אחלה דיון.

מהנסיון שלי, חוסר הערכה עצמית זה שם כולל להרבה מאוד דברים. הרבה בני אדם לוקים בחוסר הערכה עצמית.

השאלה בעיני, וזה עולה כאן בדיון בין השורות, היא מה יש שם אם יש שם חוסר בהערכה עצמית?

זה גם עונה לשאלה מדוע יש צורך בהערכה עצמית. לעתים, יש שם אמונה של המתאמן על עצמו. בחלק מהמקרים האמונה הזו - אני לא טוב מספיק, אני לא יודע, אני לא יכול וכו' משמשת את המתאמן כדי ליצר תוצאות שליליות בחייו - חוויות של כשלון וכאן כבר נוצר מעגל היזון חוזר שלילי.

כדי לשבור את המעגל הזה אפשר להציף את האמירה שהאדם אומר על עצמו ולראות כיצד אפשר להחליפה באמירה ובאמונה חיובית. בדיוק הועלו טכניקות רבות לבנית אמריה חיובית של המתאמן על עצמו. 

כמו כן עוזר לי לראות את החיובי והיכולתי במתאמן. זה פותח מרחב למתאמן למצוא את החיובי בעצמו.

= אורן 

נורית שלום

נכתב במקורותינו היהודיים "אך בצלם יתהלך איש" כלומר לתת לאלוהי שבנו לקבל בטוי. עד כאן טוב ויפה. אבל איפה מוצאים את האלוהי? שאלה שהתשובה עליה מאוד פשוטה. אלוהים נמצא במראה.גם משיחו נמצא במראה. פעם הבאה כשעומדים ערומים מול המראה שלחי לאלוהים נשיקה גם אמירה אני אוהבת אותך לא תזיק גם המצאת כינוי חיבה שרק את יודעת אותו ולא מגלה, כמו למשל "פשושית" נסי ותיוכחי.

ברכות

משה

נורית וכולם שלום,

אני מסכים עם כל מה שנאמר ורוצה להוסיף או להעשיר,  בשבילי היה חשוב לקרוא בפנייתך שהמתאמן מעריך את הישגיו והישגי אחרים ויודע למנות אותם... ולכן השאלה המענינת היא מה הוא מרויח מכך? בעצם יפית מלכי כללה שאלה זו בין שאלותיה אך אני מבקש להדגיש אותה.... נראה לי שמהר מאד יסתבר למתאמן שיש לו "רווחים" מדומים מהמקום שהוא בוחר לשים את עצמו בו... אני מדגיש שוב שאני כותב את הנ"ל תוך תשומת לב למקום שממנו הוא בא קרי יודע היטב למנות את הישגיו והדברים הטובים שעשה ועושה אך "בוחר" להיות בחוסר הערכה.

שיהיה רק טוב

אורי

צטט: עדי אשר 2009-06-23 18:42:49

ברשותכם, שאלה אפיקורסית:

 

בתחילה חשבתי שהערכה עצמית נדרשת לשם הצלחה, אך גם מהשאלה הפותחת וגם מדוגמאות אחרות בדיון - אפשר לראות שיש אנשים המצליחים ללא הערכה עצמית.

מהי הערכה עצמית? למה היא דרושה?

 

תודה,

עדי

 

זהו בלבול ידוע.

הערכה עצמית היא אחת התוצאות של הצלחה

(ולא כפי שחושבים שהצלחה היא תוצאה של הערכה עצמית. ואז תולים את חוסר הרצון לנסות בכך ש"אין לי יכולת / הערכת עצמית מתאימה")

ולכן יש האומרים fake it until you make it כדי שתוכל להצליח ולהתגבר על המכשול ששמת בדרך.

אני מעדיף לאמץ את השיטה של סטיבן קובי בספרו 7 ההרגלים:

הוא אומר: צפה את הסוף מההתחלה - צפה את ההצלחה שלך מההתחלה ועכשיו תתחיל להתנהג כמו האדם המצליח שאתה רוצה להיות  - ואז אתה מתנהג היום כמי שכבר השיג את התוצאה ומרגיש בטחון.

תחשוב על משחק חשוב שאתה צופה בו מהקלטה - כשאתה כבר יודע את התוצאה הסופית (כי חבר התקשר לספר לך) - אתה לא לחוץ, ולא מוטרדג גם כשהקבוצה שלך בפיגור רציני - כי אתה יודע את הסוף.

יש לי חברים שקודם קוראים את הדף האחרון בספר - ורק אז מתחילים לקרוא ...

לגבי השאלה בדיון: האם יתכן שהמתאמן מפחד מההצלחה? מפחד מלזהות את עצמו כמצליחן ואז לא יוכל יותר להתחבא מאחורי תירוצים נוחים?

אלון

צטט: טל רשף 2009-06-23 07:37:55

 

אחד הכלים בהם אני עושה שימוש במקרים כאלה הוא "עקרון המראות"

העקרון אומר כי אנו רואים בזולת את מה שיש בנו. בחיים היומיומיים אנו נחשפים למליוני פרטים, אנו זוכרים ורושמים לפנינו את מה שמשקף לנו את עצמנו

אני מבקש מהמתאמן ליצור רשימה של האנשים אותם הוא הכי מעריך, ואז לפרט את רשימת התכונות שבזכותן הוא מעריך אותם

אני מבקש ממנו לקרוא את כל התכונות הללו בגוף ראשון: "אני נדיב", "אני בעל שמחת חיים" וכך הלאה

בסוף ההקראה אני מסביר לו את עקרון המראות, ומבקש ממנו להוסיף שורה נוספת בקול רם: "אני נושא בי את כל התכונות הללו, והראיה היא שאני רואה אותן בסובבים אותי.

 

בסוף המפגש אני שולח את המתאמן הביתה עם משימה לעבור ולקרוא שוב ושוב את הרשימה, ולהטמיע בו את התוכן שלה ואת המסר שמאחוריה.

בהצלחה

 

טל רשף

 הי טל,

השתמשתי בכלי שהצעת אבל בדרך קצת אחרת:.

המתאמן השתמש במהלך האימון בדימוי של עץ על מנת לתאר את עצמו - עץ גדול ויציב, חזק ולא מתכופף ברוח..

ביקשתי ממנו לכתוב בבית איזה עץ הוא, ומהן התכונות של העץ שמוצאות חן בעיניו?

הוא תיאר שילוב של 3 עצים שונים, שכל אחד מהם לקח תכונות מסויימות שהוא אוהב.

באימון ביקשתי ממנו לקרוא את כל תכונות העצים שכתב בגוף ראשון.

היה מדהים ומאד מאד מרגש.

תודה !!!

אפרת

הרבה יותר בקטנה -

כל אחד מאיתנו מצפה להספיק לעשות דברים מסוימים בכל יום. יש כאלה שיש להם רשימות "עשה" ויש כאלה שמסמנים לעצמם באופן כללי יותר מה הכיוון. בקשי ממנו בסוף כל יום לעבור על מה שצפה ולרשום במחברת נקיה את מה שאכן ביצע. לשביעות רצונו או לא - זה לא רלוונטי - מה שהושלם, גם הדבר הקטן ביותר. כעבור שבועיים שייתן למישהו לקרוא את המחברת הזו וישאל אותו מה הוא חושב על האדם שעליו היא נכתבה.