שלומות שרה'לה
תודה על התזכורת.
לפני מס' שנים הוזמנתי להעביר סדרת פעילויות בפני קבוצה של אנשים הסובלים ממוגבלויות מוטוריות בדרגות שונות כתוצאה משיתוק מוחין.
במפגש הראשון כתבתי על הלוח את המילה מוגבל, והתחלתי לשחק איתה - 'גבול', 'מוג-לב' ....
אח"כ הסברתי כי המוגבלות היא סוג של גבול, אשר כולנו (בריאים וחולים) נתקלים בו כל יום ... ואם איננו מתמודדים איתו הרי שאנו מוגי לב. לסיכום הדברים הוספתי כי כפי שאני רואה את הדברים הרי שיש למוגבלים מבחינה פיסית ייתרון על הבריאים משום שהם אינם יכולים להתעלם ממוגבלותם (כפי שקורה לעיתים למי שאינו מוגבל)
הייתרון של המוגבל טמון בכך שאינו יכול להתעלם ממוגבלותו (ולחיות באשלייה כי הוא כל יכול ... כפי שלפעמים האגו שלנו גורם לנו להרגיש/לחשוב). מוגבלות זו מחייבת את המוגבל להתמודד כל יום עם המחשבה הלא נוחה שהוא/אנו מוגבלים. ממקום זה, כאשר מוכנים לוותר על תחושת הקורבן הטבעית (שגם התרבות שלנו מחזקת באמצעות הרחמים שמופנים כלפי המוגבלים), אפשר להתרומם לגבהים אדירים!!!!
בדיוק כפי שמתואר בסרטון המרגש שצירפת.
אם הטלטול שאת מתארת נובע מהזדהות עם מצבו של המוגבל, אני סבור כי הזדהות כזו מפעילה את 'שריר הרחמים'.
תודה רבה על השיתוף ועל התזכורת
סוף שבוע נהדר
עפר
הוספת תגובה על "הכח לקום..."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה