בימים אלו מוצף השוק באין-ספור סדנאות המציעות לקהל הרחב לעבור תהליכים רגשיים דרך התנסויות בכלים שונים. סדנאות אלו מציעות בדרך כלל היכרות עם גישה או כלי מסויימים בצד חוויה משמעותית, בתוך זמן קצר. ואכן, אנשים המשתתפים בסדנאות, מדווחים לא פעם על חוויה משמעותית שעברו ולעיתים אף על שינוי ממשי בחייהם בעקבות הסדנא. שינוי זה מתרחש  לא פעם כיוון שהסדנאות מושתתות על אמצעים שונים המאפשרים לחדור את מנגנוני ההגנה של האדם.

 

למטפל בתוך מסגרת טיפולית ישנו הזמן להכיר אט אט את האדם העומד מולו ואת הנרטיב שלו. המטפל יכול ללמוד את מבנה האישיות של האדם, את רמת החסינות הרגשית שלו וכן להכיר, ביחד עם המטופל, את מנגנוני ההגנה שלו ולהבדיל בין אלו התומכים בו, לבין אלו המעכבים אותו. מסגרת סדנאית אינה מאפשרת בדיקות אלו (משום הגדרת הקשר בין המנחה למשתתף, משום כמות המשתתפים ומשום אורך הסדנא) ולעיתים בנויה בדרך החודרת את מנגנוני ההגנה של האדם באופן שאינו תואם את צרכיו ואת יכולתיו.

מספר הצעות לשמירה על המשתתפים:

1. זוכרים שהמטרה אינה מקדשת את האמצעים- לא בכל מצב פירוק מנגנוני ההגנה ומפגש עם רבדים עמוקים ופגיעים הוא נכון . שלבים מסויימים בחיים מחייבים מנגנוני הגנה חזקים ולא בכל מחיר יש לפרוץ או לשנות אותם. בוודאי לא בשם "סדנא חווייתית".

2. שמים את האדם במרכז - על אף שסדנאות רבות מושתתות על גישה ספציפית שההיכרות עימה יכולה לתת למשתתף כלי פרקטי להתמודדות , יש לשים את האדם עצמו במרכז ולהזמין אותו לבדוק האם הגישה או הכלי אכן נכונים עבורו ותורמים לו. כלים שונים מתאימים לאנשים שונים.

3. מזמינים לאחריות משותפת - מכיוון שבסדנאות אין למנחה את הזמן להכיר את המשתתפים לעומק, אך עם זאת פעמים רבות תכנים אישיים משמעותיים נפתחים בעקבות ההנחיה, יש להזמין את המשתתפים להיות ערים לתהליכים העוברים עליהם ולכוון עצמם למקומות נכונים עבורם, בהרגשתם.

4. סוגרים את הסדנא נכון - לעיתים המשתתף או המנחה חשים כי תכנים שעלו במהלך הסדנא דורשים המשך עיבוד. על המנחה לעזור למשתתף למצוא מסגרת בה יוכל להמשיך ולעבד את התכנים, כך שיצא מחוזק מן ההתנסות.

מה דעתכם?

אשמח לשמוע תגובתכם,

לימור

בשנה האחרונה התחלתי לגלות עניין בסדנאות, פסטיבלים רוחניים, שיטות טיפול .....

 

סדנא או טיפול קשור מאד למי שאתה, לפעמים זה מתאים ולפעמים זה. תלוי באיזה שלב אתה עם עצמך

 

מתוך עניין, ראיתי שיש עולם ומלואו, מגוון עצום של שיטות שכל אחת מציעה את "התשובה"

 

אני אישית בא עם "שאלה" מוכנה מראש, בהתאם לעניין שאני מגלה, בהתאם להתפתחות האישית שלי

אני אישית לא מבצע בחירה כי זה נראה לי מגניב, בוא ננסה, זה נראה לי סבבה :-)

 

שמתי לי שני כללים שעוזרים לי מאד

 

לדעת מה השאלה שלך

לבחור את המורה

 

אם אני לא אבוא עם שאלה מוכנה, אני יכול למצוא את עצמי כל החיים הולך לסדנאות וטיפולים

שאולי חלקם הקטן יהיו נכונים בשבילי. אני עלול למצוא את עצמי עובר סדנא או טיפול,

להרגיש "וואו" באותו זמן מבלי שזה יחולל אצלי שינוי משמעותי לטווח ארוך

במקרה הגרוע... יבלבל אותי יותר :-)

 

זה מאד חשוב מי יעניק לך את השיעור הבא, מי יעניק לך את התשובה

לכן אני דואג לפגוש, "להרגיש" את המורה בשיטה בה אני מגלה עניין

 

לא כל מורה מתאים לי, ואני לא מתאים לכל מורה

 

פרט לכך שוחחתי עם מורים שהם רק מורים, למדו איזו הכשרה מסוימת, אולי כמה, ופשוט מעבירים את החומר

לכן חשוב לי לשוחח עם המורה לפני.

לי חשוב להרגיש שהוא מאמין במה שהוא מעביר לי ושהוא מיישם את זה גם בחייו האישיים

שהוא צמח משם....

חשוב לי לעבור איתו מסע שהוא חוויה ולא סתם שיעביר לי את מה שהוא למד

 

לדוגמא, השתתפתי לאחרונה בלימוד שיטה טיפולית שנקראת "קראניו סקראל". למדתי שם הרבה יותר מהשיטה עצמה

משום שהמורה שלי היא אישיות מדהימה, חוויה בפני עצמה :-)

 

זהו, פחות או יותר

 

חשוב לבוא עם שאלה מוכנה

חשוב לבחור מורה

 

יום טוב

אופיר

 

 

 

לימור,

 

כתבת נכון ויפה.

תודה!

אני מצטער אבל אני ממש לא מסכים עם לימור

יש כמובן את כל מה שלימור כתבה עליו א ב ל ופה יש אבל גדול :

יש סדנאות מדהימות שמנוהלות בידע ונסיון , יש מטפלים ,איך אני אגיד את זה בעדינות - מחורבנים

חסרי אחריות , חסרי רגישות ואנשים שלמדו שיטה מסויימת בגלל שזה אופנתי או מדליק

או נראה כמקור רווח קל - ע"ע קואוצ'ינג.

אני לא אכפיש מטפלים בדרך מסויימת או סדנאות מסויימות בצורה מכלילה ואני בטוח שלימור

לא חוותה את כל מגוון הסדנאות המוצעות ואפילו לא את מקצתן.

צר לי מאד שאנשים שעוסקים ברפואה משלימה (שהיא שם כולל לכל מיני ערב רב מרפואה סינית והודית

עתיקות ומבוססות ועד פוגשי עבמי"ם בסופר מרקט ליד החלב)מרשים לעצמם לזלזל באופן גורף וכולל

בכל הסדנאות או כל דרך אחרת .

אני חושב שרוב האנשים עושים את הבחירה שלהם על פי הבנתם והרגשתם וכתיבה כזו אינה מועילה לאף אחד .

 

נ.ב.

אופיר

אצל מי למדת קראניו סקרל ?

אני מחפש מורה טוב/ה

 

גיא

שלום לכולם ותודה על התייחסותכם.

 

אופיר, דבריך עוררו בי מחשבה. מרתקת הדרך שלך לבוא עם שאלה  לסדנאות . נשמע כי אתה מוצא את דרכך להפיק מן הסדנאות שאתה חווה את המירב.

 

גיא,   במידה ועולה מן הדברים תחושה של התנגדות לסדנאות, לא כך הדבר. המחשבה אודות הדברים וניסוחם היא תוצאה של ניסיון אישי  שלי כמי שמעבירה סדנאות ומטפלת . לא מעט לבטים עלו בי כאשר התחלתי להעביר סדנאות  וחשתי שהמסגרת הסדנאית שאני מציעה, על אף שהיא נשענת על הבסיס התיאורתי והפרקטי של מקצוע התרפיה באומנות, שונה ממנו ברבדים רבים ומחייבת התייחסות אחראית . סדנאות ,כמו מגוון מסגרות נוספות, עשויות להוות מסגרת נפלאה לחוות וללמוד. 

לימור

יש לנסח לפני כל סדנה את מהותה אופיה ומטרתה .

כך למשל יש להדגיש ולהסביר למשתתפים לפני סדנאות חוויתיות שמדובר בסדנה חוויתית ולא טיפולית .

לעומתן יש סדנאות לצמיחה והיתפתחות אישית בנושאים שונים החל מבטחון עצמי , הצלחה זוגית או עיסקית . מנחים טובים ומקצועיים ידעו להסביר טוב בערבי מבוא את המהות האופי והמטרה, ובהמשך בסדנה עצמה יתכווננו ברגישות לגבי נושאים כמו שרינג של בודד מול כל הקהל  , למשל .

עברתי הרבה סדנאות שבהן הייתה את הרגישות וההתכווננות המירבית האפשרית למקרים יחידניים , וכמובן הייתה לכל אחד את האפשרות להפסיק מתי שהוא רוצה.

לפעמים אנשים מאפשרים לעצמם בסדנא לעשות דברים , כגון הסרת מנגנוני הגנה , או פתיחת ערוצים שהם הקפידו להשאיר סגורים עד היום  , דברים שלא היו ניפתחים גם אחרי עשרות פגישות פסיכותרפיה אישיות .

ובכלל על פסיכותרפיה , כמו שכתה לימור , המטפל לאט לאט , לומד להכיר ... וכו' ....

ואז כשהמטפל למד ויודע לכאורה את כל ניבכי נפשו של המטופל , מה אז ?

התשובה היא בדרך כלל כלום . אז כלום .

מה שזה אומר שלדעתי הפסיכותרפיה האישית ( מסוגים מסוימים) עוזרת למטפל ( להבין /ו/או להתעשר ) .

אני לא חושב שפגשתי אנשים שסיפרו לי שהם גילו את האור או החלימו כתוצאה מפגישות של פסיכותרפיה , אם כי אני לא שולל אותה לחלוטין (שוב - סוגים מסויימים )

 

 

צטט: החיידק הידידותי 2009-07-17 15:16:23

יש לנסח לפני כל סדנה את מהותה אופיה ומטרתה .

כך למשל יש להדגיש ולהסביר למשתתפים לפני סדנאות חוויתיות שמדובר בסדנה חוויתית ולא טיפולית .

לעומתן יש סדנאות לצמיחה והיתפתחות אישית בנושאים שונים החל מבטחון עצמי , הצלחה זוגית או עיסקית . מנחים טובים ומקצועיים ידעו להסביר טוב בערבי מבוא את המהות האופי והמטרה, ובהמשך בסדנה עצמה יתכווננו ברגישות לגבי נושאים כמו שרינג של בודד מול כל הקהל  , למשל .

עברתי הרבה סדנאות שבהן הייתה את הרגישות וההתכווננות המירבית האפשרית למקרים יחידניים , וכמובן הייתה לכל אחד את האפשרות להפסיק מתי שהוא רוצה.

לפעמים אנשים מאפשרים לעצמם בסדנא לעשות דברים , כגון הסרת מנגנוני הגנה , או פתיחת ערוצים שהם הקפידו להשאיר סגורים עד היום  , דברים שלא היו ניפתחים גם אחרי עשרות פגישות פסיכותרפיה אישיות .

ובכלל על פסיכותרפיה , כמו שכתה לימור , המטפל לאט לאט , לומד להכיר ... וכו' ....

ואז כשהמטפל למד ויודע לכאורה את כל ניבכי נפשו של המטופל , מה אז ?

התשובה היא בדרך כלל כלום . אז כלום .

מה שזה אומר שלדעתי הפסיכותרפיה האישית ( מסוגים מסוימים) עוזרת למטפל ( להבין /ו/או להתעשר ) .

אני לא חושב שפגשתי אנשים שסיפרו לי שהם גילו את האור או החלימו כתוצאה מפגישות של פסיכותרפיה , אם כי אני לא שולל אותה לחלוטין (שוב - סוגים מסויימים )

 

 

 

היי חיידק ידידותי,

 

אני באופן אישי לא גיליתי את האור וגם לא החלמתי כתוצאה מטיפול אבל ללא ספק הוא שינה את חיי, לאט לאט, צעד אחרי צעד. אני חושבת שהוא עזר לי להכיר את עצמי טוב יותר ושינה דפוסים שעיכבו אותי מלהתפתח, בכל המישורים. כנראה ששינוי זה התרחש  כיוון שאלו הם הדברים להם אני באופן אישי הייתי זקוקה בשעתו.  

  

סופ"ש נעים,

לימור

תודה לך לימור על תרומתך.  מה שאת מגדירה כאן הוא מאוד מדויק ומאוד חשוב למנחי סדנאות אף כי רבים לא קיבלו את האימון הזה.  אני מוסיפה לשעות הסדנה שלי לפחות שעה נוספת מעבר לחומר הלימודי לבניית הדינמיקה הקבוצתית, לקיחת אחריות אישית על גבולות ויצירת קונטקס מתאים. 

צטט: מיכל גולן 2009-07-17 21:14:54

תודה לך לימור על תרומתך.  מה שאת מגדירה כאן הוא מאוד מדויק ומאוד חשוב למנחי סדנאות אף כי רבים לא קיבלו את האימון הזה.  אני מוסיפה לשעות הסדנה שלי לפחות שעה נוספת מעבר לחומר הלימודי לבניית הדינמיקה הקבוצתית, לקיחת אחריות אישית על גבולות ויצירת קונטקס מתאים. 

 

 

היי מיכל,

 

תודה על תגובתך. האם תוכלי לספר מעט יותר על הסדנאות שאת מעבירה וכיצד את חווית והתמודדת עם הקונפליקט בין התכנים לבין ההתרחשות הרגשית (אם הבנתי נכון את הקונפליקט שהצגת).

 

לימור