שלום לכולם

כל מי שאוהב בעלי חיים, שהם קרובים ללבו, ופועל בדרכים שונות למענם יודע ומבין שיש קשר הדוק לנושא המאבק באלימות.

את הקבצים והתמונה (המדהימה הממחישה את הקשר בין הדברים) שתלתי בפוסט המקורי אצלי לא אוכל לשתול גם כאן בשל מגבלת בהעלאת קבצים לאתר, ואני מפצירה בכם לבוא  ולהעתיק את קובץ התמונה להפיצו כראות עיניכם.

אתם תמיד מוזמנים לבוא לבקר, ואת תגובותיכם והרגשתכם אשמח אם תגיבו כאן בקהילה, תודה

אלימות כבומרנג

(וזה בסוף חוזר אליך)

התקשורת מלאה בגילויי אלימות כל הזמן, בכל תחומי החיים שלנו, כולם מצקצקים, מדברים עד כמה זה בלתי נסבל, ואף אחד מהממונים ב"חלונות הגבוהים", שיכולים להזיז דברים מבחינת תפקיד, סמכות, ויכולת, לא עושה הצעדים הכואבים הדרושים. 

האזרח עצמו , אינו נקי מאשמה לגמרי. לפעמים משלימים ומקבלים את גילויי האלימות הקטנים והגדולים ככורח מציאות, או כחלק ממנה, הופכים אדישים, מפסיקים לראותם, ואנו כאזרחים לחוד וביחד יכולים לעשות גם דבר מה. 

אם נחשוב על זה בטווח ארוך שינוי אמיתי הרבה פעמים נולד ממחאות אזרחים.  

לפעמים האזרח כאחד וכרבים מובילים שינוי הכרחי, ואם הממונים כשלו,  אז אולי צריכים להתחיל להניע את הגלגלים אם "בקטנה" בדלת אמותינו, אצלנו , או כמחאה ציבורית. 

גילויי האלימות מתחילים לרוב ב"קטן" (כך רואים זאת בחוק לצערי וגם אחרים) בפגיעה, בהתעללות בבעלי חיים, הופכים לנורמה התנהגותית שגויה שאינה נעצרת ומטופלת וממשיכים כמובן לכל שטחי החיים, ופוגעים בכולנו.

לכן בעיני זה לא "קטן" כלל, משום בחינה אפשרית, וזה בדיוק הזמן לעצור את ההתנהגות הזו, אם במסגרת משפחתית, ציבורית, חוקית, או כל דרך אחרת.כאן הבומרנג מתחיל את הדרך, וכאן הוא מופעל לראשונה. 

אח"כ זה גדל, מי שמאמץ התנהגות אלימה גדל אתה והמעגל מתרחב: 

חינוך – אלימות בבתי הספר, בין התלמידים לעצמם, כלפי המורים, ולהיפך.

סביבה – חוסר התחשבות בסביבה עד לאלימות: מורידים עץ שמפריע, שופכים פסולת רעילה שיכולה להזיק לאזרחים, מזהמים את האויר והמים מה שגורם לפגיעה ישירה ועקיפה באנשים רבים....זו לא אלימות? 

משפחה – הזנחה והתעללויות בילדים, הכאת נשים. 

בעלי חיים – אין צורך להזכיר את כמות ההתעללויות שמדווחות בעתונות, ויותר מזה שאינן מובאות לידיעת הציבור, על מספר בעלי החיים הננטשים, (בעיני זה גם סוג של אלימות מבחינת התעללות ופגיעה בעקיפין). 

והרשויות מול כל אלה: 

הרשות אוכפת החוק – התייחסות לגילויי אלימות לא תמיד נאותה, לא בכל המקרים. פעמים רבות כשעבריין עבירות אלימות מגיע למשפט, וזה קורה מעט מאד כידוע, לרוב, העונש שהוא חוטף, אם בכלל, מעורר גיחוך בקולת העונש, אינו תואם את העבירה, ואינו מרתיע. 

הרשות המחוקקת –  עד שמתקבל חוק בנושא הוא מתקבל עם סייגים והגבלות שונות  (שקצת מורידים לו את "השיניים") עקב שיקולים קואליציוניים ואחרים. 

בתמונה שהבאתי (תמונת כלב מתוכה ניבט ילד) מה שאני רואה :

מי שפוגע בבעל חיים (למשל בכלב), יפגע גם בחסר ישע אחר(למשל בילד), היום זה הכלב שנפגע, מחר זה לכן הילד, או חסר ישע אחר.

באלימות כלפי חסרי ישע בפרט, באלימות בכלל – פחות משנה לכן מי הנפגע – צריכים לעצור את זה, כי זה פוגע או יפגע בכולנו. 

אנשים שונים יראו את הדברים בצורה שונה, אחרת, ולא כולנו אוהבים בעלי חיים או רגישים אליהם.  

כולי תקווה שכולם, גם הם, יבינו שמדובר לא רק באהבה, רחמים והומאניות לבעלי חיים, אלא מעבר לזה.

התנהגות אלימה שראשיתה פעמים רבות פגיעה בבעלי חיים, מובילה להתנהגות אלימה כנורמה, כדרך חיים, והאלימות הזו עלולה להגיע לכל אחד מאתנו, למשפחותינו, לאהובים שלנו.

אי התחשבות באחר פוגעת לכן בכולם באיזה מקום, בדיוק בדומה לזה שאי התחשבות בסביבה, בטבע פוגעת בנו בסופו של דבר.

רואים את זה בהמון דרכים, פגיעה באחד – היא פגיעה בשני,  כמו בומרנג – מה שאתה זורק – חוזר אליך. 

אל לנו לכן לעצום עיניים לגילויי ולעבירות אלימות, לפגיעה בחסרי ישע, להתרגל או להשלים עם זה, לתת לזה לעבור בקול דממה דקה. 

נכון, לא תמיד אפשר לעזור ולשנות -  אבל לא להתעלם, לא להשלים, לא להסב מבט.  

לראות – וכשאפשר לעשות לא לשתוק.

כששומעים התנהלות דברים לא תקינה אולי אצל שכנים, לא להתעלם,

כשרואים התנהגות אלימה בין ילדים לדאוג שזה יפסק,

אם רואים ילד או אדם אחר פוגע ומזיק לבעל חיים אם ברחוב ואפילו שלו עצמו – לא לשתוק. 

כי אם נשתוק, זאת אומרת שהשלמנו עם הנורמה האלימה, עם הפגיעה בחסרי ישע.  ואיך אחרי זה נביט לעצמנו בראי ?  ומי ידבר עבורם? 

האלימות זה כמו בומרנג, בסופו של דבר זה חוזר אלינו באלף ואחת דרכים שונות.