דמיינו לעצמכם חיים ללא מאמץ 
.

דמיינו לעצמכם חיים בהם כאשר אתם פועלים אתם פועלים בעוצמה, בחיות, ולא יושבים ומדמיינים מה הייתם עושים, אומרים 'אבל...' ולא פועלים -  אלא עושים! הפעולה מגיעה מתוך שקט, שקט פנימי. השקט מאפשר לכם לפעול נכון, לפעול מדויק. השקט אינו מגיע מביצוע מדיטציה, נסיעה להרים להתבודדות, שופינג, אוכל או סקס. הוא מגיע מתוך השיחות הטורדניות שאתם מנהלים בראשכם לא פעם, אשר הופכות לשיחות המקדמות אתכם ומלהיבות אתכם. כאשר אתם פועלים זה מתוך המדויק לכם ומתוך כזה היכול לראות כיצד לשלב זאת נכון בסביבה – לא מתוך כפיה, השתלטות, ואפילו ללא צורך באסרטיביות. המילה "לזרום" מקבלת משמעות חדשה - להשיג את שאני רוצה ללא מאמץ או התפשרות. כל זה נמצא "מתחת לאפנו".
.

הקדמה  להקדמה

שמי גיורא תדמור -  לחיות באופן של אין סוף אפשרויות עבורי מדליק אותי כל פעם מחדש כבר אחת עשרה שנה - ליצור מחדש כל פעם מתוך שמחת חיים ורצון ולא מתוך צורך, חובה או בעיה. אחד הנושאים עליהם אני מתאמן  בימים אלו הוא לחיות ללא מאמץ ואשמח לשתף. 

אדבר על: מה הם החיים, מהו אימון  coaching, מה הם החיים עם מאמץ מה הם החיים בלעדיו ואתן שתי דוגמאות מתוך חיי. אכן ניתן לחיות אחרת, ללא מאמץ ולהגיע להישגים. 

מה הם החיים?

אנו מתבוננים על החיים עצמם כמו על כל דבר בחיינו, שנראה טבעי או שלתפיסתנו הוא פשוט -  כלומר, ברור לנו שזה כך ולא אחרת.
הסתכלות אחרת על החיים לרוב נראית לא הגיונית, לא מעשית, טיפשית, ואפילו שלילית. יתרה מכך, ככל שהיא מהווה אפשרות שונה עבורנו,  ובמיוחד כזו הטומנת בחובה הזדמנות טובה יותר עבורנו, אנו נוטים לבטל אותה בהינף יד, עיקום אף או /ו גיחוך. דרך אחרת שאנו מתמודדים עם זווית הראייה שלנו היא ההסבר שהזוית החדשה אינה כל כך חדשה ובכך לתת לה כותרת כגון: זו רק סמנטיקה, זה לא ממש חדש וכד', או להסביר שמי שמציג את הגישה החדשה יש לו מניע ניסתר ובעצם זו מניפולציה.
.

כך או כך אנו הודפים הזדמנויות הנמצאות בפתח בתינו, מתחת לאפינו, בשל דעה (קדומה), חשש ובעיקר מתוך ההרגל להתבונן על החיים דרך סוג משקפים קבוע, גם אם סוג זה מכשיל את הצלחותינו שוב ושוב.

.
ולכן

האפשרות של לחיות ללא מאמץ היא דוגמא לסוג של זווית ראיה על החיים. חיים ללא מאמץ נראים לרבים מאיתנו כבלתי ישימים, או כמשהו הנתפס כמילה נרדפת לעצלות, חוסר רצינות וכד'. וכשאני אומר 'אנשים' זה כולל גם אותי. היום אני מבין את האפשרות ומיישם אותה בחיי אך אני רוצה יותר מהחומר הזה!
מהו אימון coaching?

באימון כמו באימון שני דברים מובילים:

הראשון - נקודת המוצא הי לראות אחרת - שינוי זווית הראייה. עם שינוי זה הולך יד ביד  שינוי תפיסה (שינוי פרדיגמה או אמונה).

השני - לתרגל זאת בתחום מסויים - לרוב לא משנה באיזה תחום נתרגל את המהפך. נוכל להשתמש בו אחר כך בכל תחום אחר בחיינו. כלומר, תרגול בתחום הספורט ופיתוח המיומנות של התבוננות אחרת תוכל לשמש בתחום העיסקי למשל או הזוגי ולהפך...
.

מאמץ
.

המילה מאמץ מתארת רגש. היא אינה מתארת את הפעולה או ההתרחשות. היא מתארת את האופן שבו אנו תופסים פעולה: מחשבתית או פיזית.  כלומר, מאמץ אינו הפעולה עצמה. הסיבה שאנו תופסים פעולה כמאמץ נובעת אם כך קודם כל ממה שאנו רגילים לייחס לה או לעצמנו: אני לא בנוי להיות ספורטאי – לרוץ זה קשה, או אף פעם לא הייתי חזק במתמטיקה  - זה קשה לי וכדי להצליח אני חייב להתאמץ – זה תמיד מה שאמא / המורים אמרו. כשלא התאמצתי אמרו לי שאני עצלן. ושנית- מהשוואה. אנו משווים את העשייה לזו של האחר או לאידיאל. ישנם מספר מדדים להשוואה. אחד המדדים, שאנו אוהבים ורגילים להשתמש בו, הוא מדד הזמן (לתפיסת הזמן הקדשתי מאמר אחר). המדד הינו: אם אני עושה את הפעולה במשך-  X זמן הרי זה אינו מאמץ אולם אם זה לוקח יותר הרי זהו מאמץ, ואחת הדרכים הינה להשוות כמה לוקח לאחרים לבצע את אותה הפעולה.
.

מה הם החיים ללא מאמץ
ההסבר פשוט הרבה יותר. מה שנחוץ הוא הגדרת מטרה אליה אני רוצה להגיע. זו היאמיומנות שאיננו מורגלים בה. לאחר מכן, עיסוק במחשבות אשר מקדמות אותנו אליה ודחיית מחשבות ודעות שעוצרות אותנו. הקשבה לעצמנו והקשבה החוצה לסובב אותנו. כל מה שנותר זה להיות בפעולה והשאר כבר יגיע (נא לא לבלבל גישה זו בגישת 'חשיבה חיובית').
.

דוגמא1:
.
החיים עם מאמץ

.

אני דיסלקט. עצם תהליך כתיבת שורות אלו להערכתי ארוכה יותר מן הממוצע לכתיבה למישהו אחר שהיו לו את אותם התכנים הרצים במוחו ומחפשים מנוחה (אפילו המשפט הזה היה יכול להכתב יותר קצר ומדוייק על ידי שאינו דיסלקט) - בכתיבה שחור על גבי לבן. אני כותב וחוזר ומתקן וכותב וחוזר חלילה. מאמר קצר כזה יכול לארוך מספר ימים ארוכים. כל זה לאחר שכל החומר מוכן כבר בראשי. קל לי לפרש זאת כמאמץ וכךעשיתי במשך שנים רבות.
מה שהוביל לתסכול, שהוביללחוסר רצון לכתיבה, שמוביל לכתוב כמה שפחות, וזה מקטין את מיומנותי, אשר אינה משפרת את יכולתי לכתוב והגורמם לי להפסיק לכתוב כמעט לחלוטין. התהליך ברור נכון? אנו מיישמים אותו בכל תחום אשר אנו דואגים להיות לא מוצלחים בו.
.

החיים ללא מאמץ
.

האבחנה שאני דיסלקט מעודדת אותי ולא מייאשת אותי. אני מבין שאין בי משהו פגום אלא שאופן פעולתי ייחודי. השיחה היא לא על האם אני יכול או לא יכול אלא על כך שאני זקוק למצוא את דרכי. אני גם מבין שכתיבה היא צורך שלי וגם כלי עבודה חשוב עבורי. כל עוד אני מתייחס לצורך זה כאל קושי ומאמץ ומנסה להתאמץ ולהכריח עצמי - זה לא מצליח.
לפני מספר שנים פרסמתי את המאמר הראשון שלי בגלובס "דבל ספרד" אותו ערכתי לבד (ולא בסיוע מזכירתי שניסחה את שחשבתי) http://www.anima-dma.com/47437/דור-המשך-ניהול-משרד-י-פרסום. זה היה ניצחוני על ההתבוננות על דיסלקציה כמגבלה, כמאמץ. היום אני כותב כל יום כמה שיותר ואני יכול לתאר בדקדקנות רשימה של כלים שפיתחתי לכתיבה טובה יותר ומהירה יותר. עם זאת, בטוח שעדיין גם במאמר זה יהיו שגיאות כתיב וניסוח שחמקו ממני. אגב, פעם זה היה מונע ממני לפרסם, היום כפי שאתם קוראים זה לא.
.
דוגמא 2 :
.

אחרי הפסקה חזרתי לעסוק בספורט, גם זה סוג אימון זה לא coaching אך אני משלב בו הרבה מתכני האימון. אני מקדיש לזה פוסטים רבים אצלי בכרטיס בקפה לכן לא ארחיב. כחלק מכך אני רץ פעמיים בשבוע אל חדר הכושר הננמצא במרחק של שני קילומטר בדיוק מביתי. בזמן הריצה ותרגול המכשירים בחדר הכושר עולות מחשבות בראשי. במהלך החודש הראשון (אני כעת בחודש השני) תעדתי חלק מהם בפוסטים שהעלתי בקפה. דוגמא לפוסט שהתחיל בהתבוננות במאמץ אך היכולת להתבונן מזווית ראייה אחרת בזמן כתיבתו גרמה למהפך. http://cafe.themarker.com/view.php?t=1086775

אז דמיינו לעצמכם חיים ללא מאמץ ....
.

דמיינו לעצמכם חיים בהם כאשר אתם פועלים, אתם פועלים בעוצמה, פועלים בחיות. לא יושבים וצופים ומדמיינים מה הייתם עושים אומרים... ולא פועלים אלא עושים! הפעולה מגיעה מתוך שקט, שקט פנימי. השקט מאפשר לכם לפעול נכון, לפעול מדויק. השקט אינו מגיע מ: ביצוע מדיטציה, נסיעה להרים להתבודדות, שופינג, אוכל או סקס. הוא מגיע מתוך זה שהשיחות הטורדניות שאתם מנהלים בראשכם, לא פעם, הופכות לשיחות אשר מקדמות אתכם, מלהיבות אתכם. כאשר אתם פועלים ממקום המדויק לכם וכזה היכול לראות כיצד לשלב זאת נכון בסביבה – לא מתוך כפיה, השתלטות, אפילו ללא צורך באסרטיביות. המילה "לזרום" מקבלת משמעות חדשה. כל זה נמצא מתחת לאפכם.

.

גיורא תדמור

אז מה זה לחיות ללא מאמץ? כי הבנתי (אחרי שקראתי) למה אתה מתכוון בחיים במאמץ.

ובשבילי ההפך מלהתאמץ כדי להשיג משהו זה להיות אפאתי ולא לעשות כל מאמץ.

ולא לעשות כל מאמץ זו אדישות בהתגלמותה מבחינתי וישיבה על הגדר.

מה שיקרה יקרה ואני לא אעשה כלום בשביל זה.

זה אומר בצורה אחרת לקוות שגם אני לא אעשה כלום מה שצריך לקרות יקרה.

זה לא משהו שאני יכולה לחיות איתו.

אז עם מה כן?

מדהים אותי כל פעם מחדש איך כל מילה מקבלת משמעות שונה עבור כל אחד. אצל אחד מאמץ שווה קושי אצל אחר מאמץ הוא זה שמביא להתקדמות ולשינוי. לכן כדאי תמיד לשאול למה הכוונה. אצלי לדוגמא, מאמץ קשור לחוסר הנאה. כדי להתקדם אני חייבת לפעול מתוך הנאה גם בדרך. זה מה שמנחה אותי בבחירות של חיי, גם הקטנות וגם המשמעותיות יותר. אתן דוגמא מחדר הכושר: בפעם הראשונה שהגעתי, לפני כעשרה חודשים, שאל אותי מדריך הכושר "מה היעדים שלך?" עניתי ללא היסוס כי היעד היחידי שלי הוא לא לסבול. לפי המבט שלו היה לי ברור שהוא בטוח שלפניו פדלאה שאין לה תקנה. אני מתאמנת בכיף, לא מעניינים אותי מסת שומן, מסת שריר ועוד כל מיני דברים מעיקים שכאלה. התקדמתי והרבה ובכיף.

כך גם מבחינה מקצועית, אני בוחרת מקצוע ולא עבודה. וברגעים קשים בחיים,כאלה שאינם תלויים בי, מה שמאוד עוזר לי זה לא להתווכח עם המציאות אלא לבחור את הדרך להתמודד איתה.

ובקיצור, לכל מילהיש אמנם פירוש מילוני, אך נראה לי חשוב הרבה יותר להבין את כוונת המשתמש.

שרית וולפוס - מאמנת אישית

רוב תודות גיורא על השיתוף, והמסר החשוב.

כבר שנים שאני מסביר לכל מי שמוכן להקשיב כי בעידן הפוסט המודרני האנושות הגיע למצב שאסור לנו להתאמץ

... במילים אחרות, בכל פעם שאנו מתאמצים כדי להגיע ליעד או מטרה מסויימת ... היעד או המטרה מתרחקים ובורחים מאיתנו

אני סבור כי האתגר הגדול הוא בלדמיין חיים ללא מאמץ ... התרבות פשוט יוצרת 'נעילה' של מנגנוני תפיסת המציאות במוח, עד כדי שאנו פשוט לא מסוגלים להעלות בדמיון את האפשרות של חיים ללא מאמץ ... פשוטו כמשמעו (קישורית)

מסכים מאד כי לאחר שחרור הפרדיגמה של 'החיים המודרניים מחייבים מאמץ וריצה אין סופית ...", נפתחת האפשרות לחוות את החיים מתוך תחושה של זרימה (flow).

עפר

הי,

 הרבה מלל, התמצית לא מספיק ברורה, אנסה לתמצת שלא ברשותך...

 פרט לכך התרשמתי שבאופן אישי חווית אימון שהפנמת בצורה יוצאת מהכלל.

 1. מאמץ מוביל לתסכול, התסכול לחוסר רצון/ מוטיבציה להמשך הפעולה.

 2. הקושי האמיתי או המונח רק במחשבות יוצרים מגבלה, המגבלה חוסמת את הרצון להמשך העשייה.

 3. שם "בחוץ" הכל מסוכן - יוצר דאגות המביאים לחסמים מחשבתיים - התוצאה חוסר פעולה.

הפתרון:-

1. לקבוע מטרה, להסיר את הדאגות והחסמים שם בראש, להקשיב לחיים ולקול הקורא, להיות בפעולה.

2. לשנות זוית ראייה, לשנות פרדיגמות, תפיסות מקובעות, לתרגל את השינוי ומכאן השינוי יתחיל ויקיף את כל התחומים והדבר יקרה כמעט כמו מובן מאליו.

לטעמי, קצת נאיבי, משפטים דוגמתיים, טרוויאלים ברמת האמירה ותמיד גם נכונות מעיקרן.

חסר לדעתי קצת ביסוס לעניין "השינוי" - מהי הדרך, תרגול, מציאת דרך עוקפת למה שאתה כבר יודע וכו'.

בברכה בבט

בני,

אני מסכים עם הגישה שמצביעה על כך שחיים ללא מאמץ מורכבים מקביעת חזון -חלום אישי.

קביעת מטרות בחיים, ושינוי אמונה מעכבת או פרדיגמה אשר תוקעת אותנו למצב של אי עשייה.

אני לא אהבתי את ההערות שדנות בסגנון כתיבה, משום שלכל אחד יש את סגנון הדיבור וסגנון הכתיבה - חשיבה, אחרת לא היינו קוראים ספרות כלל, מתוך התפיסה שגורסת שאם הסגנון של הכותב או דעותיו לא מתאימות לשלנו הוא דוגמתי וכדומה.

תן כבוד לכותב !!!

מאת - עמי גבאי

מאמן למצויינות עסקית ואישית

צטט: עמי גבאי 2009-06-21 19:44:59

בני,

אני מסכים עם הגישה שמצביעה על כך שחיים ללא מאמץ מורכבים מקביעת חזון -חלום אישי.

קביעת מטרות בחיים, ושינוי אמונה מעכבת או פרדיגמה אשר תוקעת אותנו למצב של אי עשייה.

אני לא אהבתי את ההערות שדנות בסגנון כתיבה, משום שלכל אחד יש את סגנון הדיבור וסגנון הכתיבה - חשיבה, אחרת לא היינו קוראים ספרות כלל, מתוך התפיסה שגורסת שאם הסגנון של הכותב או דעותיו לא מתאימות לשלנו הוא דוגמתי וכדומה.

תן כבוד לכותב !!!

מאת - עמי גבאי

מאמן למצויינות עסקית ואישית

www.ethos-coaching.co.il

 

עמי שלום,

בהתייחסות מכובדת להערותיך אומר כך:-

א. התכתבתי עם גיורא בעבר - תכתובות מכבדות ומעשירות.

ב. אני בהחלט מודע למאמץ ומעריך את הזמן וההשקעה שלו ביצירה, גם הייתי חד להבחין שאין לו שגיאות בפוסט וגם אם היו - אין לכך כל משמעות בעיני (לי בדר"כ יש אחדים ...).

ג. תמצתתי את הפוסט של גיורא ל- 5 משפטי מפתח להביע את הרעיון שלו בפוסט וציינתי את אשר חסר להשלמת השיחה אשר העלה לדיון.

ד. התבטאתי באופן תרבותי ומנומס לגיורא וסייגתי את תגובתי שזו "דעתי", ו"לטעמי" וזה בהחלט מותר "בדיון"  הדרך שהבטאתי אינה ברמה של "חומר פוגעני".

ה. אין מדובר על "סגנון" כפי שציינת אלא הצבעה על עומס מלל - הבדל קטן אבל במשמעות שונה. לכשעצמי חברי לקפה מעירים לי השכם וערב על העומס שלי, פרטי פרטים והסברים ביצירות שלי ואני מקבל זאת באהבה מאחר ואני משוכנע שטובתי לנגד עיניהם.

לסיכום:-

- טעית, לדעתי, באופן הקריאה וההסתכלות לתגובתי לפוסט של גיורא.

- אין אצלי זלזול או ביטול דבריו של גיורא - ההפך הוא הנכון, יש כבוד אליו כחבר לקהילה והערכה למי שהוא אשר מפנים ומיישם לפעול באומץ וללא מאמץ.

 בברכה בבט

צטט: קרינצ'וק 2009-06-20 22:42:46

אז מה זה לחיות ללא מאמץ? כי הבנתי (אחרי שקראתי) למה אתה מתכוון בחיים במאמץ.

ובשבילי ההפך מלהתאמץ כדי להשיג משהו זה להיות אפאתי ולא לעשות כל מאמץ.

ולא לעשות כל מאמץ זו אדישות בהתגלמותה מבחינתי וישיבה על הגדר.

מה שיקרה יקרה ואני לא אעשה כלום בשביל זה.

זה אומר בצורה אחרת לקוות שגם אני לא אעשה כלום מה שצריך לקרות יקרה.

זה לא משהו שאני יכולה לחיות איתו.

אז עם מה כן?

 הי קרינה,

 קודם כל תודה.....

 אם הבנתי נכון את שכתבת הרי את נעה בין שחור ללבן - מאמצים או אדישות.

 יש הרבה צבעים ביניהם , גיורא כיוון בפוסט כיצד כן לפעול אבל בלא להשקיע מאמצים מאחר ועצם השקעת המאמץ מרפה ידיים והביא דוגמא משלו (דיסלקתי - כתיבה).

 אם תחשבי לרגע - מדוע בעצם כדי לבצע ולהיות בפעולה נדרש מאמץ ?

 תזכרי באותם ארועים / מיקרים שבהם גם עשית וגם נהנית ובסוף גם יצאת מסופקת ,

 מה היה שם שעשה את זה ? תשכפלי מה שהיה שם (מחשבות, הכנות, שיתופי פעולה, המוטיבציה הסיפוק וכו')

והרי לך תשובה אפשרית לצבעים בקפה.........

 בברכה בבט

הינה תמונה אחרי אימון קיקבוקס. כך נראה מפגש - יד עם שק (בסך הכל שפשוף).

אגב, היד שלי.  (לחיצה על התמונה מגדילה אותה  - לרוצים להעמיק...)

החיים עם מאמץ -

התעלמות ממה שנכון לנו

חוסר הקשבה לעצמנו או לסביבתינו

כאשר הקו המוביל הינו מוטיבציה -רצון לרוץ קדימה

ותפיסה שרק מאמץ יכול להוביל לשם...

בהרבה מקרים זה נובע מ- חוסר אמון בכוחנו או בעצמנו או עודף ממנו.

חיים בלי מאמץ -

מגיעים לתוצאה ממקום קשוב

אני מאמינה כי המילה הפרשנות למאמץ היא אישית ומשתנה מאדם לאדם ועל כן יש לברר מה היא בדיוק עבור כל אחד מאיתנו ולאחר מכן לעבוד,כפי שציינו כאן החברים,על האמונות המגבילות שלנו בנושא מאמץ.

התחברתי למה שכתב עופר כי האתגר הגדול הוא בכלל לדמיין חיים ללא מאמץ וקושי,חיים של זרימה! כמו לדמיין חיים של הגשמה עצמית,שפע והצלחה. לאפשר לעצמנו באמת לחיות את החלומות שלנו,להסכים,להאמין שזה אפשרי ומגיע לנו פשוט מעצם היותנו!

וכפי שלמדתי,וממשיכה ללמוד כל הזמן - מכל אתגר אני צומחת ומכל קושי אני מתחזקת ובכל שיעור מתנות רבות

חיים בריאים לכולנו,

אורית בוקובזה

צטט: אורית בוקובזה 2009-06-23 09:23:06

היי לכולם,

אני מאמינה כי המילה הפרשנות למאמץ היא אישית ומשתנה מאדם לאדם ועל כן יש לברר מה היא בדיוק עבור כל אחד מאיתנו ולאחר מכן לעבוד,כפי שציינו כאן החברים,על האמונות המגבילות שלנו בנושא מאמץ.

התחברתי למה שכתב עופר כי האתגר הגדול הוא בכלל לדמיין חיים ללא מאמץ וקושי,חיים של זרימה! כמו לדמיין חיים של הגשמה עצמית,שפע והצלחה. לאפשר לעצמנו באמת לחיות את החלומות שלנו,להסכים,להאמין שזה אפשרי ומגיע לנו פשוט מעצם היותנו!

וכפי שלמדתי,וממשיכה ללמוד כל הזמן - מכל אתגר אני צומחת ומכל קושי אני מתחזקת ובכל שיעור מתנות רבות

חיים בריאים לכולנו,

אורית בוקובזה

תודה אורית ... על הרוח הגבית

תודה גיורא על הדוגמא הנפלאה לסימני מאמץ ... מאימון הקיקבוקסינג. אניזוכר סימנים דומים במקומות אחרים מהתקופה בה התאמנתי בסיוף.

חוויית החיים ללא מאמץ היא תחושה ולא מחשבה.

התרבות מעצם טיבה (ערש התרבות היא השפה), מכוונת אותנו לפעול מתוך מחשבה ולא מתוך רגש.

כתוצאה מכך, התרבות הנהדרת שאנו חלק ממנה (ואשר עושה ניסים ונפלאות!!!), ממקדת את ההכרה במחשבה תחילה, ומכאן מתחילה דרך אשר בסופו של דבר עלולה להוביל למאמץ מיותר.

כדי לצאת ממעגל הקסמים של התרבות הכללית והמוח הפרטי (ההכרה של כל אחד ואחת), צריך לעשות סוויץ'.

שרית בחרה לעשות סוויץ' כאשר השיבה למאמן הכושר שלה כי מטרת האימונים היא הנאה (אני מעדיף לומר הנאה על 'לא לסבול'). התרבות בדוגמא זו השתקפה בעיני מדריך הכושר ... "הוא בטוח שלפניו פדלאה שאין לה תקנה". 

בהצלחה לכולנו

עפר

הי גיורא

יופי של נושא, התחברתי לרעיון בכללותו - כשאני עושה דברים שאני אוהבת , שאני טובה בהם, שחשובים לי, , אני מרגישה זרימה מצויינת,אני יכולה לעבוד שעות ולהרגיש מצויין ,כאילו לא עבדתי בכלל - לא התאמצתי , יתרה מכך אני מתמלאת באנרגיות טובות, סיפוק ותחושת משמעות.

יחד עם זה....ישנם אותם תחומים שגם בהם אני רוצה  להצליח, הם חשובים לי מאוד ,, ומשמעותיים לי מאוד , תחומים כמו שמירה על משקל תקין,  פעילות גופנית .

אך  בהם אני צריכה להתאמץ..... , הם כרוכים בוויתורים , מחירים וכו'ו  בקיצור- במאמץ  ! ולכן אני כל פעם מצליחה לתקופה מסויימת אך מתעייפת , הכוחות נגמרים...ואז כל פעם מחדש , מפסיקים...חוזרים וחוזר חלילה.... 

אז באמת אני מסכימה עם ההכותרת - החיים ללא מאמץ - הם באמת החיים הטובים - בהם אנו משיגים את מטרותינו תוך כדי זרימה.

הצלחות והשיגים שלי שהגעתי אליהם  ללא תחושת מאמץ  נשארים איתי לכל החיים. הישגים והצלחות שאני חווה בהשגתם מאמץ , הופכים להיות לי לא אקולגיים ונעלמים....

איך אצליח לשנות את תחושת/חווית  המאמץ שלי  בכל מה שקשור לדברים שבהם כן אני צריכה להשקיע מאמץ...?  :-) כדי להשיג את המטרה.?

הסוויץ' המחשבתי ( וכל תהליך בדיקת הפרדיגמות ונסיון לשנותם ,) עוזר  במידה - אך לא ממש הופך את העניין לקל יותר.

אשמח לקבל את הארותיך בעניין  זה כמאמן למתאמנת .... שרוצה להצליח,בלי מאמץ......

תודה!!!! 

שרה'לה 

כחדשה כאן אך עם חוויות חוזרות על עצמן (מאמץ לשינוי חוויה) אך.....

אהבתי התחברתי ,מדבר אל הראש והרגש שלי

דיברי גיורא

החיים עם מאמץ -

התעלמות ממה שנכון לנו

חוסר הקשבה לעצמנו או לסביבתינו

כאשר הקו המוביל הינו מוטיבציה -רצון לרוץ קדימה

ותפיסה שרק מאמץ יכול להוביל לשם...

אכן המעשים הנ"ל  מביאים אותנו לא להיות קשובים לעצמנו ....

ומה העצה - לשבת על זרי דפנה ולמדוט?

מתוך רצון לדעת יותר ולא למהר....להשיג מתוך שכרון ללא חפזון

ר