לכבוד חברי קהילת לכל שאלה תשובה
לידי - צוות הותיקים: עידית, לוינסון, עפר, רבקה, שיןשין, המורה זהר, ככו, אורית, פרדוכס (ז"ל), דרך אגב (ז"ל), דוכיפת לא אכפת (ז"ל), אמיר ii (ברוך שפטרנו) ואנוכי.
* כל הז"ל הינם טרולים. חלקם נמחקו לאחר החלטת ריבונו של קפה על "תמונה אותנטית"
* שמישו יסביר לי סוף סוף מה זה אותנטי?
הנדון: הבעת הערכה, הכרה, תודה ושאר ליקוקים
*ושיצוין שגלידה זה איכס!!!
עוד מימי טרום נעורים התאספו כמה פליטים.
יחדיו פלשנו לאזור הדמדומים.
ללא לאות ומבלי שאלוהיו של קפה הספיק להבין איך, מתי או כיצד, נכבשה אדמת המושב והוחלט על הקמת מושב לצים.
לשם חיזוק הביצורים וחידוד ההלצות הוחלט להקים בהרף עין וללא מחשבה תחילה את מוסדות האימפריה לדורותיהם.
ראשונה וחשובה במעלתה (אפילו על גבי1) הוקמה המדגרה.
תפקידה של הנ"ל היה מחד בגידול אפרוחים ומאידך כלי הרתעה ועונש לסוררים.
בישיבת צוות מספר 0.1 לחלק בחמש חזקת 48 ובשורש שביעי מינימום הוחלט למנות את יקירת המושב, עידית למנהלת המדגרה. מאז ועד היום בקעו לנו אפרוחים.
את הדור הראשון של הבוגרים (רונן, עינת, הנסיך הקטן, נעם, איל אדירי) גידלנו וחיזקנו נצר לדורות הבאים.
היו גם סטיות תקן... עודד, למשל, החליט לפתע פתאום לשחק מטריקס ויצא מביצה ככה סתם ערב אחד.
או סטיות קשות כמו איציק שגורם לכולנו לשכוח שבתרנגולות עסקינן וגורם לנו לפעות ככבשים...
רובנו עברנו תהליך קבלה. תהליך חודרני אימתני ומפחיד שאין כדוגמתו
(והרי לכם שלי)
לימים גדל המושב והתעצם. יש בו כיום חברים כחול אשר על שפת הים (לא יודעת לספור כ"כ הרבה).
אנשים שחדרו לנו לוורידים (ורק רשימה חלקית: יהודן, ענף, גונייבר / ז'קלין, יודית, זוריק, ניק, אורית, שמולי קיפוד, אורקה, חדשה לבקרים וכו' וכו') עושים לי את הבלונד.
*ושיצוין שהזיקרון שלי לא משו בימים האחרונים.
*ושיחקק בסלע ומיד! שלא הייתי מוותרת על אף אחד!
היו כאלה שבאו, בדקו ומצאו שהשכנים אינם לטעמם. גורלם לימים התברר כברווזון מכוער.
אז בשם כל הקדושים, אלוהים האחת והיחידה, המלך גבי וגזברו, חוש ההומור, הציניות ושאר ירקות (ורק ירוקים, בלי עוגות ושטויות!) האם היינו מגיעים עד הלום ללא תפקודה שיצויין לשבח, של מנהלת המדגרה שלנו?!
לפיכך, בשמי ובשם כל הפיצולים שלי, אני מבקשת לומר לעידית
אני אאוהבת לך!
בברכת מיטב המסורת (מודה באשמה):
תיסלם, יש לך אותי גלי עטרי, השיר שיביא לך אהבה
שירי מימון, אהבה קטנה
עברי לידר, תמיד אהבה
שירלילית
העתק: חצי אלפיה של חברי המושב.
*לכמה אפשר לחלק?
הוספת תגובה על "מחשבה בלודילית 3 (מוקדש לעידית)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה