הי נועם
מצד אחד אני מבין את מה שאתה אומר, מצד שני אני מאוד מבין את המפרסמים.
אין מה לעשות, יש קהלים שמאוד מדבר אליהם כאשר למותג יש ערך וניחוח בינלאומי.
אפילו אם הוא ישראלי במקור (crema), ועל אחת כמה וכמה אם הוא מחו"ל (orange \ coca-coal)
ישנם מותגים שדורשים בספר המותג שלהם את האוריאנטציה החו"לית (לרוב אמריקאית או אירופאית).
אל תשכח, שיש פה קהלים גדולים באוכלוסיה שהם לא ילידי ישראל, ואיכות עבורם מיוצגת על ידי המקום שבאו ממנו.
בנוסף, האנגלית מחלחלת לדיבור היומיומי שלנו כבר שנים רבות (פרובינציה אמריקאית מישהו?)
ומילים שגורות כמו "הי" ו"בי" ו"טנקס" ועוד מיליון, כבר נחשבות כמעט "עברית" בעצמן
אז למה לא לשלב אותן בפרסום, אם ככה מדבר קהל היעד?
אני לא חושב שתפקידו של הפרסום לחנך את הדור
אלא לשקף אותו ואת רוחו
ונראה לי שהפרסומות בארץ עושות את זה דווקא לא רע.
הסיבה שיש תרגום למילים באנגלית,
היא כי הרשות השניה מחייבת את המפרסמים לשים את התרגום הזה
והם כמובן שונאים את זה (בגלל זה זה כל-כך בקטן)
לפעמים התרגום הזה מגוחך לגמרי.
שים לב, שלאוכלוסיות ישראליות עם צביון ציוני, או עם השכלה נמוכה
כמעט ואין פרסום באנגלית.
ג. יפית למשל כמעט ולא משתמשת באנגלית בפרסומות שלה
וזה כי היא פונה לחתך אוכלוסיה עם השכלה בסיסית לכל היותר.
שים לב שהשפה היא דבר חי ודינאמי, וככל שבולע אותנו עולם ה"היפר תיקשורת"
כך המרחקים מתקצרים, והשפות מתאחדות.
אני לא תולה את עתיד השיחה ההרמונית בעולם על תחום הפרסום
אבל אני מקווה שבמקום מסוים, הוא תורם לזה.
מייקל
הוספת תגובה על "פירסומת - דברי עברית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה