בכל מה שקשור לכלבים וחתולים,
צריך המון, המון, המון, סבלנות! אין פיתרון אחר.
את החתול הראשון שלי הבאתי כאשר הכלבה שלי
הייתה עוד קטנה. היא התרגלה אליו ולאחר מכן
כל חתול שצורף היא קיבלה בשמחה. היא ידעה
לעשות את ההבחנה בין החתולים "שלנו" לבין אחרים.
למרות שגם אחריהם היא רק רדפה. היא מעולם לא
נגעה בהם לרעה. זו הייתה יותר חדוות המרדף :)
במקרה של כלב שלא היה עם חתול, שמרתי על
כלבה מעורבת (רוטווילר עם סטאף) למרות שלבעלים
שלה ממש לא היה איכפת מחתולים והיא בהחלט
השמידה לא מעט בזמנה, הצלחתי להביא
אותה לשבת מול חתול מבלי לעשות כלום.
לא היה לי מספיק זמן לבחון זאת לאורך זמן. אך היא
הייתה כלבה ממושמעת. בזמן שהיא הייתה אצלי היא
לא נגעה בחתול ואם הייתי ממשיכה לעבוד איתה, הייתי מצליחה.
העיצה לי היא, בזמנים שלא נמצאים בבית, יש ליצור הפרדה
שלא תאפשר לכלב גישה אל החתול . כאשר נמצאים בבית,
לאפשר כמה שיותר זמן משותף כאשר אתם נמצאים בסביבה
ויכולים לשלוט על מה שקורה ולתת לשניהם את אותה תשומת לב.
בסופו של דבר, זה יהפך להרגל ומאוד סביר שהם יהפכו לחברים :)
הוספת תגובה על "עכברים, חתולים וכלבים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה