תאוריה מעניינת -

את מי הית בוחרת לגבר חלומותיך עם סקס אפיל? 

ואן-גוך - משוגע עם אוזן אחת? 

בטהובן - שבן אחיו התאבד בגללו? 

טולוז-לוטק - הנכה? 

דלהי עם אלף נשים?

לא רק באמנות - החיים במחיצת גאון הם חיים קשים, וקשים כפלים במחיצת אדם שחושב שהוא גאון,

לפחות בצילום קלאסי - "אדם לגמרי נורמלי לא יכול להיות צלם טוב" - שמעתי את זה הרבה פעמים,

לגבי "אמנות או נמות" - יש לי רק חיזוק אחד - בתחום המוזיקה , 

מאז שנאפולי הפסיקה להיות עניה הפסיקו גם ליצור שם את היצירות המוזיקליות המדהימות

זה גם קרה במדינות אחרות,

גם בישראל עם עלית רמת החיים ירדה הרמה המוזיקאלית , - לגבי אמנות פלסיטת לא אני אשפוט, 

יש איזה קשר בין יצירתיות לחוסר שובע כנראה, מעניין להשות תרבות "שבע" ל"רעבה" מבחינת יצירתיות אמנותית וכשלא נשאר דבר חומרי - נשארת האמנות,

בדיוק עכשיו קראתי את הכתבה, וכשרציתי לפתוח דיון, ראיתי שכבר פתחת אחד.

עכשיו ברור למה אנחנו, האמנים, מתעסקים ביצירת אמנות -

למצוא חן ולמשוך אלינו מינית את בני המין השני.

איך לא חשבתי על זה עד עכשיו ?

נ.ב

ומה הסיבה של אמנים הומואים או לסביות ?

צטט: j.d'arc 2009-07-04 11:25:45

השראה: אמנות או נמות
השראה: אמנות או נמות

 

אמנות אינה מותרות של האלפיון. היא אינסטינקט הישרדותי, הכרח מיני ותענוג אמיתי. דניס דאטון גייס את דרווין, מוצרט ותרבות הקיטש וכתב על זה רב-מכר, שמסביר למה לאמנים יש כל כך הרבה סקס אפיל

http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,l-3317862,00.html

זה משפט שתפס אותי, מה אתם אומרים עליו? 

"במשך 30 שנה חשתי תסכול מהגישה החד־צדדית של התיאורטיקנים המערביים - תיאוריות וביקורת עלולות לפעמים להרחיק אותך מהיצירה, במקום לקרב אותך אליה"

"למה לאמנים יש כל כך הרבה סקס אפיל"

לא צריך להגזים, ועל טעם וריח אין להתווכח.

מה שאני נוכחתי לראות ולמצוא קווים כללים דומים , זה שאמנים הם "יצורי"    אדם שנותנים לעצמם חופש ,

 הם מרגישים שניתנה להם הזכות להרגיש טוב גם בלי נורמות חברתיות.

באנגליה בפרויקט של שלנו פגשתי דוגמא מצוינת , אחד האמנים , פיטר שהחליט יום אחד שנמאס לו להיות גבר , והוא כל כך אוהב נשים, עד כדי כך שהוא רוצה להיות אישה . זה היה מאוד מבלבל . למה להיות אישה עם אתה אוהב נשים?

 שלא תחשבו שאני מספרת איזה סוד , כי זה לא סוד הוא מספר את זה לכל אחד.

הוא אדם מקסים/מה  אמן/נית מצליח/ה וגם ניראה/ת מצוין לדעתי . ביזבוז  ......

תוכלו לראות אותו בצלומים באתר מתוך הפרויקט תעודת זהות .

בישראל לא צריך אמנות בשביל למות..

צטט: A_Erez 2009-07-04 11:50:05
בישראל לא צריך אמנות בשביל למות..

 למרות שאני חייב להעיר שבישראל פיתחו והעשירו עד מאוד את רמת היצירתיות, והנועזות - לעיתים ברמה אישית ולעיתים גם יצירה במקומות ציבוריים, בהם קהל רב ככל האפשר נחשף ל"יצירה". וכמו הקמפיין המתמשך לזה שאין שני לו והוא תמיד ינצח - "מוות לאמנות העכשווית !".  

השראה: אמנות או נמות

   אמנות אינה מותרות של האלפיון. היא אינסטינקט הישרדותי, הכרח מיני ותענוג אמיתי. דניס דאטון גייס את דרווין, מוצרט ותרבות הקיטש וכתב על זה רב-מכר, שמסביר למה לאמנים יש כל כך הרבה סקס אפיל...

 http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,l-3317862,00.html

זה משפט שתפס אותי, מה אתם אומרים עליו?  "במשך 30 שנה חשתי תסכול מהגישה החד־צדדית של התיאורטיקנים המערביים - תיאוריות וביקורת עלולות לפעמים להרחיק אותך מהיצירה, במקום לקרב אותך אליה"   "הספר של דאטון אקלקטי מאוד; והוא בוטח בעצמו - לעתים בוטח באופן מקומם. הוא נע בין דוגמאות מעולם המכונאות, דיונים על אורגזמה נשית, אנקדוטות היסטוריות, הקשרים פילוסופים או ביולוגיים, חוויות אישיות, ציטוטים של קאנט, טולסטוי, אריסטו וסטיבן פינקר, מתקפות על פסיכולוגים ופמיניסטיות ומלחמת חורמה במבקרי אמנות."

ובעיקר על הנאה ותשוקה...שכבר נמצא את מקורה במאה ה- 18 אצל שארל פורייה FOURIER  שמציע לנו סיפור מעניין משום שהוא מציג גרסה נגדית לאידיאליזם האפלטוני: שאלת האושר אצלו הופכת לסוגיה כלכלית וחומרנית מעיקרה. אפשר לומר שמבחינה מסוימת הוא מתרים את "הקפיטליזם המאוחר" של העידן הפוסט-מודרני. "חוק התשוקה" של שארל פורייה אמור לעקוף את הפוליטיקה (זו הנתפסת כ"דת של הימנעות, של סובלימציה עודפת, ולכן כתחום מובהק של הנאורוטי) ולצמוח היישר אל "אוטופיה משקית", שתבטיח את סיפוקן המלא והטוטאלי של התשוקות.

מאוחר יותר  נפגוש את המרקיז דה סאד... "פשעי האהבה" .... גילוי עריות ב"נובלה טרגית". מתוך התרגום הראשון ל"פשעי האהבה" של המרקיז דה סאד, להדריך את האדם ולתקן את דרכיו, זוהי התכלית היחידה שאליה אנו חותרים בסיפור מעשה זה....

למאמר המלא:  http://e.walla.co.il/?w=/236/740777  

ומיהו המרקיז דה סאד? יצירתו של סאד נחשבת לתרומה הגדולה ביותר לאמנות היא "הפילוסופיה של חדר המיטות". בעבודותיו של דה סאד מקרי אונס ומעשי סטיות מינית המתוארים בדקדקנות, שרבים מהם כוללים אלימות שעוברת את גבולות האפשרי. ...

למידע רחב יותר בויקי: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%96_%D7%93%D7%94_%D7%A1%D7%90%D7%93