כללי האתיקה לא ברורים תמיד לאוכלוסית המטפלים

במגע,אם כי יש נסיונות יפים של גיבוש כללים כאלו,שגם

אני נטלתי חלק בהם.

 הסוגיה שאני מבקש לדון בה היא,טיפול במגע לבן משפחה

או חברים. עפ"י השיטה ההוליסטית,טיפול גופנפש רואה

את הגוף והנפש כמכלול אחד.כלומר,רוב רובן של הפתלוגיות

קשורות במצב הנפשי שלנו,שאם בהם  נטפל,ישפיעו זה על זה.

 מה קורה שבן משפחה או חבר קרוב מבקשים טיפול?

האם במקרה כזה כדאי לטפל או לא? אמנה שתי סיבות מדוע

כן ומדוע לא. כן,כי יש לפני משהו המבקש סיוע ומדוע לא

לסייע בעצם?..לא,כי קשרי עם המטופל-שהנם קשר קרוב- לא

יאפשרו לי ולו למצות את רגעי האינטימיות שבין מטפל למטופל,

הנחוצים לברור מעמיק ויסודי של הכאב והקשר הנפשי.

אשמח אם הדיון הזה יקיף את כל המטפלים במגע בפורום זה.

היי עדי,

אני כמטפלת שייכת לאלה שמצדדים בזה שלא רצוי לטפל בקרובים לך.

קשה לשמור על גבולות של מסגרת טיפולית ויש בזה טעם לפגם מבחינת יחסי מטפל-מטופל.

בנוסף המטופל יימנע בשל הקירבה לחשוף פרטים חשובים שיכולים לסייע להתקדמות הטיפול.

הי עדי,

הנושא הזה שנוי במחלוקת והאמת היא שגם דעתי מחולקת.

אם המטפל מרגיש שהוא יכול לטפל ממקום נקי, לשים את קשרו האישי עם המטופל

מחוץ אל כותלי הקליניקה(לעולם לא לטפל בסלון או בחדר שינה או על הדרך..), אני מאמינה שניתן

ואפילו מאד מלמד לטפל. אני אישית טיפלתי בכמה אנשים מאד קרובים אלי, סדרה של טיפולים והתוצאות היו נהדרות.

אבל מה? חשוב לקחת בחשבון שני דברים:

א. חשוב שהמטופל גם הוא יבין את הגבולות הברורים: אין שיחות טיפוליות כדרך אגב, אין אף אחד אחר במשפחה או בחברים

אשר רשאי לדעת מה קורה בחדר הטיפולים אלא אם כן המטופל עצמו בוחר וכו'..

ב. ככל שרמת החשיפה עולה, המטופל עלול להרגיש מאוים וייתכן קושי מסויים במהלך הטיפול, להיות בקשר חברי רגיל מחוץ

לכותלי הקליניקה.

אז מניסיוני האישי, גם איבדתי  וגם הרווחתי: שתי חברות ניתקו לאט לאט קשר, מפאת הקושי לאחר החשיפה והקושי עם הגבולות הברורים שהצבתי (אבל יצאתי מאושרת מבחינה מקצועית כי התהליך שהן עברו היה מדהים, הן פיזית והן נפשית), ועם 3 אחרים הקשרים רק התחזקו.

אז דעתי היא: כל מקרה לגופו! :-)

בהצלחה

לדעתי כמו שאומרת סוזאן כל מקרה לגופו,  אם מטפל כלשהוא מרגיש נוח לטפל בקרוב משפחה או חבר ולא מרגיש אי נעימות מסויימת, אז שיילך על זה. ואפילו יכולה לקרות לפעמים התוצאה ההפוכה והטיפול יקרב עוד יותר בין הצדדים.

אם למטפל אין בעיה להחליף כובה של קרוב/ידיד לכובה של מטפל ואחר-כך להפך - גם המטופל יושפע מהמטפל ואז אין בעיה.

אם למטפל יש בעיה כזאת - שימליץ על מישהו אחר.