כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    חינוך

    מי אנחנו: אנשים שחושבים, שחינוך הוא מסע לאורך החיים המתקדם בקצב של פסע ועוד פסע. שכל יום נשיג מטרה קטנה נוספת, או לא. שכל יום של גילוי, חושף עוד עולמות חדשים שצריך לגלות. שחינוך, זה לא זבנג וגמרנו, שחינוך לא נגמר לעולם.   למה קהילה :כדי לרכז אנשים בעלי עניין תחת מטריה אחת,כדי לחשוב ביחד על חינוך,כדי למצוא את הכוחות הישנים והחדשים,כדי למצוא דרכים חדשות,כדי להבין מה יותר חשוב,כדי ליזום, כדי להציע, כדי להצליח, כדי להרוויח.   קהל היעד: מורים, ועוד אנשים מתחומי עניין שונים, שחושבים שהחינוך חשוב, וכל מי שמרגיש שהוא מוכן לתרום מכישוריו למען החינוך. את, אתה, אתם ואתן מוזמנים להצטרף לקהילה חדשה באכסניה הנעימה של הקפה.

    עבודה ולימודים

    חברים בקהילה (1872)

    אספרסו כפול
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מאיר-מירב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ראובן פלץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dr. sela
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    CHILDREN ART BOOKS
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    zin7
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צ'יקיטיקה...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Heda
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גיל גרטל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אסתר רבקה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    מערכת החינוך הציבורית

    זהו פורום העוסק במציאות של מערכת החינוך הציבורית בישראל.\r\nבפורום זה נעלה דיונים על:\r\nמטרות מערכת החינוך לעיתים אינן נהירות מספיק. \r\nהגדרות התפקיד של בעלי תפקידים במערכת החינוך. \r\nדילמות יומיומיות העומדות בפני העוסקים בחינוך.\r\nמערכת היחסים בין תלמידים, מורים והנהלת מערכת החינוך. \r\nשקיפות מערכת החינוך הציבורית בישראל.\r\nנושאים נוספים.\r\nבנוסף לכך ננסה להעלות הצעות , פתרונות למצבים שונים במערכת החינוך.

    הפרטה

    6/7/09 08:06
    3
    דרג את התוכן:
    2010-12-16 22:07:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אחד החששות שמרחפות כעננה במערכת החינוך הוא נושא ההפרטה.  זהו עוד אחד הנושאים שמכניסים רמת רעש מיותרת, הנובעת מחוסר ידע ופחד תעסוקתי, שכדאי שננקה מהשולחן.

      לכולם צריך להיות ברור שמערכת החינוך הממלכתית על מגוון פעילותה לא תופרט. בתי הספר, המפקחים, ורוב הפעילויות הינן שרות של המדינה לאזרחיה, ללא כוונת רווח ואין מי שדעתו צלולה שיחשוב על הפרטת השירות הבסיסי הזה.   הקמת בתי ספר פרטיים שיגייסו את המורים הטובים ביותר, יעמידו אמצעים שלא קיימים בבתי הספר הממלכתיים הינה פעולה ברוכה. זה קיים בארצות הברית, שוויץ ומדינות אחרות כבר עשרות שנים. מה רע במתן אלטרנטיבה, לאלה שמסוגלים לשלם עבור שרות איכותי? יתכן, אפילו, שקיומם של בתי ספר כאלה יגביר את התחרותיות ויעלה, במידת מה את רמת בתי הספר הממלכתיים הטובים. יתכן ובתי ספר אלה יתנו מקום למורים מעולים שהיו נפלטים מהמערכת אם לא יהיו קיימים.האם קיומה של המכללה הבין תחומית בהרצלייה פגעה ברמת האקדמיה בארץ, או לחילופין הפכה את האוניברסיטאות ליותר תחרותיות ועכשוויות?    

    גם הקמת בית ספר פרטי באחת מהפריפריות, ממומן באופן מלא מכספי תרומות, יכולה להיות מטרה נעלה לתורמים המעוניינים בקידום החינוך בישראל.

      

    כן, ישנם שירותים פנימיים בתוך משרד החינוך כגון מחשוב שאולי ניתן להפריט, אבל זהו נושא שולי ובעיקרו כלכלי והוא לא מענייננו כאן.

      אני מאמין שאחת ממטרות הנהלת משרד החינוך היא להקטין את כמות הרעש והפחדים שקיימים בתוך המערכת. נושא ההפרטה הוא אחד מהם וכדאי להנהלת המשרד החדשה להביע את דעתה הברורה בנושא.
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הפרטה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    6/7/09 11:00
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 11:00:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין


    היי אודי

          

    מסכים לכל מילה

                

    אלי

    6/7/09 11:05
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 11:05:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    היי אלי,

     

    קל  לשכנע את המשוכנעים.

     

    נמתין לאגוזים הקשים.

     

    אודי

    6/7/09 13:38
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 13:38:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הוצאת לי את המילים מהפה...
    6/7/09 14:33
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-06 14:33:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אם המורים הטובים ביותר, והאמצעים המשוכללים ביותר יופנו לילדים שהוריהם עשירים יותר, אז ברור לך מה יקרה לשאר.

    הרי זה המצב הקיים, וגם אתה לא מרוצה ממנו.

    אני לא חושב שצריך להזכיר שוב שאנו חיים בשלווה במדינה שבה בהגדרה 50% מכל שנתון לא נספר כלל מראש במסלול ההשכלה.

    נראה אותך (אותנו) הוגים רעיון שבו המדינה מפנה יותר משאבי חינוך ל 50% האזרחים השקופים.

    אבל כל המשחקים במבנה מערכת החינוך הם רק המעטפת. בגרעין יש שתי שאלות:

    איזה היא החברה שאתה רוצה לחיות בה?

    ומה תפקיד המדינה בחברה זו?

    פה המחלוקת האמתית בין סוציאל-דמוקרטיה לבין קפיטליזם-ליברלי.

    6/7/09 15:59
    0
    דרג את התוכן:
    2009-07-06 16:33:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

     

    היי גיל

    אם אני קורא את דבריך נכון - הכאב מדבר מגרונך והרצון לסייע לאותם שמזלם לא שפר עליהם והם נמצאים בתחתית סדרי העדיפויות בעולם קפיטליסטי - חזירי או ליברלי.

                                                  

    גם היעד שלי הוא להגיע למה שנתפש עדיין כמשהו ערטילאי ושלא יקרה לעולם בישראל - למשטר סוציאל דמוקרטי, שבו הפער החברתי כלכלי קטן, החברה מאופיינת באיכות חיים כוללת גבוהה, בחינוך איכותי ובמדד אושר גבוה.

                                                           

    למעשה אני מאמין שבעולם שלתוכו עומדים להיכנס שלושה מיליארד בני אדם מורעבים , שהחלום האמריקאי עדיין בראש שאיפותיהם - בית, מכונית, טלוויזיה 500 אינטש ומיקרוגל לכל אזרח - המערב יאבד את יכולת ההובלה שלו - שהייתה קודם קולוניאליסטית כוחנית וצבאית ואחר כך באמצעות אימפריאליזם כלכלי - שניהם אפשרו את קיומו של אורח חיים קפיטליסטי - על חשבון זרים.

                                     

    לדעתי הצנועה -הסיפור הזה נגמר, ולמעשה המערב ישרוד בעולם סיני והוֹדי רק אם יאחד כוחות במשטרים סוציאל דמוקרטים.

     

    אני סבור שזה עדיין לא הובן, וישראל היא לצערי - אחת מהמדינות שקברניטיה עדיין לא קלטו זאת והם חיים בעולם האתמול והלפני שנים רבות.

                                    

    כנ"ל גם מערכת החינוך שהקונספט שלה התגבש לאחרונה במאה ה 19 ...

                                       

    עם זאת - חייבים להיות פרגמאטיים ומציאותיים גם בהשגת היעדים שאתה ואני חותרים אליהם.

                                            

    תופעת הקריסה של מערכת החינוך - המתנהלת עדיין על פי המודל החינוכי המנציח קפיטליזם, אפילו קפיטליזם חזירי, משולב בבולשביזם הנוטה להשתמש מהפה ולחוץ בביטויים סוציאליסטים ומנסה להציג הומאניות מזויפת - היא עובדה .

                                              

    המערכת מחזיקה מעמד בגלל מערכת חינוך נוספת המתקיימת אחר הצהריים - שיש בה יתרון לבעלי אמצעים והיא עוזרת להסתיר את כישלון המערכת ואת כישלון הקונספט שלה. גם זו עובדה.

                                   

    בריחת תלמידים ממגזרים בעלי אמצעים אל החינוך הפרטי - גם זו עובדה.

                                                 

    חוסר הרצון והעניין של המערכת להתעורר ולעבור שינוי מהותי -  למרות כל ה "רפורמות " למיניהן שהן בעלות אופי מנהלי ארגוני וטכני ולא רעיוני קונספטואלי - גם זו עובדה .

     

    במצב כזה - יש צורך לדבר עם המערכת בשפה שלה - שפת הקפיטליזם, הרייטינג, הפופוליזם התקשורתי והלחץ החברתי כלכלי - על מנת להשיג יעדים חברתיים.

                                            

    המעבר של בעלי יכולת לחינוך הפרטי - הוא סוג של שפה כזו שאותה ראשי המערכת הנוכחיים מבינים ודוברים בה.

                                        

    עם זאת  - יש צורך לעשות אבחנה בין חינוך פרטי הפועל עדיין במתכונת הקונספט הישן, הקפיטליסטי - אך באיכות גדולה יותר - שהוא מנציח את הקונספט הישן ואת ההקצנה בפערים החברתיים כלכליים, לבין חינוך פרטי אלטרנטיבי - שרואה עצמו זמנית בצורתו הפרטית - ובמהותו ובהתנהלותו הוא שואף לצמצם ואף מצמצם את הפערים החברתיים כלכליים חינוכיים.

                                      

    מהותו היא "לרבע " את הפירמידה של מאסלו ובמקום 2% המממשים את עצמם בעולם הקפיטליסטי - להביא לידי 98% מממשי עצמם בעולם סוציאל דמוקרטי - שבניגוד למשטרים סוציאליסטים מלאים, או קומוניסטים - יש בו איזון בין מתן ביטוי לאינדיבידואליזם לבין שיתופיות כפי שהוכח כבר למעלה ממאה שנה בארצות סקנדינביה .

                              

    אך, כרגע, גם בכורח הנסיבות וגם כשלב במאבק לאילוץ המערכת להשתנות - חברו יחד שני מחנות החינוך הפרטי הנמצאים בדרך כלל בסתירה זה לזה .

                                                       

    זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שיש מין זיווג שכזה ובחינת מהפכים ושינויים בעבר מוכיחה שבדרך כלל מובילי המהפכים הם דווקא בעלי האמצעים , היכולת והמודעות - כשבסופו של דבר - מהשינוי הרוויחו כולם ( אבל לאו דווקא בצורה שביבי מטיף לה - שהיא לדעתי דמגוגית וזולה )  .

                                           

    אני תומך בנטישת המערכת הציבורית אל החינוך הפרטי האלטרנטיבי - עם זאת, אני יכול רק להמליץ על כך.

                                            

    ההורים בסופו של דבר לא שואלים אותי כיצד להשתמש בכספם ואני יכול רק להתנחם בכך שעצם הנטישה - לא משנה לאיזה בית חינוך - תיצור מומנטום שיפעיל לחץ על המערכת להשתנות.

                                         

    אני, ואחרים מנסים להשפיע על קברניטי המערכת - שבעת שייפול להם האסימון והם יבינו שהמערכת חייבת להשתנות מהותית - השינוי יהיה לכיוון שאני ואחרים חותרים אליו - חינוך מותאם אישית- דיאלוגי- דמוקרטי - אוכול קונספט חינוכי איכותי אחר המצמצם פערים.

                                                           

    אבל אני לא יכול להבטיח שזה מה שיקרה.

                                            

    בכל מקרה - תהליך הנטישה כבר בעיצומו, ולא אני או אתה החלטנו על כך.

                                             

    אני משתדל בינתיים לעודד בקרב חברי ואחרים להצטרף לפעילויות של קרנות וגופים המסייעים לתלמידים מקרב שכבות חלשות ולא פעם עושים זאת כשהמערכת עצמה לא ממלאת את חובתה.

                                             

    אני מעודד אנשי חינוך איכותיים לתרום - למרות הקושי - תקופה של שרות במערכת הפורמאלית הבלתי אפשרית ולא לעבור ישר למערכת האלטרנטיבית - כפי שאני עשיתי במשך שנים. ראה למשל  מכתב לגלעד - היש תלמידים הרוצים ללמוד ?

                                       

    אני תורם מזמני - לצערי - אין לי כסף - לעבודה עם תלמידים ממשפחות מעוטות אמצעים.

                                                            

    אבל אני יודע שרק לחץ הנטישה לחינוך הפרטי - יביא לשינוי מהותי במערכת .

                                          

    בלי לדבר בשמו של אודי נצר - אני מעריך שפחות או יותר זו גם כוונתו בדבריו שקיומם של בתי ספר פרטיים תגביר את התחרותיות ותעלה את רמת בתי הספר הממלכתיים.  אך גם אם הוא לא כיוון לכך בדבריו - אני מכוון לשם. 

    אגב - על נטייתו למשטר סוציאל דמוקרטי - ממש אינני יודע , ואופתע להווכח בכך.

                                    

    להתראות

                       

    אלי

     

     

     

    7/7/09 11:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-07 11:49:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כאן מאמר מעניין .

     

    אין חינוך פרטי בארץ. יש חינוך לעשירים וחינוך לאחרים.

     

    החינוך "הפרטי"  מוגדר כחינוך מוכר שאינו רישמי (כולל חרדים) או פטור (מאוד חרדים)

    בכל המקרים המדינה מממנת מ60% 75% עד 100% .

     

    הדיל של המדינה עם ה"פרטיים" (עד היום ) היה - המדינה לא משתתפת ב100% והמוסד מקבל חופש בתזרים מזומנים/לימודי ליבה/ פדגוגיה. חוק נהרי, ומגמות באוצר משנות את התמונה...אבל זה לדיון ביום אחר.

     

    פשרה במאבק פדגוגי -חינוכי,(נגד החינוך החרדי) היא שיצרה פערים ומנוצלת ע"י אוכלוסיות בדלניות נוספות.

     

    הצדק הקפיטליסטי  נוסח ארה"ב אומר ועושה  דבר אחר: כלל האזרחים משלמים מיסים אבל , פרטי =בבקשה, תממנו הכל . ציבורי = המדינה, העירייה הציבור (כספי המיסים). - למיטב ידיעתי אין בארה"ב חינוך ציבורי-חרדי.

    כלומר מדיניות סעד. בשונה ממדינת רווחה נוסח צרפת או דנמרק למשל.

     

    בקפיטליזם החזירי נוסח ישראל : העניים מסבסדים את גחמות העשירים. (זה כמובן הרבה יותר מסובך ומורכב...כי מרבית ה"פרטיים" הם חרדים - אך הם ממיינים על בסיס מוצא ומין ולא על בסיס סוציואקונומי)

     

    דוגמה יפה: בבית ספר ברמת השרון רצו לפתוח כיתה אנתרופוסופית בתוך בית ספר רגיל. ההורים ה"רגילים" התנגדו (בצדק) ל"אנתרופוסופים", הרי לא יתכן שבכיתה אחת ילמדו 40 תלמידים על כיסאות פלסטיק שבורים ובכיתה שניה 25 תלמידים ישבו על כסאות עץ מהגוני. - כשזה קרוב זה זועק לשמיים - כשלא רואים ולא שומעים, הכל נהדר מוסרי וצודק.

     

    האם היה קם בית ספר אנתרופוסופי כשעלות שכר הלימוד בו הייתה 30,000 ש"ח לחודש ?! - התשובה היא לא !

    האם היה קם בית ספר חרדי פרטי ללא מימון המדינה כלל ? - התשובה היא כן ! - כי סדרי העדיפות במגזר החרדי שונים בתכלית.

     

    ומכאן אחזור לשאלה של גיל, איזו מדינה אנחנו רוצים ?

     

     

     

    7/7/09 14:57
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-07 14:57:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אלי. תגובה מדהימה. תודה מקרב לב על ההשקעה. רואים שהנושא בוער בעצמותך.....

     

     

    למה לנו להתערב בחינוך החרדי. שיעשו שם מה שרוצים. הרי אין לזה כל השפעה על החינוך החילוני- ממלכתי.

     

    העניים מממנים את העשירים- עוד שינוי בסדרי עולם מבית גלי. ושוב לסטטיסטיקה היבשה- 5% מהאוכלוסיה בישראל מממנת את שאר ה-95%. זאת עובדה בכל העולם המערבי.  דרך אגב, אותם עשירים לא צורכים כמעט את שירותי המדינה- רווחה, סעד, הוצאה לפועל, גביה למינה ועוד.

    7/7/09 15:57
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-07 15:57:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    1. מי שרוצה להתערב בחינוך החרדי - לא מבין את מהותו.

        הפילוסוף סרן קירקגור בספרו "חיל ורעדה"

       עמד על כך שהאמונה היא ענין רגשי ולא רציונלי [באופן כללי ושטחי, כמובן].

     

    2. מה לגבי החינוך האפור - האם זאת לא הפרטה סמויה?

    7/7/09 16:08
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-07 16:08:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    תודה גורדון.

     

    לא מכיר את התאוריה שב-1 אבל בכל מקרה שיעשו שם מה שרוצים. לא משפיע כהוא זה על החינוך החילוני.

     

    מהי ההגדרה לחינוך אפור? שעורים פרטיים?

     

    דבר נפלא- משאיר מורים טובים במערכת ( בטח אלה שבתחום מתמטיקה, אנגלית ואולי לשון).

                 - מקור הכנסה טוב לסטודנטים

                 - מעלה את רמתם של חלק מהתלמידים שמסיבות שונות לא לומדים בכתה.

     

     

                 

    7/7/09 18:30
    0
    דרג את התוכן:
    2009-07-08 15:41:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

    הי גורדון בר

                          

    נפלת על הראש ?  האם את רוצה שאיש השב"ח ( שרות ביטחון חינוכי ) תכף יתדפק על דלתך ?

                                 

    המערכת הזו של השיעורים הפרטיים היא סמויה ועליה להישאר סמויה וחשאית.

                                   

    זהו אחד הסודות הגדולים של המדינה ושל מערכת החינוך – ואת שולפת בנון שלנטיות מין משפט חושפני שכזה באינטרנט ?

                                    

    זהו הסוד שבעזרתו מערכת החינוך הממלכתית שורדת.

                                        

    תפקידה האמיתי בעצם של מערכת החינוך  – לספק בבוקר שירותי baby sitting – שבלעדיהם המשק היה משותק – ואחר הצהריים מתרחש בשקט בשקט הלימוד האיכותי לבעלי היכולת, בלי מצוקת כיתות ומורים לא הולמים . ( ואפילו מפרנס לא רע תעשייה שלמה של מי שאולי היו מובטלים - לפי אודי נצר )

                                        

    ואז אפשר גם להראות תוצאות בזכאות לתעודות בגרות ולא להגיע למקום ה 500 במבחני  pisa  בלי להשתנות ובלי להשתפר ובלי להשקיע עוד כספים ( ראי ערך - נערי האוצר ).

                                

    האמת – העניין היה יכול להמשך לנצח.

                                

    הבעיה – כמה הורים נוכחו לדעת ש ה baby sitter מתעלל בבוקר בילדים והם החליטו שאם ככה אז נקים באותו כסף בתי ספר פרטיים איכותיים בלי התעללות , ואחר כך, בגלל ההסכמים עם החרדים – בתי הספר האלה גם קבלו מעמד של מוכר ואינו רשמי וההורים גם קבלו חינוך איכותי וגם השתתפות של המדינה. חיסכון זה ערך חשוב, במיוחד במצב הנוכחי... משבר עולמי וכל זה

                                    

    אבל המחיר – חשיפה להשתלחויות על חינוך לעשירים כיוון שעכשיו הם כבר לא במסגרת ההסכם הנורא חשאי וסודי.

                                       

    אבל  אלו שנשארו במערכת - הם עדיין סודיים וזוכים לחסות מערכת החינוך , כשהשב"ח מגן עליהם.

                         

    אז יד לפה, אם את לא רוצה עניינים בנוסח מרדכי ואנונו...

                              

    בישראל הביטחונית שלנו – הכול סודות  ( גלויים – אבל עדיין סודיים ).

                            אלי 
    7/7/09 23:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-07-07 23:22:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

     

     

    כדאי מאוד לקרוא את העבודה של ניר מיכאלי, הוא פורש את מימדי הפרטת החינוך בישראל.

     

    ציטטתי מספר נקודות מעבודתו.

     

     

     

    ... כל נסיגה של המדינה מתפקידי ניהול והפעלה שונים של המעשה החינוכי משמעותה הפרטה.

     

    הפרטה פדגוגית - מעורבות גוברת של עמותות, ארגונים  וקרנות פרטיות במעשה החינוכי
    בעשור האחרון ניכר גידול משמעותי במעורבותן של ארגונים פרטיים שונים בבתי הספר בפרט ובמערכת החינוך בכלל.  בקרב ארגונים אלה ניתן לזהות שלוש קבוצות בולטות: עמותות הנושאות סדר יום חינוכי- פדגוגי, ערכי-אידיאולוגי או תרבותי-השכלתי ; ארגונים פילנתרופיים הנרתמים לתרום למימדים קונקרטיים המועדפים על ידיהם ; חברות עסקיות המקדמות פרויקטים ספציפיים. 

    ...שתי דוגמאות הממחישות תהליך זה הם תוכנית קרב ופרויקט מיכא"ל,  הפועלים כבר למעלה מעשור בקרבה של המערכת.

     

    ... הקמת בתי ספר ייחודיים  על ידי עמותות פרטיות ובמימון ציבורי

    במקביל לריבוי התוכניות הפרטיות המופעלות בבתי הספר הממלכתיים, מתפשטת והולכת בעשור האחרון תופעה נוספת של הקמת בתי ספר על ידי עמותות פרטיות מסוגים שונים המבקשות להתייחד מהמערכת הממלכתית בשם מצע פדגוגי, דתי, אידיאולוגי או אחר.

     

     

    הפרטה מימונית - על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תקציב החינוך קוצץ ביותר מ 4 מיליארד שקלים בין השנים 2000-2007. חלק ניכר מהקיצוץ הושת על שעות לימוד. בסך הכל נמצא כי  "בישראל ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע במדינות החברות ב OECD" (הלמ"ס 2008, עמ' 13).

    במקביל לתהליך קיצוצה של ההשקעה הציבורית, ניתן לראות בבירור גידול בחלקה של ההוצאה הפרטית לחינוך. כלומר ככל שהמדינה מקטינה את השתתפותה נאלצים ההורים לממן את שירותי החינוך מכיסם הפרטי ואנשי המערכת נאלצים לגייס תמיכות ותרומות ממקורות נוספים. ההוצאה הפרטית כוללת איפוא תשלומי הורים ותרומות ותמיכות של חברות וקרנות מגוונות. תשלומי ההורים מופנים למימון פעילויות חינוכיות המתבצעות בתוך בתי הספר - כחלק אינטגרלי של המערכת או כתוכניות נוספות (תל"ן) ולמימון שיעורים פרטיים או תוכניות השלמה והעשרה אחרות.  בסך הכל ירד חלקו של המגזר הממשלתי במימון ההוצאה הלאומית לחינוך מ 80% באמצע שנות השמונים ל 75% בשנים 2004-2005

     

    ...הנתונים מראים כי קיים פער בין התשלומים הרשמיים המותרים לבין אלו הנגבים בפועל.  לדוגמא ב 2004 הסכום המינימלי (עפ"י תקנות המשרד) עמד על 1.73 מיליארד ₪ בעוד שהסכום המקסימלי (הגביה בפועל עפ"י סקר הוצ' משפחה שערך הלמ"ס) עמד על 2.69 מיליארד ₪. כלומר הגבייה גבוהה ביותר מ 55% מזו שנקבעה כגביית הבסיס על ידי המשרד. 

    השוואה לנתונים ממדינות אחרות מראה כי בעוד בישראל ההוצאה הפרטית בבתי הספר עומדת על 7% בבתי ספר במדינות ה OECD היא עומדת על 5% ובבתי ספר ציבוריים ב OECD היא עומדת על 3% בלבד. במדינות אלה התשלומים הפרטיים מוקצים אך ורק למימון פעילויות אקסטרה- קוריקולריות בעוד שבישראל גם למימון לימודים...

     

     

    הפרטה מנהלית - תפישת הניהול העצמי מבוססת על העמדה לפיה ככל שיעברו יותר סמכויות ארגוניות ופדגוגיות לרמת בתי הספר כך אלו יוכלו להיענות לצרכים כמו גם לאפשרויות הייחודיות הטמונות באיזור בו פועלים ולהגביר את האפקטיביות. העברת הסמכויות או הגברת האוטונומיה של בתי הספר, כפי שזו מכונה, עשויה גם להוליד יתר מוטיבציה בקרב המנהלים והמורים שיזכו לאפשרות להוליך יוזמות ותוכניות ייחודיות ולהגביר את אחריותם לתוצאות.

     

     

    העסקה גמישה: שוק העבודה עבר בשני העשורים האחרונים שינויים נרחבים. החוזים האישים, התפוקות, האחריותיות, היעדר הביטחון מחליפים את החוזים הקיבוציים, המחוייבות ההדדית והביטחון המקצועי. כחלק ממגמה זו, מתחוללים שינויים גם בהעסקת מורים.

    בריאיון פרישה של אורי יוגב, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר הוא פרש את חזון שבירתם של ארגוני המורים: "חלק גדול מהבעיה במערכת החינוך הם ארגוני המורים; הוועדים הגדולים. השיתוק שהם יוצרים במערכת. הם מעודדים בינוניות וחוסר מקצועיות. כיום יש תמימות דעים שצריך לעשות ניתוח שורש לגבי העבודה המאורגנת בחינוך".  תפישה זו, אינה מנת חלקו של משרד האוצר בלבד. פקידים בכירים במשרד החינוך ובמינהלי החינוך של הרשויות המקומיות כמו גם מנהלי בתי ספר רבים מזדהים לחלוטין עם אמירות אלה.

    חזון זו מיתרגם לשני מרכיבים אותם חפצים לשנות - האחד הוא דרך ההעסקה ובעיקר הפיטורים והשני הוא אופן התגמול...

     

    לקריאת המשך


    --
    מנהל קהילת חינוך
    כי חינוך לא מסתיים לעולם.
    http://www.bagrout.com
    8/7/09 16:11
    0
    דרג את התוכן:
    2009-07-08 23:31:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

    תגובה למיכאל , לגיל_82, לגלי ושות' ולבר גורדון

                          

     

    אני רואה בהשתלחויות המוניות ומכלילות כנגד כלל סוגי החינוך פרטי (שבמקרים רבים , בתוקף ההתרחשויות שאירעו, הוא מוצדק )  -  במקרה הטוב שילוב של נאיביות וחוסר אחריות ובמקרה הפחות טוב - דמגוגיה ופסיאודו-סוציאליזם ( יש עוד דברים אבל מחמת כבודו של הפורום לא אומר ) .

                                 

    בהמשך אני אחזור על כך שוב .

                                                  

    אני סבור שיש כאן בלבול מושגים וסוגים כשמשתמשים במילים כמו " הפרטה" ו " פרטי " ו "חינוך לעשירים " ועוד.

                                            

    אכן, אנו חיים בעידן ( אני מקווה שהיום כבר בשלהי העידן ) שבו תהליך הפגיעה במדינת הרווחה - אגב, תרם לכך רבות הכלכלן מילטון פרידמן שביבי נתניהו הוא אחד מחסידיו - והתנערות המדינה מאחריותה לתושביה - הוא עובדה קיימת .

                                 

    על כך ועל הנזקים - ראו ( מי שירצו ) נספח בסוף.

                         

    עם הקמתה - המדינה הבטיחה חינוך חינם לכול תושביה וגם כפתה את החינוך על הורים, שאולי , עקב מצוקה כלכלית, היו מעדיפים להוציא את ילדיהם ישר לעבודה, כשהיא , המדינה, נוטלת על עצמה את מימון לימודיהם.

                                            

    המימון היה אמור להגיע מכספי המיסים, כשהחזקים מסייעים לחלשים ( החיסרון שבעיקרון - לא נאמר שם עד מתי  הם יסייעו ,  האם יש תחלופה או קיבעון בתפקידי חלשים וחזקים , ומה בדיוק הפער בין חזק וחלש - כמה חלש הוא חלש וחזק הוא חזק ).

                               

    נראה צעד חברתי יפה ואצילי.

                        

    אבל - הדברים השתבשו - לאו דווקא משום שמישהו תכנן זאת בזדון - ומה שהיה אמור להיות צעד לקידום האזרחים, לקידום החברה ואיכותה - הפך לרועץ ומקור לפגיעה, למפח נפש ולאומללות  להרבה מאוד אנשים.

                                        

    זה נבע בראש ובראשונה מכך שהעולם, תוך שנים ספורות, בעיקר מאז המצאת הטרנזיסטור - עבר מהפך מדעי וטכנולוגי אדיר, שהאנושות לא ידעה כמותו, אולי מאז המצאת הדפוס, מהפך שהשפיע על תרבות ואורחות חיים בקנה מידה קולוסאלי - בעוד שהקונספט החינוכי ( שהתגבש בצורתו הנוכחית מתוך מניעים קפיטליסטים ביסודם במאה ה 19, וכבר בבסיסו היו טמונים זרעי רוע , בתוספת תבלינים של בירוקרטיה וטכנוקרטיה בולשביסטית רודנית שאפיינה את המדינה בשנותיה הראשונות ובחלקו גם מתקיימת היום )  - נותר על קנו.

                                               

    העולם המופתע נקלע לסחרחרת אירועים מבלבלים,שלמעשה גם אפשרו לכל מיני אלמנטים שליליים ולתכונות אנושיות פוגעניות והרסניות - להרים ראש, לצאת משליטה ואפילו להשתלט, לעיתים  תחת מסווה של  קדמה, פיתוח, נאורות , חדשנות , הומאניות או של " שיקולי כדאיות כלכלית הומאנית " - על מדינות וחברות .

                                     

    זה התאפשר הודות לניצול הבלבול והכאוס האופייניים לתקופת מעבר ולריקון התכנים  ממפעלים ומתכניות שהיו אכן הומאניים בעיקרם,  ואף להפוך אותן ככלי להשגת יעדים פרטיים על חשבון הרבים .

                                                  

    אותה התנהלות מערכתית בירוקרטית בולשביסטית הקיימת בארצנו הסוציאליסטית ( כאילו לשעבר -  אך ספק אם אי פעם ) - מאפשרת ומספקת לכך רוח גבית .

                                           

    זה קרה למערכת החינוך הישראלית, שלמעשה כיום היא איננה הולמת מבחינת הקונספט החינוכי, פוגעת בחניכיה, פוגעת בעובדיה ופוגעת במדינה ובחברה .

                                                                          

    חובת האזרחים להתחנך בה - הפכה לקללה במקום לברכה ובתי ספר ( בי"ס ) הפכו עבור רבים מהחניכים לבתי סוהר (בי"ס ) מאמללים , וההזדמנות לשוויון - הפכה למנוף להרחבת פערים.

                                        

    במצב כזה - פעולות של פרטים המנסים במימון עצמי להציל את נפשם ונפש ילדיהם - מובנת, אף כי צריך לעשות סדר בעניין הזה.

                                                

    יש פרטים שפועלים ליצירת שינוי מהותי ובסיסי בהתנהלות המערכת, בצורה שתביא אכן לחינוך איכותי לכול ויש פרטים שנוח להם במצב הקיים והם דואגים יותר ליצירת יתרון לילדיהם במצב כמות שהוא, מה שינציח ואף יגביר את תהליכי אי השוויון והגברת הפערים הכלכליים חברתיים - מה שיביא בסופו של דבר , אני חושש, לקריסת החברה הישראלית מבפנים - גם ללא אויבים חיצוניים, שכרגע נראה אפילו - שהם אלו שעדיין מחזיקים את החברה הישראלית יחד.

                                    

    לכן, אני רואה בהשתלחויות המוניות ומכלילות כנגד כלל סוגי  החינוך פרטי (שבמקרים רבים , בתוקף ההתרחשויות שאירעו, הוא מוצדק )  -  במקרה הטוב שילוב של נאיביות וחוסר אחריות ובמקרה הפחות טוב - דמגוגיה ופסיאודו-סוציאליזם ( הנה, חזרתי על כך ).

                                      

    ישנם כמה סוגים של חינוך פרטי:

                                     

     הסוג "הסמוי" ו"השקוף" בהיקף עצום - כמו מערכת השיעורים הפרטיים, חוגי ההעשרה , מימון הכנות לבחינות אקסטרנית ומימון הכנות לבחינות כניסה לאקדמיה - שמתרחשים מחוץ לבתי הספר ובהשלמה להם ( שמבחינה כספית  אם האומדן של ההשקעה ב2007 בתשלומי הורים לבתי ספר, לגני חובה , ולגני ילדים ציבוריים לבני 3-4 בלבד  הוא כ  13.4 מיליארד ₪, כנראה שההשקעה בחינוך הפרטי הסמוי - הרבה יותר גדולה - פי 2 ?   פי 3 ?   פי 4 ? ) .

                                                   

    תלמידי החינוך השקוף - נחשבים עדיין לתלמידי המערכת הממלכתית, אף על פי שהישגיהם נובעים מהשימוש בשירותי החינוך הפרטי "הסמוי" - ולכן מערכת החינוך הציבורית יכולה לזקוף לזכותה הישגים לא לה ולהמשיך ולהתנהל בצורה הכישלונית שהיא מתנהלת .

                                 

    הסוג "השקוף" הזה לא נספר בסטטיסטיקות, או מוזכר במובלע, על אף תרומתו המכרעת להגדלת פערים ולהנצחת המשך ההתנהלות הכישלונית של מערכת החינוך.

                                      

    סוג דומה, אך גלוי יחסית קצת יותר,  גם כן במסגרת בתי הספר - שעורי העשרה, שיעורי חיזוק , פיצול כיתות  ועוד - כשהם ממומנים ע"י עמותות הורים או קרנות שונות - שגם הם כמו החינוך הפרטי " הסמוי/שקוף " - משתפים פעולה עם המערכת בהונאה ובהסתרת כישלונה החינוכי ומהווים כסת"ח עבורה - כשהיא מצידה - משתפת עימם פעולה ולא יוצאת נגדם - והם מצידם  מאשרים את תפקידה כ baby sitter לאומי - גם אם מתעלל ( שעד שלא מתרחש משהו באמת יוצא דופן ותקשורתי - זוכה לעצימת עין  של ההורים, הציבור והתקשורת ).

                                   

    ויש הורים שההתעללות והפגיעה ,במסגרת ה baby sitting , נמאסה עליהם , ולמרות שיש להם אמצעים לממן חינוך פרטי איכותי במסגרות " הסמויות" אחר הצהרים, או במסגרת של העמותות הפועלות בבתי הספר  -  הם החליטו לפנות או להקים מסגרות חינוך פרטיות, להשקיע את אותה השקעה שהשקיעו קודם במסגרת "הסמויה" המשלימה - אך לעשות זאת בשילוב עם baby sitting  פרטי איכותי .

                                 

    מובן לחלוטין ואפילו הוגן כשמדובר על הורה שרוצה להושיע את ילדיו .

                               

    ועם זאת  גם כאן יש פיצול בסוג המוסד הפרטי - יש מוסדות פרטיים שממשיכים לפעול במסגרת הקונספט הישן - רק מקנים תנאים טובים יותר ליישומו - כיתות מצומצמות, מורים איכותיים, עושר של ציוד ומתקנים וסילוק מיידי של תלמידים שאישיותם מאיימת על התנהלות תקינה של בית החינוך.

                                          

    אולם, בהמשך התנהלותם על פי הקונספט הישן - הם מנציחים גם את האידיאולוגיה המפלה, המנציחה פערים, הקפיטליסטית קיצונית משולבת פילנתרופיה - הטמונה בקונספט החינוכי הישן, שכאמור התגבש בצורתו האחרונה במאה ה 19 .

                                        

    אבל - הם גם נושאים בקרבם מעלה שלא קיימת בחינוך הפרטי ה"סמוי" וה"שקוף" - נטישת מערכת החינוך הממלכתית ציבורית , כשהיא מתרחשת במסה מסוימת, בין אם עקב נשירת תלמידים לרחוב ובין אם למוסדות הפרטיים - מהווה שוט כלפי המערכת,  ועשויה לאלץ אותה להשתנות.

                             

    לכן, בשלב זה, אני סבור שבטווח הקצר הם נושאים את בשורת השינוי של המערכת על אף המסר הרעיוני המנציח פערים שטמון בהם.

                                        

    ברמה האתית והמוסרית ואף ברמה החוקית - אי אפשר לבוא בטענות להורה שמשתמש בכספו כדי להגן מידית על ילדיו מפני פגיעה ע"י מערכת בירוקרטית ענקית ופוגענית שהסיכויים לשינוי מיידי בה קלושים למדי.

                                                  

    אגב, רבים מההורים הללו, לאחר שדאגו לרווחתם של ילדיהם - פועלים בהתנדבות ובכספים לסייע גם למגזרים חלשים במערכת הציבורית, חלקם אף פועלים במסגרות פוליטיות וחברתיות לשינוי המצב . ( בין אם כדי להשקיט את מצפונם החברתי ובין אם מתוך רצון כן ואמיתי להביא להבראת החינוך בטווח הארוך, מתוך חרדה אמיתית וכנה לעתיד החברה ).

                                     

    וישנן - מסגרות החינוך האלטרנטיביות החדשניות שמשלבות את הצלת הילדים מפגיעותיה של מערכת החינוך עם ביסוס באמצעות עשייה של קונספט חינוכי חדש, הולם הווה ועתיד, מגביר שוויון, מצמצם פערים ומעצים איכויות אישיות , חברתיות ותעסוקתיות .

    אני יכול לדבר על הקונספט של חינוך מאד"ד - חינוך מותאם אישית-דיאלוגי-דמוקרטי - שהוא מעצים ולא פוגעני ( גם כ  baby sitter ) ,  ומחנך ומכשיר למימוש עצמי של כל הבאים בשעריו, לאחריות אישית וחברתית, לכנות, יושרה ושמירת חוק, מלווים בתחושות חזקות של חתירה לצדק חברתי .

                                          

    חתירת אנשי החינוך בו וגם של חלק נכבד מההורים , היא  ליצור באמצעות הגישה החינוכית - עולם שוויוני ואיכותי יותר, שרבים יותר יוכלו לממש בו את מלוא הפוטנציאל שלהם ורובם רואים בפורמט הפרטי של בַתי החינוך של הגישה ואת זמינותם לאוכלוסיה בעלת אמצעים - שלב ביניים בלבד, עד אשר המודל יאומץ בקנה מידה ארצי ויהיה זמין לכול, כשהוא ממומן בכספי מדינה שבתמורה לכך תרוויח שבעתיים - קיום של חברה איכותית ויצרנית ולא חברת רוב בינוני פגוע ומיעוט מצטיינים שלעיתים קרובות משתררים עליה , או מאפשרים לבינוניים כוחניים ואלימים לעשות זאת .

                                   

    בתי החינוך הפרטיים האלטרנטיביים האלו  - משלבים :

                             

    1.  השרשה של קונספט חינוכי חדש ואיכותי, כשהניסויים שנעשים בהם (במימון ההורים) במימוש הקונספט - ישמשו מאוחר יותר לתועלת הרוב.
    2.  מצטרפים לתנועת הנטישה של המערכת הממלכתית - שבסופו של דבר כנראה תאלץ את מערכת החינוך הממלכתית להשתנות, כיוון שיש כאן יציאה מהארון של החינוך הפרטי והפסקת שיתוף הפעולה עם המערכת הציבורית בהונאה וברמייה  - כפי שזה נעשה ע"י החינוך הפרטי "הסמוי".

                                    

    עם זאת - הפסקת שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך וה"יציאה מהארון " של החינוך הפרטי  - הביאה להשתלחות של אנשי מערכת החינוך הממלכתית בבתי הספר הפרטיים ובפרט באלטרנטיביים .

                                 

     הם קוראים היטב את המפה ומודעים לכך שהנטישה עלולה לחשוף את ערוותם ( אם החינוך הממלכתי הוא כל כך איכותי אז דווקא נטישה תעשה טוב למערכת .

    האזרחים עדיין משלמים מיסים, כך שהתקציב לא יפגע ויתחלק על פחות תלמידים , ויהיו פחות תלמידים בכיתה - מצויין. לא ?  לא, כי אז יתגלה כמה שהחינוך הזה לקוי  -  כשמיטריית החינוך הפרטי "הסמוי" תיעלם )

                                    

    כך ברוב בהלתם וברוב צביעותם והתחסדותם הם מצקצקים פתאום בביטויים כמו "הגברת פערים" ו "חינוך לעשירים ", שהם - במו מערכתם ובמו גישתם החינוכית - יצרו, ממשיכים ליצור ואף מעודדים אותן תופעות. 

                                  

    יותר מכך - הם גייסו ומגייסים , או נותנים התר לציבורים סוציאליסטים שאני חושד שהם עיוורים לחלוטין, ייתכן  נאיבים במקרה הטוב , או פתיים במקרה הגרוע יותר לצאת  כנגד כל בית חינוך שנקרא "פרטי" בגלוי , ללא בחינה מדוקדקת של כל דבר לגופו, של מטרות, של אמצעים, של מניעים והם נוהגים בהכללות פרועות להשתלח בהם, תוך התעלמות מוחלטת מתופעות בחלקן סמויות חולניות שאחראיות במידה רבה להיווצרות אותם מצבים אומללים.

                                          

    אגב, אחד הטיעונים של המשתלחים הם קיומם של מוסדות "מוכרים ולא רשמיים " שזוכים למימון חלקי, עד כ 75% מהמימון שלהם ( בדרך כלל זה הרבה פחות והממשלה תמיד מוצאת סיבות מדוע לא לתמוך - חסר בית שימוש אחד, או מספר חלונות לא לפי התקן וכו ) .

                                

    צריך לזכור - גם בעלי האמצעים עדיין משלמים מיסים, רובם אף הרבה מאוד,  ולכן הם זכאים למימון חלקי, כמו כול אזרח .

                                                    

    אני גם סבור שרבים מהם היו מעדיפים לחסוך את כספם הפרטי ולשלוח את ילדיהם לחינוך ציבורי איכותי - אבל פשוט אין חיה כזו.

                                  

    לא שמעתי - מאנשי מערכת החינוך, או מהסוציאליים המשתלחים - שום קריאה לביטול מערכת החינוך הפרטי "הסמוי"  - לביטול השיעורים הפרטיים , שיעורי ההעשרה והחיזוק, המכונים להכנה לבגרות או לפסיכומטרי  - למרות שנזקם ביצירת הפער ובהנצחתו  גדולים עשרות מונים מבתי החינוך הפרטיים ותרומתם בהתאם לשינוי המערכת היא אפסית ואף הפוכה .

                          

    פשוט, משום שכל הארץ תתגלגל מצחוק .

                           

    יש לי הרושם שמשתלחים במה שקל בלי שום חשיבה ובדיקה. וללא שום הצעה פרודוקטיבית פרט להשתלחות .

                           

    אני עצמי "סוציאלי" - ואני מקווה "סוציאלי מפוקח ופיקח ( מבחינת ראִייה, לא שכל שאולי חסר לי ).

                             

    אני סבור שצריך לשקול כל דבר לגופו מבחינת התרומה שלו להשגת היעדים - מערכת חינוך מתקדמת, נאורה, איכותית מפיצת רעיונות של אורח חיים שוויוני ואיכותי - גם אם לא מלא אז לפחות מצומצם ומצמצם פערים, שיש בו כדי מתן ביטוי הולם לאינדיבידואליזם מתוגמל כמו גם לשיתוף פעולה מתוגמל.

                                            

    אני מקווה שאולי הצלחתי קצת למתן בדברי הארכניים את ההשתלחויות, לחשוף אמיתות ולהראות דרך אפשרית ופרגמאטית, תוך ניצול החינוך הפרטי - דווקא להשיג יעדים חברתיים שלכאורה נדמה לפעמים שהם בלתי ניתנים להשגה .

                                          

    בכל מקרה - התהליך הזה של יציאה מהארון כבר מתרחש, איתי או בלעדי, עם צעקות והשתלחויות ובלעדיהן ואין כמו הדחף של הורים להגן על ילדיהם כדי לחולל מהפכים.

                                   

    המהפך בחינוך מתרחש, והוא מתרחש ע"י היציאה מהארון של החינוך הפרטי ואני אופטימי, כי אני יודע שבכול ההיסטוריה האנושית - בעלי האמצעים והמודעות - הם אלו שחוללו מהפכים שהכלל בסופו של דבר הרוויח מהם, כולל בתי הספר הציבוריים שהוקמו ע"י קפיטליסטים במאה ה 19 .

                                    

    ביי לכולם.

                           

    אוף זו הייתה חתיכת כתיבה ...

                              

    יש עוד כמה נתונים שצירפתי מדוחות וועדת החינוך של הכנסת.

                                

    לא היה לי ראש להתעסק עם כל המספרים ששם - מי שרוצה שיבדוק. פשוט - התעסקות רבה מדי עם מספרים גורמת לי מצמוצים בעיניים, רעידות בגוף, פציחה לא רצונית בניגונים חסידיים ולפעמים אפילו לרקום מאקראמה - לא נעים .

                                    

    אני גם מתנצל אם מישהו חש נפגע כשהוא מזדהה אולי עם הגדרת סוציאלים עיוורים - אבל אני לא סבור שיש מישהו בין הקוראים שהוא כזה. אבל ליתר ביטחון...

                                                      

    ציטוט מדו"ח שהוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת   11.3.2009

    ע"י הכלכלנים עמי צדיק ועמר שוורץ .

                                     

    מקור http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02214&type=pdf

                                                                                

     1.2  ההוצאה הפרטית על החינוך

                                                      

    ההוצאה הפרטית העיקרית על החינוך היא הוצאות משקי הבית, ובכלל זה תשלומי הורים למוסדות החינוך; מעוטה הן תרומות והעברות מהארץ ומחו"ל.

                                                           

    בשנת 2007 נאמדה ההוצאה הפרטית על חינוך  ב- 13.4 מיליארד , לעומת 12.6 מיליארד בשנת 2006 .

                                                           

    כפי שעולה מהנתונים בטבלה 1 לעיל, חל גידול בהוצאה הפרטית לחינוך מרמה של 21% בשנת 2003  לרמה של 24% בשנת 2007.

                                                           

    תשלומי הורים במסמך הזה הם תשלומים לבתי ספר, לגני חובה  ולגני ילדים ציבוריים לבני 3-4 בלבד.

                                                           

    התשלומים אינם כוללים שכר לימוד באוניברסיטאות ובמכללות העל-תיכונית ותשלומי הורים עבור צהרונים וחוגים פרטיים שאינם במסגרת מוסדות החינוך .

                         

     

                         

    טבלה 1 המדוברת - הוצאה לאומית לחנוך על פי מקורות מימון במיליארדי ₪

                                                                                                         

    שנה           הוצאה לאומית לחינוך        הוצאה ציבורית       הוצאה פרטית  

                                                                                                

    2003                    47.2                        79%                  21%

    2004                    48.8                        78%                  22%

    2005                    49.6                        75%                  25%

    2006                    52.6                        76%                  24%

    2007                    56.2                        76%                  24%

    (אני גם ממליץ לקרא את המסקנות בסוף הדו"ח)

     

    במסמך עדכון שהוגש לוועדה הנ"ל במאי 2009 בנושא תשלומי הורים ע"י יובל וורגן .

                         

      http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02213&type=pdf

                               

    נקבע על פי סקר מדגמי של משרד החינוך ש 69% מבתי הספר חרגו מהמותר בחוק בדרישות לתשלומי הורים.

    כמו כן ממשיך תהליך ההתנערות של המדינה מהדאגה לאזרחיה, כאשר מימון מלגות נמצא בנסיגה : 2007 - 53 מיליון ₪, 2008 - 43 מיליון ₪ ונכון לתאריך סגירת הדו"ח -  29 מיליון ₪ ב 2009 ( עיקר המימון ניתן בד"כ בתחילת השנה ).

                                     

    באשר להתנערות המדינה מאזרחיה

                                     

    [ואני ממליץ לאנשים לעיין בספרו של צ'רלס הנדי "המעיל הריק " , וגם בספריו של ג'ורג' סורוס Alchemy of Finance (1994 ), החברה הפתוחה בסכנה ( ידיעות אחרונות 1999 ) ובועת העליונות האמריקאית,( דביר, 2004 ) , שלמעשה חזה את מצבו הכלכלי/חברתי של העולם היום, שנים לפני המשבר הנוכחי

    ( אגב - דבר די קל להבחין בתהליך אם אתה יודע על מה להסתכל כאשר , או שאין לך כסף ומעמד להפסיד או שאתה עשיר מאוד וכבר מיצית את עניין האגו והכסף .

    אלה שנמצאים באמצע לא מבחינים, כי הם עסוקים או בלשמור על מה שכבר השיגו או בניסיון להשיג עוד, והם בלב ליבו של מרוץ הג'וקים המסוממים של קיום והישרדות, או של אגו טריפ. אני לשמחתי שייך לסוג הראשון, למרות שלא היה אכפת לי להתחלף עם סורוס, אם אני אוכל להבטיח לעצמי המשך ראייה צלולה והתנהלות אתית בחיים - מה שלא נראה לי כאפשרי. הכסף מיד ישחית אותי. עדיף ככה - אמר השועל לענבים. )].

     

     

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הפרטה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה