פעם לפני שנים רבות נולדתי בתל-אביב, וגדלתי בה אי  שם,

כמה רחובות ליד גמנסיה הרצליה.

ממול יש קפה אקסודוס, מזכיר את הסרט והספר באותו שם.

בית הקפה די שקט לעומת הגמנסיה רועשת במיוחד

וכך החיים בתל-אביב.

החיים שלי כאן אמיתיםם ולא בסרט.

בכל אופן לא למדתי בגמנסיה הרצליה ולעיתים קרובות אני מצטערת

על כך שכן,נראה לי שהחיים נקבעים לפי בית הספר שלמדת שם.

למדתי בבית ספר דתי רק בנות, ונשארתי ביישנית עד היום.

ביום שבת היינו הולכים ברגל דרך רחוב בלוך לעירית תל-אביב.

שם ממש ליד היה גן החיות , לאחר שנים רבות נסגר

==================================

בספר שלי אלונה מספר על חיות מחמד יש סיפור על כך

יש כתבה על כך בבלוג שלי כאן באותו כינוי

עד כיתה ב' גרתי ביקנעם

ואחד מהרגעים הקסומים של ילדותי היה טיול לתל אביב

כשהדוד שגר בתל אביב לקח את הצוציקים אותי ואת אחי לטיול בגן חיות.

לנו הטיול לגן חיות היה משהו מהסרטים

מי היה מאמין שלימים הורי יעזבו את יקנעם לטובת העיר הגדולה

מכיתה ב' עד כתה ו' גרתי ברחוב ארנון ואחר כך עברנו לגור ליד גן החיות

רחוב משה בן עזרא, אז זה לא כל כך נחשב להיות קרוב לגן החיות

בגלל הריח, איך הכל השתנה!

לי היה זה אחד הרגעים הכל כך יקרים של ילדותי,

טיול מיקנעם הקטנה לעיר הגדולה,

טיול שהסתיים בבקור בגן חיות.

הילדים שלי בגיל המקביל כבר הספיקו להיות בגן חיות במינאפוליס ולאחר מכן בסן דיאגו.

איך באמת הכל השתנה.

 

 

לפי הבלוג שלך אני רואה שבכל זאת עברת לגור באזו הצפון, מעניין למה?

מה גורם לאנשים לעזוב את תל-אביב, לטובת חיפה.

תמיד האמנתי שהצפון זה פה ליד הבית שלי.

בכל אופן גם אח שלי גר בחיפה ועזב את תל-אביב.

זה מראה על משהו לא?

נולדתי בצפון ת-א

עד גיל 12 גרתי ברחוב שלמה המלך פינת ארלוזורוב 

גן החיות היה מפגש שבועי של הורי עם חבריהם וילדיהם (הרבה פעילויות אחרות פרט לים לא היו ).

תמיד שמחנו להגיע לגן החיות ולא שבענו לראותו...

עד היום ואני או.טו.טו..בת יובל ...זוכרת  את שאגת האריה שהיינו שומעים בבית מידי פעם.

זכרונות..זכרונות..

שבת שלום

דורית

 

לגן החיות קראו, נדמה לי גן הדסה! אני זוכרת שהריח של החיות התפשט בכל הסביבה...מין ריח של רפת מעורב בריח של לול תרנגולים וסתם סירחון נהדר... אני זוכרת את צבי הענק שהיו אוכלים הררי עגבניות ואת הקרוסלה שהיתה שם באיזשהו מקום... כשאני עוצמת עיניים אני ממש זוכרת כל פינה בגן: איפה שכנו האריות והדובים והג'ירפות...ימים יפים!

סבא וסבתא שלי גרו ברחוב גוטליב  קרוב לגן החיות מרחק הליכה.הזכרונות הרבים שלי מהם בעיקר מהתנהלות החיים על המרפסת (סבא שלי היה אומר מרפסת מ עם קמץ )והטיולים שלי עם סבא הגבוה ויפה התואר לשיט בירקון ולגן החיות.

כמו שאתן כותבות הריח זה משהו שלא ניתן לשכוח אבל הזכרונות שלי משם כוללים את ההיפופוטם הענק האריה והקופים ובעיקר את כתפיו הרחבות של סבא נוןשאות אותי באהבה אין סופית.מתגעגעת לתמימות של אז (היום עומד במקום בנין מגורים ענק ומרכז חנויות ) איפה הימים של אז?איפה סבא וסבתא שלי.

 

 

צטט: ספטון1 2009-06-26 18:30:08

לפי הבלוג שלך אני רואה שבכל זאת עברת לגור באזו הצפון, מעניין למה?

מה גורם לאנשים לעזוב את תל-אביב, לטובת חיפה.

תמיד האמנתי שהצפון זה פה ליד הבית שלי.

בכל אופן גם אח שלי גר בחיפה ועזב את תל-אביב.

 

זה מראה על משהו לא?

 

האם אח שלך הוא יצחק ספטון?

 

יצא לי להכיר מישהוא בשם זה וכשראיתי את שמך חשבתי עליו.

 

לא בחרתי בחיפה מרצון, למרות שמבחינתי זו מעין סגירת מעגל, נולדתי בחיפה להורים ניצולי שואה שעלו לארץ בשנות ה- 50. היה לי אח שהגיע איתם לארץ והוא מת במגיפת הפוליו בה נדבק בבמחנה העולים, סיפור קשה.

 

בכיתה ב' עברו הורי לתל אביב בתחילה גרנו ברחוב ארנון ואחר כך עברנו למשה בן עזרא. אני למדתי בבית חינוך ושם הייתי יושבת ראש הועד הפועל, משם קבלתי את התכונות שגרמו לי היום להגיע לכתוב את הבלוג שלי וגם להגיע לרמה כזו של מעורבות ואיכפתיות ציבורית, את זה מקבלים בבית חינוך.

 

אנחנו נסענו ללימודי המשך בארצות הברית לאחר שסיימנו תואר ראשון. נשארנו וזה נמשך 16 שנה. כאשר הייתי בגיל ארבעים הגעתי עם בני משפחתי ושכרנו דירה ליד מלון טל, כל יום יורדים לחוף שירתון, מה עוד אפשר לבקש. אז הרגשתי שאם לא אחזור אז לנצח אשאר בארצות הברית ולעולם לא אשוב לארץ. זו הייתה החלטה ריגשית, לא מתוכננת ולא מוסברת. כך חזרנו לארץ בתקופה שלא ממש חיפשו אנשי הייטק. קבלנו את מה שהציעו, לא שזה היה רע. הכרנו פרופסור בטכניון שבקר אצלינו בדאלס והוא מאד המליץ על חיפה. בשמחה חזרנו לארץ ולחיפה.

 

אנו דווקא מרוצים כאן, מנסים להשפיע. זה לא סוף פסוק, אולי יום אחד נחזור לתל אביב.

 

הבת שלי גרה בשלמה המלך בן גוריון. יש הרבה רגשות בבקורים בתל אביב. יצא לפגוש חברים מהעבר, כנס בית חינוך, כנס עירוני ד'.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תשובה למי ששאלה - חיפה מדהימה. אני ממש לא מבינה את בני ישראל, כל כך אוהבים לטייל בגליל אבל לעבור לגור בהמוניהם בצפון הארץ - מה פתאום.

אם הרבה אנשים יעברו לחיפה, ייפתחו עוד מקומות עבודה ובילוי. והעיר היפה הזאת תפרח ותהפוך למה שהיא אמורה להיות, אחד מיעדי התיירות החשובים  בישראל.

ולגבי גן החיות... אני אהבתי את הקרוקודילים... יכולתי לשבת שעות ולהסתכל רק בהם, וחוץ מהם הקסימו אותי הברווזים.

נולדתי בפתח תקוה...ואני זוכרת שהיינו נוסעים לתל אביב פעם בשנה לבקר בגן החיות......

כשהייתי בכתה ו  עברנו לתל אביב...לרחוב הקליר ממש ליד גן החיות...בלילה היינו שומעים את נהמת האריות ...והריח.....

ומעניין...מאז שגרנו קרוב לא ביקרנו בגן החיות....

צמוד לגן החיות...איפה שהיום נמצא "גן העיר"...היתה גבעה ועליה בריכת השקיה שהפכה לבריכה הלימודית "בריכת גן הדסה...

שם למדתי שחיה במסגרת שיעורי ההתעמלות בביס הקליר הסמוך...נעים להזכר

צטט: s-de 2009-07-18 01:40:16

נולדתי בפתח תקוה...ואני זוכרת שהיינו נוסעים לתל אביב פעם בשנה לבקר בגן החיות......

כשהייתי בכתה ו  עברנו לתל אביב...לרחוב הקליר ממש ליד גן החיות...בלילה היינו שומעים את נהמת האריות ...והריח.....

ומעניין...מאז שגרנו קרוב לא ביקרנו בגן החיות....

צמוד לגן החיות...איפה שהיום נמצא "גן העיר"...היתה גבעה ועליה בריכת השקיה שהפכה לבריכה הלימודית "בריכת גן הדסה...

שם למדתי שחיה במסגרת שיעורי ההתעמלות בביס הקליר הסמוך...נעים להזכר

 

שבוע טוב ,

גם אני למדתי בבית הספר הקליר (עד כיתה ו')

עם המורה אסתר ברוורמן

גם אני כמובן שמעתי את שאגת האריה וריחות החיות...איזה תקופה :-)

 

דורית

ליפה נוף שלום!

אכן כן זה אח שלי והוא יותר קטן ממני

גר בחיפה.

יתכן שאת מכירה אותו משם

 

בכל אופן תודה לכולם

 

גם לי יש זכרונות יפים מתל-אביב של פעם.

זכרונות שנשארו בלב,וימים שלא יחזרו עוד!!!

חדשות!

רוצים להזכר בגן החיות?

ובכן, בעוד שבועיים תפתח תערוכה במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, במסגרת חגיגות ה 100 שנה לתל-אביב.

התערוכה נקראת "זכרונות מגן החיות בתל אביב", ותחל ב 1.10.

מצ"ב פרטים נוספים:

 http://kinderland.co.il/aregister%20able%20events/c1898/187330.php

http://www.telavivcity.com/EDisplay.asp?EventCode=18891 

 

תהנו :-)

אני גרתי בטווח הליכה מגן החיות, והייתי הולך לבקר שם בשבתות פה ושם עם חברים או משפחה.  עד עכשיו זכורים לי הריחות וקולות השאגה, נהמה, וכל הנילווים.