צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-06-16 16:13:17

בני בני בני...

 הי אבינועם,

 כל כך קצר שלא הספקתי לתפוססססססססססס.

 אחרי ה"בני בני בני" חסרה אנחה של הוצאת אויר ממעמקי הבטן.

 אני מאמין שגם בגישת "המגרש" יש פעולות שהמתאמן עושה והינכם מדסקסים אודותם בשיחת האימון העוקבת.

 השאלה שכיוונתי אליה - איך זה מתבצע בהליך האימון, מתי, מי היוזם וכו' :- נניח שאתם בתהליך כבר לאחר הכרה והפנמת הערכים והמתאמן כבר מכיר את המחסומים והעכבות לפעולה שלו. אני גם יודע שאתה לא נותן "משימות" אלא שהמתאמן לוקח על עצמו-

אז איך זה "עובד" בשיטתך ?

 אני בהחלט מעוניין להכיר גישות ושיטות ובמיוחד של כמה מהפעילים באימון ושלך - בוודאי.   מחבק בבט

הי בני

אני חושבת ששאלת שאלה מאוד חשובה ומעניינת.

 אחד הכלים אותו רכשתי בזמן הלימודים , ובו  אני   משתמשת  על מנת לעזור למתאמן להגדיר לעצמו מהם דרכי הפעולה שהוא הולך לנקוט  הוא  הכלי שנקרא מודל  ניהול כ.ש.פ.י.מ.  תחומי התוצאה. 

באמצעותו מתאפשר   החיבור בין הרמה התיאורתית לרמה המעשית  ומאפשר לעשות את השילוב הנכון בין ה"מה" ל"איך" .

ששת תחומי  התוצאה - מוגדרים כאותם תחומים  מרכזיים שבהם אדם פועל על מנת להשיג כל תוצאה שירצה.

התחומים המרכזיים הם: כוח אדם/משאבי אנוש, שיווק,פיננסי, ייצור/תפעול,  מו"פ וניהול וארגון.

המתאמן שואל את עצמו  מהןהפעילויות הספציפיות, הממוקדות בהן עליו לפעול   בכל תחום תוצאה על מנת להשיג את התוצאות  הרצויות לו .(חשיבה תוצאתית)

לדוגמא: אם מהחזון שלי גזרתי  יעד מסויים  שהגדרתי לעצמי , אני  

אשאל את עצמי מהן הפעילויות שעלי לעשות בכל אחד  מששת תחומי התוצאה.

 בתחום כ"א : מי הם האנשים שאני מסתייע בהם וכו'....

 שיווק : איך אני משווק את עצמי?  

פיננסים:  -   תכנון הוצאות, הכנסות,עלויות, רווחים וכו' י

מו"פ : איסוף מידע, ניתוח ועיבוד, תפיסות עולם, רכישת השכלה, התפתחותאינטלקטואלית, העצמה אישית, , וידע, השכלה, כישוריםויכולות...

 ניהול וארגון-    יצירת  סינכרוניזציה בין תחומי הפעילות השונים על מנת להשיג את התוצאה המצופה. התחום מתמקד בתכנון, ביישום, בבקרת ביצוע מול תכנון, הצבת יעדים וניהול זמן.

אחרי שרשמתי את כל הפעילויות  שעלי לעשות בכל תחום תוצאה , אחליט במה אני בוחרת להתחיל , מה סדר הפעולות  , מהו זמן לביצוע וכו'.... וכך אני בעצם מגדירה לעצמי  יעדי ביניים לביצוע. וגם תוכנית מוגדרת של משימות לביצוע.

היתרון בשיטה הזאת הוא שכך לא מפספסים שום תחום בתכנית הפעולה.  יכולים לזהות מראש קשיים , ועוד...

למי שהחומר לא מוכר וכן מדבר אליו - הוא מופיע ב"אימון לחיים " של ראובן כ"ץ.

בעניין החסמים , אני אשאל את המתאמן בכל תחום תוצאה האם הוא צופה שם קושי מסויים , ואם כן מה יוכל לעזור לו.

במקרה הצורך, אשתמש בחלק מהדברים שכתבה עליהם שרלי  בן יהונתן. בדיקת האמונות  החוסמות וכו'...

תודה על נושא מעניין. :-)

שרה'לה 

בוקר אור בבט,

לדעתי, אדם שרוצה להפיק תוצאות מסוימות בתחום מסוים , שהוא לא הצליח להפיקן עד כה - יש "משהו" שעומד בינו לבין התוצאות הללו ועוצר אותו מלהשיגן.

בגישה האונטולוגית (הוויתית), הנחת הבסיס היא -

Being + doing = results

בתחילת הדרך, ההתמקדות באימון היא במה ש"מפעיל" את האדם  ביחס לתחום וזה אומר  איתור כל הדיעות/ פרדיגמות / פחדים/ דאגות/ מעצורים וכו'.

רק כאשר האדם  נ ו כ ח  לכל מה ש"מפעיל" אותו ונעשית עבודה על כל המעצורים שלו  בנושא - יש לו את היכולת האמיתית לבחור לפעול.

העבודה  המקדימה  על נוכחותו של האדם למה שיש בעולם שלו הכרחית כדי ליצור מפנה בתוצאות בכל תחום .

"הצעד הראשון בשינוי - היא להכיר במה שיש"

(ולמען הסר ספק - ה"שינוי" מתייחס לתוצאות אחרות ולא לשינוי של האדם עצמו).

צטט: שרה'לה כספי 2009-06-18 00:27:25

הי בני

אני חושבת ששאלת שאלה מאוד חשובה ומעניינת.

 אחד הכלים אותו רכשתי בזמן הלימודים , ובו  אני   משתמשת  על מנת לעזור למתאמן להגדיר לעצמו מהם דרכי הפעולה שהוא הולך לנקוט  הוא  הכלי שנקרא מודל  ניהול כ.ש.פ.י.מ.  תחומי התוצאה. 

באמצעותו מתאפשר   החיבור בין הרמה התיאורתית לרמה המעשית  ומאפשר לעשות את השילוב הנכון בין ה"מה" ל"איך" .

 

 

ששת תחומי  התוצאה - מוגדרים כאותם תחומים  מרכזיים שבהם אדם פועל על מנת להשיג כל תוצאה שירצה.

 

התחומים המרכזיים הם: כוח אדם/משאבי אנוש, שיווק,פיננסי, ייצור/תפעול,  מו"פ וניהול וארגון.

המתאמן שואל את עצמו  מהןהפעילויות הספציפיות, הממוקדות בהן עליו לפעול   בכל תחום תוצאה על מנת להשיג את התוצאות  הרצויות לו .(חשיבה תוצאתית)

לדוגמא: אם מהחזון שלי גזרתי  יעד מסויים  שהגדרתי לעצמי , אני  

אשאל את עצמי מהן הפעילויות שעלי לעשות בכל אחד  מששת תחומי התוצאה.

 בתחום כ"א : מי הם האנשים שאני מסתייע בהם וכו'....

 שיווק : איך אני משווק את עצמי?  

פיננסים:  -   תכנון הוצאות, הכנסות,עלויות, רווחים וכו' י

 

  ייצור/תפעול (לוגיסטיקה) -  התחום מתמקד ב"איך". מה יהיה  מיקום  , ניידות, שיטות, כלים, אביזרים, 

 

מו"פ : איסוף מידע, ניתוח ועיבוד, תפיסות עולם, רכישת השכלה, התפתחותאינטלקטואלית, העצמה אישית, , וידע, השכלה, כישוריםויכולות...

 ניהול וארגון-    יצירת  סינכרוניזציה בין תחומי הפעילות השונים על מנת להשיג את התוצאה המצופה. התחום מתמקד בתכנון, ביישום, בבקרת ביצוע מול תכנון, הצבת יעדים וניהול זמן.

אחרי שרשמתי את כל הפעילויות  שעלי לעשות בכל תחום תוצאה , אחליט במה אני בוחרת להתחיל , מה סדר הפעולות  , מהו זמן לביצוע וכו'.... וכך אני בעצם מגדירה לעצמי  יעדי ביניים לביצוע. וגם תוכנית מוגדרת של משימות לביצוע.

 

היתרון בשיטה הזאת הוא שכך לא מפספסים שום תחום בתכנית הפעולה.  יכולים לזהות מראש קשיים , ועוד...

למי שהחומר לא מוכר וכן מדבר אליו - הוא מופיע ב"אימון לחיים " של ראובן כ"ץ.

בעניין החסמים , אני אשאל את המתאמן בכל תחום תוצאה האם הוא צופה שם קושי מסויים , ואם כן מה יוכל לעזור לו.

במקרה הצורך, אשתמש בחלק מהדברים שכתבה עליהם שרלי  בן יהונתן. בדיקת האמונות  החוסמות וכו'...

תודה על נושא מעניין. :-)

שרה'לה 

 

 

הי שרה'לה

 תודה על הדברים וההרחבה,

 יש בגישה הנקוטה על ידך אופציה לעיגון שיטה ושיטתיות לאימון על פעולות המתאמן.

 ועל כך כוכבת

 אני נוקט בחלק מהמיקרים בגישה דומה אך פחות מובנית על מנת לאפשר למתאמן כר נרחב, ויצירתיות לעשייה הנובעת ממנו.

 אני קורא לפעולה בשם הלא מחייב "פרויקטון" "פרויקטצ'יק"- לרמז על משהו קטן בהקף ומדוד בטווח פעולה קצר - שבוע.

המתאמן מתבקש להמציא את הפעולה/ות - תמיד תמיד בהקשר ישיר לנושא האימון בפגישה (אם שווה את החיזוק בפעולה) או במיתאם ישיר למטרת האימון.

המתאמן מתבקש לכתוב , גם אם לא בטוח ולמרות שלא יודע עדיין בוודאות (וודאות אבן נגף מהותית ביותר העוצר את המתאמן בכל תחום)- 3 נושאים אשר מכוונים אותו בפעולות:- "משאבים" כולל גם מי הצוות/ אנשים שיפעיל / שיסייעו בעדו, "עד מתי" לגבי פעולות המשנה ליעד הפרויקטון זה כולל מתי מדבר עם...., מתי הוא יהיה פה ושם וכו'. "תוצאה" - איזו תוצאה תהיה לו מכל פעולה/ פעולת משנה. ברור שאין לו כל ידע וודאות בעניין, זו הבעת רצון וכוונה שהוא קבע לעצמו סימן דרך להגיע לשם.

בברכה בבט

צטט: תמרה.ח 2009-06-18 08:11:33

 

בוקר אור בבט,

לדעתי, אדם שרוצה להפיק תוצאות מסוימות בתחום מסוים , שהוא לא הצליח להפיקן עד כה - יש "משהו" שעומד בינו לבין התוצאות הללו ועוצר אותו מלהשיגן.

בגישה האונטולוגית (הוויתית), הנחת הבסיס היא -

Being + doing = results

בתחילת הדרך, ההתמקדות באימון היא במה ש"מפעיל" את האדם  ביחס לתחום וזה אומר  איתור כל הדיעות/ פרדיגמות / פחדים/ דאגות/ מעצורים וכו'.

רק כאשר האדם  נ ו כ ח  לכל מה ש"מפעיל" אותו ונעשית עבודה על כל המעצורים שלו  בנושא - יש לו את היכולת האמיתית לבחור לפעול.

העבודה  המקדימה  על נוכחותו של האדם למה שיש בעולם שלו הכרחית כדי ליצור מפנה בתוצאות בכל תחום .

 

"הצעד הראשון בשינוי - היא להכיר במה שיש"

(ולמען הסר ספק - ה"שינוי" מתייחס לתוצאות אחרות ולא לשינוי של האדם עצמו).

הי תמרה,

הרעיון ודרך האימון שהינך מתארת - מעודדת וממחישה את תפיסתי לגבי הצורך באימון המתאמן "בפעולות" בין אם נקרא להם בשם אימון לפעולה או אימון על הפעולות.

אם תקראי את תגובתי להתייחסות של שרה'לה לעייל - תוכלי להבין ביתר בהירות את הדרך שאני נוקט,

אומנם לא פרטת את הגישה המעשית שלך (רק להלכה) אבל זה פחות חשוב עתה אם כי אני מעוניין בהכרות גישות להפקת תועלת עבורי וממני למתאמנים.

ומילה אחרונה ביחס "לצעד הראשון בשינוי...." הייתי משלים את המשפט

ב:- ".... ולהכיר במה שאין ולקבל זאת"

 בברכה בבט

צטט: bebt 2009-06-17 16:23:09

צטט: בנך 2009-06-16 19:13:14

צטט: bebt 2009-06-16 19:08:42

אימון לפעולה

שלום חברים

בעבר שמעתי את האמירה הבאה כסיכום למחקר. מאחר ואינני יכול לצטט את המקור ובמדוייק נא לקבל זאת "כהנחת עבודה" לדיון שלפנינו.

(ואם מישהו מכיר את הציטוט שישלים בבקשה - אם כי זה לא חיוני לדיון),

אנשים התחרטו יותר על דברים שלא עשו מאשר על דברים שעשו.

אחת הסיבות שאנשים מפספסים הזדמנויות שעל אף שהם יודעים מה הם רוצים עבור עצמם הם נחסמים ומוסטים מהפעולות על ידי חששות ומחשבות מעכבות וחוסמות על קשיי הדרך להגיע למחוז חפצם.

 

איך כמאמנים , בתהליך האימון, אנו מעבירים אותם את הרוביקון ?

 מי מעביר?

אנחנו מאמנים, אנחנו לא סוחבים אף אחד על הגב. 

 

איך מאמנים - האמצעים, הכלים - להעדפת הפעולות מעבר למחסומים האישיים.

 

הכלים והאמצאים הם המודל האימוני הכולל את החזון היעוד והערכים של המתאמן. 

 

זהו נושא הדיון - אשמח שיושמעו דעות מגוונות ושתתפתח שיחה בנושא.

את הדרך שלי אשלב בדיון.

 בברכה בבט

 

 

 הי יהודה,

הביטוי "- לחצות את הרוביקון או לעבור את הרוביקון " - הסיט את התייחסות רוב המגיבים משאלת הדיון לצדדים שאינם הנושא גופא. אנחנו לא סוחבים ולא מעבירים את המתאמן אבל כן יוצרים מצב בו המתאמן עובר או יוצר את עצמו לפעולות.

והשאלה היא מה תפקיד המאמן בכך, איך יוצר זאת הלכה למעשה, מהי הדרך, מתי זה קורה בתהליך האימון וכו'.

 במידה ותקרא תגובות והתייחסויות קודמות תתפרש לפניך יריעה רחבה יותר של הכוונה.

ממך - אשמח מאד לשמוע את דעתך.

יתכן מצב גם שבו המאמן אינו נוקט כלל עמדה בנושא והמתאמן הוא זה שמחליט מתי, על מה ואיך - במצב זה, אני רוצה להאמין , שמתקיים באימון תהליך של איך זה היה, מה עבד שם מה לא וכד' וכך יש למתאמן כלים נוספים להמשך.

לזה קראתי בשם הכולל "אימון לפעולה" או כפי שכבר תיקנו אותי "אימון על הפעולות".

איך זה עובד אצלך ?

 בברכה בבט

 

 הי בני,

השימוש בשפה מאוד משמעותי באימון ולכן הבחירה שלך לומר: "איך אנחנו מעבירים..." שמכוונת למתאמן פסיבי שמועבר ביקשה התייחסות.

לעניין הפעולה:

במודל האימון שאני עובד איתו ומלמדים אותו ב- COACHME נקרא מודל האימון המערכתי, המתאמן נקרא לבחור משימות DOING כבר במפגש הראשון.

את המשימות המתאמן יבחר בעצמו ובהתחלה יהיה להן אופי כללי יותר ויעסקו במשהו שיש בו לשפר את איכות חיי המתאמן, לפי בחירתו.

בהמשך המשימות הופכות יותר ממוקדות בכיוון המטרות שעליהן בחר המתאמן ויש בהן לקדם את חזונו. 

צטט: שרית ו. 2009-06-16 07:15:36

אחד הדברים המחברים אדם לפעולה, לא רק באימון, היא ההתלהבות.

הדבר שנראה לי אחד החשובים ביותר בתהליך האימון הוא החיבור בין הרצון ובין העשייה. לכן הפעולה מתחילה כבר מהמפגש הראשון.

גם אם מתחילה ב"קטנה", הופכת לבלתי נפרדת מתהליך השינוי. תובנות, רבות ככל שתהיינה חייבות להיות מלוות בעשייה, כדי שתושג המטרה.

כל עשייה, ולו הקטנה ביותר חשוב לחגוג. הדבר נותן המון כח ומחזק את תחושת "אני יכול".

 

שרית וולפוס - מאמנת אישית

מבט רענן ומשעשע משהו על הנושא, נותן השחקן  אלי ולך שמשחק את המכוער בסרט "הטוב הרע והמכוער"  (  בזמנו הוא לא תיאר לעצמו שיצוטט בשיחה על אימון ...)     וכך הוא אומר :

                 IF TOU WANT TO SHOOT SHOOT DON"T TALK

לפעמים אנחנו צריכים תזכורת שכזו. "

" הי אמיר

 איפה איפה הם סרטי הספגטי היום, החזרת אותי לנוסטלגיה המעלה חיוכים - נעימים להיזכר.

 האם כיוונת שאתה אומר למאומן - יאלללה תתחיל לפעול נקודה. או ...............

 אשמח לקבל עוד כמה משפטים, כמו : האם הוא "ממציא" משימה בה יבואו לביטוי משהו מערכיו או מטרתו כ-test case ,או ישר עובד על המטרה ? במנות קנות שמגברות מפעם לפעם או ישר לעניין ה"גדול" שקבע לעצמו כמטרה באימון וכו'

 כיצד עובדים סליחה מתאמנים על זה בפגישה העוקבת, וכו'

 תודה בבט "

הי בני ,

בציטוט מ"הטוב הרע והמכוער" התכוונתי לאייר את ההבדל בין "לדבר על "  הדברים לבין לעשותם .

למרות שהבדל זה לכאורא ברור , אנו ( כולנו ) נוטים לעיתים לחשוב שדיבורים מחליפים עשייה - לכך יש דוגמאות רבות מספור לכל אחד מאיתנו .

אני זוכר שפעם באה לבית הספר בו למדתי מומחית למשחקים שונים בכדי ללמד כמה משחקי חברה מעניינים .

משפט הפתיחה שלה היה כי " משחק לומדים תוך כדי משחק " . במקום לתת הוראות מפורטות מראש, היא פשוט התחילה להדגים...

ברמה הפרקטית - ראיתי בדיון  רעיונות יפים ואני מתחבר לעיקרון האומר  כי כבר מתחילת האימון יש לשזור בו עשייה - אפילו עשייה "בקטן "

צטט: בנך 2009-06-18 16:54:22

צטט: bebt 2009-06-17 16:23:09

צטט: בנך 2009-06-16 19:13:14

צטט: bebt 2009-06-16 19:08:42

אימון לפעולה

שלום חברים

בעבר שמעתי את האמירה הבאה כסיכום למחקר. מאחר ואינני יכול לצטט את המקור ובמדוייק נא לקבל זאת "כהנחת עבודה" לדיון שלפנינו.

(ואם מישהו מכיר את הציטוט שישלים בבקשה - אם כי זה לא חיוני לדיון),

אנשים התחרטו יותר על דברים שלא עשו מאשר על דברים שעשו.

אחת הסיבות שאנשים מפספסים הזדמנויות שעל אף שהם יודעים מה הם רוצים עבור עצמם הם נחסמים ומוסטים מהפעולות על ידי חששות ומחשבות מעכבות וחוסמות על קשיי הדרך להגיע למחוז חפצם.

 

איך כמאמנים , בתהליך האימון, אנו מעבירים אותם את הרוביקון ?

 מי מעביר?

אנחנו מאמנים, אנחנו לא סוחבים אף אחד על הגב. 

 

איך מאמנים - האמצעים, הכלים - להעדפת הפעולות מעבר למחסומים האישיים.

 

הכלים והאמצאים הם המודל האימוני הכולל את החזון היעוד והערכים של המתאמן. 

 

זהו נושא הדיון - אשמח שיושמעו דעות מגוונות ושתתפתח שיחה בנושא.

את הדרך שלי אשלב בדיון.

 בברכה בבט

 

 

 הי יהודה,

הביטוי "- לחצות את הרוביקון או לעבור את הרוביקון " - הסיט את התייחסות רוב המגיבים משאלת הדיון לצדדים שאינם הנושא גופא. אנחנו לא סוחבים ולא מעבירים את המתאמן אבל כן יוצרים מצב בו המתאמן עובר או יוצר את עצמו לפעולות.

והשאלה היא מה תפקיד המאמן בכך, איך יוצר זאת הלכה למעשה, מהי הדרך, מתי זה קורה בתהליך האימון וכו'.

 במידה ותקרא תגובות והתייחסויות קודמות תתפרש לפניך יריעה רחבה יותר של הכוונה.

ממך - אשמח מאד לשמוע את דעתך.

יתכן מצב גם שבו המאמן אינו נוקט כלל עמדה בנושא והמתאמן הוא זה שמחליט מתי, על מה ואיך - במצב זה, אני רוצה להאמין , שמתקיים באימון תהליך של איך זה היה, מה עבד שם מה לא וכד' וכך יש למתאמן כלים נוספים להמשך.

לזה קראתי בשם הכולל "אימון לפעולה" או כפי שכבר תיקנו אותי "אימון על הפעולות".

איך זה עובד אצלך ?

 בברכה בבט

 

 הי בני,

השימוש בשפה מאוד משמעותי באימון ולכן הבחירה שלך לומר: "איך אנחנו מעבירים..." שמכוונת למתאמן פסיבי שמועבר ביקשה התייחסות.

לעניין הפעולה:

במודל האימון שאני עובד איתו ומלמדים אותו ב- COACHME נקרא מודל האימון המערכתי, המתאמן נקרא לבחור משימות DOING כבר במפגש הראשון.

את המשימות המתאמן יבחר בעצמו ובהתחלה יהיה להן אופי כללי יותר ויעסקו במשהו שיש בו לשפר את איכות חיי המתאמן, לפי בחירתו.

בהמשך המשימות הופכות יותר ממוקדות בכיוון המטרות שעליהן בחר המתאמן ויש בהן לקדם את חזונו. 

 הי יהודה, אומנם קצת באיחור (לא הייתי בזמינות ),

 תודה על ההרחבה בעניין הפרקטי,

 אני ממש מרוצה שזה כך אצלך והאימון אינו מצומצם לערכים, עכבות, חסמים חזון ובקיצור לתחום ה- BEING בלבד.

 לחלק של ה- DOING - לטעמי יש 2 מוקדי חשיבות שאסור לנו כמאמנים להמנע מהם - לתרגל ולהטמיע אצל המתאמן את

 שקיבל / ספג / לקח / אימץ  באימון וכן להניע אותו להגיע ליעדו/ למטרתו דרך פעולות ועשייה - שיוכל לבחון איך זה עובד הלכה למעשה ואיך הוא מרגיש / חי עם זה.

 בברכה   בבבט

צטט: בנך 2009-06-18 16:54:22

צטט: bebt 2009-06-17 16:23:09

צטט: בנך 2009-06-16 19:13:14

צטט: bebt 2009-06-16 19:08:42

אימון לפעולה

שלום חברים

בעבר שמעתי את האמירה הבאה כסיכום למחקר. מאחר ואינני יכול לצטט את המקור ובמדוייק נא לקבל זאת "כהנחת עבודה" לדיון שלפנינו.

(ואם מישהו מכיר את הציטוט שישלים בבקשה - אם כי זה לא חיוני לדיון),

אנשים התחרטו יותר על דברים שלא עשו מאשר על דברים שעשו.

אחת הסיבות שאנשים מפספסים הזדמנויות שעל אף שהם יודעים מה הם רוצים עבור עצמם הם נחסמים ומוסטים מהפעולות על ידי חששות ומחשבות מעכבות וחוסמות על קשיי הדרך להגיע למחוז חפצם.

 

איך כמאמנים , בתהליך האימון, אנו מעבירים אותם את הרוביקון ?

 מי מעביר?

אנחנו מאמנים, אנחנו לא סוחבים אף אחד על הגב. 

 

איך מאמנים - האמצעים, הכלים - להעדפת הפעולות מעבר למחסומים האישיים.

 

הכלים והאמצאים הם המודל האימוני הכולל את החזון היעוד והערכים של המתאמן. 

 

זהו נושא הדיון - אשמח שיושמעו דעות מגוונות ושתתפתח שיחה בנושא.

את הדרך שלי אשלב בדיון.

 בברכה בבט

 

 

 הי יהודה,

הביטוי "- לחצות את הרוביקון או לעבור את הרוביקון " - הסיט את התייחסות רוב המגיבים משאלת הדיון לצדדים שאינם הנושא גופא. אנחנו לא סוחבים ולא מעבירים את המתאמן אבל כן יוצרים מצב בו המתאמן עובר או יוצר את עצמו לפעולות.

והשאלה היא מה תפקיד המאמן בכך, איך יוצר זאת הלכה למעשה, מהי הדרך, מתי זה קורה בתהליך האימון וכו'.

 במידה ותקרא תגובות והתייחסויות קודמות תתפרש לפניך יריעה רחבה יותר של הכוונה.

ממך - אשמח מאד לשמוע את דעתך.

יתכן מצב גם שבו המאמן אינו נוקט כלל עמדה בנושא והמתאמן הוא זה שמחליט מתי, על מה ואיך - במצב זה, אני רוצה להאמין , שמתקיים באימון תהליך של איך זה היה, מה עבד שם מה לא וכד' וכך יש למתאמן כלים נוספים להמשך.

לזה קראתי בשם הכולל "אימון לפעולה" או כפי שכבר תיקנו אותי "אימון על הפעולות".

איך זה עובד אצלך ?

 בברכה בבט

 

 הי בני,

השימוש בשפה מאוד משמעותי באימון ולכן הבחירה שלך לומר: "איך אנחנו מעבירים..." שמכוונת למתאמן פסיבי שמועבר ביקשה התייחסות.

לעניין הפעולה:

במודל האימון שאני עובד איתו ומלמדים אותו ב- COACHME נקרא מודל האימון המערכתי, המתאמן נקרא לבחור משימות DOING כבר במפגש הראשון.

את המשימות המתאמן יבחר בעצמו ובהתחלה יהיה להן אופי כללי יותר ויעסקו במשהו שיש בו לשפר את איכות חיי המתאמן, לפי בחירתו.

בהמשך המשימות הופכות יותר ממוקדות בכיוון המטרות שעליהן בחר המתאמן ויש בהן לקדם את חזונו. 

הי יהודה, אומנם קצת באיחור (לא הייתי בזמינות ),