בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט ישעיהו שנלר) קיבל את ערעורו של אליעזר וייסהוף, שעיצב מדליה הנושאת את דיוקנו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין.

בית המשפט קיבל למעשה את מסקנתו של בית המשפט קמא כי וייסהוף עיצב את המדליה (שבה חקוקה דמות תלת מימדית) על יסוד צילום שצילם אמיר ויינברג את רבין בשנת 1991. עם זאת קבע בית המשפט כי משום שמדובר בדמות ציבורית ומשום שהצלם לא ביים את סצינת הצילום, אין במעשהו של וייסהוף משום הפרת זכות יוצרים.

בכל הכבוד הראוי, הית המשפט המחוזי טעה: אם השתכנע כי מדובר בהעתקה, ומשקבע כדין כי לויינברג זכות יוצרים בתצלום, חייב היה לפסוק כי זכות היוצרים הופרה. אין כל פטור בחוק (שימוש הוגן...) מהעתקת דמויות של אנשי ציבור. גם עם העתיק את התצלום בשינויים כאלה או אחרים, מעשהו העתקה הוא.

לוא יצירתי הועתקה, הייתי שוקל להגיש בקשה לרשות ערעור 

גד, מהמעט שידוע לי נראה שתגובתך נכונה.

נימוקים שניתנו בהודעה שלך באמת אינם מהווים "פטור" כלשהו, ודוגמא לכך נית לראותגם בבלוג שלי ביחס לפוסטר של אובמה.

אכן, צריכים להיות שיקולים גם של מדיניות ציבורית במסגרת הפטורים, והם נכללים לטעמי בפטור של שימוש הוגן. השאלה היא רק אם יתר דרישות הפטור מתקיימות.

טרם קראתי את פסק הדין ולכן תגובתי היא רק אליך.

שלום גד,

עדיין לא קראתי את פסק הדין.

אני כמו יורם, נוטה להסכים איתך. פסק דין מסוג זה, יוצר אנדרלמוסיה ואי ודאות משפטית ולמעשה מפקיע מידי צלמי עיתונות ומי שמצלם באקראי דמות ציבורית, את זכויות הקניין שהמחוקק העניק לו.

באשר למבחני השימוש ההוגן, אני מדגיש שווקא בחוק החדש בית המשפט איננו מוגבל לאותם מקרים שהיו רשימה סגורה בחוק הקודם.

אז גם נוסף קריטריון חדש, "דמות ציבורית בצילום לא מבויים, וגם לא ניתנה הדעת למידת השימוש (מלוא היצירה) ולשימוש המסחרי - המדליה בוודאי מוטבעת בעותקים רבים שנמכרים ומניבים רווחים).

צריך לקרוא את פסק הדין כדי לראות היכן הגבול של השימוש ההוגן במקרים אלה, של צילום לא מבויים של דמות ציבורית.

האם לצלם ניתן איזשהו קרדיט?

ומה היה קורה אם השימוש היה למשל להדפסה על חולצות?