מה דעתכם על התזה המתומצתת הזו?

דוקטרינת הדילול Dilution על אף שלא זכתה למעמד של חוק בישראל כפי שקיימת בארה"ב לעניין סימני מסחר, 1995  Federal Trademark Dilution Law ACPA, הרי היא יושמה כדוקטרינת על מתוך המשפט האוניברסאלי גם בישראל בפרשת "בקרדי" ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' Bacardi & Company Limited, , ונראה כי מבחני הדילול יכולים לחול גם על העתקת יצירות זהות למטרות מסחריות וכן על ידי שיכפולם הרב על ידי המפר ועל ידי כך "לדלל" את ייחודה של היצירה ולהפכה מיצירה ייחודית השייכת לבעליה, ליצירה בעלת "בעלים" רבים כשכל הפרה מהווה פגיעה ממשית במוניטין של היצירה באם קיים, ואף לפוטנציאל להפיכת היצירה כבעלת מוניטין על ידי דילולה בהעתקות לא מורשות על ידי מפרים. הדילול יוצר שחיקה וטשטוש ברור בעל אופי שאיננו מבחין בין יצירת המקור ליצירה המועתקת ובכך נוצרת אי אבחנת הצרכן בין המקור להעתקה עד כי הצרכן יטעה לחשוב כי בעל היצירה הינו המפר ולא בעליה המקורי, ובפרט כאשר מתבצעת ביצירה המועתקת מחיקת שם היוצר שמעבר להיותה נותנת הקרדיט ליוצר ושומרת בכך על ייחודיות היצירה כחלק הימנה הרי היא יוצרת את האבחנה בין מקור לשאיננו מקור לאותה יצירה. "ככלל דילול מוגדר כמצב בו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות בעליו וללא יצירת הטעיה, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להעביר לצרכניו, וכתוצאה מכך נפגמת תדמיתו החיובית של סימן המסחר בקרב קהל הצרכנים ונגרעת ייחודיותו. שחיקה בתדמיתו של סימן מסחר בקרב קהל הצרכנים גורמת אף לגריעה מערכו המסחרי של סימן המסחר, וזאת בעקבות ירידה בכושר (או כוח) המכירה הטמון בו". האם ניתן לרשום את אותה פסקה גם לעניין זכות יוצרים ביצירה?  "ככלל דילול מוגדר כמצב בו נעשה שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים בלא רשות בעליו וללא יצירת הטעיה, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהיצירה  הצליחה להעביר לצרכניה, וכתוצאה מכך נפגמת תדמיתה החיובית של היצירה בקרב קהל הצרכנים ונגרעת ייחודיותה. שחיקה בתדמיתה של היצירה בקרב קהל הצרכנים גורמת אף לגריעה מערכה המסחרי של היצירה, וזאת בעקבות ירידה בכושר (או כוח) המכירה הטמון בה".  הדברים מובאים בדרך של היקש בין יצירה לבין סימן מסחר ונראה כי דוקטרינת הדילול, יכולה להשתרע על פני קשת רחבה של הפרות כגון סימני מסחר, מדגמים וכן על יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, על פי אותם מבחנים שנקבעו כגון בהלכת בקרדי לעייל או בכל מבחן שיכול לעמוד בביקורת שיפוטית סבירה והגיונית.

ספיר, לדעתי לא. ואסביר.

בכלל, סימני מסחר זה יציר מוזר שלא ממש שייך לדיני קניין רוחני.

מרבית דיני הקניין הרוחני באים להגן על בעל קניין, אלא שהקניין אינו מוחשי.

סימני מסחר אינם מגינים על קניין אלא על מוניטין. המוניטין שרכש בעל הסימן בסימן והקישור שהלקוחות עושים בין הסימן לעסקי בעל הסימן.לכן הקישור הזה שבלב הלקוחות הוא יסוד קריטי לשאלת סימן המסחר ולכן דוקטרינת הדילול יכולה להתאים לו.

בזכויות יוצרים, ההגנה אינה על המוניטין (וזכויות יוצרים ניתנות גם ליצירות חסרות ערך אמנותי או תרבותי כמעט בכלל), אלא על הקניין עצמו.

החלת דוקטרינת הילול על זכויות יוצרים פשוט אינה מתאימה מכיוון שהמקור שלה שונה, המטרה שלה שונה והאמצעים שלה שונים מהלב של הקניין הרוחני ה"קלאסי".

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-07-09 09:27:36

ספיר, לדעתי לא. ואסביר.

בכלל, סימני מסחר זה יציר מוזר שלא ממש שייך לדיני קניין רוחני.

מרבית דיני הקניין הרוחני באים להגן על בעל קניין, אלא שהקניין אינו מוחשי.

סימני מסחר אינם מגינים על קניין אלא על מוניטין. המוניטין שרכש בעל הסימן בסימן והקישור שהלקוחות עושים בין הסימן לעסקי בעל הסימן.לכן הקישור הזה שבלב הלקוחות הוא יסוד קריטי לשאלת סימן המסחר ולכן דוקטרינת הדילול יכולה להתאים לו.

בזכויות יוצרים, ההגנה אינה על המוניטין (וזכויות יוצרים ניתנות גם ליצירות חסרות ערך אמנותי או תרבותי כמעט בכלל), אלא על הקניין עצמו.

החלת דוקטרינת הילול על זכויות יוצרים פשוט אינה מתאימה מכיוון שהמקור שלה שונה, המטרה שלה שונה והאמצעים שלה שונים מהלב של הקניין הרוחני ה"קלאסי".

 

בקלסיקה של סימני המסחר אנו אומרם כי מדובר בהגנה על המוניטין, אבל בפועל

מסתבר כי גם עסק שולי שהמציא שם מקורי ורושם עליו סימן מסחר מקבל הגנה קניינית

מעצם הרישום בלבד מבלי שאפילו יש לו מוניטין אלא אולי פוטנציאל למוניטין (עם כל הבעיות

של הוכחת מוניטין).

האמת היא שבתיק שאני מנהל במחוזי על העתקת יצירות (מייצג את התובעים), לשאלת

בית המשפט, השבתי כי אני רואה אפשרות גם לדילול יצירות ולא הייתה הסתייגות זולת

שאלות הבהרה לעניין.

בשולי הדברים של הסיכומים שאני מגיש,אני מנסה להכניס זאת עם כל ההזהרות המתבקשות

מבלי קשר לכך שחוק זכויות יוצרים בלבד נותן לי הגנה טובה.

גם אני לא סגור עם זה, אם זה ישאר בצריך עיון, מבחינתי זה גם פתח טוב לעתיד.

אשמח לשמוע על תגובות השופטים והחלטות אם יהיו לך.

לאור הרחבת תיאורית ההפרה התורמת לזכויות יוצרים, למרות שבבסיסה התיאוריה לא מתאימה, גם מה שאתה מציע יכנס כנראה במקרה המתאים.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-07-12 13:25:54

אשמח לשמוע על תגובות השופטים והחלטות אם יהיו לך.

לאור הרחבת תיאורית ההפרה התורמת לזכויות יוצרים, למרות שבבסיסה התיאוריה לא מתאימה, גם מה שאתה מציע יכנס כנראה במקרה המתאים.

 

נראה לי שלפני פברואר 2010 לא יהיה פס"ד, רק הגשתי סיכומים ויש

נתבעים ותשובה.

ברור שאעדכן.