לפני כמעט שנתיים אימצנו מצער בעלי חיים את רבע, כלבה בוקסרית לבנה מדהימה.

בעבר כבר גידלתי 2 בוקסרים, כך שאני מודעת לאופי המיוחד והשובבני שלהם.

העברתי את רבע אילוף בעזרת מאלף, והיא לחלוטין יודעת את כל הנלמד.

אבל - רבע היא כלבה הרסנית. יש לה פרצים של אנרגיות, ריצות מוטרפות, חוסר יכולת להירגע, וסימפטומים נוספים. (יש לציין כי היא יוצאת לטיול 4 פעמים ביום + ריצות בגינה, נסיעות על אופניים וכדומה כך שהיא בהחלט מוציאה אנרגיה)

מספר פעמים חזרתי איתה למשטר אימונים ואילוף קפדני, אך כל פעם יש עליות ומורדות, ובסופו של דבר הבית הרוס.

לפני כשבוע היא אובחנה ככלבה היפראקטיבית. המאבחן, ציין בפניי כי בעייתה הנה פיזיולוגית לחלוטין (חוסר ספיגה של דופמין במוח) ועל כן, לא משנה כמה אימונים, ולכמה מאלפים שאליהם אלך, הבעיה לא תיעלם.

המלצת המאבחן היתה חד משמעית - טיפול תרופתי. לכל החיים.

הייתי רוצה לשמוע מאנשים לדעתם ומניסיונם בנושא מתן תרופות פסיכיאטריות לבעלי חיים.

אני יכולה לציין שמאוד קשה לי קבלת ההחלטה בנושא, הפחד מתופעות הלוואי, פחד מיציאתה מאיזון, ההתערבות שלי במי שהיא...   

אהלן אפרת,

אני מבינה את הקושי, גם אני במקומך הייתי נרתעת משימוש בתרופות פסיכיאטריות..

אני לא פוסלת את זה בכלל וייתכן שזה מה שהכלבה צריכה, אבל נדמה לי שאפשר לנסות קודם דברים אחרים שאולי יטיבו את המצב.

(אגב, מי המאבחן? סתם סקרנית, מכיוון שאני מכירה רק שני וטרינרים שמאבחנים ורושמים תרופות פסיכיאטריות)

הדבר הראשון שהייתי מציעה לך הוא העשרה מנטלית. מנסיוני, משחק עם הכלב שדורש ממנו לחשוב או "לפתור חידות"מוציא המון אנרגיה ומעייף. הרבה פעמים יותר מריצה ממושכת. 

פה את יכולה למצוא פוסטים שמכילים רעיונות למשחקים שהכלב משחק עם עצמו או איתך.

הייתי מציעה לך גם בחום גדול גדול לגייס את כוחו של אימון הקליקר, שיטת לימוד מבוססת חיזוקים שהנה מהנה גם לבעלים וגם לכלב.

לימוד חיובי שנעשה נכון ומותאם יש בכוחו לפקס ולהצליח להביא לריכוז גם כלבים שמאוד מתקשים להתרכז בד"כ, קצת כמו אנשים שיש להם בעיות קשב וריכוז... זה לא קל אבל אפשרי.

את יכולה לקרוא על אימון קליקר באתר של נעה וגם באתר של נובי  (אם תרצי עצות על איך להתחיל את מוזמנת לפנות אלי במסר)

הדבר השני שאני מציעה הוא רפואה סינית, למרות שפיקפקתי בהתחלה- ראיתי תוצאות טיפול מאוד טובות אצל מטופלים כלביים של נעמי דויד. שווה לנסות.

בהצלחה!

שלום לך ולרבע המהממת  :))

צטט: ענת ווליניץ 2009-07-26 11:27:45

אהלן אפרת,

אני מבינה את הקושי, גם אני במקומך הייתי נרתעת משימוש בתרופות פסיכיאטריות..

אני לא פוסלת את זה בכלל וייתכן שזה מה שהכלבה צריכה, אבל נדמה לי שאפשר לנסות קודם דברים אחרים שאולי יטיבו את המצב.

 

(אגב, מי המאבחן? סתם סקרנית, מכיוון שאני מכירה רק שני וטרינרים שמאבחנים ורושמים תרופות פסיכיאטריות)

 

הדבר הראשון שהייתי מציעה לך הוא העשרה מנטלית. מנסיוני, משחק עם הכלב שדורש ממנו לחשוב או "לפתור חידות"מוציא המון אנרגיה ומעייף. הרבה פעמים יותר מריצה ממושכת. 

פה את יכולה למצוא פוסטים שמכילים רעיונות למשחקים שהכלב משחק עם עצמו או איתך.

הייתי מציעה לך גם בחום גדול גדול לגייס את כוחו של אימון הקליקר, שיטת לימוד מבוססת חיזוקים שהנה מהנה גם לבעלים וגם לכלב.

לימוד חיובי שנעשה נכון ומותאם יש בכוחו לפקס ולהצליח להביא לריכוז גם כלבים שמאוד מתקשים להתרכז בד"כ, קצת כמו אנשים שיש להם בעיות קשב וריכוז... זה לא קל אבל אפשרי.

את יכולה לקרוא על אימון קליקר באתר של נעה וגם באתר של נובי  (אם תרצי עצות על איך להתחיל את מוזמנת לפנות אלי במסר)

 

הדבר השני שאני מציעה הוא רפואה סינית, למרות שפיקפקתי בהתחלה- ראיתי תוצאות טיפול מאוד טובות אצל מטופלים כלביים של נעמי דויד. שווה לנסות.

 

בהצלחה!

 

היי ענת,

ראשית, תודה על התגובה.

שמו של המאבחן הוא ניר הרמן. הוא ושותפו, ד"ר לורון קרן מנהלים את היחידה המיוחדת לאילוף כלבים.

אני אכן מבצעת עם רבע הרבה תרגילי העשרה מנטלית, שאת חלקם מצאתי בקישורים שלך. זה אכן מעייף אותה מאוד, אבל שוב, כמו שציינתי - הכל עליות ומורדות. היא יכולה להתרסק מעייפות אחרי פעילות, אבל 3 דקות אחרי כן לקום כאילו לא קרה כלום.

גם את אימון הקליקר ביצעתי, אין ספק שכשרבע נכנסת למצב של ריכוז, יש לה יכולות מדהימות. היא לומדת דברים מאוד מהר וטוב. הבעיה היא הפיק שמגיע פתאום, באופן לא צפוי.

על פי ניר, מכיוון שכלבים מסוגה של רבע (היפראקטיבים מסיבה פיזיולוגית) חיים חלק מן הזמן בטווח סטרס מאוד קיצוני, כשהיא נכנסת לסטטוס של ריכוז, הריכוז שלה מאוד מאוד גבוה, ואכן ניתן ללמד אותה המון דברים. אבל אז היא "מתהפכת" ולא שולטת בהשתוללות שלה. היא יכולה לרוץ כאחוזת אמוק בבית, להיתקע בקירות בקפיצות, וכמו שזה בא ככה זה הולך אחרי 5 דקות.

אם במהלך ה- 5 דקות הללו אני בבית איתה, אני יכולה להרגיע אותה במאמץ, אבל אם אני לא נמצאת והיא לבד בבית, היא מחריבה אותו (יש לה יכולות פיזיות, היא אתלטית מאוד, קופצת לגבהים וזריזה ביותר).

אני אנסה לברר יותר על הרפואה הסינית.

שוב תודה,

אפרת.

צטט: מאלף כלבים במרכז 2009-07-26 11:35:39

שלום לך ולרבע המהממת  :))

אני מבין לליבך על כך שאת מתקשה לפנות לסוג של טיפול תרופתי כלשהו שלרוב מנסיוני גם אין בו כל צורך. בנושא זה אני שותף לדבריה של ענת.  טיפול תרופתי במקרה שכזה חייב שייעשה  במקביל לטיפול התנהגותי/אילוף וכמובן מותנה באבחנה  ואישור של איש מקצוע מוסמך וישנם מעטים מאוד כאלה בארצנו..  היפראקטיביות בכלבים אינה בעיית התנהגות ,למה הכוונה שהכלבה אובחנה כהיפראקטיבית..? האם תוכלי לפרט יותר וכיצד נקראת התופעה בשפה המקצועית?  מי נתן את האבחנה? בישראל היום למיטב ידיעתי ישנן 2 וטרינריות עםהתמחות כלשהי בבעיות התנהגות. אך רק לוטרינר אחד יש ממש דיפלומה( PHD)בהתנהגות זהו ד"ר לורן קרן היושב בהרצליה עליו אני גם ממליץ בחום.  אשמח אם תספרי מה כלל האילוף. האם משמעת בלבד או גם אילוף לגבולות ומסגרת בתוך הבית. האם דובר איתכם על תיחום כלשהו בבית לשם יצירת מסגרת והקניית בטחון ושלווה עבור רבע..?האם האילוף נעשה בשיעורים פרטיים/קבוצה/פנסיון/אחר?אני נתקל בלא מעט מקרים אשר הבעייה בכלב היא התנהגותית נטו שמופנים לטיפול בתרופות פסיכיאטריות שלא לצורך ובמקרים אלה הטיפול יהיה סימפטומאלי בלבד ולא ייגע בשורש הבעייה. חשוב להבין גם באיזה תרופות מדובר וגם אם אכן נדרש טיפול מסוג שכזה הוא יהיה חייב להיות משולב בטיפול התנהגותי הולם.   שמח לעזור,   שי גרינראילוף וטיפול התנהגותי בכלביםdr-doggy.com  

היי שי,

ראשית לשאלתך על האילוף שרבע (המהממת) עברה:

אילוף בשיעורים פרטיים של מאלף שהגיע אליונו הביתה. תחילה היו שיעורים לצרכי הקניית משמעת בית (רבע הגיע ללא חינוך לעשיית צרכים וכדומה). להמלצת המאלף התחלנו עם כלוב טיסה (שהיא מאוד אוהבת והיה ממש הכוך הפרטי שלה). אילוף לפקודות הבסיסיות (שבי, ארצה, שארי, רגלי....). האילוף כלל קליקר וחטיפים, והרבה אימונים בבית (3 אימונים ביום).

אני יכולה לציין שרבע מבינה ומכירה את כל הפקודות הללו, מיישמת את רובם (קשה לה להישאר למשך זמן רב) ולמדה הרבה מאוד טריקים במהלך השנה האחרונה (ונהנית לעשות אותם).

מבחינת האבחון: נשאלנו הרבה שאלות, וכל התסמינים הפיזיולוגיים שציינו כתשובה לשאלותיו של ניר המאבן הופיעו כבעיה אורגנית.

ניר פגש את רבע בסביבתה הטבעית, התרשם ממנה, ביקש לדעת על כל ההיסטוריה שלה, וכמובן התבונן גם באופן ההתנהגות שלנו עימה.

אני שמחה לראות שלורון הוא הרופא עליו אתה ממליץ, וזה אכן הוא שבמידה ונחליט, יהיה אחראי על טיפולה הרופתי.

אפרת

הי אפרת

כאשר מדובר על תרופות פסיכיאטריות (השם קצת מפחיד) יש לי יותר נסיון עם אנשים מאשר עם כלבים אבל אין לי ספק שזה מעלה את איכות החיים. חוסר בדופמין הוא כמו כל חוסר בחומר כימי אחר (נניח חוסר בסוכר או בברזל) ואין שום סיבה לא לטפל בו, כמו שמטפלים בסכרת, במחלות לב ובפרקינסון (דרך אגב, נדמה לי שפרקינסון קשור לחוסר בדופמין). הרתיעה מתרופות שנחשבות למשפיעות על ה"נפש" לא צריכה להיות גדולה יותר מתרופות שמשפיעות על הגוף. הגוף והנפש הם לאו דווקא דבר נפרד לא אצלינו ולא אצל הכלב.

הי אפרת

מהתיאור שלך זה בהחלט נשמע שרפואה סיני יכולה לעזור, הרפואה הסינית בשונה מהרפואה הקונבנציונלית מסתכלת על החיה ככלל ולא רק על איבר אחד כל פעם , ולכל איבר יש תפקידים פיזיים  אבל גם תפקידים רוחניים, מהתיאור שלך זה נשמע כמו חוסר שקט של הנפש- שן (השם הסיני של הנפש), הרפואה הסינית בהחלט יכולה להציע לך מענה מצוין.

אשמח לענות על שאלות נוספות בטלפון או במייל

 בהצלחה

דר תמי סיניבר

 וטרינרית מטפלת בחיות ברפואה סינית

www.drsoos.co.il

0547227112

אהלן אפרת!

תהיות ושאלות...

האם אתם עדיין עושים שימוש בכלוב הטיסה? הרגלה חיובית ושימוש נכון בכלוב טיסה גם מעניק לכלב בטחון ושלווה,מונע ממנו לכרסם דברים לא לו ובאופן כללי 'להיכנס לצרות' וגם משמש בייבי סיטר נפלא בזמני היעדרות . כתבת שרבע אכן זיהתה את המקום כמאורתה וזה מצויין לכן אני תוהה מדוע לא המשכתם איתו...

ולתפיסתי בטיפול בבעיות התנהגות, לכלוב הטיסה(שוב בהנחה שעושים זאת נכון..)משקל רב בעיקר מבחינת תרומתו לאיזון הנפשי של הכלב.

באילו בעיות נוספות פרט להרס וחורבן(שאני מניח נעשה כשאתם לא בבית) אתם נתקלים בחיי היומיום עם רבע?  כאשר היא נכנסת לפרץ אנרגיה בלתי נשלט כפי שאת מתארת האם ניתן לתת לה הוראה נגדית דוגמת להביא כדור, ללכת 'למקום' או לשכב ארצה לצורך העניין..? כמה זמן אם בכלל לוקח לה להגיב להוראה במצב שכזה? לאיזו התנהגות ניסית עד היום לנתב את רבע בזמן השתוללות שכזאת?

שי גרינר

אילוף וטיפול התנהגותי בכלבים

dr-doggy.com

צטט: ד-ארט 2009-07-26 14:37:07

הי אפרת

כאשר מדובר על תרופות פסיכיאטריות (השם קצת מפחיד) יש לי יותר נסיון עם אנשים מאשר עם כלבים אבל אין לי ספק שזה מעלה את איכות החיים. חוסר בדופמין הוא כמו כל חוסר בחומר כימי אחר (נניח חוסר בסוכר או בברזל) ואין שום סיבה לא לטפל בו, כמו שמטפלים בסכרת, במחלות לב ובפרקינסון (דרך אגב, נדמה לי שפרקינסון קשור לחוסר בדופמין). הרתיעה מתרופות שנחשבות למשפיעות על ה"נפש" לא צריכה להיות גדולה יותר מתרופות שמשפיעות על הגוף. הגוף והנפש הם לאו דווקא דבר נפרד לא אצלינו ולא אצל הכלב.

היי ד-ארט,

לוגית - אני מסכימה איתך לחלוטין. מבחינה הגיונית אין סיבה לא לטפל תרופתית במחסור בדפמין אבל כן לספק כדורי אנטיוטיקה.

אבל, אני רואה את זה באופן שונה אצל בני אדם מאשר אצל חיות. כאשר בן אדם הולך לפסיכיאטר, ומחליט לקחת כדור X או Y, הוא מודע לתופעות הלוואי של הכדורים, הוא מצפה להם באיזה שהוא אופן, והוא בוחר לעשות זאת.

לגבי בעל חיי זה שונה. הכלבה שלי לא בוחרת זאת, היא לא תצפה את תופעות הלוואי (באם יגיעו כאלו, בתקווה ולא...) ויש פה שוני שלא ניתן להתעלם ממנו.

אבל בגדול, כן, אני מנסה לשכנע את עצמי שהנקודה שאת מעלה היא נכונה וצודקת. כי לודית היא אכן כך.

אפרת.

צטט: מאלף כלבים במרכז 2009-07-26 15:59:17

אהלן אפרת!

 

תהיות ושאלות...

 

האם אתם עדיין עושים שימוש בכלוב הטיסה? הרגלה חיובית ושימוש נכון בכלוב טיסה גם מעניק לכלב בטחון ושלווה,מונע ממנו לכרסם דברים לא לו ובאופן כללי 'להיכנס לצרות' וגם משמש בייבי סיטר נפלא בזמני היעדרות . כתבת שרבע אכן זיהתה את המקום כמאורתה וזה מצויין לכן אני תוהה מדוע לא המשכתם איתו...

ולתפיסתי בטיפול בבעיות התנהגות, לכלוב הטיסה(שוב בהנחה שעושים זאת נכון..)משקל רב בעיקר מבחינת תרומתו לאיזון הנפשי של הכלב.

 

 

באילו בעיות נוספות פרט להרס וחורבן(שאני מניח נעשה כשאתם לא בבית) אתם נתקלים בחיי היומיום עם רבע?  כאשר היא נכנסת לפרץ אנרגיה בלתי נשלט כפי שאת מתארת האם ניתן לתת לה הוראה נגדית דוגמת להביא כדור, ללכת 'למקום' או לשכב ארצה לצורך העניין..? כמה זמן אם בכלל לוקח לה להגיב להוראה במצב שכזה? לאיזו התנהגות ניסית עד היום לנתב את רבע בזמן השתוללות שכזאת?

 

 

 

 

שי גרינר

אילוף וטיפול התנהגותי בכלבים

dr-doggy.com

 היי שי,

אחרי זמן ממושך של שימוש בכלוב (שנה), והוצאה הדרגתית שלו (תחילה ללא דלת, לאחר מכן ללא גג....וכדומה) הוצאנו אותו לחלוטין.

לא המשכנו עם הכלוב מהסיבה שאני לא יכולה לתאר לעצמי להשאיר אותה סגורה במרחב מחיה כל כך מצומצם במשך כל החיים. (כמובן אך ורק כשאנו לא בבית). למיטב הבנתי הכלוב אמור להיות אלמנט אילופי, ובשלב כלשהו להיעלם.

אציין כי את המזרן שלה, שהוצאנו מהכלוב השארנו והוא מלווה אותה לכל מקום בבית. (היא לוקחת אותו איתה לאן שהיא  הולכת).  

אולם, לאחר ביקורו של ניר (המאבחן) בשבוע שעבר, ובהמלצתו, החזרנו את הכלוב, וכרגע בזמן שאנו לא בבית (בערך 6-7 שעות ביום) רבע סגורה בכלוב. אני רוצה לציין שהמלצתו של ניר להשיב את הכלוב היתה על מנת למנוע נזק בבית. חד וחלק. הוא אמר שהוא ממליץ זאת רק כדיי שלנו יהיה קצת יותר מרחב נשימה וסבלנות עימה עד שנתחיל בטיפול התרופתי.  

לשאלתך - ההרס נעשה אך ורק כשרבע נמצאת לבדה בבית. כשאנו עימה, היא חווה התקפי היפראקטיביות, אבל במאמצים ופקודות היא נרגעת בסופו של דבר. אבל, עד הרגיעה הזו, היא מסוגלת לרוץלקפוץ "באטרף" לחלוטין. בכל פעם שהיתה התנהגות כזו ניסינו דבר ראשון לא לספק שום פידבק חיובי (בהתחלה) ולהתעלם, אחרי כן ניסינו להיות יותר תקיפים (פקודות) . לרוב זה עובד, אבל לא מיידי.

חוצמזה, היא מאוד מאוד מאוד מרוגשת לקבלת אורחים, קפיצות, התפרעויות וכדומה. בנוסף, לעיתים, וזה יכול להיות אחת לשלושה שבועות, או אחת לשבוע היא פתאום עושה את צרכיה בבית. (שוב, משהו שניר אמר שידוע ומובן בהפרעה הזו). 

זה פחות או יותר המצב...

אפרת.  

צטט: א פ ר ת 2009-07-26 16:25:27

 

היי ד-ארט,

 

לוגית - אני מסכימה איתך לחלוטין. מבחינה הגיונית אין סיבה לא לטפל תרופתית במחסור בדפמין אבל כן לספק כדורי אנטיוטיקה.

אבל, אני רואה את זה באופן שונה אצל בני אדם מאשר אצל חיות. כאשר בן אדם הולך לפסיכיאטר, ומחליט לקחת כדור X או Y, הוא מודע לתופעות הלוואי של הכדורים, הוא מצפה להם באיזה שהוא אופן, והוא בוחר לעשות זאת.

לגבי בעל חיי זה שונה. הכלבה שלי לא בוחרת זאת, היא לא תצפה את תופעות הלוואי (באם יגיעו כאלו, בתקווה ולא...) ויש פה שוני שלא ניתן להתעלם ממנו.

 

אבל בגדול, כן, אני מנסה לשכנע את עצמי שהנקודה שאת מעלה היא נכונה וצודקת. כי לודית היא אכן כך.

 

אפרת.

אין מה לעשות, אנחנו מחליטים המון החלטות בשביל הכלב שלנו. גם הכלוב שתיארת בתשובה לשי הוא לא מבחירה של הכלב. לי אישית נראה עדיף לכלב תופעות לואי של תרופות מאשר להיות סגור בכלוב. חוץ מזה לחוסר בדופמין יש תופעות לוואי משלו.

רק רציתי לעדכן: לפני חודש התחלנו עם הטיפול התרופתי לרבע.... (ההיפראקטיבית המדהימה...).

מדהים!!!!! פשוט מדהים!!!!! הכלבה פשוט רגועה ברמות (זאת אומרת מתנהגת כמו כלבה "רגילה" - אני פשוט לא זכרתי כבר מה זה), לא איבדה את חדוות החיים ואת השמחה, פשוט לא מגיעה לפיקים מטורפים של היפריות.

אמנם אנחנו עדיין בשלב של הגעה לאיזון התרופתי, עדיין יש קצת תופעות לוואי של חוסר תיאבון אבל אני פשוט נפעמת מהתוצאות עד כה.

בקיצור - אם לפניי כן התלבטתי, חששתי, התייסרתי - כל שאני יכולה לומר למי שנמצא במצבנו - זה פשוט שווה את זה.