יצירתו הגדולה והמרשימה ביותר של מיכלאנג'לו היא ציור הפרסקו בקפלה הסיסטינית CappellaSistina ומוצגת באולם התפילה בוותיקן ברומא. זוהי יצירה שהחל בשנת 1508 עבור האפיפיור יוליוס השני והיא ארכה כארבע שנים . זה היה ניסיונו היחיד של מיכלאנג'לו לצייר פרסקו , ותאר מעל תקרת הכנסייה את תהליך בריאת העולם, בריאת חווה, גירוש מגן עדן והמבול.   תחילה נעזר בציירי פרסקו מנוסים , אך הוא לא היה מרוצה מעבודתם, מחק הכול,והחל במסע קשה של ייסורים וסבל - הוא התקין בעצמו את הפיגומים ועבד בחוסר התלהבות ובאילוץ.

מיכלאנג'לו הביע את סבלו ואת מרירותו בציוריו, בציור 300 הדמויות הוא הראה אותן מביעות סבל ,אימה וכאב- אין בציור דמויות שמחות.

ציור המבול-התמקד בסבל ולא במוטיב התיבה.

    בסוניטה שכתב במהלך עבודתו ובו תאר במילים את סבלו ומצב רוחו הירוד במהלך הפרויקט, הוא תאר את עבודתו הקשה בהיותו שכוב בתנוחות לא נוחות ולא טבעיות או תוך כדי עמידה לא נוחה.    

באיור - מצייר את עצמו בתנוחה הלא נוחה שבה עבד.

דרך כתב ידו נוכל לראות כי מיכלאנג'לו היה טיפוס מלנכולי עם עולם פנימי עשיר שביטא זאת דרך האומנות שבה עסק וזו שימשה לו בריחה מפני תחושות של סבל רגשי ובדידות .

נוכל לראות כי מיכלאנג'לו אדם בעל רגשי נחיתות ופחד מקשר עם אנשים. מאחר ואינו מודע לסיבות למצוקות שלו , הוא משליך זאת על סיבות חיצוניות שכביכול לא קשורות אליו .וטוען שהוא לא מסתדר עם אנשים מפני שהוא מיוחד ונאצל.

דרך תנועת הכתב הנוקשה נוכל ללמוד כי הוא אדם עצור ומבודד, לא נוהג להתחכך בסביבה, קשה היה לו להסתגל חברתית ולכן בנה לו עולם משל עצמו עם חוקים נוקשים ועקשנות רבה .(העדיף לצייר לבד מאשר להיעזר בציירים מומחים).מיכלאנג'לו דבק בעולם הרוחני והיצירתי שייצר לעצמו ,באופן כפייתי ואובססיבי.

מיכלאנג'לו הוא בעל אופי קשה שלא מתפתה להשיג דברים בדרך הקלה, אלא עקשן דיו כדי לפעול באופן שיטתי ועקבי עד שישיג את המטרה שהציב לעצמו .

דרך כתב ידו נוכל לראות אדם בעל דמיון ויצירתיות .ובעל דחף בלתי נשלט ליצור וצורך לממש את היצירתיות שבו.

לסיכום -ניתן לדבר על אדם שהקדיש שנים מחייו ליצור יצירה כה גדולה וכה חשובה תוך דבקות במטרה ועקשנות בלתי מוסברת לעשות זאת ללא עזרה.עם זאת העצב והדיכאון בולטים בכל דמות בציור ובכתב ידו.

 

כמה אי דיוקים נפלו בפוסט

מיכאלאנג'לו לא התקין את הפיגומים בעצמו, אחרי שהתכנון של אדריכל הקפלה נראה לו מסוכן מידי, הסכימו שהוא יקים את הפיגומים לבד לפי צרכיו, מי שבנה פעם פיגום, גם פיגום מודרני מבין שאי אפשר לבנות פיגום לבד.

אותו דבר לגבי הציור, הקרדיט הוא של מיכאלאנגלו כמובן, אבל בעבודה עצמה השתתפו עשרות בעלי מיקצוע שונים לאורך התקופה, ממערבבי טיח וצבעים, סבלים, וציירי מישנה שעסקו בכיסויי צבע וכו'.

באשר לאישיותו של האמן, ידוע שהיה תחרותי מאד ומספיק בטוח בעצמו לקבל משימה כמו הקפלה הסיסטינית למרות שלא עסק בציור ובפרסקו במיוחד לפני כן.

תודה, אודי. אקח לתשומת ליבי את הערותך.

 .עם זאת חשוב לי לציין כי זהו פיענוח גרפולוגי של מיכלאנג'לו, הבא לתאר את אישיותו ותכונותיו על פי ציוריו ועל פי כתב ידו