לפני שבוע הופיעה בדה מרקר הכתבה עם הכותרת של יהודה זיספאל:  "רוב המיזוגים בהיי-טק נכשלים"-

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20090701_1096801&origin=specialLarge&strToSearch=%EE%E9%E6%E5%E2%E9%ED%2C%E5%F8%EB%E9%F9%E5%FA 

קראתי בעניין רב את הכתבה כי רואיינו שם אנשים שרכשו חברות והציגו מה הם בוחנים בעת רכישה.

1. אור יהודאי, מנכ"ל פרוטרום: "המדד העיקרי שלנו הוא ההון האנושי. מי הם המנהלים ומהי התרבות הארגונית. מבחינתי יש חשיבות למערכת היחסים והאמון לאורך זמן. העדיפות הגבוהה מבחינתנו היא שההנהלה הקיימת של החברה הנרכשת תמשיך לנהל את החברה בטווח הארוך".

2. יהודאי גם סיכם למי מחוייבת החברה במילים "המדד היחידי שהחברה מסתכלת עליו הוא עלייה ברווח למניה בתוך שניים עד שלושה רבעונים מהרכישה. "המחויבות שלנו היא לבעלי המניות", סיכם יהודאי."

3. שי פרמינגר, מנכ"ל גאון אחזקות התייחס למיזוג האחרון שבוצע עם עם בית ההשקעות מיטב,התייחס לנושא גודל חברה בשוק, כאמצעי להוביל.

4. ואילו יזם ההיי-טק ומייסד קבוצת רד, יהודה זיסאפל, טען  ש"מיזוגים ורכישות" נעשים כאשר חברה נמצאת בנקודת הזמן האופטימלית להימכר, שכן היא עומדת בפני סגירה או דשדוש.

השבוע פורסמו השלכות של מיזוג של גאון אחזקות  עם בית ההשרעות מיטב שזה פיטורי 30 עובדים.

לדעתי הכתבה חשובה כי היא מראה עד כמה נושא המיזוגים הוא:

1. תהליכי

2. משלב הרבה עיסוק ומחשבה בנוגע לבני אדם ותרבות חברה, כי המטרה היא שילוב של יתרונות מסויימים, או לפחות שימור היתרון של חברה נרכשת בתוך חברה קיימת במצב טוב ועם יתרונות אחרים, במצבים שהחברה הנרכשת חלשה. ולא להעלים את הייחוד של אותה חברה נרכשת.

3. הלחץ שיש למנהלי חברה כלפי בעלי המניות. לאחרונה רבו כתבות ששואלות על תפקיד והכשרת דירקטוריונים. מה שמדגיש עד כמה נושא האחריות הוא כבד משקל.