צטט: רוח כחומר 2009-06-13 20:55:54

 

 

 נראה שלא קראת טוב - אמרתי שמות הגוף היא דווקא הוודאות היחידה שיש לנו. מכאן שאנחנו דווקא כן מסכימים על כך שיש המון אי וודאויות.

פשוט שאם משווים אותן לוודאות המוחלטת והבלתי מתפשרת של עובדת המוות - ניתן לקבל פרופורציות מתאימות לגבי חשיבותן המיזערית...

ערב טוב לשבוע טוב רוח כחומר

התנצלות 1- אכן תגובתי לא היתה מדויקת אך רצוני היה להגיב על תפיסתך את אי הוודאות של הקורה לאחר מות הגוף.

התנצלות 2- הגדרתי את המפגש עם אי הוודאות לא היתה חדה. מצאתי לנכון להציג ציטוט מתוך דברי לשותפתנו שירלי.

"אני רוצה לחדד הנושא המעסיק אותי אינו רק היכולת של אדם לחיות בהוויה של אי וודאות. מעסיק אותי בעיקר היכולת של אדם לפגוש מצבים בלתי צפויים (מפתעים) "הנכנסים" לתוך חייו כתוצאה מכך שבחיים יש אי וודאות . מכאן שמעבר להתמודדות עם הפחד (עבר/עתיד) רואה אני צורך בסוג של "יציבה" (סטטית /דינמית) המאפשרת לאדם להמשיך ו"לצעוד" צעדים יציבים בכל כיוון שידרש כתוצאה מהמפגש עם העתיד הצפוי והבלתי צפוי ."

לדעתי מרחב האפשרויות הבלתי ידועות שהאדם פוגש ויפגוש בחייו (של הגוף) חשוב לפחות אם לא יותר מאי הוודאות שבמתרחש לאחר מות גוף האדם. יתרה מכך התמודדות "נכונה" בזמן חיי הגוף תוביל את האדם לחיים "טובים יותר"לאחר מות -זאת על פי מרבית הדתות והתפיסות הרוחניות.

אהוד

הי אהוד,

היה לי מתאמן שהיקשה בתחילת הדרך בסוגייה שהעלית.

לאחר השלמת האימון - בשיחת הסיכום הוא אמר בהומור משהו :- יש הרבה "ברזים" (והכוונה להפתעות ובלת"מים)  אבל "לכל ברז יש את האינסטלטור שלו" - סוף ציטוט.

נכון אמרת לגבי הגישה המקובלת של הצבת יעדים ומטרות נורמטיביות וצעידה רציונלית מעבר להם בין אם הדרך סטנדרטית או רצופה מיכשולים וארועים בלתי צפויים.

האימון הינו למטרה כלשהי מוגדרת , אין אימון כאימון - לבלתי ידוע ולאי וודאות.

אך כשם שבקיום פעולות ע"י המתאמן - מוכוונות וממוקדות למטרה שלו - קורים "ניסים" גם בתחומים נוספים שלא הוגדרו על ידו- כך הינו מוכן גם להפתעות.

כלי האימון מאפשרים למתאמן את היכולת להתמודד עם הסוגייה שהעלית בלא הצורך לאימון ספציפי "לאי וודאויות" אשר נמצאות בכל פינה במסלול העשייה בחיינו.

אסיים בדוגמא להמחשת השדהמ בו פועל האימון :- אם שחקן טניס מטיס לעברך את כדור הטניס במהירות מפחידה של 90 קמ"ש כמאומן אתה יודע כבר איך להתכונן; הייכן לעמוד במגרש,  תנוחת הגוף , מיקום הרקטה, מתי להכות חזרה ואפילו לאן במגרש, כמשתתף במשחק לא מאומן, מכסימום אם תספיק, תעשה תנועת התחמקות או את תקבל את הבומבה בפנים.....

 בבט

צטט: ה-נשר 2009-06-13 17:56:18

 

ערב טוב שירלי

 

הצעתך במידה והבנתי היא למצא שיטת מדיטציה כזו או אחרת (דוגמאת צי קונג) הנותנת מענה גם לתנועה . שיטה כזו תאפשר נוכחות on-line גם במהלך חיי היום יום. במידה ואת יכולה להמליץ על שיטת או שיטות  מדיטציה אשר נראות לך כי ביכולתן לתרום אשמח.

 

מצאתי כי יש בך את האומץ לנסות ולהבין את הבלתי ניתן להבנה. (אצל מרבית בני האדם) יכולת זו שהיא חלק "..מדרך החיים .." יוצרת לעיתים גם קשיים אל מול היתרונותיה הרבים.- קשיים אלו הם הם המקור לדיון זה

 

אהוד

היי אהוד,

בהחלט יש לי את הרצון להבין את המיסתורי (אם הוא בלתי ניתן להבנה הרי שזהו רצון שלא מוביל לשום מקום ואני דווקא מאמינה שכן). לא שאני חושבת שלחקירה הזו יש סוף, אבל כל פעם מתגלה נדבך נוסף וזוהי בהחלט דרך חיים שמתאימה לי.

לגבי הצעתי, כל סוג של מדיטציה (ואני מציעה שתתעניין ופשוט תלך על מה שמושך אותך), נייחת או בתנועה, אם תתמיד בה מספיק בסופו של דבר התרגול יוביל למצב בו ניתן להיווכח בהבדל שבין האגו להוויה ואולי אפילו תקבל פרספקטיבה רחבה יותר למה שקורה במציאות המימד הזה כך שארועים מסויימים באופן טבעי פחות מטלטלים.

ההשפעה, אם תרצה, נמשכת מעבר לזמן המדיטציה עצמה או יותר נכון אתה חי, באיזשהו שלב, מתוך התבוננות אחרת גם מעבר לזמן שבו אתה מתרגל את הטכניקה הספציפית שלמדת. 

צטט: bebt 2009-06-14 08:38:21

הי אהוד,

היה לי מתאמן שהיקשה בתחילת הדרך בסוגייה שהעלית.

לאחר השלמת האימון - בשיחת הסיכום הוא אמר בהומור משהו :- יש הרבה "ברזים" (והכוונה להפתעות ובלת"מים)  אבל "לכל ברז יש את האינסטלטור שלו" - סוף ציטוט.

נכון אמרת לגבי הגישה המקובלת של הצבת יעדים ומטרות נורמטיביות וצעידה רציונלית מעבר להם בין אם הדרך סטנדרטית או רצופה מיכשולים וארועים בלתי צפויים.

האימון הינו למטרה כלשהי מוגדרת , אין אימון כאימון - לבלתי ידוע ולאי וודאות.

אך כשם שבקיום פעולות ע"י המתאמן - מוכוונות וממוקדות למטרה שלו - קורים "ניסים" גם בתחומים נוספים שלא הוגדרו על ידו- כך הינו מוכן גם להפתעות.

כלי האימון מאפשרים למתאמן את היכולת להתמודד עם הסוגייה שהעלית בלא הצורך לאימון ספציפי "לאי וודאויות" אשר נמצאות בכל פינה במסלול העשייה בחיינו.

אסיים בדוגמא להמחשת השדהמ בו פועל האימון :- אם שחקן טניס מטיס לעברך את כדור הטניס במהירות מפחידה של 90 קמ"ש כמאומן אתה יודע כבר איך להתכונן; הייכן לעמוד במגרש,  תנוחת הגוף , מיקום הרקטה, מתי להכות חזרה ואפילו לאן במגרש, כמשתתף במשחק לא מאומן, מכסימום אם תספיק, תעשה תנועת התחמקות או את תקבל את הבומבה בפנים.....

 בבט

ערה טוב בבט

תודה בגין תשובה כנה ואמיצה- "האימון הינו למטרהכלשהי מוגדרת, אין אימון כאימון-לבלתי ידוע ולאי וודאות"

האם אתה יכול לספק דוגמאות איכותיות יותר מטניס כדוגמה למטרה אשר מעבר לחתירה להשגת נוצר רווח משני / ראשוני בשיפור היכולת לפגוש את ההפתעות שמזמנים החיים.

תודה מראש

אהוד

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-06-14 09:41:50

 

 

היי אהוד,

בהחלט יש לי את הרצון להבין את המיסתורי (אם הוא בלתי ניתן להבנה הרי שזהו רצון שלא מוביל לשום מקום ואני דווקא מאמינה שכן). לא שאני חושבת שלחקירה הזו יש סוף, אבל כל פעם מתגלה נדבך נוסף וזוהי בהחלט דרך חיים שמתאימה לי.

 

לגבי הצעתי, כל סוג של מדיטציה (ואני מציעה שתתעניין ופשוט תלך על מה שמושך אותך), נייחת או בתנועה, אם תתמיד בה מספיק בסופו של דבר התרגול יוביל למצב בו ניתן להיווכח בהבדל שבין האגו להוויה ואולי אפילו תקבל פרספקטיבה רחבה יותר למה שקורה במציאות המימד הזה כך שארועים מסויימים באופן טבעי פחות מטלטלים.

ההשפעה, אם תרצה, נמשכת מעבר לזמן המדיטציה עצמה או יותר נכון אתה חי, באיזשהו שלב, מתוך התבוננות אחרת גם מעבר לזמן שבו אתה מתרגל את הטכניקה הספציפית שלמדת. 

 

 

ערב טוב שירלי

חקירת המסתורין הבלתי ניתן להבנה (ברגע הזה) אין סוף, ואכן זו מסימת חיים או יותר נכון דרך חיים.

הנסיון שלי הוא למצא דרך/שיטה  לאמן את אלו המטלטלים סביבי - לשמחתם ולעיתים לצערם אינני מטלטל בקצב ובעוצמות שלהם.

האמת שאני נוטה לקבל את דבריו הנחרצים של חברנו בבט שאין דרך אימון ישירה לפגישה עם אי הוודאות. אך בחירת מטרה/רות נבונה יכולה לפתח את האדם גם בנושא הנדון.

כיצד את חוקרת ולומדת את המסתורין של החיים?

אהוד

צטט: ה-נשר 2009-06-13 21:37:43

"אני רוצה לחדד הנושא המעסיק אותי אינו רק היכולת של אדם לחיות בהוויה של אי וודאות. מעסיק אותי בעיקר היכולת של אדם לפגוש מצבים בלתי צפויים (מפתעים) "הנכנסים" לתוך חייו כתוצאה מכך שבחיים יש אי וודאות . מכאן שמעבר להתמודדות עם הפחד (עבר/עתיד) רואה אני צורך בסוג של "יציבה" (סטטית /דינמית) המאפשרת לאדם להמשיך ו"לצעוד" צעדים יציבים בכל כיוון שידרש כתוצאה מהמפגש עם העתיד הצפוי והבלתי צפוי ."

 

איך תינוק לומד בסוף לצעוד בצורה יציבה? הרי הליכתו הראשונה היא בהחלט מפגש מהסוג אותו אתה מתאר בהמשך. אם התינוק היה מפחד מחוסר יציבות כמו שאנחנו - הוא לעולם לא היה לומד לקום, לא כל שכן ללכת. דווקא היעדר החיפוש השכלי אחר "יציבה" ו"יציבות" מאפשרות לגוף לעשות את שלו - ולהביא לבסוף ליציבות. למד אדם לאמץ את גישתו של התינוק - סקרנות, הקשבה לגוף, כניעה - ולימדת אותו כל מה שהוא צריך בלהתמודד עם מצבים של בחירה מרובה  וחוסר וודאות.

 

אנשים מגיעים לאימון מסיבות שונות. הסיבות אמנם שונות אך הבסיס בכולן הוא הרצון לשינוי.כל שינוי מכיל בתוכו גם אי וודאות.

כלומר ברגע שהאדם הגיע, גם אם יש בו מקום שחושש מאי וודאות וגם אם המקום הזה ענק, עדיין יש בו את אותו מקום שמוכן להתמודד

אם אי וודאות. את המקום הזה הייתי מאירה ומכאן אפשר להתחיל. גם בתהליך האימון עצמו ישנה אי וודאות ובכל זאת הוא הגיע.

הייתי מזמינה אותו להיזכר בשינוי כלשהו שעשה בחייו ושואלת איך התמודד שם אם אי וודאות. אם הצליח פעם אחת הדבר יחזק אצלו את הידיעה שמסוגל.

הייתי שואלת על אותם דברים שרוצה להשיג בסוף תהליך האימון. ראיה וודאית של מה שרוצה להשיג, יחד עם רצון אמיתי להגיע לשם,

יכולים בהחלט לעזור להתמודד גם אם אותם חלקים לא ידועים.

שרית וולפוס - מאמנת אישית

צטט: ה-נשר 2009-06-14 18:29:30

צטט: bebt 2009-06-14 08:38:21

הי אהוד,

היה לי מתאמן שהיקשה בתחילת הדרך בסוגייה שהעלית.

לאחר השלמת האימון - בשיחת הסיכום הוא אמר בהומור משהו :- יש הרבה "ברזים" (והכוונה להפתעות ובלת"מים)  אבל "לכל ברז יש את האינסטלטור שלו" - סוף ציטוט.

נכון אמרת לגבי הגישה המקובלת של הצבת יעדים ומטרות נורמטיביות וצעידה רציונלית מעבר להם בין אם הדרך סטנדרטית או רצופה מיכשולים וארועים בלתי צפויים.

האימון הינו למטרה כלשהי מוגדרת , אין אימון כאימון - לבלתי ידוע ולאי וודאות.

אך כשם שבקיום פעולות ע"י המתאמן - מוכוונות וממוקדות למטרה שלו - קורים "ניסים" גם בתחומים נוספים שלא הוגדרו על ידו- כך הינו מוכן גם להפתעות.

כלי האימון מאפשרים למתאמן את היכולת להתמודד עם הסוגייה שהעלית בלא הצורך לאימון ספציפי "לאי וודאויות" אשר נמצאות בכל פינה במסלול העשייה בחיינו.

אסיים בדוגמא להמחשת השדהמ בו פועל האימון :- אם שחקן טניס מטיס לעברך את כדור הטניס במהירות מפחידה של 90 קמ"ש כמאומן אתה יודע כבר איך להתכונן; הייכן לעמוד במגרש,  תנוחת הגוף , מיקום הרקטה, מתי להכות חזרה ואפילו לאן במגרש, כמשתתף במשחק לא מאומן, מכסימום אם תספיק, תעשה תנועת התחמקות או את תקבל את הבומבה בפנים.....

 בבט

 

ערה טוב בבט

 

תודה בגין תשובה כנה ואמיצה- "האימון הינו למטרהכלשהי מוגדרת, אין אימון כאימון-לבלתי ידוע ולאי וודאות"

 

האם אתה יכול לספק דוגמאות איכותיות יותר מטניס כדוגמה למטרה אשר מעבר לחתירה להשגת נוצר רווח משני / ראשוני בשיפור היכולת לפגוש את ההפתעות שמזמנים החיים.

 

תודה מראש

 

אהוד

הי אהוד,

מה המטרה המוסתרת שלך בדיון שהתפתח ובעצם העלאת הנושא ?

אני חש שאין תוכו כברו, שאתה מחפש אמצעי או דרך וודאית, אתה מעוניין ב"פתרון של המנואל".  

אין כזה - פתרון ביה"ס נמצא ביכולת האימון של המאמן, בנסיונו ובקריאת המפה הכוללת של המתאמן.

כתבתי כבר קודם שהכלים מאפשרים התמודדות עם הפתעות , מצבי עמימות, בלת"מים וכו' - אם כך אלמנט ההפתעה הוסר מעיקרו.

אם "ההפתעה" מתרחשת בעת תהליך האימון - אזי יש למתאמן גם עם מי לעבוד על כך - באם לא "יסתדר" בעצמו.

בהתאם לאמור - באם תגדיר "הפתעה" - אוכל להתייחס ביתר ספציפקציה.

להלן דוגמית מהעת האחרונה (בחודש מאי 09):-

איש שהתחיל אימון בחודש פברואר, מטרת האימון הייתה להתחזק בעיקר בכל התחום הקשור להופעה לפני קהל, ישיבות, פרזטציות וכד',הוא איתר שהדרך שלו הינה לשרוד את הפעולות הנ"ל, היה מפרט בפרטי פרטים, מחזיק פתקים וניירת ביד, מכין עצמו שעות גם בנושאים שהוא בקיא בהם לעילא וכו'.

התוצאה והפיטבגים שקיבל היו שהוא מעייף את שומעיו, התכנים היו נבלעים ברעשים מסביב והוא הגיע לאימון לאחר שחש שהוא אינו משמעותי. 

חקרנו לתוך המה מניע אותו לנהוג כך הוא עמד על חוסר בבטחון עצמי והערך שלו בעיני עצמו.

מכאן האימון נסב על מיהו עבור עצמו (מנוסה, מקצוען, אוהב את העבודה, בעל ערך לאחרים וכו') עבדנו על איך הוא מוקשב ב"עולם" שם בחוץ , אחריותו להקשבה אליו, היותו מנהל - מנהיג ואטוריטה מקצועית בתחומו, התלהבות (כתחליף להרגשתו  כנבך וקורבן הנסיבות) ועוד כאלו.

 בתחילת חודש מאי הודיעו לו על פיטורין בגין צמצומים והתייעלת כמובן ולא ברמה האישית שלו כפרסונל, הוא לקח את האמירה של "לא ברמה האישית" + הערכים שנחשף עליהם באימון (בטחון עצמי, ערך ותרומה על כל המשמעויות הרחבות המסתתרות מתחת להם) והצליח להפוך את ההחלטה בסדרת מפגשים עם מנהלים בכירים בחברה - בשיחות וראיונות שניהל - האלמנטים שעבד עליהם כפרזנטטיביים לשמם - הופיעו ובגדול.  

לדעתי מה ששינה את יחס המנהלים אליו כפרט בחברה ותרם לשינוי ההחלטה הייתה סוג ההקשבה החדש שנחשפו עליו לגביו שלא הייתה מוכרת קודם או הסתכלות אחרת רעננה על האיש.

בברכה בבט

צטט: רוח כחומר 2009-06-15 00:32:41

 

 

איך תינוק לומד בסוף לצעוד בצורה יציבה? הרי הליכתו הראשונה היא בהחלט מפגש מהסוג אותו אתה מתאר בהמשך. אם התינוק היה מפחד מחוסר יציבות כמו שאנחנו - הוא לעולם לא היה לומד לקום, לא כל שכן ללכת. דווקא היעדר החיפוש השכלי אחר "יציבה" ו"יציבות" מאפשרות לגוף לעשות את שלו - ולהביא לבסוף ליציבות. למד אדם לאמץ את גישתו של התינוק - סקרנות, הקשבה לגוף, כניעה - ולימדת אותו כל מה שהוא צריך בלהתמודד עם מצבים של בחירה מרובה  וחוסר וודאות.

 

 

 

ערב טוב רוח כחומר

איו זו דרכי בדרך כלל לדון על המטפורה אך התינוק אינו דוגמה טובה די. תינוקות מתפתחים בדרך זו תוך כדי השגחה הורית מכוונת ותומכת ואינם מבצעים זאת בחלל הריק. בדוגמאות חיות על ילדים לגדלו ללא השגחה מצאנו חוסר התפתחות עצום באותם מרכיבים בסיסיים.

אהוד

צטט: שרית ו. 2009-06-15 07:27:30

אנשים מגיעים לאימון מסיבות שונות. הסיבות אמנם שונות אך הבסיס בכולן הוא הרצון לשינוי.כל שינוי מכיל בתוכו גם אי וודאות.

כלומר ברגע שהאדם הגיע, גם אם יש בו מקום שחושש מאי וודאות וגם אם המקום הזה ענק, עדיין יש בו את אותו מקום שמוכן להתמודד

אם אי וודאות. את המקום הזה הייתי מאירה ומכאן אפשר להתחיל. גם בתהליך האימון עצמו ישנה אי וודאות ובכל זאת הוא הגיע.

 

הייתי מזמינה אותו להיזכר בשינוי כלשהו שעשה בחייו ושואלת איך התמודד שם אם אי וודאות. אם הצליח פעם אחת הדבר יחזק אצלו את הידיעה שמסוגל.

 

הייתי שואלת על אותם דברים שרוצה להשיג בסוף תהליך האימון. ראיה וודאית של מה שרוצה להשיג, יחד עם רצון אמיתי להגיע לשם,

יכולים בהחלט לעזור להתמודד גם אם אותם חלקים לא ידועים.

 

שרית וולפוס - מאמנת אישית

ערב טוב שרית

אין לי ספק שדבריך נכונים עבור כל מטרה מוחשית אשר הוגדרה באופן ראוי -לב / שכל .

אני עוסק בשאלה האם יש דרך לאמן מפגש עם אי וודאות בכללותה - הפתעות של החיים - עד כה קיבלתי תשובה ישירה אחת של חברנו בבט האומר שלא.

ותשובות נוספות האומרות שבחירת מטרה מוחשית דוגמת אומניות לחימה מזרחיות אכן תבאמן לנושא בקרוב טוב.

אהוד

צטט: bebt 2009-06-15 09:54:04

 

 

הי אהוד,

מה המטרה המוסתרת שלך בדיון שהתפתח ובעצם העלאת הנושא ?

אני חש שאין תוכו כברו, שאתה מחפש אמצעי או דרך וודאית, אתה מעוניין ב"פתרון של המנואל".  

אין כזה - פתרון ביה"ס נמצא ביכולת האימון של המאמן, בנסיונו ובקריאת המפה הכוללת של המתאמן.

כתבתי כבר קודם שהכלים מאפשרים התמודדות עם הפתעות , מצבי עמימות, בלת"מים וכו' - אם כך אלמנט ההפתעה הוסר מעיקרו.

אם "ההפתעה" מתרחשת בעת תהליך האימון - אזי יש למתאמן גם עם מי לעבוד על כך - באם לא "יסתדר" בעצמו.

בהתאם לאמור - באם תגדיר "הפתעה" - אוכל להתייחס ביתר ספציפקציה.

להלן דוגמית מהעת האחרונה (בחודש מאי 09):-

איש שהתחיל אימון בחודש פברואר, מטרת האימון הייתה להתחזק בעיקר בכל התחום הקשור להופעה לפני קהל, ישיבות, פרזטציות וכד',הוא איתר שהדרך שלו הינה לשרוד את הפעולות הנ"ל, היה מפרט בפרטי פרטים, מחזיק פתקים וניירת ביד, מכין עצמו שעות גם בנושאים שהוא בקיא בהם לעילא וכו'.

התוצאה והפיטבגים שקיבל היו שהוא מעייף את שומעיו, התכנים היו נבלעים ברעשים מסביב והוא הגיע לאימון לאחר שחש שהוא אינו משמעותי. 

חקרנו לתוך המה מניע אותו לנהוג כך הוא עמד על חוסר בבטחון עצמי והערך שלו בעיני עצמו.

מכאן האימון נסב על מיהו עבור עצמו (מנוסה, מקצוען, אוהב את העבודה, בעל ערך לאחרים וכו') עבדנו על איך הוא מוקשב ב"עולם" שם בחוץ , אחריותו להקשבה אליו, היותו מנהל - מנהיג ואטוריטה מקצועית בתחומו, התלהבות (כתחליף להרגשתו  כנבך וקורבן הנסיבות) ועוד כאלו.

 בתחילת חודש מאי הודיעו לו על פיטורין בגין צמצומים והתייעלת כמובן ולא ברמה האישית שלו כפרסונל, הוא לקח את האמירה של "לא ברמה האישית" + הערכים שנחשף עליהם באימון (בטחון עצמי, ערך ותרומה על כל המשמעויות הרחבות המסתתרות מתחת להם) והצליח להפוך את ההחלטה בסדרת מפגשים עם מנהלים בכירים בחברה - בשיחות וראיונות שניהל - האלמנטים שעבד עליהם כפרזנטטיביים לשמם - הופיעו ובגדול.  

לדעתי מה ששינה את יחס המנהלים אליו כפרט בחברה ותרם לשינוי ההחלטה הייתה סוג ההקשבה החדש שנחשפו עליו לגביו שלא הייתה מוכרת קודם או הסתכלות אחרת רעננה על האיש.

בברכה בבט

ערב טוב בבט

אנסה לענות על שאלתך מה היא "הפתעה" .

מרבית בני האדם מכוונים מטרה/רות בין אם הם מודעים לכך ובין אם הם לא. "הפתעה" היא אותו ארוע "לא רצוי" המתרחש בזמן חתירה למטרה. "יציבה" נכונה מאפשרת לאדם להתמודד עם "ההפתעה" והחתירה למטרה בזמן אמת . בו בזמן שיציבה לקויה תוביל לחוסר התמודדות נכונה עם ההפתעה וכן עם החתירה למטרה.

סיפור אישי- בגיל 22 מצאתי עצמי מקבל הודעה בדואר כי בקשתי להתקבל למכינה קדם אקדמית של הטכניון נדחת (אי התאמה) תחושת ההשפלה עצומה. הלכתי לפגישה עם מנהל המכינה אשר אמר לי (טכנאי בוגר בית ספר מקצועי) לפי תוצאות הבחינה מתאים לך ללכת ללמוד ספרות/ תנ"ך= "הפתעה" . היכולת להקשיב למנהל ולגיב עניינית בזמן אמת פתח את הדלת למכינה  ולטכניון אותו סיימתי בהצטינות -88.8

ברור לי שכאשר מטרה ברורה לב/ שכל היכולת לפגוש את "ההפתעות" טובה הרבה יותר.

יתכן מאוד שהדרך הטובה ביותר היא לבחור מטרה טובה

אהוד