החיים הם סרט פילם, שעם הזמן מתבלה ומטשטש, ופה תמונה נמחקת ושם נשרף הצבע. ממש כך, כשחוזרים אחורה ומנסים להריצו שוב ושוב.

לפעמיים, אני יושב ומנסה לשחזר את אהבותי. את אותן אלה הקטנות והתמימות - אלה מתקופת ילדותי. מנסה אני למצוא אני רמז לטוהר האהבה וממה היא נובעת.

הזיכרון הראשון הוא מהגן חובה - אני זוכר במדויק את הילדה זהבה, יש לי אפילו תמונה ששנינו יושבים אחד ליד השני במסיבת חנוכה, ולה ולי נר גזור מנייר על הראש. אהבתי את זהבה, וזה סתם, לא ברור למה. היא הייתה יפה בעיני והערצתי אותה מרחוק.

אף פעם לא דיברה איתי, ואני לא ניסיתי לדבר איתה - הייתי כל כך ביישן, שהערצתי אותה מרחוק. ככה חלפה לה אותה שנה עד אותו יום בו נשלחתי לקנות עיתון במרכז המסחרי שלידו הייתה תחנת האוטובוסים המרכזית. ראיתי אותה עומדת שם ליד מזוודות. פחדתי להגיד שלום והיא רק הסתכלה עלי ממתינה שאגיד משהו. הצצתי מבוייש כמה שניות, שתקתי  וניגשתי לקנות את העיתון. חזרתי במהירות, כדי שאוכל לראות אותה שוב.  לשמחתי היא עדין עמדה שם, ואני האטתי את הליכתי מנסה שוב להביט בה ועיניה החומות ושערה החלק הקצוץ בגובה הכתפים. היא שוב הביטה בי מוצצת סוכריה וממתינה. שוב התביישתי והשפלתי מבט. לפתע, האוטובוס הגיע ונהמת המנוע והלחץ של האנשים סביב הקפיאו אותי במקומי. היא הביטה בי ואני בה - ממש דו קרב של עיניים ביישניות. 

פתאום יד אחזה בידה הקטנה והיא החלה להימשך לכיוון האוטובוס. ואז היא נשברה "אני עוזבת. אנחנו הולכים לגור במקום אחר"

כך אמרה, ואני התעוררתי והישרתי מבט אמיץ בה. רציתי להגיד לה שחבל, ומדוע את עוזבת ... ולאן.. ושאני אוהב אותך.

אבל לא הצלחתי.

עד היום נזכר אני באהבתי הראשונה שנחטפה לה מתחת לאפי ע"י אוטובוס של אגד, נעלמה מבלי שוב, ולא הצלחתי להגיד לה מילה.

 

היו עוד הרבה אהבות בדרך, אבל אהבה כמו אהבה לזהבה הייתה אהבתי לדורית. זה התרחש בגיל 13 אני חושב. כמו שזהבה עזבה את המושבה כך גם אני. אלא שכבר היו לי חברים רבים במושבה, ובחופש הגדול הייתי נוסע למושבה לחיות שם את כל תקופת החופש הגדול. כך יצא שאותו חופש גדול הגעתי למושבה ומיד חציתי את החור בגדר לכיוון שכנינו, שם גר דורון חברי - שנינו באותו גיל וגדלנו ביחד. להפתעתי דורון נשאר כיתה וחוג החברים שלו השתנה לכיתה החדשה בה למד. כל אותם חברים שהיו לי ולו מבית הספר, כבר לא נמצאו ראויים על ידי דורון לבילוי משותף.  אחרי שהתעדכנתי בכל המתרחש בזמן בו נעדרתי, יצאנו לטייל במושבה. הכרתי את חבריו החדשים, והם דווקא היו מאוד נחמדים. מה שזכור לי באותן שיחות וקטעים שעשינו בגן המרכזי היה דיבורים על בנות ויחסים מינים. עיקר השיחות שלהם היו על אבי ודורית. בהתחלה זה לא עיניין אותי, אבל נסחפתי אט, אט לעיניינים הללו עד שממש השתוקקתי להכיר את דורית שהסתבר שכולם קרועים עליה. אני חייב לציין שבאותה תקופה הייתי קרוע לגמרי על תרצה, שהיא סיפור אהבתי הגדול ביותר (אהבה שנמשכה שנים רבות עד גמר לימודי אחרי הצבא. לא נפטרתי ממנה אלא רק אחרי שתקעתי אותה בדירתה והשתחחרתי כליל מהאובססיה אליה... אז בקיצר, דורית הטריפה את כל החבורה שלמדה איתה, ואני השתוקקתי לראות במה מדובר.

 זה קרה אחרי שבוע - אני ודורון עלינו למסעדה במרכז המושבה, שהייתה תלוי מעל הכביש הראשי. לדורון היו כמה שקלים בכיס והוא רצה לאכול חומוס. התיישבנו במרפסת ולפתע חלפה דורית. לא הספקתי להתרשם ודורון מייד שרק לה וקרא לה לעלות. 

אני זוכר, את הרגע הראשון בו ראיתי אותה. 

היא הייתה יחפה, גוף חטוב וזוג אשכוליות קטנות ומרשימות. היא לבשה מכנס קצר ומשוחרר, וחולצה רפויה וקצרה שמידי פעם נצמדה לשדיה מגלה טפח ומכסה טפחיים. היא הייתה בגובה שלי, אבל מה שהיה מרשים בה היו פניה המדהימות שהתנשאו על צוואר ארוך ועדין. היא הייתה יפה עד כאב - ופניה המשורטטים היו חלקים להפליא, בהירים, עטורים בגבות שחורות ושיער שחור המהווים קונטרס מושלם לבהירותה. לא היה בפניה שום פגם, כתם או תוספת כמו נמש או נקודת חן. הכל היה במקום משורטט בקפידה.  

 היא הייתה ללא שום איפור, וכמו רגלה היחפות והמושלמות פיה הארגמני היה נראה מתוק טבעי ובריא. 

כך נפלתי אותו רגע שדוד לקסם יופיה.

היא ישבה ודיברה עם דורון ארוכות. לא יודע על מה דיברו, אני רק הבטתי בה בולע אותה בשקיקה. כשהיא הלכה אחרי שעה קלה ידעתי כי הלכה,.. כלומר משהו הלך, ולא יחזור שנית, משהו שנקרא אהבה.

יותר לא ראיתי אותה, אבל שמעתי שמדברים עליה. אחרי קיץ זה חזרתי לביקור קצר ומהיר שנה אחר כך, וזה היה הביקור האחרון שלי במושבה. דורון כבר לא היה בעניינים, ובאותם ימים ספורים לא פגשנו את החבורה או את דורית.

בצבא, יצא לי לשוחח עם מישהו מהמושבה. הוא לא למד באותו בית ספר, אבל הוא הכיר את דורית. כשדיברנו עליה הוא סיפר שהוא היה חבר שלה, ושהלך מכות עם אלי בגללה. כתה קינאתי בו באותו רגע, למרות שחלפו שנים, והוא מזמן נפרד ממנה.

הוא שאל אותי איך הכרתי אותה. אמרתי לו שראיתי אותה רק פעם אחת ולמשך חצי שעה. הוא הנהן בהבנה.

 

 

דרך הכתיבה שלך, אפשר לחוות את התחושה הנפלאה שמעניקה לך "אהבה"

 

תודה ויום טוב :-)

אופיר

צטט: omore 2009-07-20 11:09:25

דרך הכתיבה שלך, אפשר לחוות את התחושה הנפלאה שמעניקה לך "אהבה"

 

תודה ויום טוב :-)

אופיר

 

 תודה על המחמאה.