ברשותכם-

חייבים להדגיש את נושא ריכוז החומרים בצמחים.

אנשים הולכים אחרי נטית ליבם ומאמינים שצריכת צמחים פירות וירקות מסוגלים לתת מזור לבעיות רפואיות.

אורן כבר אמר שיש הבדל עצום בין ניסויים IN VITRO במעבדה במבחנה לבין ניסוי IN VIVO בגוף החי.

מעבר לזה חשוב להזכיר שלמרות שצמחים רבים מכילים חומרים חשובים ביותר בתוכם - ריכוז החומרים האלה בצמח הוא מזערי.

יש אין ספור דוגמאות לצמחים שאנו אוכלים או שותים עבור מרכיב רפואי שקיים בהם אבל בגלל ריכוזו הנמוך הוא לא מתקרב לריכוז הטרפויטי=טיפולי של החומר.

הסבר: כל מי שצרך תרופה או מרכיב רפואי בבליעה שם לב שכתוב מה ריכוזו. המספר הזה במ"ג לרוב הוא לא מיקרי. זה לא מיקרי שפרצטמול נלקח בכדורים של 500 מג וקודאין ב 20 מג וסימבסטטין ב 20 מג. אלה לא מספרים שעלו בגורל. המינון נקבע על פי הריכוז בדם של החומר שנותן לנו את התגובה הרצויה. מה שמתחת לריכוז הטרפויטי - לא עושה כלום. מה שמעל לריכוז התרפויטי הוא מסוכן. להפרש בין 2 הריכוזים קוראים חלון טרפויטי-המרווח של הריכוז הפעיל של החומר.ישנן תרופות מעטות,דיגוקסין למשל, שהחלון הטרפוטי כל כך צר שחייבים לבדוק כל הזמן את ריכוזו על מנת לא לפגוע בחולה.אגב הדיגוקסין הוא צמחי הצמח האצבעונית- למי שחושב שכל הצמחים הם בריאים!

לצערי ברוב  הצמחים הריכוז של החומר הפעיל הוא הרבה מתחת לסף התחתון ולכן הם לא מועילים רפואית.

טעות נפוצה אחרת היא המחשבה שחומר שנבלע נשאר כמות שהוא ועובר לדם באותו ריכוז ובאותה כמות כמו שהוא נאכל.

רוב החומרים שאנו בולעים מפורקים או במערכת העיכול על ידי חומצות חזקות או על ידי הכבד . גם בתרופות לפעמים לא נותנים את החומר הפעיל עצמו אלה חומר שהכבד ,על ידי פירוק ,הופך לחומר הפעיל שרצינו.

צטט: אורן השני 2009-07-26 22:05:09

...

 

למאמר המדובר - המאמר פורסם בעיתון נחות יחסית, ולא בכדי, עם Impact factor  של 2 (לעומת 40 של cell). להשוות מחקר בעיתון כזה למחקר בעיתון מכובד זה בערך כמו להשוות את התשחץ של "24" עם תשבץ ההגיון של הארץ. המאמר מציג מידע שנאסף במשך 15 שנים, בערך מהתקופה בה התחילו לטפל בכימוטרפיה. יש לזכור שבתקופה ההיא לא ידעו כמעט כלום על סרטן וטיפול בו. את הגן "הסרטני" הראשון מצאו בשנות ה70. כך שלטעון, בעזרת טיפול משנת 90, שכימוטרפיה לא יעילה זאת שטות וטפשות. יתרה מזאת, הכותרת המפוצצת  - 0% הצלחה - היא שרלטנות לשמה, שכן הם משווים טיפול בסוגי סרטן שונים ועושים ממוצע. זה בערך כמו שניקח את כל המחלות בעולם ונגיד שאנטיביוטיקה עובדת בממוצע על 0% מהם.

בקיצור, אל תיקחו את המאמר הזה בצורה רצינית. אף אחד בעולם המדעי לא מתייחס לעיתון או למאמר הזה.

 

 מדובר במחקר שערכו רופאים בכירים בתחום האונקולוגי (נכון, לא במקרה - אינם בעלי אינטרס בטיפול כמותרפי). רצוי להתייחס למאמרים וממצאים לפי תוכנם לפני שמתייחסים לעטיפתם. כך, תוכל למצוא בקלות מאמרים על שבחי תרופות כמו Vioxx בעיתונים "מכובדים". בכלל, מאמרים שמומנו ע"י חברות תרופות ואשר ממצאיהם מצביעים על יתרונות הטיפול - מצוטטים יותר (impact factor גבוה). זה לא מוכיח שהם אמינים יותר. קשה יותר לפרסם מאמר שמטיל ספק בדוגמה השלטת (שאל זוכי פרס נובל כמו פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר - היכן פרסמו לראשונה את מחקרם פורץ הדרך). הייתי נמנע משימוש רב בביטויים כמו "שטות" ו"טפשות". שנאמר - איזהו מכובד ? המכבד את הבריות.

צטט: ד"ר עם פילוסופיה 2009-07-27 22:54:16

 מדובר במחקר שערכו רופאים בכירים בתחום האונקולוגי (נכון, לא במקרה - אינם בעלי אינטרס בטיפול כמותרפי). רצוי להתייחס למאמרים וממצאים לפי תוכנם לפני שמתייחסים לעטיפתם. כך, תוכל למצוא בקלות מאמרים על שבחי תרופות כמו Vioxx בעיתונים "מכובדים". בכלל, מאמרים שמומנו ע"י חברות תרופות ואשר ממצאיהם מצביעים על יתרונות הטיפול - מצוטטים יותר (impact factor גבוה). זה לא מוכיח שהם אמינים יותר. קשה יותר לפרסם מאמר שמטיל ספק בדוגמה השלטת (שאל זוכי פרס נובל כמו פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר - היכן פרסמו לראשונה את מחקרם פורץ הדרך). הייתי נמנע משימוש רב בביטויים כמו "שטות" ו"טפשות". שנאמר - איזהו מכובד ? המכבד את הבריות.

 ראשית, חשוב לי לציין שלא התייחסת לאף אחת מהטענות שהעלתי נגד המאמר, אלא רק מצורת ההתייחסות שלי אליו. הטענות שלו הן בעיקר כנגד המאמר עצמו, והבאתי את רמת העיתון כהוכחה נוספת על רמת המאמר (כך שהסתכלתי בתוכן לפני שבהיתי בעטיפה). אם יש לך ספקות בהנחות המוצא שלי או בפירוש התוצאות, אנא שתף אותי. אני באמת אשמח לדיון אקדמי ומחכים.

לגבי העיתון והמאמר. אני לא יודע אם אתה מכיר את מערכת הפרסום בעולם האקדמי (אני מניח שכן). המערכת מחולקת לרמות. רמת ההוכחות והניתוח הדרושים בעיתונים ה"נחשבים" לא דומה לרמה הנדרשת בעיתון פחות טובים. המאמרים המיועדים לפרסום נשלחים לעיתון, והעיתון שולח אותם לחוקרים בלתי תלויים שיעירו על המאמר ויגידו האם הוא ראוי לפרסום. המבקרים יודעים באיזה עיתון מדובר ורמת הביקורת תלויה ברמת העיתון. במקרה הזה, אם המאמר היה מגיע אלי לביקורת, לא הייתי מאשר את פרסומו בשום עיתון עד שהמסקנות היו מוצגות בצורה ברורה יותר ופחות פופליסטית (ולא, אני ממש ממש ממש לא קשור לאף חברת תרופות).

אני לא יודע מאיפה הפארנויה שלך כנגד חברות התרופות. לא שאני אהיה הראשון שיגן עליהם, אבל מכאן ועד ליצירת תמונה כאילו חברות התרופות שולטות בכל הפרסומים המדעיים החשובים הדרך ארוכה מאוד. אולי בארץ המחקר תלוי יותר בתקציבים של חברות התרופות, בהעדר מערכת תקציבים ממשלית נורמלית, אבל בארה"ב המצב (לפחות האוניברסיטאות אותן אני מכיר) לא כזה. המקרה של ויוקס הוא מקרה ברור של אי מסירת כל האמת ע"י החברה, וחוקרים שלא מסרו שקיבלו כסף מחברת התרופות. מקרים כאלו מזכירים לנו שהעולם לא מושלם, אבל שוב, לא ניתן לטעון שכל מחקר בעד תרופה מסויימת הוא מחקר מוטה. 

צטט: ד"ר עם פילוסופיה 2009-07-20 15:18:39

השאלה אכן מאד במקומה.

בשנת 2006 עבדתי תקופה קצרה בהכנת מידע ויעוץ לחולי סרטן המעי הגס (קולון ורקטום) במסגרת העמותה למידע רפואי לחולה (ז"ל, פשטה את הרגל). התחלתי בקריאת ההנחיות הרפואיות המקובלות - איך מומלץ לטפל בכל שלב של הגידול. כיוון שהיו מספר סתירות בין ההנחיות ממקורות שונים, העמקתי במחקרים שעל פיהם גובשו ההמלצות.

 

התברר לי שטיפול כמותרפי בסרטן המעי הגס מועיל מעט מאד אם בכלל. ברוב המקרים - הראה המחקר הבדל זמני בלבד בין קבוצת הטיפול לקבוצת הביקורת - הבדל שנמחק תוך כשנה. ההבדלים קטנים במיוחד כשמדובר על התרופות החדשות ה"ביולוגיות" שכביכול תופעות הלואי בהן קלות ושמחירן עצום. מאז לא השתנה דבר דרמטי למיטב ידיעתי. החולים והמדינה ממשיכים לממן בהון עתק, תרופות שגורמות לסבל רב, לתקופת טיפול שהיא ממושכת יותר ממשך החיים שהן מוסיפות. לגבי סוגי סרטן אחרים - אני יודע הרבה פחות, אך אני מתרשם שלגבי סרטן הערמונית המצב עוד יותר גרוע.

האם נכון להבין מהאמור לעיל, שלא רק שהטיפול הכימותרפי אינו עוזר- אלא אף מתחריו החדשים הולכים באותה דרך - וכי החולה המאובחן צריך להסיר מעצמו כל תקווה, ולהפרד מיקיריו?

אם כך- מדוע ננקטות הפרוצדורות הטיפוליות הלא קלות ההן?

צטט: pbhba 2009-08-01 09:27:11

האם נכון להבין מהאמור לעיל, שלא רק שהטיפול הכימותרפי אינו עוזר- אלא אף מתחריו החדשים הולכים באותה דרך - וכי החולה המאובחן צריך להסיר מעצמו כל תקווה, ולהפרד מיקיריו?

אם כך- מדוע ננקטות הפרוצדורות הטיפוליות הלא קלות ההן?

ראשית, ייתכן מאד שהטיפול הכירורגי (בעיקר בשלב מוקדם) מציל חיים (אם כי אינני בטוח שהדבר הוכח באופן חד משמעי, מדובר ב"ידע" ישן למדי). אינני יודע למה כוונתך ב"מתחרים החדשים".

שנית, תמיד יש מקום לתקווה. לגבי התקווה להחלמה - השתתפות בניסוי קליני מסודר היא דרך בטוחה יחסית לקבל טיפול נאות בלי לפשוט רגל ועם תקווה להצלחה והעמקת הידע האנושי. בנוסף, גם אם שלב המחלה ידוע במדויק, זה לא אומר שאורך החיים ניתן לניבוי מדויק ונשארת התקווה להיות ב"אחוזון העליון" (או בין אלו שאבחנתם היא בעצם שגויה...).

יש גם מקום לתקווה כאשר המחלה מתקדמת: תקווה להספיק עוד משהו, תקווה להיפרד בדרך שרוצים, לקבוע לעצמך מה גבולות הטיפול ה"מאריך חיים" (הזנה בצינורות, הנשמה ...) ושמירת הכבוד העצמי.

לגבי הפרוצדורות הטיפוליות הקשות הננקטות - אני מאמין שהן ננקטות מתוך תקווה להקל ולהאריך חיים, אך לא תמיד על סמך הוכחה אמיתית ולעיתים - ללא דיון גלוי ומעמיק עם החולה. לפעמים זה נראה יותר קל להשאיר תקווה לא מבוססת ולהשתמש במונחים עמומים מאשר לומר את האמת.

לחובבי המחקרים מחוץ למבחנה:

מחקר שנעשה בבי"ח באיטליה - במחקר השתתפו 240 בני אדם בעלי גרורות במקומות שונים.

חלקם קיבלו כימוטרפיה בלבד וחלקם קיבלו כימטורפיה עם אלוורה(מסוג מסויים).

התוצאות מדברות בעד עצמם.

מתופעות הלוואי ועד אחוז הישרדות כמעט כפולים לאורך השנים.

בנוסף חשוב לציין שאחד האנשים שהשתתף במחקר (ובגללו בכלל יצא המחקר לדעתי) הוא רומנו זאגו

כומר שהביא לעולם בספרו מתכון של אלוורה שמשמש לרפוי מחלות סרטן.

בספרו הוא מתאר לא מעט מקרים שרופאו בעזרת האלוה ,כולל הרבה מקרים קשים.

רובם רופאו ע"י האלוה בלבד.

הוא מתאר גם מקרים מהארץ כאשר היה פה בתחילת שנות ה 90.

שבוע טוב

יגאל

צטט: הולך בהרים 2009-11-14 18:17:42

 

לחובבי המחקרים מחוץ למבחנה:

 

מחקר שנעשה בבי"ח באיטליה - במחקר השתתפו 240 בני אדם בעלי גרורות במקומות שונים.

חלקם קיבלו כימוטרפיה בלבד וחלקם קיבלו כימטורפיה עם אלוורה(מסוג מסויים).

 

התוצאות מדברות בעד עצמם.

מתופעות הלוואי ועד אחוז הישרדות כמעט כפולים לאורך השנים.

 

בנוסף חשוב לציין שאחד האנשים שהשתתף במחקר (ובגללו בכלל יצא המחקר לדעתי) הוא רומנו זאגו

כומר שהביא לעולם בספרו מתכון של אלוורה שמשמש לרפוי מחלות סרטן.

בספרו הוא מתתארלא מעט מקרים שרופאו בעזרת האלוה ,כולל הרבה מקרים קשים.

רובם רופאו ע"י האלוה בלבד.

הוא מתאר גם מקרים מהארץ כאשר היה פה בתחילת שנות ה 90.

 

שבוע טוב

יגאל

האם יש גם הסבר סיבתי להשפעת האלואוורה על המחלה?

מה זה אומר לגבי אפשרויות השמוש האחרות שלה? [הרי משתמשים בצמח או מיצויו לשפע של דברים אחרים- שהידועים בהם הם טיפול בכוויות וקוסמטיקה. אם יש לה השפעה כל כך קיצונית על תאים בגוף- האם צריך לעדכן שמושים? 

 

 

האם יש גם הסבר סיבתי להשפעת האלואוורה על המחלה?

מה זה אומר לגבי אפשרויות השמוש האחרות שלה? [הרי משתמשים בצמח או מיצויו לשפע של דברים אחרים- שהידועים בהם הם טיפול בכוויות וקוסמטיקה. אם יש לה השפעה כל כך קיצונית על תאים בגוף- האם צריך לעדכן שמושים? 

הסבר סיבתי לא הבנתי את השאלה..

אבל לאורך השנים חוקרים מספר רכיבים באלוורה בפני עצמם וכצמח שלם.

הצמח מראה יכולת לחיזוק מע' החיסון.

יכולת אנטי סרטניות

אנטידלקתיות טיפול בפצעים חיצוני פנימי.

וגם נצפתה יכולת נגד איידס.

הטיפול הפנימי באלוורה הוא לא חדש וקיים מן הסתם מאות ואלפי שנים.

אחת ממשתפות הפורום יכולה לספר גם על הצלחות בבעיות כמו אולקוס וכו'.

באלוורה הרגילה(aloe vera) נהוג לצרוך את החלק הפנימי של העלה (הג'ל השקוף) בעוד החלק החיצוני של העלה הוא משלשל חזק,ולא משתמשים באופן רצוף .

הנה חלק קטן מהמחקרים שנעשו באלורוה

אני מודה שנשרתי מקריאת הרשימה הבבליוגרפית איכשהו באזור האמצע בלבד.

עם זאת- הכתוב , בהנחה שהוא ישים גם על אנשים, צריך לעורר את השאלה של בטיחות השימוש הרווח באלואוורה על ידי האוכלוסיה הכללית.  אם יש שם חומרים שיכולים לגרום לתאים [הסרטניים לפחות] להתאבד - האם השימוש הלא מבוקר והליברלי שנעשה בתוצרי הצמח על ידי כלל האוכלוסיה לא חושף אותה לתוצאה  שלא שוערה?  

היה מעניין גם לדעת באם השמוש על ידי הבריאים אינו מזיק- האם אפשר לקוות  שהוא גם יכול לעזור כנגד יצירת התאים הסרטניים כחיסון מראש. 

צטט: pbhba 2009-11-17 15:51:56

אני מודה שנשרתי מקריאת הרשימה הבבליוגרפית איכשהו באזור האמצע בלבד.

 

עם זאת- הכתוב , בהנחה שהוא ישים גם על אנשים, צריך לעורר את השאלה של בטיחות השימוש הרווח באלואוורה על ידי האוכלוסיה הכללית.  אם יש שם חומרים שיכולים לגרום לתאים [הסרטניים לפחות] להתאבד - האם השימוש הלא מבוקר והליברלי שנעשה בתוצרי הצמח על ידי כלל האוכלוסיה לא חושף אותה לתוצאה  שלא שוערה?  

היה מעניין גם לדעת באם השמוש על ידי הבריאים אינו מזיק- האם אפשר לקוות  שהוא גם יכול לעזור כנגד יצירת התאים הסרטניים כחיסון מראש. 

לשאלתך התשובה היא בקיצור -

לא .

האלוורה במקרה הזה נלקחה למשך שלוש נים ונראו רק הקלות בתופעות הלוואי הקשות של החומרים הרעילים.

אחד ממסקנות המחקר היא שהאלוורה לא רעילה.

כותב הספר מתייחס לכך בספרו - לגבי חוסר רעילותה של האלוורה.

צריך לשים לב שיש מספר סוגים כמובן.

רוב המחקרים מדברים על

aloe vera

aloe arborescens

כאשר המחקר והספר מדברים על aloe arborescens

כמו כן הטיפול נחשב (עשר ימים שלוש פעמים ביום ,פעם בשנה ) ע"י כותב הספר כטיפול מונע .

הטיפול הכימותרפי הוא טיפול מציל חיים בכלל ומניעתי בפרט, נכון שהנזק הנגרם הוא גדול ולפעמים בלתי הפיך, אבל שימוש בצמחים, או בחליפים אחרים לכימו יכול לגרום נזק גדול לא פחות, החוכמה היא שלשב בין שני הטיפולים, שוב לא בכל שלב של המחלה ניתן לעשות זאת.

ידידיי

מה קשה הטיפול בסרטן.

כברת דרך ארוכה עשינו ובכמה סוגים של סרטן ירדה תמותמשמעותית ועלה שיעור הריפוי.

אין ספק כי לזמן ובעיקר למחקר יש הרבה מה לומר. בהכרת ההסרטנים ספציפית - הכרת גורמי הסיכון המביאים להתפרצותם - השינויים היחודיים (מבניים וביוכימיים) שהם גורמים בתאים בריאים בעת הפיכתם לתאים ממאירים יביאו בהמשך בעתיד לגילוי מהיר וטיפול יעיל עם נזק וסבל מזעריים.