אפשר לקרוא את גוף האדם כמו ספר. השער,העין, הלשון, תווי הפנים, האוזן, היד, הרגל, תנוחות גוף ותנועות גוף לא מודעות מעניקים מידע על הגוף ועל הנפש של כל אחד ואחד. אין שום הבדל בין גוף לנפש, הם שני צדדים של אותה מטבע . כל איבר בגוף מסמל, כלומר נושא משמעות פיזית ונפשית. הסמליות חשובה כדי להבין את התפקוד שלנו ולצאת מהחסימות התוקעות אותנו ומהמחלות הפוגעות באיכות חיינו.
תווי הפנים ותנועות הגוף הלא מודעות יכולים להוות כלי חשוב נוסף לאבחון ולתשאול מטופלים והוכיחו את עצמם ככאלה אצל מטפלים רבים מתחומים שונים. לדוגמא המעי הגס סופג כמויות גדולות של מים ומלחים ומכוון את הצואה לכיוון הרקטום (חלחולת). מבחינה מופשטת המעי הגס מתפקד כמרכז לחומרים שאינם נקלטים בגוף ועוזר לנו להשתחרר מאותם חומרים. אדם הסובל מעצירות או להיפך משלשול, מבטא משהו סמלי הקשור לסיפור האישי שלו: מהם הם הדברים שהוא לא יכול להוציא או להיפך למה הוא לא מסוגל לשמור אותם? כמובן שיש אספקטים אחרים לתופעות האלה. כל אדם מעניק משמעות לא מודעת לתופעות פיזיולוגיות. גוף האדם מתחלק לחמישה חלקים (אפשר לחלק לשישה וגם לשבעה ואף יותר). הראש, הגוף (הגזע), הידיים והרגליים. כל חלק מצטיין במשמעות סמלית משלו. הראש הוא המוביל, המנהיג, הוא צריך לשמור על צלילות וקור רוח כדי לכוון אותנו בחיים. עמוד השדרה(חלק מהגזע) מאפשר לנו לעמוד באופן אנכי. עמוד השדרה דומה ליסודות של בית. כשהוא כואב, איזה יסוד נפגע בחיינו? הידיים מסמלות את העשייה שלנו ואת התקשורת עם העולם הסובב אותנו. פרק כף היד צריך לשמור על גמישותו. העדר גמישות או הקשחה של פרק היד יכול לסמל חוסר גמישות בתקשורת עם האחר. הרגליים עוזרות לנו להתקדם. כשהברך לא מתכופפת, יתכן שאנחנו לא מתכופפים או מתכופפים יותר מדי בחיינו בצורה ולא מצליחים להתקדם? בכל חלק מהגוף קיימים אין ספור איברים הנושאים משמעות, הסמיואנליזה בוחנת את הגוף ומסייעת להבנת המסרים הנבעים ממנו. הסמיואנליזה אינה עובדת לפי מתכון או מפתח, אין מרשם כללי. כל איבר בגוף נושא משמעות מיוחדת, ייחודית לבעל הגוף. עבודת היועץ בשיתוף מלא עם המתייעץ מתמקדת בנסיון לפענח את המסר שהגוף מוסר באמצעות סימפטומים שונים כמו גרודים, כאבים, מגבלות בתנועה והפרעות בתפקודו של איבר מסוים. 
הוספת תגובה על "האדם כספר קריאה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה