לפיני
אני לא יודע למה, אבל אותי דוקא זעזע המשפט שלך , שכל בן זוג צריך ללמוד בבחירת בן זוג גם את אופן ההפרדות ממנו.. הרי אם יש מישהו שיכול לראות את הנולד במקרה קיצוני כמו רצח מכות התעללות. הרי שהוא מוצא בבן זוגו, פאן אכזרי מטורף. והוא לא יבחר בו גם בלי לקיחת הפירוד כאפשרות.
ברור לי שהדברים האלה צצים במהלך החיים, ואין אפשרות צפייה כלפיהם. אוי לו לאדם שלא מוכן לחיות עם אכזר רק בגלל החשד ששמא בבוא היום זה יגע בו.
אני גם לרוב חושב שהכותרת "הכתובת היתה על הקיר" בדרך כלל היא חכמה לאחר מעשה, ישנו מעט מאד שאפשר לעשות לבן אדם על פי חוק רק בגלל חשש שמא הוא יפגע במישהו. טרם הוכח הדבר בפועל.
כשכבר בוצע אלימות ובכל אופן הדבר לא נלקח בחשבון, ישנה טענה. אמנם בדרך כלל , אנחנו שומעים על תלונות האשה שהיא מפחדת וכד', נו אז מה אפשר לעשות להרחיק אדם מילדיו כי אשתו מפחדת?
מוסדות שמירה לנשים הם גם בדרך כלל מקום הגנה לנשים מפוחדות שאין להם תיק על הבעל. אי אפשר לאסור אדם על כל צעקה או איום מתוך סערת רגשות, אע"פ שפעמים רבות מתברר שהיה באמת ממה לחשוש. זה לא הוגן שהאשה תצטרך לשמור על עצמה והאיש יתהלך חופשי, אבל אן לנו באמת כלים חוקתיים למנוע את חופש האדם על בסיס פחדים.
הפתרון לא קל, ובכלל מי אמר שלכל בעי' יש פתרון.
/null/text_64k_1#