויה של אי וודאות. מעסיק אותי בעיקר היכולת של אדם לפגוש מצבים בלתי צפויים (מפתעים) "הנכנסים" לתוך חייו כתוצאה מכך שבחיים יש אי וודאות . מכאן שמעבר להתמודדות עם הפחד (עבר/עתיד) רואה אני צורך בסוג של "יציבה" (סטטית /דינמית) המאפשרת לאדם להמשיך ו"לצעוד" צעדים יציבים בכל כיוון שידרש כתוצאה מהמפגש עם העתיד הצפוי והבלתי צפוי

 

אהוד 

 

צהריים טובים, אהוד

בהמשך לכך שחידדת את תחום עניינך...על כך בדיוק אני מדברת.

אני לא יודעת מה אתה יודע על מדיטציה ככלי, אבל יש מאות סוגים של מדיטציה

ובסופו של דבר - כפי שאני רואה זאת, מדיטציה היא הנוכחות ברגע ההווה.

המודט המתמיד, ולא חשוב באיזו שיטה הוא נוקט (ואגב, אני הייתי מכניסה גם אמנויות לחימה תחת הקטגוריה הכללית של מדיטציה משום שמדיטציה, להגדרתי, היא כל טכניקה שמביאה להתבוננות), יודע בסופו של דבר לחיות את ההוויה כך שהבחירות שלו בכל צעד ושעל בהירות ונקיות מפחדים שננטעו בו על סמך זכרונות עבר ונקיות מחששות מהעתיד ולא חשוב באיזה מצב הוא נמצא ומה נכנס לחייו.

אחת התוצאות והיתרונות שלי צמחו ממדיטציה היא שאני לא צריכה לשבת על כרית ולהגיד אום. אני במדיטציה רוב היום (יצא לי חרוז ). כשאני עובדת, כשאני מדברת, כשאני נוהגת, כשאני מציירת וכן הלאה - לגמרי On line .

המשמעות של מצב זה הוא קשר עם הרוח ובטחון שמהווה בדיוק את ה"יציבה" שנדמה לי שאתה מדבר עליה.

שינוי או אירועים בלתי צפויים פחות ופחות מערערים את מי שבוחר במודעות והתבוננות כדרך חיים ולכן גם הבחירות והצעדים נובעים ממצב בהיר יותר, ללא "הרעשים" של אמונות כוזבות, זכרונות, פחדים וכיו"ב.

ראשית, יש הרבה פחות אירועים בלתי צפויים - קשר עם ההויה בד"כ מאותת לנו על אירועים גדולים לפני שהם מתרחשים. 

גם אם קורה דבר בלתי צפוי לחלוטין ההבנה אותו באה ממקום אחר - שלו וממוקד.

אני מתארת פה בכוונה את המצב האידיאלי.

מדובר בתהליך והשינוי הוא הדרגתי. לעיתים הוא מהיר מאד ולעיתים אורך שנים.

בהתחלה בד"כ דרושה התמדה עם כלי מסויים (מדיטציה מסוג מסויים, למשל) ואח"כ ישנה התרחבות של ההוויה לשאר תחומי החיים והמצבים.

התוצאות אותן הבנתי שאתה מחפש (אם הבנתי נכון) הן באמת רק חלק קטן מהיתרונות של דרך חיים זו.

מקווה שהפעם הבהרתי את עצמי טוב יותר.

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-13 14:14:34

 

 

צהריים טובים, אהוד

 

בהמשך לכך שחידדת את תחום עניינך...על כך בדיוק אני מדברת.

אני לא יודעת מה אתה יודע על מדיטציה ככלי, אבל יש מאות סוגים של מדיטציה

ובסופו של דבר - כפי שאני רואה זאת, מדיטציה היא הנוכחות ברגע ההווה.

המודט המתמיד, ולא חשוב באיזו שיטה הוא נוקט (ואגב, אני הייתי מכניסה גם אמנויות לחימה תחת הקטגוריה הכללית של מדיטציה משום שמדיטציה, להגדרתי, היא כל טכניקה שמביאה להתבוננות), יודע בסופו של דבר לחיות את ההוויה כך שהבחירות שלו בכל צעד ושעל בהירות ונקיות מפחדים שננטעו בו על סמך זכרונות עבר ונקיות מחששות מהעתיד ולא חשוב באיזה מצב הוא נמצא ומה נכנס לחייו.

אחת התוצאות והיתרונות שלי צמחו ממדיטציה היא שאני לא צריכה לשבת על כרית ולהגיד אום. אני במדיטציה רוב היום (יצא לי חרוז ). כשאני עובדת, כשאני מדברת, כשאני נוהגת, כשאני מציירת וכן הלאה - לגמרי On line .

המשמעות של מצב זה הוא קשר עם הרוח ובטחון שמהווה בדיוק את ה"יציבה" שנדמה לי שאתה מדבר עליה.

שינוי או אירועים בלתי צפויים פחות ופחות מערערים את מי שבוחר במודעות והתבוננות כדרך חיים ולכן גם הבחירות והצעדים נובעים ממצב בהיר יותר, ללא "הרעשים" של אמונות כוזבות, זכרונות, פחדים וכיו"ב.

ראשית, יש הרבה פחות אירועים בלתי צפויים - קשר עם ההויה בד"כ מאותת לנו על אירועים גדולים לפני שהם מתרחשים. 

גם אם קורה דבר בלתי צפוי לחלוטין ההבנה אותו באה ממקום אחר - שלו וממוקד.

אני מתארת פה בכוונה את המצב האידיאלי.

מדובר בתהליך והשינוי הוא הדרגתי. לעיתים הוא מהיר מאד ולעיתים אורך שנים.

בהתחלה בד"כ דרושה התמדה עם כלי מסויים (מדיטציה מסוג מסויים, למשל) ואח"כ ישנה התרחבות של ההוויה לשאר תחומי החיים והמצבים.

התוצאות אותן הבנתי שאתה מחפש (אם הבנתי נכון) הן באמת רק חלק קטן מהיתרונות של דרך חיים זו.

מקווה שהפעם הבהרתי את עצמי טוב יותר.

 

 

 

 

ערב טוב שירלי

הצעתך במידה והבנתי היא למצא שיטת מדיטציה כזו או אחרת (דוגמאת צי קונג) הנותנת מענה גם לתנועה . שיטה כזו תאפשר נוכחות on-line גם במהלך חיי היום יום. במידה ואת יכולה להמליץ על שיטת או שיטות  מדיטציה אשר נראות לך כי ביכולתן לתרום אשמח.

מצאתי כי יש בך את האומץ לנסות ולהבין את הבלתי ניתן להבנה. (אצל מרבית בני האדם) יכולת זו שהיא חלק "..מדרך החיים .." יוצרת לעיתים גם קשיים אל מול היתרונותיה הרבים.- קשיים אלו הם הם המקור לדיון זה

אהוד

צטט: ה-נשר 2009-06-12 18:57:21

אינני מסכים עם קביעתך כי אי הוודאות היחידה שיש לנו הינו ביחס למות הגוף. זאת מהסיבה שלאדם בחירה חופשית! ומכאן עליו להגיב על אינסוף הבחירות החופשיות סביבו = אי וודאות בו בזמן שמסכים אני לומר שבסיס הפחד אצל מרבית האנשים הוא מות הגוף .

 

 

 נראה שלא קראת טוב - אמרתי שמות הגוף היא דווקא הוודאות היחידה שיש לנו. מכאן שאנחנו דווקא כן מסכימים על כך שיש המון אי וודאויות.

פשוט שאם משווים אותן לוודאות המוחלטת והבלתי מתפשרת של עובדת המוות - ניתן לקבל פרופורציות מתאימות לגבי חשיבותן המיזערית...