היי אודי
ראשית - אני חייב להחמיא לך על הלהט והרצון לשפר ולסייע להוביל את התחום שאני רואה בו כהשקעה האסטרטגית החשובה ביותר כיום במדינת ישראל - תחום החינוך .
אתה עושה זאת ,בו זמנית , בשלושה דיונים .
ממש השקעה ובאמת כל הכבוד.
שנית - למרות שפה ושם מצאתי כמה עניינים שאני חושב שיש להם משמעות ותרומה לקידום הנושא, בעיקר בשלב המאוחר יותר של החינוך - כיתות תיכון - בעיקר בכיתות העליונות - הרי ככלל, למרות שאולי לפני עשרים שנה ההצעות היו נחשבות לחדשניות - היום הן בגדר של הצעות מיושנות ולא רלוונטיות.
זה ממש מדהים - זה איננו העולם שאנחנו צמחנו וגדלנו בו, ובעוד חמש שנים - זה יהיה עולם ממש שונה מהנוכחי.
הצעותיך, הן בגדר של שדרוג עגלות וכִרכרוֹת בעולם שהתמלא לפתע, תוך שנים ספורות, במטוסים וחלליות.
כל הקונספט העסקי, החברתי והחינוכי , המבוסס על הסדר הישן - קרס.
שלושה מיליארד שחקנים חדשים נמרצים ושאפתנים - הודים וסינים - עומדים להיכנס למגרש המשחקים והם יטאטאו משם לא רק את מי שלא תהיה לו איכות מדעית וטכנולוגית, אלא גם מי שיהיו חסרי איכויות חברתיות ומנטאליות - ערכים שהקונספט החינוכי הישן דיבר עליהם אולי - אבל מסיבות היסטוריות - לא באמת חינך על פיהן.
הקונספט הישן - ובצורתו המכוערת כפי שהתגבש במהפכה התעשייתית - קונספט החינוך ההמוני - עבר זמנו ובטל קורבנו.
הקונספט החדש - קונספט החינוך המותאם אישית - המעצים כל אחד ואחת מהבאים בשעריו, שאיננו מתרכז בהקניית סל תחומים, אלא מפתח יכולות דידקטיות בהתאם לכישורים בסיסיים ולתחומי עניין אישיים, בונה אישיות איכותית רב תחומית - קוגניטיבית, מנטאלית, רגשית וחברתית - שיכולה להתפתח עצמאית למגוון גדול של תחומים - זהו הקונספט החדש.
זהו גם קונספט יעיל, גם מבחינת "התפוקות", שלו, אם אפשר להתייחס לבוגריו כ"תפוקות" ... וגם מבחינת ההשקעה בתהליך ההכשרה עצמו, שדורש השקעות כלכליות קטנות יותר, אך איכותיות וממוקדות יותר.
זה דורש סוג חונכים אחר.
זה קצת דומה להשוואה בין הבזבזנות של שיווק המוני, למשל דיוור המוני לכל תיבות הדואר, לבין שיווק מודרני, ממוקד מטרה, בהתאם לפילוחי שוק, ניתוח צרכי לקוחות, מוזן משובים - שיעילותו קרובה ל 100%, ועלותו - למרות ההשקעה הראשונית - קטנה.
הקונספט החינוכי הישן, שאיננו מתמקד בהעצמה אישית של הכלל - בזבזני.
מבחינת ההשלכות החברתיות/כלכליות שלו - הוא הרסני.
כבר כשלושים שנה שבמערב נערכים מחקרים בתחום העסקי, דווקא - שהוכיחו את הנטען לעיל.
אבל - לא רבים מיהרו לאמץ את המסקנות והקריסה הנוכחית היא תולדה של ההשתהות הזו.
אפנה אותך לשלוש דוגמאות בתחום העסקי ( אף כי השלכותיו הן גם בתחום החינוך ) :
הראשון הוא דו"ח גאלופ 2003 אודות הצטיינות עסקית וניהולית, שהוגש ע"י בקינגהם וקופמן - אחד מהדוחות המקיפים ביותר שנעשו בתחום ( נערך במשך כ 25 שנה, בכל העולם. מקיף כ 4000 עסקים , כ 80,000 מנהלים ומאות אלפי עובדים - ייתכן שמיליון ומעלה ) - ומסקנותיו - הַשְליכו את הכללים הישנים לפח .
השני הוא - קונצרן SEMCO והעומד בראשו - הכלכלן ואיש העסקים ריקרדו סמלר - שהצלחתו, תוך כדי התנהלותו בניגוד לכל כלל "כלכלי" ו"עיסקי" נורמטיבי - הכתה בתדהמה את עולם העסקים "הקלאסי" וזכתה את האיש בפרסים רבים, כשהוא עצמו, בעל קתדרה, כמדומני בפרינסטון.
הדוגמה השלישית , אך גם הרביעית והחמישית אולי גם השישית - צמיחתה של GOOGLE ושיטות ההתנהלות החדשניות שלה, ספרו של המיליארדר סורוס ו - יציבותה , כולל רמת מדד האושר הגבוה של השיטה הסוציאל דמוקראטית בסקנדינביה ( שכוללת גם מערכת חינוך המתקדמת בעולם ) - שלמעשה כנראה המערב יאלץ לאמץ אותה, רק כדי לשרוד - כי את ההובלה בכל מקרה לוקחים כרגע שחקנים אחרים מהמזרח .
אני גם ממליץ לך להתעניין בשיטת השוברים הסקנדינבית, שעל פיה, תקציב החינוך מועבר להורים בצורת "שוברי חינוך" , בהתאם למספר הילדים, והם מעבירים אותם לבתי הספר שהם בוחרים.
בצורה כזו, הייתה בזמנו נהירה לבתי ספר פרטיים איכותיים, שהביאה בסופו של דבר למערכת הציבורית להישתדרג ולהתייעל - ובסופו של התהליך, להחזיר אליה כ 85% מכלל הלומדים ( 15% ילמדו דרך קבע בחינוך פרטי, גם מטעמי אגו ויוקרה ).
אני מאמין שבצורה היעילה והממוקדת, כשהגישה נכונה והמורים איכותיים - אין צורך בהשקעות ההמוניות והבזבזניות שקיימות היום בהוראה. לכן , מדובר בצימצום מספר אנשי החינוך, ובעליית שכרם בצורה משמעותית ביותר .
רק לשם דוגמה - בבית ספר "סאדברי וואלי " , שבו לומדים כ 300 תלמידים - מצבת כ ל ל הצוות היא ... 7 אנשים . בחרתי בבית החינוך הזה כיוון שהוא קיים כבר כ 41 שנה וניתן לעקוב אחרי בוגריו.
כ92% מבוגריו הם אקדמאים - בלא תלות למצב הכלכלי של משפחת המוצא שלהם , ורובם מצליחים בחייהם - בכל תחום ולא רק בתחום עיסוקם.
הם מתקבלים בידיים פתוחות במוסדות השכלה גבוהה יוקרתיים בארה"ב, אף כי אין להם תעודות ציונים והקבלה היא על סמך ראיונות אישיים בלבד.
זו אחת הדוגמאות לצורך במספר מצומצם של מחנכים, העובדים נכון ובצורה איכותית .
בקורסי ניהול זה מכונה אפקטיביות, בניגוד ל"התייעלות" שמדברת על קיצוצים במצבת העובדים, בד"כ קיצוצי רוחב או בנוסח "אחרון נכנס ראשון יוצא" - ללא שום קשר ליעילות ( אפקטיביות ) לא של גישה ולא של אדם.
כך שהחישובים שלך - עד כמה שהם משקפים מציאות קיימת - אינם משקפים את המציאות החדשה שתתרחש במקרה הרע - לאחר קריסת המערכת הקיימת והחלפתה באחרת, במקרה הטוב - בהחלפה טרם הקריסה .
אני רוצה להוסיף שהעלות הכוללת של החינוך, כוללת גם את הפגיעות החברתיות והכלכליות הנובעות מכישלון המערכת החינוכית - כתוצאה מהבינוניות, מהשחיתות, חוסר היעילות, רמות הפשע הגבוהות - שכולן נגזרות של כישלון חינוכי, שאני מעריך שגם אם מצבת המורים תגדל ושכרם ישולש, אך איכותם תעלה והם יעבדו בקונספט הנכון - עדיין המדינה תרוויח ובגדול.
אם אתה כבר עושה חשבון - נא להכניס את כל הפקטורים הנדרשים.
הכלל הקיומי הוא - השתנה או תעלם ! ...
העולם משתנה, בין אם אנחנו מוכנים לשינוי ומוכנים להשתנות , בין אם לא ...
מראי מקום בנושא:
דו"ח GALOP :
http://kpjayan.blogspot.com/2009/05/first-break-all-rules-marcus-buckingham.html
http://humanresources.about.com/od/managementandleadership/a/great_managers.htm
http://www.econsultant.com/personal_mba/first_break_all_the_rules_by_marcus_buckingham.html
על ריקרדו סמלר וקונצרן SEMCO
ריקרדו סמלר, בנוסף להיותו הבעלים של קונצרן סמקו, הוא גם מרצה במכללות יוקרה למנהל עסקים בארה"ב וברחבי העולם, נבחר פעמיים כמנהיג העסקי של השנה בברזיל, ב 1994 נמנה ע"י ה TIME כאחד ממאה המנהיגים המובילים בעולם, נבחר ע" ה WORLD ECONOMIST FORUM כאיש השנה וכן ע"י ה America Economia ( The Wall Street Journal's Spanish language magazine) כאיש העסקים של השנה, והקונצרן שלו נכלל ע"י ה BBC ב "Reengineering The Business" series. Harvard Business School alumnus . וראה גם http://en.wikipedia.org/wiki/Ricardo_Semler , http://www.leadershipworks.co.za/profile_semler.php , http://instruct1.cit.cornell.edu/courses/dea453_653/examquestions/week8b_%20questions.htm , http://www.cioinsight.com/c/a/Expert-Voices/Ricardo-Semler-Set-Them-Free/ , http://www.christiansarkar.com/2005/12/ricardo_semlers_grupo_semco_th.htm ועוד
הוספת תגובה על "מורים והשכר הנמוך."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה