כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5577)

    רז רזיישן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yoni ben menachem
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אודטה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    d10d10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ד. צמרת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חדוה ברנר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ~בועז22~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שיח אחר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אחר40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רובינזוןקרוזו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המשפט העברי ומדינת הלכה

    6/7/09 21:09
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 21:09:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שינשין. 2009-07-06 17:04:01

    צטט: טובה. 2009-07-06 15:54:36

    אם אתה מודע לעובדה שהחוק הישראלי מורכב מחוקי הכובשים הקודמים בשילוב ההלכה היהודית, ואין לך שום בעיה עם זה - ואתה כותב גם שלטענתך שופט במדינת ישראל חייב לפסוק על פי החוק הישראלי - הרי אין כאן שום בעיה, השופט שילב בפסיקתו את חוקי ההלכה היהודית שהם חלק מן הבסיס לחוק הישראלי... ומה רע בכך שלצורך העניין הוא נעזר בציטוטים מתוך הרמב"ם?

    מה שרע בכך הוא שהפסיקה לא היתה עפ"י החוק הישראלי.

     

    הוא לא נעזר בציטוטים  מהרמב"מ, הוא פסק  לפי הרמב"מ בניגוד לחוק הישראלי !!!! לא מדובר פה בשופטים שמצטטים את המקורות כתפאורה. עבורם, שולחן הערוך הוא השולט. וזה מפריע לי מאוד.

    יעקב

     

    6/7/09 21:10
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 21:10:40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הפיכת צורת הממשל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה איננה קשורה לבית המשפט ושיטותיו לאור האמור לעיל

    אופי השיפוא וסמכות השיפוט ויסודות השיפוט כן מעצבים חברה.

    יעקב

    6/7/09 21:17
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 21:17:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    החוק הישראלי בהחלט הסתמך תמיד על החוק העברי, הוא מסתמך גם על החוק הבריטי והעותומני. כשאין חקיקה ברורה הוא יכול לחפש במקורות האלה וגם באחרים (האמריקאי, האירופאי או מה שלא יהיה). יש כבר פסיקות מתחילת המדינה שבהן השופטים מצהירים בפירוש שהם מתסמכים על החוק העברי.

     

    לדעתי בכול מה שקשור לדין האזרחי שבין אדם לחברו היה מאוד רצוי שמערכת המשפט תסתמך בחוק העברי. זה יהיה לטובת כולנו.

    6/7/09 21:19
    0
    דרג את התוכן:
    2009-07-06 21:21:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא התכוונו שופטים לאמץ הלכות בעניני סוגי הענישה, אלא בדרך בה הגיעו חכמי ישראל להחלטה אם אשם או חייב הרוצח או הגנב וכו" .כמו כן, היקש וגזרה שוה וכו" אינם מפריעים אלא  מועילים בדין..ממה נפשך?. מתחיבת דוגמא כדי לדון בה.

    --
    רוח חרישית.
    6/7/09 21:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 21:26:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: shby 2009-07-06 20:52:57

    יש למישהוא מילה על צדק? או שזה לא חשוב,

    בכל אופן כשיש שופט עם משוא פנים ממש לא משנה לפי איזה חוק הוא ישפוט,

    אתה צודק

    אני מתכוון פה לשופטים ישרים, שלא פוסקים בהתאם לציפיות ובהתאם לקידום.

    יש כמה כאלה.

    יעקב

     

    6/7/09 21:40
    0
    דרג את התוכן:
    2009-07-06 21:48:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2009-07-06 21:21:12


    לא התכוונו שופטים לאמץ הלכות בעניני סוגי הענישה, אלא בדרך בה הגיעו חכמי ישראל להחלטה אם אשם או חייב הרוצח או הגנב וכו" .כמו כן, היקש וגזרה שוה וכו" אינם מפריעים אלא  מועילים בדין..ממה נפשך?. מתחיבת דוגמא כדי לדון בה.

     

    כלי חשיבה של התלמוד כגון "קל וחומר, גזרה שווה וכו וכו הם כלים לוגים הקיימים בכל מערכת משפטית  בשמות אחרים.

    לא על זה מדובר.

    אתה רוצה דוגמה?

    בוא ניקח את הדוגמה של השופט משה יאיר דרורי.

    הוא השתמש בעקרון "הסליחה" של הרמב"מ כדי לרמוס את החוק הישראלי לטובת המשפט העברי.

    אני , כאזרח, רוצה שיוויון.

    אם אני נשפט, אני לא רוצה שזה יהיה לפי הקריזות, הקפריזות והאמונות של שופט זה או אחר.

    עיקרון השיוויון הוא יסוד כל מערכת שיפוטית.

    ולכן אני שולל מכל וכל את הטרנד לפיו כמה שופטים זונחים את החוק הישראלי לטובת המשפט העברי.

    פה, אומרים שמותר להשתמש במשפט העברי כשהחוק הישראלי לא נותן מענה.

    ראה את מקרה השופט דרורי. החוק הישראלי לא נותן מענה כשנוול דורס בחורה ובורח ?

    יעקב

    6/7/09 22:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 22:22:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מי האיש החפץ חיים 2009-07-06 21:10:40

    הפיכת צורת הממשל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה איננה קשורה לבית המשפט ושיטותיו לאור האמור לעיל

    אופי השיפוא וסמכות השיפוט ויסודות השיפוט כן מעצבים חברה.

    יעקב

      הריאליזם המשפטי עלה בין שנות ה-20 וה-30 בארצות הברית. מדובר בקבוצת אינטלקטואלים - מהקבוצות המזוהות עם השמאל הפוליטי שאנשיהן הגיעו מתחום ההוראה במשפט, קבוצה זו הקימה תנועה מרדנית (הריאליזם המשפטי כתנועה). מה שמאפיין את כתיבתם זו ביקורת כלפי השיטה המשפטית הקיימת, שהייתה באותה עת הפורמליזם המשפטי. החשיבה המשפטית באותה עת שמה דגש על הכרת הכללים והקשר בין מושגי המשפט, מתוך רצון להציג את המשפט כמדע. לדוגמה פרופסור לנגדל, דיקאן הפקולטה למשפטים בהארוורד באותה עת, גרס כי תפקיד המשפטן הוא להכיר את הדוקטרינות המשפטיות ולסווגן, באופן שיאפשר יצירתה של "גאומטריה משפטית" - הסקה אינדוקטיבית של כללים מתוך מקרים ספציפיים שנפסקו על ידי בתי המשפט, והחלה דדוקטיבית של הכללים על המקרים החדשים שבאים אל פתח בתי המשפט. כך, בדומה למעבדה אצל הפיזיקאי, מציג לנגדל את הספרייה כ"מעבדתו של המשפטן". מאפיינים נוספים של התפיסה הפורמליסטית הנוקשה ששלטה אז בארצות הברית הם האמונה שאין במשפט לקונה, שההכרעה המשפטית היא אובייקטיבית, ושמערכת המשפט אינה צריכה להתחשב בשינויי הזמן ובלחצים חברתיים. הריאליזם יוצא נגד חשיבה זו, שלטענתו מטרתה הנצחת הפערים החברתיים והגנה על בעלי ההון. הריאליסטים טוענים כי השימוש במושגים של כללים - חובות במשפט הוא מחסום לחשיבה בהירה על עניינים משפטיים. השופט צריך להיבחן על פי מה שהוא עושה בפועל - התנהגותו ולא על ידי עיסוק תאורטי בחוקים שהם מחילים. כך, מוריס כהן, אחד מן הריאליסטים החשובים, מעמיד בפני המשפטן הריאליסט שתי מטרות מרכזיות: הראשונה היא לבחון מה בתי המשפט פוסקים בפועל (על ידי מחקר אמפירי של הפסיקות) - כלומר: מה קיים בפועל, והשנייה היא בחינה של הפסיקות הראויות, מתוך תפיסת המשפט ככלי להנדסה חברתית (באמצעות שימוש במדעי החברה - סוציולוגי, כלכלה וכו') - כלומר: מה ראוי שיהיה.

    מאפיינים בולטים של גישת הריאליזם המשפטי
    ? זוהי תאוריה תיאורית, כלומר צופה על המציאות ומתארת אותה, ונורמטיבית, כלומר מגדירה לשופט כיצד לפעול.
    ? הריאליזם האמריקאי הינו בעיקר תורת שפיטה, אולם ככזה יש לו קשר הדוק גם לתורת המשפט.
    ? רעיון הזרימה - לעולם לא מקבעים, ממשיכים כל הזמן לחפש. דומה לאנטי פורמליזם.
    ? היחס בין המשפט למטרות החברתיות שלו הוא יחס דינאמי, כל הזמן בודקים את המשפט ואת המטרות.
    ? החברה תמיד תזרום מהר יותר מהמשפט. ההנחה היא שהשינויים באים מלמטה. המשפט כל הזמן מסתכל על החברה ומשתנה בהתאם.
    ? ישנה הבחנה בין מה קיים בפועל (IS) לבין מה שצריך להיות (OUGHT). החשיבות היא על מה קיים, מהן העובדות. גם אנשים שרוצים שינוי חברתי ומאמינים במשפט ככלי לשינוי חייבים קודם כל לתאר את המשפט כמות שהוא בלי סנטימנטים ורק כך נדע מהו המשפט באמת בלא ערבוב של רגש ומוסר. מה שחשוב זו התוצאה הסופית, פסק הדין.
    טענות הריאליסטים
    ? ספקנות כללים - כללים אינם מסוגלים להכתיב תוצאות משפטיות. מערכת המשפט נראית על פניו כמערכת כללים אך בפועל היא מלאה בפערים (מקומות שאינם מכוסים על ידי החוק, לקונות), קונפליקטים (התנגשויות בין נורמות וכללים לעקרונות שעומדים מאחוריהם) ובדו-משמעויות (מושגים עמומים). המצב הבסיסי של ששופט מתמודד אתו זה "חוסר ניתנות להכרעה". ההחלטות מתקבלות בהיעדר קריטריון. אם הכללים אינם מניבים תוצאה אז המשפט לא יכול להסתפק בעיסוק בכללים אלא עליו לרדת למציאות בה מתקבלות ההחלטות.
    ? ספקנות עובדות - אבי הרעיון - ג'רום פרנק. הוא טוען שהשופט לא שונה מהעדים. העדים יוצרים עיוות ראשוני של העובדות והמושבעים יוצרים עיוות נוסף. קליטת המידע היא תמיד סלקטיבית ומושפעת מדעות קדומות, מצב רוח וכיו"ב. למשפט אין יכולת למצוא את העובדות ולהכריע בשאלה מה באמת קרה. צריך לשם כך להפעיל ידע מפסיכולוגיה / סוציולוגיה. לא מקובל על הריאליסטים העובדה ששופט מפריד בין עובדות ונורמות. הפעלת שק"ד של השופט היא שרירותית והכל תלוי במצב רוחו של השופט, בהיבטים התרבותיים שלו (דעות קדומות), או באיזון שהשופט עושה בין שיקולי מדיניות.
    ? אנטי קונצפטואליזם - יציאה כנגד שימוש של המשפטן במושגים מופשטים כדי להצדיק החלטות שלו. פליקס כהן - חלומו האולטימטיבי של המשפטן הוא להיות בגן עדן של מושגים מופשטים שאינם מפורשים על ידי המציאות. בפסה"ד שואל בימ"ש אמריקאי האם ניתן לתבוע תאגיד שהוקם באריזונה בניו-יורק, שם הוא מנהל עסקים. כהן אומר שיש כאן התמקדות במושגים שלא נותנים תשובה. השאלה היא לא מהו המושג אלא מה המושג אמור להשיג במציאות, שאלת התכלית. המושג הוא כלי של פרשנות שניתן להבנה רק דרך שאלת הפונקציה שלו. השופטים צריכים לעשות דיון פונקציונלי ולא מטאפיזי.
    ? דגש על מדעי החברה / אמפיריציזם (לימוד מן הניסיון העובדתי) - מנסים להתאים את המשפט לקריטריונים של מדעי החברה ולתאר אותו כמדע שעוסק בעובדות. מנסים להפוך את המשפט לכלי שאפשר ליישם אותו. חלק מהרעיון זה חינוך משפטי חדש - ביה"ס לעו"ד של פרנק. טענתו הייתה שכדי להפוך את המשפט למדעי יותר חייבים לבנות את בי"ס בצורה של משרד משפטים. בי"ס שיכשיר מטפלים בתיקים. טענתו פרנק הייתה שיש עיוות בדרך שבה עו"ד לומד משפטים. לטענתו בתי-הספר לא מאומנים במפגש עם המציאות וזה יוצר חינוך משפטי מאוד מפוקפק.
    ? המשפט ככלי להגשמת מדיניות - הפן האחר של הריאליסטים. שופט, כאשר הוא מיישם כללים, אינו פועל מתוך שיקול דעת בלתי מוגבל אלא משתמש בכללים ככלי להגשמת מדיניות חברתית ולכן הוא מתאים את האמצעים למטרה . \הגישה הביקורתית למשפט
    הגישה הביקורתית למשפט היא זרם המאפיין את הביקורת המשפטית החל משנות ה-70 של המאה ה-20. היא מכונה גם ביקורת רדיקלית. זרם זה רואה במשפט חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה, בחזקת חוק הוא פוליטיקה.
    בבסיס הגישה הביקורתית למשפט עומדת ההנחה שהעולם המשפטי הוא מעשה ידי אדם ובבסיסו ערכים, אמונות ואינטרסים. התפיסה הביקורתית גורסת שיש לחשוף את ההנחות הללו ולבארן מתוך מגמה להביא לשינוי הסדר החברתי, הכלכלי והמשפטי. לדוגמה: שלטון החוק, מתאר כביכול מוסד אבסטרקטי נייטרלי. הגישה הביקורתית אומרת שזהו שלטון בני אדם שאינו נפרד מן הפוליטיקה, התרבות, הערכים וההעדפות הן של המחוקקים והן של השופטים. הגישה הביקורתית יצאת נגד הצגת המשפט כנייטרלי, כאובייקטיבי או כפורמלי.
    הנחות יסוד של הגישה הביקורתית למשפט

    המשפט אינו נייטרלי אלא משמש את מוקדי הכוח והממסד, ומטרתו לשמור על יציבות המשטר הקיים. זוהי תפיסה מרקסיסטית-מעמדית במידה מסוימת. מוקדי כוח נחשבים כל מי שיש לו כוח המשתקף ברבדים שונים מלבד כסף, כגון: לבנים מול שחורים, נשים מול גברים, עשירים בין עניים.
    המשפט מנציח את פערי הכוח ומשרת את אלה הנמצאים בעמדות הכוח. מטרת הביקורת היא לחשוף מה באמת עומד מאחורי המשפט המתיימר להיות נייטרלי.
    המשפט יוצר קיבעון מחשבתי ומשתק חשיבה ופעולה יצירתית. המשפט מונע למעשה שינויים שאינם משרתים את הממסד.
    המשפט כבעל תכונה מכוננת - כיוצר מציאות ותפיסת "עצמי" באמצעות השיח המשפטי. האם המשפט מתאר את המציאות ומסביר מה קורה בלבד, או שמא יוצר את המציאות ואת המחשבות אצל הציבור וכן יוצר את ההבנה לגבי מה שהם רשאים ולא רשאים לצפות לו.


     המרחב הפרוצדורלי הראוי - גישות שונות בבית המשפט העליון :


    למעשה כל ארבע הגישות שלהלן, מבקשות למנוע עיוות דין אך כל אחת בדרכה השונה : 

    א. הגישה הפורמליסטית - שיקול דעת מצומצם לביהמ"ש -

    גישה זו הופיעה בעיקר בע"פ 227/62 חכמי נ. מ"י. שם אמר הנשיא זוסמן כי "התניית קיום פרוצדורה המביאה לתוצאה X או Y עלולה להפוך את המשפט לאנדרלמוסיה שסופה שרירות לב ועיוות הדין".

    גישה זו רואה מעל לכל את הסטנדרטזציה כתפקיד המרכזי של הפרוצדורה הפלילית. שיקול דעת מצומצם יחסית לביהמ"ש.

    גישה זו אומרת שיש לצמצם את שיקול הדעת של ביהמ"ש כדי שלא נקבל תוצאות שונות בהליכים פליליים. כלומר, הפרוצדורה קובלת של הכלל המהותי וזה משום החומרה היתירה שאנו נוהגים בדין הפלילי.

    עפ"י השופט זוסמן חשוב להקפיד על הפרוצדורה הקפדה יתירה. 

    ב. גישת "שוליית הקוסם" - מזעור חלקה של הפרוצדורה -

    כך מכנה השופט חיים כהן את הפרוצדורה. גישה זו שוללת את השימוש הנרחב של סדרי דין בטענה של סרבול. השופט ח. כהן טען כי הפרוצדורה שנוסדה לשרות הדין המהותי, התפרקה מעול מטרתה וכאותו שוליה של קוסם חייה לה חיי הוללות משלה. כלומר גישה זו עוינת בבסיסה את הפרוצדורה הפלילית וטוענת שלפעמים הטפל, הטכני, השולי הופך להיות מרכזי, מה שיוצר סרבול והטרדה של המערכת המשפטית כולה.

    לדוגמה - באנגליה בשיטת המשפט המקובל היו בתי דין של המשפט המקובל שקעו בסרבולי פרוצדורה, עד שקמו בתי משפט של יושר שלא עסקו בפרוצדורה.

    כמו כן בבתי דין של תביעות קטנות אצלנו אין פרוצדורה ואין דיני ראיות.

    גישה זו גם טוענת שעלולה להיווצר מראית עין של עיוות דין, כאילו השופטים מפטפטים על הצדדים הטכניים, ושוכחים את הדין המהותי.

    דוגמה - ע"פ 1/48 סילבסטר נ. היועמ"ש - שם אמר הנשיא דאז זמורה: "הציבור אינו רואה את שופטיו נכנסים לטרקלין שבו דנים על חטא ועונשו, אלא רואה הוא את שופטיו עומדים בפרוזדור ודנים בעניינים טכניים גרידא". 
    ג. הגישה המצמצמת -

    כמו הגישה הקודמת, גם היא מצמצמת אך מבקשת למנוע תכסיסנות יתר בביהמ"ש. מביעה חשש מהותי שמהלך פרוצדורלי יביא לעיוות הדין המהותי. בפס"ד סילבסטר הנשיא קבע כי "פרוצדורה פלילית טובה צריכה לתת לנאשם את מלוא ההגנה כדי למנוע עיוות דין. אבל, הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק".

    על פי גישה זו לא יעלה על הדעת שטעות פרוצדורלית של אחד הצדדים תכריע את הדין המהותי.

    כמו כן בפס"ד קניר 951/80 נאמר ע"י השופט ברק כי ההליך הפלילי אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בהן כדי להכריז על מנצח. 


    ד. הגישה המאזנת -

    זו הגישה המקובלת - גישתו של השופט ברק בפס"ד קניר. שם אומר ברק כי הפרוצדורה חשובה, שומרת על זכויות הנאשם וזה עיקר תפקידה, מעניקה סטנדרטיזציה ויציבות, אך בא בשעה אומר ברק כי יש להימנע מסרבול ואכיפה דווקנית מידי של כללי הפרוצדורה. אומר כי אין כלל להנחות את ביהמ"ש כיצד לקבוע את המתח בין אכיפה דווקנית לרחבה. פרשנות שיפוטית של הפרוצדורה משתנה בהתאם למקרה ולוקחת בחשבון את צורכי הכלל במשפט צדק - פרוצדורה לא מסורבלת מדי - ולוקחת במקביל את צורכי הפרט למשפט צדק - שהם שיש לתת לנאשם ליהנות מכל טענה פרוצדורלית שירצה. 
    תפיסת הפרוצדורה ע"י עורכי דין - הפילוסופיה אצל עורכי-הדין - כלי נשק.בכאן יש נסיגה ביסוד שיטתו וכנראה שדעתו נוטה לפצל בין המימד הפילוסופי של הגדרת המשפט לבין הטריטוריה המשפטית וזו נקודה מעניינת שכן יש לשאול על כל הרוצה לחדש עניין מושכל את בחינת המושכל ,אולם ברצונינו עתה לבחון-
    מה באמת עומד מאחורי המשפט המתיימר להיות נייטרלי.האם לא-אופי השיפוט וסמכות השיפוט ויסודות השיפוט כן מעצבים חברה ,וזאת לשיטתך,אולם לשיטתינו אין זה תפקידו של המשפט לעצב חברה ,אלא לוודא שסדרי עיצוב החברה,ישמרו כהלכה ולכך יספיק ,עיקרון הפרדת הרשויותhttp://cafe.themarker.com/view.php?t=1107130

    --
    העמותה לקידום ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם (ע"ר) 580576288
    6/7/09 22:29
    1
    דרג את התוכן:
    2009-07-06 22:33:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מי האיש החפץ חיים 2009-07-06 21:48:18

    צטט: יוהידן 2009-07-06 21:21:12


    לא התכוונו שופטים לאמץ הלכות בעניני סוגי הענישה, אלא בדרך בה הגיעו חכמי ישראל להחלטה אם אשם או חייב הרוצח או הגנב וכו" .כמו כן, היקש וגזרה שוה וכו" אינם מפריעים אלא  מועילים בדין..ממה נפשך?. מתחיבת דוגמא כדי לדון בה.

     

    כלי חשיבה של התלמוד כגון "קל וחומר, גזרה שווה וכו וכו הם כלים לוגים הקיימים בכל מערכת משפטית  בשמות אחרים.

    לא על זה מדובר.

    אתה רוצה דוגמה?

    בוא ניקח את הדוגמה של השופט משה יאיר דרורי.

    הוא השתמש בעקרון "הסליחה" של הרמב"מ כדי לרמוס את החוק הישראלי לטובת המשפט העברי.

    אני , כאזרח, רוצה שיוויון.

    אם אני נשפט, אני לא רוצה שזה יהיה לפי הקריזות, הקפריזות והאמונות של שופט זה או אחר.

    עיקרון השיוויון הוא יסוד כל מערכת שיפוטית.

    ולכן אני שולל מכל וכל את הטרנד לפיו כמה שופטים זונחים את החוק הישראלי לטובת המשפט העברי.

    פה, אומרים שמותר להשתמש במשפט העברי כשהחוק הישראלי לא נותן מענה.

    ראה את מקרה השופט דרורי. החוק הישראלי לא נותן מענה כשנוול דורס בחורה ובורח ?

    יעקב

     

     

    כל ההשפעות עליהן אתה מדבר, אינן סותרות את הלכות המשפט הישראלי.אין לך שופט בעולם כולו החף מהשפעות אילו ואחרות.אתה אולי מחפש שופטים ללא דיעות פוליטיות, נעדרי מין, גזע ולאום...ומדוע תעצור בהשפעות המשפט העברי?

    --
    רוח חרישית.
    6/7/09 22:45
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 22:45:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: יוהידן 2009-07-06 22:33:10


     

    כל ההשפעות עליהן אתה מדבר, אינן סותרות את הלכות המשפט הישראלי.אין לך שופט בעולם כולו החף מהשפעות אילו ואחרות.אתה אולי מחפש שופטים ללא דיעות פוליטיות, נעדרי מין, גזע ולאום...
    זה בסדר, יש כאלה. אלה הם החוצנים של שרי - הכי אובייקטיבי שיש...מפלנטה אחרתלשון בחוץ

     

     


    6/7/09 22:47
    4
    דרג את התוכן:
    2009-07-07 20:45:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: beywolf 2009-07-06 17:05:21

    הפיכת צורת הממשל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה...


    אכן. התיאוקרטיה של בתי-הדין הרבניים מתאפיינת לעתים בפסיקה פוליטית במסווה של פסיקה הלכתית. לדוגמא, ביטול גיורים בדיעבד וגם לאחר 15 שנה ויותר וכל זאת בניגוד להלכה האוסרת על ביטול גיור.

     

    ר' למשל הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יג  (משנה תורה)

    יד [יז] גֵּר שֶׁלֹּא בָדְקוּ אַחֲרָיו,
    אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְווֹת וְעָנְשָׁן,
    וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה הִדְיוֹטוֹת--הֲרֵי זֶה גֵּר:
    וְאַפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר--
    הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל, יָצָא מִכְּלָל הַגּוֹיִים;
    וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ, עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ.
    אַפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד,
    שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וּמִצְוָה לְהַחְזִיר אֲבֵדָתוֹ,
    מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל.
    וּלְפִיכָּךְ קִיַּם שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן.

     

    משמע, גם בתי הדין הרבנים משמשים ככלי פוליטי, כמו בתי המשפט האזרחיים וגם הם לא פעם מנצלים לרעה את כוחם כדי לקדם אינטרסים זרים.

     


    הכנסתי לבלוגי פוסט בנושא, מדינת הלכה או מדינת קומבינות? שם נדון עניין הביטול הרטרואקטיבי של גיורים ע"י הרבנות האורתודוקסית שבאה חשבון עם הרבנות הציונית.

     

     

     


    --
    מומלץ להגיע לעמק השווה כי מה שעומד בפני רצונך הוא הרצון של העומד מולך.
    6/7/09 23:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 23:47:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דורון טל 2009-07-06 23:20:42

    צטט: beywolf 2009-07-06 17:05:21

    הפיכת צורת הממשל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה איננה קשורה לבית המשפט ושיטותיו לאור האמור לעיל

    אכן. התיאוקרטיה של בתי-הדין הרבניים מתאפיינת לעתים בפסיקה פוליטית במסווה של פסיקה הלכתית. לדוגמא, ביטול גיורים בדיעבד וגם לאחר 15 שנה ויותר וכל זאת בניגוד להלכה האוסרת על ביטול גיור.

     

    ר' למשל הִלְכּוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה פֵּרֶק יג

    יד [יז] גֵּר שֶׁלֹּא בָדְקוּ אַחֲרָיו,
    אוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוּהוּ הַמִּצְווֹת וְעָנְשָׁן,
    וּמָל וְטָבַל בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה הִדְיוֹטוֹת--הֲרֵי זֶה גֵּר:
    וְאַפִלּוּ נוֹדַע שֶׁבִּשְׁבִיל דָּבָר הוּא מִתְגַּיֵּר--
    הוֹאִיל וּמָל וְטָבַל, יָצָא מִכְּלָל הַגּוֹיִים;
    וְחוֹשְׁשִׁין לוֹ, עַד שֶׁיִּתְבָּאֵר צִדְקוּתוֹ.
    אַפִלּוּ חָזַר וְעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי הוּא כְּיִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד,
    שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וּמִצְוָה לְהַחְזִיר אֲבֵדָתוֹ,
    מֵאַחַר שֶׁטָּבַל נַעֲשָׂה כְּיִשְׂרָאֵל.
    וּלְפִיכָּךְ קִיַּם שִׁמְשׁוֹן וּשְׁלֹמֹה נְשׁוֹתֵיהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּגְלָה סוֹדָן.

     


    הכנסתי לבלוגי פוסט בנושא, מדינת הלכה או מדינת קומבינות?

     

     

     

     \לאור האמור לעיל יתכן כי יש לטעון טענה זו גם כן\ קיימת היררכיה מהותית במשפט הבינ"ל. ברמה העליונה, קיימות נורמות מוחלטות או יוס קוגנס. אלו הנורמות העליונות ביותר במשפט הבינ"ל, והן מחייבות את כל העולם, גם מדינות שהתנגדו להן. לא ניתן להפר אותן או להתנות עליהן. ניתן לשנותן רק ע"י יצירת נורמה חדשה במשפט הבינ"ל-בעלת אותו המשקל. נורמות אלו שומטות למעשה את בסיס ההסכמה שהינו אבן הבוחן המבסס את המשפט הבינ"ל. ס' 53 ו 64 לאמנת וינה קובעים כי אמנה תהא בטלה מעיקרה (void) באם תהא מנוגדת לנורמה מוחלטת במשפט הבינ"ל, בין אם הנורמה המוחלטת קדמה לאמנה או שהינה מאוחרת לה. חרף האמור לעיל, קיימת בעייתיות עם נורמות יוס קוגנס:(1) לא קיים תוכן ספציפי לכלל היוס קוגנס. אמנת וינה רק הגדירה נורמה זו כנורמה שהינה מקובלת ומזוהה ע"י הקהילייה הבינ"ל, אך לא קבעה אילו נורמות נחשבות יוס קוגנס. (2) מעולם לא התקבלה הסכמה כלל-עולמית גורפת לקבלת נורמות יוס קוגנס, לא בוועידת וינה ולא לאחריה.והנה בעניין נורמת היוס קוגנס יש להביא ראיה מספרי המלומדים ומאמר זה יש בכוחו להכריע בסוגיות אלו\\


     השאלה הנשאלת בזאת מן האסיפה המכוננת או מממשלת ישראל להפעיל את הסמכות

    שהוקנתה לה בסימן 2 לדבר המלך במועצתו 1947-1922 (להלן - דבר המלך),
    להכריז על כל עדה ,מעדות ישראל כעל עדה דתית מוכרת.בעלת אוטונומיה משפטית
    עפ ההלכה,ויצירת מנגנון על לשיטת ממשל משולב-וכי יש זכות לכל עדה ומנהגיה
    זכות הגדרה,וכפי שיטת הגאון ר יצחק ראצאבי,קמעא קמעא לא בטיל,בכאן חוברים
    יחד כמה עניינים האחד הוא חיבור עניין הגדרת המדינה ,ומהו חוק ומתקבל
    מושג חדש מדינה על פי חוקכמו כן ,תתבטל הסתירה הקיימת במערכת המשפט
    [הטוען לריבונות משפטית בלעדית]הסותרת את סעיף 3 של אמנת מונטווידאו
    [מאחר וצורת הממשל איננה מוגדרת יש לטעון כי היא חסרה וכאילו איננה
    קיימת],אשר בעצם סותרת במהותה את קיומה הפוליטי העצמי של מציאות המדינה
    בענייין מציאת תקדים משפטי מכח אמנת ויינה או אחרת או מקור לפסיקה משפטית
    בינל אשר יוכל לעגן את חוקי התורה כמכלול מערכת חוקים משפטית ,ובמעמד
    חוזי רלוונטי,להיום ,סבורני כי היוס קוגנוס של הדתות המונותאיסתיות ,מוצא
    את חוקי התורה במעמד חוזי,מכח הגדרת הדתות החולקות מכל מקום נראה כי הן
    יסברו אף לשיטתם כי על היהודים שאינם מומרים חלים חוקים אלו מכח מעמד
    חוזי,אפשר לראות זאת כמנהג בשיטת המשפט הבינל,ולחלופין כמעמד חוזי מחייב
    מכח אמנת ויינה למדינות שקיבלו עליהם את אמנת ויינה נב בענייין מציאת
    תקדים משפטי מכח אמנת ויינה או אחרת או מקור לפסיקה משפטית בינל אשר יוכל
    לעגן את חוקי התורה כמכלול מערכת חוקים משפטית ,ובמעמד חוזי
    רלוונטי,להיום ,סבורני כי היוס קוגנוס של הדתות המונותאיסתיות ,מוצא את
    חוקי התורה במעמד חוזי,מכח הגדרת הדתות החולקות מכל מקום נראה כי הן
    יסברו אף לשיטתם כי על היהודים שאינם מומרים חלים חוקים אלו מכח מעמד
    חוזי,אפשר לראות זאת כמנהג בשיטת המשפט הבינל,ולחלופין כמעמד חוזי מחייב
    מכח אמנת ויינה למדינות שקיבלו עליהם את אמנת ויינהוהנה דברי ר אברהם
    אבולעפיה מס אוצר עדן הגנוז וכבר ביארתי לך בקיצור בכלל כל מה שצריך לבאר
    בענין השנויים הנזכרים. שהם שנוי הבריות כשנוי הנמצא באישי המינים
    ובמינים [השונים], ומהם תדלג לשנויים הנמצאים בין העצמים ובין המקרים
    ולשאר השנויים הנמשכים אחריהם. ושנוי האישים של מין האדם הוא לפי שנוי
    מזגיהם כמו שיבדלו ראובן שמעון לוי ויהודה ודומיהם זה מזה. ושנוי המינים
    כשנוי האדם ושור ואריה ונשר ודומיהם זה מזה. ושנוי הסוגים כשנוי חי וצומח
    ודומם ודומיהן זה מזה וכאלה שנויים לכל הבריות. ושנוי האומות כשנוי
    יהודים ונוצרים וישמעאלים אלה מאלה. ושנוי הדתות כשנוי דת מש"ה ודת יש"ו
    ודת מחמ"ד, שבשלשתן ש"ם הש"ם מיוח"ד בהכרח. שאין לך דת מורה כי אם אמתת
    הייחוד. אבל בני אדם מרוע לבבם לא ירצו לעורר זה לזה עד שידעו מה אומרת
    כל דת ודת על הייחוד. והנה הנוצרים עם היותם משלשים בעל כרחם חוזרים עמנו
    ומודים לתורתינו ואומרים שהוא אחד. והישמעאלים גם כן מייחדים את השם בעל
    כרחם ואומרים שהוא אחד. וגם אנחנו אנשי תורת משה רבינו ע"ה אנחנו מודים
    ואומרים תמיד שהוא אחד. ואם כן בייחוד אין קושיא בינינו. ואמנם הפתאים
    מהם הביאום דמיונות להוסיף ולגרוע ולשנות רוב העניינים האחרים שבתורה.
    ושנוי הלשונות כשנוי לשון הקדש ולשון כשדים ולשון יון ולשון לעז ולשון
    ערבי והדומין להן זו מזו. וכן שנוי הכתיבות כגון שנוי כתיבה עברית וכתיבה
    אשורית וכתיבה ארמית וכתיבה יוונית וכתיבה ערבית וכתיבה לועזית וכיוצא
    בהן משאר הכתיבות, יש בין כל כתיבה וכתיבה שנויים גדולים. ואע"פ שיתדמו
    קצת אותיות זו בצורתן לקצת אותיות זו בצורתן וגם בשמן וברוב סדרן ובקצת
    דרכי מספרן: והנה אלה השנויים הנזכרים הן סבות שנוי המחשבות והדעות
    והמעשים. כי שנוי המחשבות נמשך אחר ההרגל יותר ממה שנמשך אחר הטבע. והנער
    שהתגדל על מחשבה אחת מאלו העניינים הנזכרים, ר"ל למד והורגל בחזקה בכתיבת
    אומתו עד שידע לכתוב כתיבה נאה מאד, וגדל על הדבר ההוא. והיה כל דבורו
    בלשון אומתו, וקבל כל דתה וחוקיה ומנהגיה והרגליה. מה יהיה אצל דעתך ענין
    זה הנער במחשבתו יחשוב שכל דרך זולת דרכו ודרך אמתתו היא לבטלה. או יחשוב
    ששאר דרכי בני אדם שאינם מאומתו הם האמת ודרכי אומתו שגדל בהן הן שקר.
    אמור מעתה שהוא הכרח שלא יראה שום דרך אמת אצלו זולת דרכו ודרך אומתו, עד
    שיחשוב כל מה שקבל במעלת האמת, וזולת מה שקבל הוא אצלו תכלית השקר. כי
    נשקעה מחשבתו בים הגדול ולא ידע לשונו להנצל מן הטביעה שנטבע בו, עם
    ההרגל אחר הטבעו בטבע זו, ומחשבתו זאת הביאתו לאמת דעת מי שקבל ממנו, בין
    תהיה זאת הדעת אמתית או שקרית כי אין לו משקל, ומזה יתחייבו שנויי הדעות
    והאמונות. וידוע שהמעשים המשונים יתחייבו בעלי העבודות האלוהיות מאלה
    העניינים הנזכרים: עכ לשונו ,ויש מעתה לטעון ולומר כי כפי שהועילה לנו
    הגדרת הדתות המונותאיסתיות לעניין ,מעמד חוזי במשפט הבינל באותו אופן
    מגדירות שאר הדתות שאינן מונותאיסתיות ,את הדתות המונותאיסתיות ככלל
    במעמד חוזי בינל ,יתכן כי זהו מקרה קלאסי יחודי של יוס קוגנוס בעל תוקף
    משפטי הנה מושכל ראשון מחלקי החוקה שיסדירו ענייני השלטון 
    ויש לשאוף לגוף העוסק בחלק
    החוקה השלישי אשר ירכז תחתיו את כלל הסמכויות כגון הרבנות ,הישיבות
    הכוללים [תארו לכם אוטונומיה של פקידים לענייני דת דבר העשוי ליתן
    אינטגרציה בין הציבור הדתי באשר נמצא מקום תרומתו לחברה בכלל] וכן את
    התיאום והפיקוח בין כלל העדות והחצרות למיניהם וכפי שהערנו כי יש להציג
    שיטה סוציולוגית מתקדמת אשר בנויה על תפיסת הזהות הכללית והפרטית , ומתוך
    כך תתאפשר היציאה מן הגטו ,ככ גיבוש שיטות לימוד , וכיוב והוא פרויקט
    הרמבן לטווח הארוך.וכמובן פתרון סוגיות הליבה ,ואין צריך לומר שידרוג
    מעמד הדמוקרטיה הישראלית במימדים מעוררי השראה,דבר שישדרג את מעמדה של
    ישראל בעולם כולו כמעצמת תיכנון שילטוני האיזון אשר יתקבל מעניין זה
    1]יציבות שילטונית במימד תחושת יצוג הזהות הכללית והפרטית[האישית]
    2]יצירת סמכותיות ריכוזית בכל שלשת חלקי שיטות המישטרים המוצלחים כהגדרת
    אריסטו ושילובם תוך שמירה על עיקרון הפרדת הרשויות 3]גיבושם לכלל שיטה
    אחת המונעת הידרדרות 4]הגדרת תואי כהכנה לגיבוש חוקה 5]גיבוש כלל העם
    ברמת כור ההיתוך המודרני הקרוב לשלימות האפשרי 6]שימור הזהות ברמה מתקדמת
    בלא חשש לטישטוש בעתיד,וכהכנה לאפשרות לכמה תרבויות להתקיים בין במקום
    אחד בין בכמה מקומות 7]אפשרות לכינונה של תפיסה חברתית תוך כדי ביטול
    הדעות הקדומות,ואפשרות לקיום חברה ברמה מתקדמת 8]כובד משקלם של שלשת
    השיטת יניב יציבות שילטונית,ריכוזית,איכותית,
    ודמוקרטית
     התיאוקרטיה של בתי-הדין הרבניים'אמורה איפוא להסתיים בסופו של דבר שהרי ברור לכולם שאין זו אלא עלה תאנה קטנה

    --
    העמותה לקידום ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם (ע"ר) 580576288
    7/7/09 00:00
    3
    דרג את התוכן:
    2009-07-07 00:02:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בהתייחס לטענותיו של beywolf 2009-07-06 23:47:45

     

    היררכיה מהותית במשפט הבינ"ל

    . . . התיאוקרטיה של בתי-הדין הרבניים אמורה איפוא להסתיים בסופו של דבר
    שהרי ברור לכולם שאין זו אלא עלה תאנה קטנה



    בשלב זה, לפחות, הדיינים בבתי הדין הרבניים בישראל

    אינם מתייחסים להיררכיה המהותית במשפט הבינ"ל

    וככל הנראה הם גם אינם סבורים שהתיאוקרטיה שלהם עומדת אי פעם להסתיים.

    ע"ע חורבן בית שני, סיבותיו ונסיבותיו.

     

     

     

     

     


    --
    מומלץ להגיע לעמק השווה כי מה שעומד בפני רצונך הוא הרצון של העומד מולך.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "המשפט העברי ומדינת הלכה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה