הגעתי ביום רביעי בבוקר לחדר טרום לידה,

היא חיכתה לי שם

בת 48, חד הורית, הריון ראשון, כל הרופאים המליצו לה לעשות ניתוח קיסרי ולא להתאמץ בכלל,

לאחר ירידת מים ולאחר שהצלחנו לייצר צירים, ללא פתיחה כלל עברנו לחדר הלידה,

לא היה קל, הצוות לא ממש אהב שהיולדת לא לגמרי נתונה לשליטתו ובוודאי שלא אהבו שיש לה רצונות משלה,

כל הרצון שלה היה- ללדת.

ללדת ללא עזרה.

לא היתה ברירה ולאחר כ-20 שעות היא החליטה לקחת אפידורל,

הכאבים של הפיטוצין היו כבר בלתי נסבלים,

בתוך שעה מקבלת האפידורל הגענו לפתיחה 10,

בניגוד לכל דעות ה"מבקרים המקצועיים" הצלחנו בגדול!

הלידה הסתיימה בלידה רגילה ללא קיסרי וללא ואקום.

נשים יכולות לעזור לעצמן ללדת, הן רק צריכות להאמין בכך שהאחריות על הלידה היא גם שלהן ולא רק של הצוות הרפואי.

תודה שאפשרתם לי לשתף אתכם.

זה היה קשה ומרגש כאחד.

מנסיוני האישי

בלידת בני ליוותה אותנו אישה מקסימה

היא התחילה ללות אותנו עוד בחודשים האחרונים של ההריון

והעניקה לנו בסבלנות המון מידע על ההכנה ללידה מהמון הבטים

זה מרגיע כשלעצמו :-)

כשהגיע רגע האמת היא שהתה איתנו לאורך כל הדרך ונסכה בנו ביטחון רב

לקחה החלטה אמיצה לא לבצע את החתך, סמכנו עליה לחלוטין 

וזה הצליח והעניק לנו רגע מאושר באמת וחוויה נפלאה

ממליץ בחום לאנשים שזו הפעם הראשונה שלהם 

ומבסכים איתך לגבי נושא האחריות האישית

תודה ששיתפת

תבורכי במעשייך

לנו זה עזר מאד

יום טוב

אופיר

צטט: גוף שלם 2009-07-22 08:13:22

נשים יכולות לעזור לעצמן ללדת

הגעתי ביום רביעי בבוקר לחדר טרום לידה,

היא חיכתה לי שם

בת 48, חד הורית, הריון ראשון, כל הרופאים המליצו לה לעשות ניתוח קיסרי ולא להתאמץ בכלל,

לאחר ירידת מים ולאחר שהצלחנו לייצר צירים, ללא פתיחה כלל עברנו לחדר הלידה,

לא היה קל, הצוות לא ממש אהב שהיולדת לא לגמרי נתונה לשליטתו ובוודאי שלא אהבו שיש לה רצונות משלה,

כל הרצון שלה היה- ללדת.

ללדת ללא עזרה.

לא היתה ברירה ולאחר כ-20 שעות היא החליטה לקחת אפידורל,

הכאבים של הפיטוצין היו כבר בלתי נסבלים,

בתוך שעה מקבלת האפידורל הגענו לפתיחה 10,

בניגוד לכל דעות ה"מבקרים המקצועיים" הצלחנו בגדול!

הלידה הסתיימה בלידה רגילה ללא קיסרי וללא ואקום.

נשים יכולות לעזור לעצמן ללדת, הן רק צריכות להאמין בכך שהאחריות על הלידה היא גם שלהן ולא רק של הצוות הרפואי.

תודה שאפשרתם לי לשתף אתכם.

זה היה קשה ומרגש כאחד.

 

 רות מקסימה שלי

זה כל כך דומה לסיפור הלידה שלי!

רק שאני החזקתי 30 ומשהו שעות צירים בלי פתיחה עד שהחלטתי בסוף לקחת אפידורל

גם לי ישר הציעו ללדת

היתה ירידת מים וגם דם (בגלל הבדיקה שעשו לי לפני כן ) בלי פתיחה המון המון המון שעות

לא ויתרתי

מרגע שקיבלתי את האפידרול הלידה טסה!

בלי ואקום, בלי מלקחיים ואפילו בלי קרע אחד!!!

ביקשתי שיביאו לי מראה כדי שאראה לאן אני לוחצת (לא היתה תחושה בגפיים תחתונות ומאבדים קצת קשר עם הגוף - אז הייתי חייבת לראות מה קורה)

היתה לי שליטה מלאה!

ביקשתי ממיילדת שתעזור לי להתהפך על הצד (כי אפידורל או לא אפידורל - לא יולדים על הגב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

היה מ-ד-ה-י-ם !!!

איזה עבודה כיפית יש לך :-)

מספק בהחלט!

מורידה בפנייך את הכובע

אוהבת המון

איה

תודה רבה לשניכן על התגובות,

אכן איה, הלידה על הצד הרבה יותר מומלצת ואני שמחה שאיפשרו לך,

גם ליולדת שלי היה דימום, מה שניטרל אותה מתנועתיות ולכן היה בלתי נסבל לעבור את הצירים ללא תנועה.

האפידורל עשוי להקל ועלול לעכב, תלוי באמת באיזה שלב מקבלים אותו.

במקרה של יולדת כואבת שכבר "מטפסת על הקירות" שעות רבות הוא עשוי להקל

לתת לה לנשום קצת ולהרפות את הגוף כך שהפתיחה תוכל להתקדם.

זה אכן נפלא לראות תינוק יוצא לעולם, זה בלתי נתפס כל פעם מחדש,

חשוב לדעת שהלחיצות באיזור הסקרום, (עצם העצה) בזמן ציר מקלות מאוד על הכאבים וזה מה שעוזר מאוד בזמן ציר,

אך גם זה מוגבל אם אין אפשרויות נוספות כמו תנועתיות ושינוי תנוחות.

לסיום, תומכת לידה היא לא מיילדת ודולה בא מהמילה doula ביוונית,

כלומר משרתת.

כל תפקידה מסתכם בלתמוך ביולדת ובמלווה, ללא אגו, לנסוך את אותו ביטחון חשוב של "אתם לא לבד" ולהקל כמובן במידת האפשר.

אין לדולה אחריות על שום דבר הקשור לציוד בחדר הלידה ואסור לה להיות מעורבת או מתווכת בין היולדת לצוות.

לתשומת ליבכם,

שיהייה רק קל לכולן

רות עוז שלם

מנהלת מרכז הריון, לידה ותינוקות בגבעת שמואל 

יקירה,

אני כבר שואלת את עצמי את שאלת השאלות:

בלידה הבאה: דולה או מיילדת???

גם וגם,

הן משלימות מצויין אחת את השניה,

אל תשכחי שבעבר נשים ילדו בחברת נשים ולכל אחת היה תפקיד ברור.

אחת לא מספיקה...