שאלה -

במספר מקומות נכתב שאמנות "טובה" צריכה להיות "חדשנית"

מעניין אותי לדעת כמה אמנים פה מתעסקים בציור בסיגנונות שאינם חדשניים, - אימפסיוניזם , קוביזם, וכדומה,

השאלה עולה אצלי כיון שאני עובר קורס בצילום אמנותי שבו המוטו זה ויזואליות ללא כל קשר ל"אמירה" או "רעיון" ,

למעשה אפשר להגדיר את זה "פורמליזם",

בעיקרון זה ז'אנר של לפני האימפרסיוניזם, והמורה טוען שהדבר היחיד שמעניין זה "מה שרואים בתמונה" במחינת קומפוזיציה, ללא כל קשר לדברים אחרם,

"כותרה", "סימבוליות" שלא לדבר על "אקטואליות" פסולים מעיקרם, שלא לדבר על "קונספט",

הקושי שלי בנושא הוא השאלה של העמדת הויזואליות מול האסוציאציה של הצופה,

נכון שויזואליות זה יותר אוניברסלי ופונה לקהל יעד גדול יותר , מצד שני זה פחות גרוי לאינטליגנציה ,

אין ספק שזה לא צריך להתנגש - אבל בצילום זה כן עלול להתנגש, 

אין אתם מעמידים את שני היעדים אחד מול השני? גרוי ויזואלי מול גרוי אינטליגנטי? נושא מול דמות?

צטט: shby 2009-07-23 08:39:51

ז'נרים ישנים

שאלה -

במספר מקומות נכתב שאמנות "טובה" צריכה להיות "חדשנית"

מעניין אותי לדעת כמה אמנים פה מתעסקים בציור בסיגנונות שאינם חדשניים, - אימפסיוניזם , קוביזם, וכדומה,

השאלה עולה אצלי כיון שאני עובר קורס בצילום אמנותי שבו המוטו זה ויזואליות ללא כל קשר ל"אמירה" או "רעיון" ,

למעשה אפשר להגדיר את זה "פורמליזם",

בעיקרון זה ז'אנר של לפני האימפרסיוניזם, והמורה טוען שהדבר היחיד שמעניין זה "מה שרואים בתמונה" במחינת קומפוזיציה, ללא כל קשר לדברים אחרם,

"כותרה", "סימבוליות" שלא לדבר על "אקטואליות" פסולים מעיקרם, שלא לדבר על "קונספט",

הקושי שלי בנושא הוא השאלה של העמדת הויזואליות מול האסוציאציה של הצופה,

נכון שויזואליות זה יותר אוניברסלי ופונה לקהל יעד גדול יותר , מצד שני זה פחות גרוי לאינטליגנציה ,

אין ספק שזה לא צריך להתנגש - אבל בצילום זה כן עלול להתנגש, 

אין אתם מעמידים את שני היעדים אחד מול השני? גרוי ויזואלי מול גרוי אינטליגנטי? נושא מול דמות?

 

 

דיון מעניין.

מה שהמורה מתכוון בדבריו (לפחות לפי הבנתי), הוא מבחן התוצאה שהוא שווה ערך ל"מה שרואים בתמונה".

זה המוטו שלי כל הזמן, וגם העליתי טענתי זו כאן במספר דיונים, לגבי כל סגנון שהוא.

גם שמחתי לקרוא שהמורה שם דגש על הקומפוזיציה, שהיא, בכל מדיום חזותי, הגורם העיקרי למבחן זה.

אם יצירה לא עוברת את המבחן הזה, לא יהיה גירוי ויזואלי, ולכן גם הגירוי האינטיליגנטי לא יווצר, אפילו אצל בעלי האינטיליגנציה הגבוהה ביותר.

באשר לחדשנות, ניראה לי שזה ראש וראשון ליעודה של יצירה.

רות

טוב שהעלית את הדיון כי הוא נוגע בדברים מעניינים מאוד.

צטט: shby 2009-07-23 09:44:42

ז'נרים ישנים

 

השאלה עולה אצלי כיון שאני עובר קורס בצילום אמנותי שבו המוטו זה ויזואליות ללא כל קשר ל"אמירה" או "רעיון" ,

למעשה אפשר להגדיר את זה "פורמליזם",

...המורה טוען שהדבר היחיד שמעניין זה "מה שרואים בתמונה" במחינת קומפוזיציה, ללא כל קשר לדברים אחרם,

"כותרה", "סימבוליות" שלא לדבר על "אקטואליות" פסולים מעיקרם, שלא לדבר על "קונספט",

 

המורה הזה חוטא ומחטיא. בתחילת המודרניזם זה היה מאוד חדשני לנסות

להימלט מהדימוי ומהאסוציאציות שלו ולהגיע לפורמליזם טהור,

אבל מהר מאוד הגישה הזו הפכה למשמימה ודקורטיבית.

צילמת שמיים, אז זה שמיים. צילמת עץ זית וברקע עז או רועה, אז האסוציאציה

קיימת וצועקת.

מה שרואים בתמונה הוא כל מה שנמצא בה כולל כל ההשלכות התרבותיות שמשליך עליה

הצופה. אין דבר כזה "רק קומפוזיציה".

צטט: ra ami 2009-07-23 15:02:15

צטט: shby 2009-07-23 09:44:42

ז'נרים ישנים

 

השאלה עולה אצלי כיון שאני עובר קורס בצילום אמנותי שבו המוטו זה ויזואליות ללא כל קשר ל"אמירה" או "רעיון" ,

למעשה אפשר להגדיר את זה "פורמליזם",

...המורה טוען שהדבר היחיד שמעניין זה "מה שרואים בתמונה" במחינת קומפוזיציה, ללא כל קשר לדברים אחרם,

"כותרה", "סימבוליות" שלא לדבר על "אקטואליות" פסולים מעיקרם, שלא לדבר על "קונספט",

 

המורה הזה חוטא ומחטיא. בתחילת המודרניזם זה היה מאוד חדשני לנסות

להמלט מהדימוי ומהאסוציאציות שלו ןלהגיע לפורמליזם טהור, אבל מהר מאוד

הגישה הזו הפכה למשמימה ודקורטיבית.

צילמת שמיים, אז זה שמיים. צילמת עץ זית וברקע עז או רועה, אז האסוציאציה

קיימת וצועקת.

מה שרואים בתמונה הוא כל מה שנמצא בה כולל כל ההשלכות התרבותיות שמשליך עליה

הצופה. אין דבר כזה "רק קומפוזיציה".

רמי,

אני מודה שעם קריאת דברי המתדיינים אני מושכלת איך לא לצלם (שהרי בקורס לצילום אנחנו עסקינן) .

אשמח אם תציין גם איך רצוי היום לצלם.

אגב לא מצוין "רק קומפוזיציה". אבל עם העיין לא תמקד את העדשה לצילום בעל קומפוזיציה מעניינת, גם כל ההשלכות התרבותיות שאתה מציין לא יופיעו.

רות 

צטט: rutpal1 2009-07-23 16:30:50

צטט: ra ami 2009-07-23 15:02:15

מה שרואים בתמונה הוא כל מה שנמצא בה כולל כל ההשלכות התרבותיות שמשליך עליה

הצופה. אין דבר כזה "רק קומפוזיציה".

 

רמי,

אני מודה שעם קריאת דברי המתדיינים אני מושכלת איך לא לצלם (שהרי בקורס לצילום אנחנו עסקינן) .

אשמח אם תציין גם איך רצוי היום לצלם.

אגב לא מצוין "רק קומפוזיציה". אבל עם העיין לא תמקד את העדשה לצילום בעל קומפוזיציה מעניינת, גם כל ההשלכות התרבותיות שאתה מציין לא יופיעו.

רות 

רות שלום

הדיון הוא לא על איך לצלם אלא על איך להסתכל על צילום וזה הבדל גדול.

לכל צלם יש את ה"מבט" שלו ובחירת קומפוזיציה היא אמירה תרבותית

וחברתית. כל צילום ניתן לצלם מכמה זויות וכל פירוש של צילום יכול להיות

שונה בעיני המתבונן.

ניקח לדוגמה את הצילום הזה של אלדד רפאלי

אפשר לדבר על צבעוניות יפה שמובלטת על ידי רקע אקזוטי,

אפשר לדבר על הקומפוזיציה שיוצר הג'ריקן האדום כנגד הצל

של הג'ריקן הכחול שנמצא בכתם אור בפינה השמאלית.

ואפשר גם להציג ליד הצילום טקסט כזה:

אלדד רפאלי. 2002. חברון. חייל מפטרל עם נשק וילד שמסתובב בהרשאה

אך תחת פיקוח צמוד כדי להביא מים לבני משפחתו (ממכלית שמגיעה לאזור מדי כמה ימים),

לא מסלקים את התחושה שמדובר בעיר שוממה שניטלה ממנה כל חיוניות.

שני הג'ריקנים שהילד אוחז בידיו נדמים לשתי מזוודות.

בנחישות הוא נעמד מול הצלם (וכעת מול הצופים והצופות) ומרים אליו את ראשו כאילו

היה פקיד באשנב. החייל עוקב אחר המתרחש, מוודא שהסמכות הזו שהילד הקנה לצלם

לא גולשת מעבר למותר.

צטט: ra ami 2009-07-23 18:47:23

צטט: rutpal1 2009-07-23 16:30:50

צטט: ra ami 2009-07-23 15:02:15

מה שרואים בתמונה הוא כל מה שנמצא בה כולל כל ההשלכות התרבותיות שמשליך עליה

הצופה. אין דבר כזה "רק קומפוזיציה".

 

רמי,

אני מודה שעם קריאת דברי המתדיינים אני מושכלת איך לא לצלם (שהרי בקורס לצילום אנחנו עסקינן) .

אשמח אם תציין גם איך רצוי היום לצלם.

אגב לא מצוין "רק קומפוזיציה". אבל עם העיין לא תמקד את העדשה לצילום בעל קומפוזיציה מעניינת, גם כל ההשלכות התרבותיות שאתה מציין לא יופיעו.

רות 

רות שלום

הדיון הוא לא על איך לצלם אלא על איך להסתכל על צילום וזה הבדל גדול.

לכל צלם יש את ה"מבט" שלו ובחירת קומפוזיציה היא אמירה תרבותית

וחברתית. כל צילום ניתן לצלם מכמה זויות וכל פירוש של צילום יכול להיות

שונה בעיני המתבונן.

ניקח לדוגמה את הצילום הזה של אלדד רפאלי

 

אפשר לדבר על צבעוניות יפה שמובלטת על ידי רקע אקזוטי,

אפשר לדבר על הקומפוזיציה שיוצר הג'ריקן האדום כנגד הצל

של הג'ריקן הכחול שנמצא בכתם אור בפינה השמאלית.

ואפשר גם להציג ליד הצילום טקסט כזה:

אלדד רפאלי. 2002. חברון. חייל מפטרל עם נשק וילד שמסתובב בהרשאה

אך תחת פיקוח צמוד כדי להביא מים לבני משפחתו (ממכלית שמגיעה לאזור מדי כמה ימים),

לא מסלקים את התחושה שמדובר בעיר שוממה שניטלה ממנה כל חיוניות.

שני הג'ריקנים שהילד אוחז בידיו נדמים לשתי מזוודות.

בנחישות הוא נעמד מול הצלם (וכעת מול הצופים והצופות) ומרים אליו את ראשו כאילו

היה פקיד באשנב. החייל עוקב אחר המתרחש, מוודא שהסמכות הזו שהילד הקנה לצלם

לא גולשת מעבר למותר.

 

שלום רמי,

הוא אשר אמרתי. ממש לא תופסת מדוע אינך ואולי גם אחרים מסכימים איתי.

אילו הקומפוזיציה היתה שונה, והמצלמה היתה תופסת חלק ניכר יותר של השטח מימין ומפחיתה את השטח משמאל, אולי היו מצולמים עוד אנשים וההרגשה לא היתה של עיר שוממה והיתה נוצרת אוירה שונה לחלוטין, ז"א שעם שינוי הקומפוזיציה,האינטרפרטציה של הצופים בהחלט היתה משתנה. 

מכאן שהגירוי האינטלקטואלי הוא במידה רבה פונקציה של הקומפוזיציה.

בנוסף, אילו הילד עם הג'ריקנים היה בוכה או נפחד או צוהל, כל הסיטואציה היתה משתנה, ואיתה גם האינטרפרטציה.

מקווה שהבהרתי את עצמי.

רות

צטט: rutpal1 2009-07-23 19:27:57

 

 

שלום רמי,

הוא אשר אמרתי. ממש לא תופסת מדוע אינך ואולי גם אחרים מסכימים איתי.

אילו הקומפוזיציה היתה שונה, והמצלמה היתה תופסת חלק ניכר יותר של השטח מימין ומפחיתה את השטח משמאל, אולי היו מצולמים עוד אנשים וההרגשה לא היתה של עיר שוממה והיתה נוצרת אוירה שונה לחלוטין, ז"א שעם שינוי הקומפוזיציה,האינטרפרטציה של הצופים בהחלט היתה משתנה. 

מכאן שהגירוי האינטלקטואלי הוא במידה רבה פונקציה של הקומפוזיציה.

בנוסף, אילו הילד עם הג'ריקנים היה בוכה או נפחד או צוהל, כל הסיטואציה היתה משתנה, ואיתה גם האינטרפרטציה.

מקווה שהבהרתי את עצמי.

רות

 רות, יפה אמרת, מסכים לכל מילה. הטענות שלי הן נגד המורה שטוען:

והמורה טוען שהדבר היחיד שמעניין זה "מה שרואים בתמונה" במחינת קומפוזיציה, ללא כל קשר לדברים אחרם,

"כותרה", "סימבוליות" שלא לדבר על "אקטואליות" פסולים מעיקרם, שלא לדבר על "קונספט",

הצלם מחליט לצלם ילד בוכה או לא, הצלם מחליט לסגור פריים או לא,

הצלם לא יכול להתנתק מה"אקטואליה", מהקונספט ומה"סימבוליות" ולצלם רק קומפוזיציה יפה.

ברגע שבחר פריים הוא גם הביע דעה.

אני רוצה לציין מספר דברים ,

בתמונה של הילד עם הג'ריקנים לא רלונטית ,  זה קונספ, ללא כלקשר לויזואליות, זה שהצילם מפורסם זהלא הופך (לדעתי) את זה לאמנות חזותית,

אני גם חושב שהלימוד אצלו קידם אותי הרבה מבחינה רעיונית , כרגע 3 תלמידים מהקורס שלנו מציגים בגלרית "אגרה" בניו-יורק , כך שאין ספק שהקורס מצויין,

מה שיותר עומד לשאלה זה האם גדולה של ציור קלאסי כגון "נוף עם נפילה של איקרוס"  או "גרניקה" ניתן להתיחס אליו באותה "גדולה" גם ללא הכותרת כיון שהויזואלית שלו היא הגדולה , האם הכותרת מיותרת , או אפילו מחלישה את גדולת הציור, 

במקור פורמליזם תומך בדעה שמה שאינו ויזואלי ובמסגרת - פשט אינו קיים, בהתיחס לגרניקה המשמעת היא אובדן הזהות והקונספט לטובת הויזואליות,בצילום המשמעות היא - לפחות לפי גישה זאת , - שאין כמעט טעם לצלם - אפשר ליצר את החויה הויזואלית בפוטושופ,

בציור זה פוסל למעשה את כל הראליזם, הקונספט, וכל תמונה שדרוש לה "כותרת",

אם אכן כל מה שיש בציור זה הויזואליות שלו - למה כל צייר טורח לתת שם לתמונה, מה מסיף "קומפוזיציה מספר 6" - לתמונה של קנדינסקי , והאם "הצעקה" היה פחות "טוב" ללא הכותרת,

  http://cafe.mouse.co.il/nodes/t/920/530/file_0_original.jpg

אני מעלה פה תמונת דוגמא , 

בעיקרון - מה שחשוב פה זה הדו-שיח בין הדמויות , ללא כל קשר למה הן באמת, אין התקבל האפקט או הצילום,

כותרת "כמיהה" היתה מוסיפה לצילום? 

כמי שמשתתף ביחד עם שבי באותה סדנת אומנים, יש לי הרבה מה לומר כאן.

אחרי שאפטר מהתקף הכאבים שיש לי כרגע... אבוא לכאן ונדבר

מה שיותר עומד לשאלה זה האם גדולה של ציור קלאסי כגון "נוף עם נפילה של איקרוס"  או "גרניקה" ניתן להתיחס אליו באותה "גדולה" גם ללא הכותרת כיון שהויזואלית שלו היא הגדולה , האם הכותרת מיותרת , או אפילו מחלישה את גדולת הציור,  

שאלה קשה אתה מעלה וקשורה ליחסים בין תוכן, צורה ופרשנות... ההיסטוריה, התיאוריה והביקורת עסקה בסוגיות אלה והשאלות חוזרות... אני מביא מבט אחד מתוך אפשרויות רבות... נקודות המוצא המרכזיות בייצוג הוויזואלי היא תפישה נרטיבית שבני אדם הם מספרי סיפורים בטבעם ומגלמים בתוכם משמעויות  החשובות ליחיד ולתרבותו. דרך הסיפור אנחנו לומדים להבין את עצמנו, את האחרים ואת העולם שסביבנו..  לסיפור, לצילום יש כוח מארגן  ביטוי לתובנות ולמשמעויות...הסיפור, כמו ההתבוננות בצילום,  מעצב תובנות חדשות בתהליך מתמשך...  במובנו הרחב, מהווה סיפור החיים האישי של האדם סוג של דיאלוג, עם מאזין אמיתי או מדומיין, שכן הסיפור האישי לעולם אינו נוצר בחלל ריק. לכן, כל ניסיון להפריד בין תוכן לצורה נידון לכישלון... כשאדם מספר סיפור, בעל פה, בכתב, בציור, בפיסול, בצילום או בכל מדייה אחרת הוא מספרו למאזין אחד לפחות "לעצמו" ולכן, ניתן לשאול תובנות מן השיח הנרטיבי המחקרי לחקר הדיאלוג. ישנם גם הבדלים בין גישה המתמקדת בנרטיב של היחיד, ובין גישה המתמקדת בדיאלוג כמחקר, שכן בגישה החוקרת את הדיאלוג מושם דגש לא רק על האמור על ידי כל אחד מהצדדים בדיאלוג, אלא גם על האינטראקציה הדיאלוגית כסוג של נרטיב בפני עצמו. בנקודה זו ניתן להבחין במספר עדשות מרכזיות: דוגמה לאחת מהן,  העדשה תתבונן בדיאלוגים באופן ממוקד וינוע על שני צירים...  ציר ראשון בתוכן ובצורתו של הסיפור על חלקיו, השני מבט הוליסטי וקטגורי המשלב בין האפשרויות...סיפור השלם של היחיד המתמקד בתוכן שמוצג בו. כשנעשה שימוש בחלקים מתוך הסיפור מתייחס החוקר לקטע הנבחר מתוך הקשרו הסיפור כולו ומפרש אותו לאור התוכן שעולה משאר חלקי הסיפור.  בהתבוננות הוליסטית-צורנית שואל החוקר עצמו מהו התוכן העיקרי של הסיפור והוא מנסה לענות על שאלת האיך: באיזה אופן מתממש עולם התוכן בסיפור כולו ? לדוגמה:  באיזו דרך מתפתחת ונקלטת העלילה המרכזית בנרטיב... 

צטט: רמי נוי 2009-07-24 07:57:18

כמי שמשתתף ביחד עם שבי באותה סדנת אומנים, יש לי הרבה מה לומר כאן.

 

אחרי שאפטר מהתקף הכאבים שיש לי כרגע... אבוא לכאן ונדבר

 אמרתי לך - בוא לצלם, תסחוב קצת מצלמות וחצובות - זה ישחרר לך את הגב , לא רצית, 

אח"כ אתה מתלונן שהכלב שלך נראה בתמונות כמו כלבם של בני בסקרוויל,

(עוד חסר שהיתי נותן את השם הזה לתמונה, אגב - אולי תעלה אותה פה?)

עדין יש שבת לצילומים, 

צטט: rutpal1 2009-07-23 16:30:50

 

רמי,

אני מודה שעם קריאת דברי המתדיינים אני מושכלת איך לא לצלם (שהרי בקורס לצילום אנחנו עסקינן) .

אשמח אם תציין גם איך רצוי היום לצלם.

אגב לא מצוין "רק קומפוזיציה". אבל עם העיין לא תמקד את העדשה לצילום בעל קומפוזיציה מעניינת, גם כל ההשלכות התרבותיות שאתה מציין לא יופיעו.

רות 

אחת הבעיות היא שאין בעיה טכנית "לברוא" קןמפוזיציה , 

קצת פוטושופ וזהוא ,

אין לי בעיה עם פוטושופ כאמנות בפני עצמה , השאלה - כמו שהעלת - מה נשאר מצילום "אמנותי" 

אם ניקח את תמונת הילד בצילום למעלה , ונתחיל לחשוב על אמירה ספציפית אין בעיה לשנות למשל את צבעי הג'ריקנים או הבגדים שלו כדי לקבל "קונספט" שונה , 

אפאחד לא מחוייב פה לאוטנטיות , זה לא "תעוד" אלא אמנות, 

אני מסכים שתמונה צריכה קודם כל להיות "טובה" מבחינה ויזואלית (ולא מצליח להבין למה הרבה תמונות קונספט הצלם פשוט דאג שהן תראנה רע) ואין לי ספק שתמונות רבות הן יצירה מדהימות מבחינה ויזואלית,  אבל אם הויזואלות כ"כ חזקה מבחינת חשיבות - הרי שאם אצייר בסיגנון של רמברנדט - זה יהיה טוב מבחינה ויזואלית , אנאחרוניסטי מבחינה אמנותית, לא חדשני מבחינה מוזאונית , והמורה שלי יפסול את זה אם זה יהיה "מה שרואים זה מה שיש",

"אשמח אם תציין גם איך רצוי היום לצלם." - שאלה מצויינת

שבת שלום,