לשם שינוי, הפעם לא אכתוב על שבירות/פריצות למיניהן, לא על ניתוחים טכניים של מניות, לא על SPY וגם לא על NASDAQ. מאמר זה נוגע כמעט לכל אחד מאיתנו. על גאווה לאומית, שמעתם? ביכולתה לרומם את מצב הרוח, במיוחד בימים "טרופים" שכאלה, כאשר "מונחתים" עלינו גזרות על ימין ושמאל. מיותר לציין שבמסע הבחירות האחרון לא הוזכרו, אף לא ברמז דק. להזכירכם, כראש ממשלה בקדנציה הקודמת, היה זה ביבי שהנחיל 20% מס על רווחי הון. לעומת זאת, בקדנציה הנוכחית שרק החלה, הגזרות מגיעות בצרורות לשם השלמת ההכנסה כפי שהובטח לחברים בקואליציה של ביבי.
בתקופה זו בעולם מורידים מיסים, ריביות למיניהן, מזרימים הון עתק לכלכלה. כל זאת כדי לעודד צריכה בדגש על צמצום נתוני האבטלה ויציאה מהמיתון. בארץ כנראה לא שמעו על האבטלה הגואה והמצב הכלכלי המידרדר מיום ליום. ביבי נוקט בשיטת "המצליח", דהינו הוא מבקש להעלות מיסים כמעט בכל תחום שניתן מבלי להתחשב במצב הכלכלי, בשונה מכל מדינה מתוקנת. מה "שיצליח" ברוך הבא. אבל זה נושא למאמר אחר.
שורות אלה אני כותב אליכם מעיר הנופש הדרומית אילת. בימים אלה מתקיימת לה, בלי הרבה "רעש" בתקשורת (לאכזבתי הגדולה), אליפות אירופה בכדורסל לנערות עד גיל 18. כאבא לאחת הבנות (אביגיל כהן מ'ס 5) אני ומשפחתי מלווים אותה זו עונה רביעית כשחקנית נבחרת ישראל לאורכה ולרוחבה של יבשת אירופה יחד עם עוד 11 בנות מוכשרות במיוחד. המאמן עדני דגן קיבל על עצמו את המשימה לאמן את הבנות ולהכין אותן למשימה הקשה וכמעט בלתי אפשרית לעלות לדרג א', כל זאת כחודש ימים בלבד לפני טקס הפתיחה שיתקיים באילת. ההרגשה הייתה של "נו מה כבר הוא יכול לעשות עם קבוצה זו שקודמו לא הצליח" (בשנה שעברה הגיעו למקום 15 מתוך 16 מחוסר מזל).
לומר לכם שתליתי תקוות רבות בהצלחת הנבחרת זה יהיה יומרני מדי, בהתחשב בעובדה ששבוע לפני פתיחת האליפות שחקנית ציר (בר גילינסקי)קרעה את הרצועה הצולבת בברך במשחק אימון מול קרואטיה. אם עד לפני הפציעה הייתה לי "נקודת אור בקצה המנהרה, לאחר הפציעה גם נקודה זו כבתה לה.
עדני דגן החל את המשחקים כאשר החיבור בין השחקניות לא היה במיטבו מקוצר זמן. עדני קיבל לידיו נבחרת לא גבוהה במיוחד: השחקנית הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 1.84 ס'מ (כאשר בנבחרות אירופאיות ישנן שחקניות שמתנשאות עד לגובה של 1.95 מטר). כל אחת מהשחקניות שלנו הגיעה מקבוצה שונה וכל אחת מובילה בקבוצתה, כפי שהזכרתי קודם לכן בהתחשב בנתונים הנ"ל לא היו צפיות גדולות מהנבחרת.
.ביום שהחלו המשחקים התברר שכולנו טעינו בגדול. גם עבדכם הנאמן שקצת מבין בכדורסל מודה ומתוודה שהתוצאות הפתיעו גם אותי. הנחישות ובעיקר היצירתיות פותחות הזדמנויות פז לנבחרת, והתוצאות זורמות, ניצחון אחר ניצחון (טפו טפו ....). חמישה ניצחונות רצופים כאשר ישראל מובילה בראש הטבלה בבית ראשון. היום (שישי) תתמודד ישראל ברבע גמר מול נבחרת פינלנד הגבוהה (והיפה) שסיימה במקום רביעי בבית המקביל.
עדני דגן עושה עבודה מצויינת עם הנבחרת. הוא בוחר ללחוץ על כל המגרש ולהוציא את היריבה "מאיזון". דבר זה גורם למספר בעיות שקבוצות היריבות לא רגילות להתמודד איתן לאורך זמן. במילים אחרות, הנבחרות האירופאיות עבדו על התקפות מסודרות, כאשר כל אחת ואחת מהשחקניות יש לה את התפקיד והמיקום על המגרש על פי תוכנית שבנויה מראש.
1. הנבחרות האירופאיות לא בנויות על 40 דקות לחץ על כל המגרש. מצב זה גורם להן "לבזבז" את שעון ה 24 שניות וכתוצאה מכך הן זורקות לסל בשניות האחרונות שנותרו.2. שחקניות שלא אמורות לקלוע זורקות לסל עקב חוסר זמן.3. הכדור לא נמצא ברוב הזמן בידי הרכזת על המגרש, עקב כך האיום על הסל שלנו יורד משמעותית.4. זריקה חפוזה מונעת מהשחקניות היריבות להתמקם לכדורים חוזרים. 5. מצב זה גורם לאיבודי כדור רבים.
חלומו "הרטוב" של כל מאמן שבכל זמן נתון בהתקפה יתאפשר לו להכליל בהרכב 3 שחקניות שמסוגלות לעשות סל ללא עזרת השחקניות האחרות שעל המגרש. דבר זה ייזקף לזכותו של עדני שעד כה "ניצח" ביד רמה ובדרך האופיינית לו על הנבחרת. הבחור הצליח לנצל את היתרונות והחסרונות שטמונים בכל שחקנית ובכך להוציא את המיטב מכולן. התוצאות מדברות בעד עצמן, לא?
אולם מפריע לי מאוד (ולעוד עשרות אלפי תושבים בארץ בכלל ובאילת בפרט) שאף לא ערוץ טלוויזיה אחד הרים את הכפפה, ולקח על עצמו לשדר את המשחקים. מילא אם המשחקים היו מתקיימים באירופה אז ניחא, אבל כאן בארץ שלנו? כמה הישגים כבר יש לנו להתגאות בהם מול האירופאים? מה, אליפות אירופה זה כבר לא "IN"? באיגוד הכדורסל "מתגאים" שסוף סוף האירופאים הסכימו שישראל תארח את המשחקים, אז איפה היצירתיות והנחישות מחוץ למגרש?
תחזיקו אצבעות לנבחרת היום שעושה ותעשה עבודה מצוינת בהמשך, גם אם החליטו לשדר בערוצים השונים תוכניות אחרות בשידורים חוזרים ונשנים. ככל הנראה קידום הספורט האירופאי על חשבון הכיס שלנו חשוב להם יותר מאשר ספורט כחול לבן.
ראובן כהן.
הוספת תגובה על "יצירתיות ונחישות. האם זה מספיק?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה