מרגע שנודע דבר מותה של נועה הקטנה לתקשורת, עוסק הציבור כולו בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע.

המשטרה בודקת אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש - היה הרצח נמנע.

 

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  

שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן...).

 

כל המערכות שאנו מקימים הן מערכות נורמטיביות, המכוונות להרתיע אנשים נורמטיביים. 

מרגע שאדם החליט לרצוח קרוב משפחה, למרות שעד אותו יום היה אדם נורמטיבי לכל דבר, הוא הוציא עצמו מכלל האנשים הנורמטיביים ושום הרתעה נורמטיבית לא "תעבוד" עליו. הלגיטימציה של מערכת אכיפת החוק אינה קיימת יותר בעיניו, ובסבלנות ובהתמדה הוא יחכה לרגע המתאים - וירצח.

 

את המסר הזה צריך לחדד. צריך להכניס אותו עמוק לתוכניות הלימודים בבתי הספר ו"לאמן" צעירים בבחירת בני זוגם לחיים.

עליהם לדעת גם בשיא האהבה, שאהבה מחייה, אולם גם עלולה להרוג. לכן, התכונה החשובה ביותר שעליהם לחפש בבן זוג היא, שניתן, אם השתנו הנסיבות, גם להיפרד ממנו לשלום.

 

ואם למרות הסימנים המעידים, שקיימים תמיד, יבחרו לקשור נפשם לגורלו, יהיה זה קשר לחיים ולמוות, ששום מערכת אנושית לא תוכל, אם וכאשר, לחלצם ממנו ...

 

לא הבנתי את הקשר בין הדיון לקהילה. הפורום הנאות לסוגיה המרכזית (בחירת בן זוג ממנו ניתן להיפרד)  הוא קהילת זוגיות.

 

אני נוטה להסכים איתך. אכן ראוי שנחונך ונקבל כלים מתאימים כיצד למצוא בן/בת זוג וגם כיצד להיפרד מבן/בת זוג. יחד עם זאת - אני סבורה שאדם שרצח, בין אם התכוון להתאבד ובין אם לא, בין אם חונך וידע כיצד להיפרד מבת/בן זוגו ובין אם לא - עדין צריך לתת את הדין ולשלם מחיר במידה כזו שעל אף חוסר המיומנות שלו בפרידה מבת/בן זוג - יצטער על מעשיו עד אחרית ימיו. ולכך בהחלט אחראית מערכת האכיפה.

יוסף,

העובדה שלא הבנת את הקשר בין הדיון לקהילה מעיד על כך שלא היטבתי להציג את הבעיה.

אנסה לעשות זאת מחדש. מה שחפצתי לכוון אליו הוא לא מיהו בן הזוג שממנו ניתן להיפרד (ייעוץ במסגרת קהילת זוגיות), אלא לפתוח דיון בסוגיה של מגבלותיה של מערכת האכיפה. מה היא מסוגלת להעניק לנו כאזרחים ומה אינה מסוגלת.

שים לב, שההנחה שהמערכת צריכה להיות אפקטיבית במניעת מוות בעקבות אלימות במשפחה הוא נחלתם של אזרחים רבים, אנשי תקשורת לא מעטים וגם - אנשים בתוך המערכות הללו, שמגבלות האכיפה אינן נהירות להם.

לדוגמה, אין מקרה של מוות של בת זוג, שבו אין מיד במערכת המשטרתית בדיקה אם היו תלונות קודמות (כאילו טיפול בתלונות הקודמות מבטיח לאישה הקרבן את חייה).

האם עכשיו, לאחר התיקון, אתה רואה את הדיון ממוקם בפורום הזה?

 

אילנה:

תודה מקרב לב על הפרגון (הכוכב...). אכן תפקיד המערכת לגרום לכך שהאשם יתן את הדין. יחד עם זאת, זה ללא ספק תפקיד מתסכל. אתה מגיע למערכת הציבורית "לעשות את ההבדל", ומוצא את עצמך בסוגייה כואבת כל כך בתפקיד עובד הנקיון, שכל תפקידו לנקות את השברים, אחרי שההצגה הסתיימה...

 

 

תודה מקרב לב לשניכם...

 

פיני

 

 

 

זה באמת קשה לפעמים לתאר מה  בן זוג נבגד , או נזנח , או קנאי עלול לעולל . הצד החלש במערכת יכול להיות לפעמים הצד המסוכן. וזה נכון שיש מערכות זוגיות שקשה להיחלץ מהן ללא תשלום של מחירים יקרים  , לפעמים בלתי נתפסים.

 

שלום דנה

 

האם תמיד הרוצח הוא הצד החלש במשוואה?

פעמים רבות הרוצח הוא דווקא זה המבצע את תסמונת המתעלל, והקרבן הוא זה שדינו לבסוף להירצח (או דין ילדיה להירצח).

שאלה טובה היא, האם ניתן לשכנע מישהו/מישהי שמפתח סימפטומים של קרבן, להימנע לחבור לבן זוג מתעלל...

 

לדעתי זה מגנט שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, להתמודד עם כוח המשיכה שלו...

 

תודה על היחס (הכוכב...) ולילה טוב

 

פיני

 

צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-26 21:53:11

האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

מרגע שנודע דבר מותה של נועה הקטנה לתקשורת, עוסק הציבור כולו בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע.

המשטרה בודקת אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש - היה הרצח נמנע.

 

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  

שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן...).

 

כל המערכות שאנו מקימים הן מערכות נורמטיביות, המכוונות להרתיע אנשים נורמטיביים. 

מרגע שאדם החליט לרצוח קרוב משפחה, למרות שעד אותו יום היה אדם נורמטיבי לכל דבר, הוא הוציא עצמו מכלל האנשים הנורמטיביים ושום הרתעה נורמטיבית לא "תעבוד" עליו. הלגיטימציה של מערכת אכיפת החוק אינה קיימת יותר בעיניו, ובסבלנות ובהתמדה הוא יחכה לרגע המתאים - וירצח.

 

את המסר הזה צריך לחדד. צריך להכניס אותו עמוק לתוכניות הלימודים בבתי הספר ו"לאמן" צעירים בבחירת בני זוגם לחיים.

עליהם לדעת גם בשיא האהבה, שאהבה מחייה, אולם גם עלולה להרוג. לכן, התכונה החשובה ביותר שעליהם לחפש בבן זוג היא, שניתן, אם השתנו הנסיבות, גם להיפרד ממנו לשלום.

 

ואם למרות הסימנים המעידים, שקיימים תמיד, יבחרו לקשור נפשם לגורלו, יהיה זה קשר לחיים ולמוות, ששום מערכת אנושית לא תוכל, אם וכאשר, לחלצם ממנו ...

 

 

אתייחס בעיקר לפסקה שהדגשתי (ברשותך), ולזעזוע שקיבלתי עם קריאת פסקה זו, באם הבנתי אותה נכון. הרי בדיוק בשל גושפנקא כזאת שאתה מעניק לכל המערכות המוסדיות, הן אינן מצליחות פעם אחר פעם לטפל במקרי רצח שניתנים למניעה (ויש מקרים כאלו, ונודעו לנו לפחות כמה מהם) - והן יודעות רק להימנע מליטול אחריות, ואף בתי המשפט אינן נוהגים כמעט להטיל אחריות אישית על נציגי אותן מערכות שכשלו בתפקודן. במה מדובר (לפחות בחלק מהמקרים)? לדוגמא, כאשר אשה מוכה פונה לרשויות, או אשה המתלוננת כי בן זוגה מכה את ילדיהם, ואף יותר מפעם אחת - הרשויות פועלות לאט, אם בכלל, אינן מנהלות מעקב אחר המקרה, והדרך לאלימות קשה יותר עד רצח תלולה. זכור אף מקרה בו עובדת סוציאלית נמנעה מפחד מלשבת בחדר אחד עם בעל מכה, אך את אשתו של אותו בעל מכה שלחה יחד עם הבעל המכה הביתה (העיקר שהעו"ס חוזרת לביתה בלי סכנה), ועוד מקרים שהתקשורת פירטה צעד אחר צעד איך 'הכתובת היתה על הקיר' לגבי רצח נשים מסויימות, אך הרשויות כשלו במניעה. לאור הרוקרד שלך, נראה לי יותר מתמוה שדעותיך הן כאלו. ניתן אולי לומר שהמערכות לא יודעות לבצע תפקידן, אך לומר שהמוצא הוא למצוא בני זוג נכונים, זו בריחה חד משמעית מהתמודדות של הרשויות עם בעיות, כאשר אנו משלמים מיסים, גם ואולי בפרט למטרות כאלו (כמו גם שלמצוא תמיד בני זוג 'נכונים' - נראה כמטרה שאינה ברת-יישום).

ציפי,

 

תודה על ההצגה המקיפה והסדורה של הנושא. אנסה להבהיר.

 

המקרה של אלימות נגד ילדים במשפחה ונגד בני זוג עבר "קפיצת מדרגה" בשני העשורים האחרונים. גם ארגוני הנשים מעידות שהתמודדות המשטרה בסוגיות הללו מקצועית ויסודית, כולל בניית יחידות ספציפיות המתמחות בכך. יש מומחים שטוענים שתגובתה "מקצועית מידי" ושניתן דגש יתר לתופעה על חשבון תופעות אחרות.

ואחרי כל המאמץ הזה - האם קיבלנו ירידה מהותית בכמות הנשים והילדים שנרצחו?

 

פה ושם אולי ניתן להצביע על אישה/ילד שניצלו בשל התערבות החוק. אבל, מהצד השני, ניתן להצביע גם על מקרים שבהם עוצמת התגובה של מערכת אכיפת החוק שימשה כטריגר לרוצח ללכת "עד הסוף".

מדוע?

משום שהוא איננו אדם רציונאלי שפועל לפי מה שמרתיע/מעודד אנשים נורמטיביים. מעצר קשה בתא המעצר יכול לגרום לו לצאת משם ולרצוח. הפוך ממה שאת ואני היינו מגיבים...

 

איפה ההצלחה הגדולה של מערכת אכיפת החוק? בקרב הקבוצה הנורמטיבית.

שם, זו כבר בושה להרים יד על אישה. גם המחירים לא שווים את זה וההרחקה מהבית מהירה ואפקטיבית למדי. זה אצל הנורמטיבים.

מה קורה בצד השני? אם קשה יותר לרצוח את האישה, אזי עדיף לרצוח את הילד. זה יכאיב אולי אף יותר...

וכך, נשארו קבוצות אוכלוסיה בשולי קבוצת הרוב שמתקיים בהם בדרך כלל רצח של נשים במשפחה (קבוצות עולים מאתיופיה, מחלק ממדינות ברית המועצות וכדומה). אנשי "קבוצת הרוב", כמו קצין צה"ל ואיש המחשבים אסף גולדרינג; אלי פימשטיין; ושרון כהן - אלה רוצחים ילדים תחת האישה. זה מתוחכם יותר, וקל יותר. שם המשטרה לוחצת פחות...

 

זה הצד השני של ההצלחה

 

ושוב אחזור על הפואנטה: מערכת אכיפת החוק בנויה להרתיע את 95% האוכלוסיה הבריאה והיא מצליחה בכך. היא אינה אפקטיבית כנגד הקבוצה הלא נורמטיבית.

 

האם הצלחתי להבהיר את עמדתי?

 

תודה על ההשקעה

 

פיני

ראו דיון נוסף שהתפתח בפורום הזה באותו עניין כמעט: ערן שחר: "ידו הקצרה של החוק".

 

רק בריאות

 

פיני

אני בהחלט מסכימה איתך ששום מערכת לא תצליח למנוע טרגדיות . לצערי הרב לפני המקרה הנוכחי היו כבר תקדימים , ועל אף האותות שהצביעו בוודאות על אופי המגמה , המעשה לא נמנע .
לגבי חידוד המסר ולהכנסת הנושא בתוכניות הלימוד בבתי הספר , אני סבורה שדעתי תהיה שנוייה במחלוקת . אינני חושבת שיפיקו מזה לקחים , וזאת לאור כל הידע שאנו ניזונים במישורים אחרים , שגם בהם ההצלחה די כושלת .

מאידך , מי יכול לחשוד ואו להעלות על הדעת להצמיד לכל אב גרוש מלווה צמוד בשעה שהוא נמצא עם ילדיו ? מי יכול בכלל לזהות תסמינים של אי שפיות זמנית ?

הענין הוא , שכאשר היו מקרים שהכתובת היתה על הקיר באותיות קידוש לבנה , המערכת שאמורה היתה לגונן ולמגן , לא בדיוק היתה שם . את הנסתר קשה לנבא , אך את הגלוי שהמערכת בוחרת להסתיר , זאת לא אבין לעולם .

פרי,

 

הפעם, מסכים איתך בכל מילה:

האפקטיביות של מערכת החינוך שלנו בצרות, והיא לא תצליח, במצבה, לגבות את מערכת האכיפה...

מערכת אכיפת החוק יכולה לטפל בהחלט במקרים ש"הכתובת על הקיר", אם כי, שאלה טובה היא אם היא תוכל למנוע טרגדיה לאורך זמן...

אגב, בתחום של אלימות במשפחה, היא עושה, בדרך כלל, ככל שניתן.

לדעתי, הבעיה היא כיום דווקא בתחום של "עשיית יתר", שיכולה לעורר מטורפים לעשות מעשה...

זיכרי שלצערנו, שהפיתרון (הזמני, תמיד זמני) של המקרים הקשים באמת איננו המאסר לרוצח הפוטנציאלי, אלא המקלט לקרבנות...

 

פיני

צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-27 07:23:30

פרי,

הפעם, מסכים איתך בכל מילה:

האפקטיביות של מערכת החינוך שלנו בצרות, והיא לא תצליח, במצבה, לגבות את מערכת האכיפה...

מערכת אכיפת החוק יכולה לטפל בהחלט במקרים ש"הכתובת על הקיר", אם כי, שאלה טובה היא אם היא תוכל למנוע טרגדיה לאורך זמן...

אגב, בתחום של אלימות במשפחה, היא עושה, בדרך כלל, ככל שניתן.

לדעתי, הבעיה היא כיום דווקא בתחום של "עשיית יתר", שיכולה לעורר מטורפים לעשות מעשה...

זיכרי שלצערנו, שהפיתרון (הזמני, תמיד זמני) של המקרים הקשים באמת איננו המאסר לרוצח הפוטנציאלי, אלא המקלט לקרבנות...

פיני

דבריך מעוררים בזכרוני את תלונתו של ליצן החצר של הקיסר יוסף השני, אשר בחדות לשונו עורר עליו לא מעט אויבים.

הוא התלונן בפני הקיסר כי אחד האצילים מאיים על חייו.

"רבע שעה לאחר שירצח אותך - גופתו תיתלה מן הגרדום!" הכריז הקיסר.

"אבקש, אם אפשר" - אמר הליצן - "רבע שעה לפני הרצח".

ולענין עצמו - מאז ומעולם עצבנה אותי התופעה של "מקלט לנשים מוכות". הצדק וההגיון היו מחייבים מאסר לגברים המכים עד שהמערכת תשתכנע שהם אינם מסוכנים עוד - ולא הברחת האשה והילדים ל"מקלט".

אתה צודק אריאל,

התופעה הזו מרגיזה את כולנו, ואין כמוה להמחיש את חוסר האונים של מערכות נורמטיביות מול האוכלוסיה הלא נורמטיבית.

כיוון שאין אפשרות להשתלט על מעשיו של הרוצח הפוטנציאלי, מוצאים פתרון לקורבן. הוא נורמטיבי. לכן, ניתן למצוא לו פתרון...

 

רק בריאות

 

פיני

נ"ב: משל הליצן נהדר. אני עוד אעשה בו שימוש ברשותך (בציון המקור כמובן)...