צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 10:21:24

 

יותר מזה - המקרים המזעזעים יותר קורים דווקא בקרב מי שנחשב "נורמטיבי" ונכלל בקבוצה "הנורמטיבית" שפיני מדבר עליה.  הרי עד לקרות האירוע - אף אחד לא הטיל ספק בנורמטיביות של אסף גולדרינג וממילא קשה למערכות האכיפה להתחקות ולצפות מראש התנהגות לא נורמטיבית של אנשים נורמטיביים.

 

בעניין הזה אני מוצאת לנכון לשוב ולהעלות את מודל הגירושין בשיתוף פעולה. הנה פוסט המבהיר זאת היטב:

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1146471

 

וראו גם דיון שלי בנושא:

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1035149

 

 

המודל לוקח בחשבון את המצב הרגשי בו עשויים בני הזוג להימצא במהלך ביצוע הגירושין ונותן לו מענה (באמצעות טיפול וליווי של תראפיסט מוסמך) בטרם יוסלם ויגיע לקיצוניות מסוכנת.

 

המודל הזה מתאים לבני זוג נורמטיביים והוא כולל אנשי מקצוע (תראפיסטים) שיכולים לאבחן מראש סימנים של התנהגות לא נורמטיבית של מי מבני הזוג במצב של משבר הנישואין.

אני חושבת שזה מודל שראוי לתשומת לב מיוחדת.

אילנה,

תראפיסט, בדיוק כמו מנגנונים לנורמטיבים, אינו יכול לעזור במקרים (הקיצוניים מעצם טבעם) של גירושין. זו טראומה קשה המערבת רגשות עזים ויצרים בלתי נתנים לשליטה בחלק גדול מהמקרים. דווקא נטילת העוקץ היא שתעזור - אם יוציאו ממשוואת האימה של הגירושין את כל הגורמים "מלבי האש" כמו ילדים (ע"י קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל כפי שנעשה ברוב המדינות הנאורות בעולם) ירד פלאות סף המעבר לאי-נורמטיביות ויעלמו מן העין התופעות המטורפות.

זה מזכיר לי סיפור אמיתי - לפני כשנתיים-שלוש השתתפנו בישיבה של ועדת חוקה חוק ומשפט בה היה נושא הדיון גודל הפלח של רציחות במשפחה בקרב העדה האתיופית (אז כ-40% מהמקרים). ידידי עוה"ד רז משגב העלה טענה מהותית שדווקא המנגנון אשם בכך - הטיפול במקרי אלמ"ב בעדה האתיופית בוצע ע"י פקידות סעד "רגילות" שלא הבינו "מי נגד מי" ונהגו ע"פ כללי הפעולה "הנורמטיביים". כתוצאה מהתובנה שהציג, העביר משרד הרווחה קורס לפקידות סעד ממוצא אתיופי ורק להן ניתן לטפל במקרים אלו תוך שהן מכירות את המנטליות ויודעות לערב גורמים תוך-עדתיים במקרים שבטיפול (הקייסים, למשל). כשנה לאחר מכן ירד "אחוז ההשתתפות" האתיופי בסטטיסטיקת הזוועה של רצח במשפחה לפחות מ- 10% מהמקרים וממשיך לרדת מאז ככל שמצטבר הניסיון.

אילו לא היתה קיימת חזקת הגיל הרך המפקידה את הילדים כבני ערובה לתשלום מזונות בידי נשים ומאפשרת להם לרדת לחיי הגברים במהלך הגירושין ואחריהם... אילו היה החוק מתייחס בשיוויון לגברים ולנשים... אילו מזונות הילדים היו מחולקים ע"פ נוסחאות שיוויוניות... אילו טיפלה המשטרה בקשיחות הראויה בתלונות השווא... אילו משפטי הגירושין היו מסתיימים ע"פ הוראות החוק, תוך פרק זמן סביר (שנה בהולנד, למשל)... וכו' וכו' וכו' - היה ניטל העוקץ מגורמיו המרכזיים של הסכסוך ולבני הזוג הנפרדים פשוט לא היה על מה לריב ולא היתה סיבה להתפתחות של אלימות קיצונית זו.

כל מנגנון אחר הוא עורבא פרח!!!

מה שצריך לעשות זה לא לבנות מנגנונים אלא למנוע את הסיבות לסכסוכים!!!

צטט: אמיר לירן 2009-07-27 13:45:47

פלוני רוצח את אלמוני.

    

פלוני מתאהב באלמונית, ומביא צאצא לעולם ואח"כ רוצח את אותו צאצא.

    

מה אפשר לעשות ?

   

לערוך לאנשים מבחני אישיות בטרם יצאו לדייט ? לקבוע רשיון הורות למי שרוצה להביא ילד לעולם ? האם ניתן להצמיד שוטר לכל אזרח ?

   

התשובה היא לא, לא ולא, ולכן יש לנו כאן אחלה דיון לענייני אקטואליה מצערת, אך שום דבר שניתן לחוות דעה משפטית. 

מצטער אמיר אך לעניות דעתי אתה ממש טועה!

דווקא בקהילת עוה"ד רצוי שתחווה דעה משפטית המבליטה את העיוותים הקיימים כיום בחוק (חזקת הגיל הרך, מזונות לא שיוויוניים וכו') ויצירת אי השיוויון תוך יצירה מקבילה של רגשות זעם איומים, תיסכולים ואיבוד שליטה המובילים כולם יחד אנשים למעשים מטורפים כמו רצח צאצאיהם.

דווקא מעוה"ד, ובמיוחד אלו המתמחים בדיני משפחה, הייתי מצפה שיעלו ויבליטו ויחשפו לעיני כולם את התוהו ובוהו המתחולל מאחורי דלתיים סגורות בו קהל גדול של שופטים שאפילו לשכת עוה"ד שלחה בהם חיצי ביקורת גלויים ובוטים וסיפוריהם מזעזעים את דפי האינטרנט, אינם מתאימים לתפקידם אך חורצים גורלות בצורה מטורפת.

דווקא מעוה"ד (כמו יעל גיל, למשל, שכבר אמרה וכתבה רבות בנושא) הייתי מצפה להכנס לדיון זה ולדבר גלויות על העיוותים בהחלטות על צווי הגנה חסרי שחר, על מזונות שאין להם קשר למציאות, על שליחת לקוחות ממין נקבה להגיש תלונות שווא על אלימות במשטרה כצעדים טקטיים במלחמת הגירושין, על החלטות משמורת שאינן רואות את טובת הילדים נשואי ההחלטה ועוד נושאים רבים אחרים שביחד מהווים תמונת זוועה הגלויה היום רק לגברים שנכנסים למטחנת הבשר של עולם הגירושין.

צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-07-27 15:51:23

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 14:36:40

צטט: אמיר לירן 2009-07-27 13:45:47

מודעות לא נרכשת בפקולטה למשפטים. מודעות נרכשת בבתי הספר.

 

תורת המשפט אמורה לתת פתרונות למצבים בהם המודעות לא מצליחה להביא אדם לפעול בנורמטיביות.

 

לכן הדיון הנכבד כאן, ענינו בתחומי החינוך למודעות והחינוך לזוגיות נכונה. שניהם נושאים בלתי משפטיים בעליל. לכן הפורום כאן אינו הפורום הנאות לקיים דיון זה.

 

כמובן מי שסבור "מלוא הארץ משפט" יביא לכאן דיונים בנושאים שונים ומשונים. אין בכך כדי לשנות את דעתי כפי שהובעה בפתיחתו של הדיון שאין מקומו כאן משום שהוא לא מעלה שום בעיה משפטית המוכרת ע"י תורת המשפט.

אנא מר פרידמן ראה תגובתי הנ"ל לאמיר לירן גם כתגובה לדבריך - דווקא אתם עוה"ד המהווים חלק נכבד בגורמים הן המטפלים, הן המעורבים, הן האקטיביים והן אפילו הגורמים לחלק מהבעיתיות של פרשת הגירושין, דווקא אתם צריכים לדון באופן נרחב בנושא.

אכן יש לו גם מקום בקהילות האקטואליה והזוגיות אך אני מוכן להשבע שהסינרגטיקה הזו אינה שוללת את חשיבות הדיון דווקא בקהילה זו.

ניב,

נכון שהקשר בין מקרי הרצח באלימות במשפחה למקרים קודמים של אלימות איננו, במקרים רבים, רלוונטי.

זה מחזיר אותנו לתפקיד של מערכת אכיפת החוק - לשמש הרתעה בפני 95% של האוכלוסיה ה"בריאה" מלבצע עבירות. כך נשמר סדר החיים התקין, שמופרע מעט ע"י קבוצה לא נורמטיבית שמבצעת פשיעה במפלס נסבל עבור החברה.

אבל, המערך הזה יצר בכל זאת השפעה לא מבוטלת על "קבוצת הרוב" באוכלוסייה, שבה כבר לא מקובל, למשל, "להכניס סטירה" לאשה כי "זו התרבות שלנו". בכך, הוא תרם תרומה אדירה לשינוי נורמות ההתנהגות בשני העשורים האחרונים.

ההשפעה ממוקדת בדברים הקטנים שלא רלוונטיים ל"לא נורמטיביים", אולם משפיעים מאוד על איכות החיים שלנו, שומרי החוק, כפרטים. מי שסבור שהמערכת תוכל להרתיע או למנוע רוצחים מלרצוח בתחומים הללו טועה לדעתי.

בעובדה, עם כל המגרעות של המקלטים, אם אישה היא פוטנציאל לרצח, הפתרון לצערי איננו החוק הפלילי ומערכת האכיפה, אלא המקלט לבדו. עדיין, לא הצלחנו למצוא פתרונות טובים מאלה...

ובאשר לשימוש שנעשה במערכת ע"י צדדים לסכסוכים (כוונתי למקרים הנורמטיביים כמובן), ונכון, לעיתים, גם ע"י עורכי דינם, הרי שזו תופעה טבעית. לעולם יהיו כאלה שינסו להשתמש לתועלתם בכל כלי אפשרי. ה"טרמפיסטים" יהיו לעולם חלק מכל שיטה חברתית...

חגית היקרה,

שמחתי מאוד לפגוש אותך פה.

קשה לטפל באוכלוסיית הלא נורמטיביים, כיוון שאז עוברים מהתייחסות פרטנית לעבירה להתייחסות לקבוצת אוכלוסייה, ובדמוקרטיה זו גישה מסוכנת.

יחד עם זאת, הגישה הזו מקובלת היום בחלק ממדינות ארצות הברית. כוונתי לשיטת ה- "3 Strikes", לפיה, עבריין רצידיביסט שביצע 3 עבירות מוקא מהחברה והולך לכלא לשנים רבות. כך, החברה הנורמטיבית "מנקה" עצמה מקבוצה הנתפסת כקבוצה טפילה, שהנורמות אינן מדברות אליה, והיא מנצלת את השיטה לתועלתה, על חשבון האוכלוסיה הנורמטיבית.

אני מבטיח לפתוח דיון בסוגיה הזו בקרוב.

רק בריאות

פיני 

צטט: nba24353 2009-07-28 02:40:49

צטט: פ ר י @@@ 2009-07-27 00:34:37

אני בהחלט מסכימה איתך ששום מערכת לא תצליח למנוע טרגדיות . לצערי הרב לפני המקרה הנוכחי היו כבר תקדימים , ועל אף האותות שהצביעו בוודאות על אופי המגמה , המעשה לא נמנע .
לגבי חידוד המסר ולהכנסת הנושא בתוכניות הלימוד בבתי הספר , אני סבורה שדעתי תהיה שנוייה במחלוקת . אינני חושבת שיפיקו מזה לקחים , וזאת לאור כל הידע שאנו ניזונים במישורים אחרים , שגם בהם ההצלחה די כושלת .

מאידך , מי יכול לחשוד ואו להעלות על הדעת להצמיד לכל אב גרוש מלווה צמוד בשעה שהוא נמצא עם ילדיו ? מי יכול בכלל לזהות תסמינים של אי שפיות זמנית ?

הענין הוא , שכאשר היו מקרים שהכתובת היתה על הקיר באותיות קידוש לבנה , המערכת שאמורה היתה לגונן ולמגן , לא בדיוק היתה שם . את הנסתר קשה לנבא , אך את הגלוי שהמערכת בוחרת להסתיר , זאת לא אבין לעולם .

 

אה... אה... אה... פרי!!!

 

למה להצמיד לכל אב גרוש מלווה צמוד???

 

בשנתיים האחרונות (לפחות) הרבה יותר נשים רצחו את ילדיהן מגברים (גם אם לא במסגרת גירושין)!!!

 

למה שוב העמדת התמונה החד-צדדית ומאד לא הוגנת הזו?

ניב ידידי ,

לא יצאתי בהכרזה חד משמעית כי זהו הדבר המתבקש לעשות עם אבות גרושים . למרות ועל אף המקרה המזעזע הזה , זה רחוק מאוד מהמסקנה שהסקת כי כל גבר גרוש מהווה אצלי אובייקט איום במפגש עם ילדיו .  אילו הדיון היה נדון על אישה , תהיה בטוח שהייתי כותבת תגובה זהה . 

אל תמהר לראות תגובות באופן חד צדדי ולא הוגן בשעה שמראש לא עשיתי הכללה , אלא התייחסות נטו למקרה שהדיון עוסק בו ....

צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-28 08:05:27

 

חגית היקרה,

 

שמחתי מאוד לפגוש אותך פה.

קשה לטפל באוכלוסיית הלא נורמטיביים, כיוון שאז עוברים מהתייחסות פרטנית לעבירה להתייחסות לקבוצת אוכלוסייה, ובדמוקרטיה זו גישה מסוכנת.

יחד עם זאת, הגישה הזו מקובלת היום בחלק ממדינות ארצות הברית. כוונתי לשיטת ה- "3 Strikes", לפיה, עבריין רצידיביסט שביצע 3 עבירות מוקא מהחברה והולך לכלא לשנים רבות. כך, החברה הנורמטיבית "מנקה" עצמה מקבוצה הנתפסת כקבוצה טפילה, שהנורמות אינן מדברות אליה, והיא מנצלת את השיטה לתועלתה, על חשבון האוכלוסיה הנורמטיבית.

אני מבטיח לפתוח דיון בסוגיה הזו בקרוב.

 

רק בריאות

 

פיני 

ראשית- תודה :-)

לעניינינו. נגעת כאן בעניין חשוב מאד - אכן תהיה בעייה להתייחס לקבוצה המוגדרת כא-נורמטיבית ככלל.

מאד לא דמוקרטי, לא הוגן ובעייתי כי נכנסים כאן פרמטרים של דיעות קדומות, אמונות, ערכים וכו' . כאלה שעלולים להיות בעייתיים וצריך לנהוג בהם בזהירות על מנת שלא לחטוא לאף אחד.

אני מתייחסת לפרט, לאותו אדם שחורג מהנורמות, שמפרש את החוק בהתאם לצרכיו הוא!

שמעתי על גישה לפיה העבריין המועד מוקע מהחברה ש"מתנקה" לכאורה.

יש כאן בעייה אחרת - עד כמה אפשר ליישם את הגישה כאן בארץ ?

עד כמה ההתייחסות האישית והמיניסטריאלית כלפי האלימות בפרט והעבריינות בכלל צריכה להשתנות (מהיכן למעשה להתחיל.....)?

שאלה מעניינת היא כיצד ממשיכים לעבוד עם אותו עבריין בכלא, על מנת שתוצאות מעשיו יקבלו משמעות להמשך התנהלותו בחברה מחד. מאידך- איך פועלים עם החברה (חינוך !) בטרם מתבצע מעשה האלימות או העבריינות בכלל ?

אשמח מאד לקחת חלק בדיון בסוגייה הזו אותו אתה מתעתד לפתוח.

יום נפלא ו-

רק בריאות!

:-)

חגית.

חגיתי,

מבטיח לפתוח דיון בסוף השבוע

 תודה על הכל

כל אהבתי

פיני

צטט: denit2 2009-07-26 21:36:25

זה באמת קשה לפעמים לתאר מה  בן זוג נבגד , או נזנח , או קנאי עלול לעולל . הצד החלש במערכת יכול להיות לפעמים הצד המסוכן. וזה נכון שיש מערכות זוגיות שקשה להיחלץ מהן ללא תשלום של מחירים יקרים  , לפעמים בלתי נתפסים.

 

דנית,

אני שמח שאת מכירה בזה שהצד החלש יכול להיות לפעמים הצד המסוכן... 

ובכלל אם חושבים מי הצד החזק ומי הצד חלש בגירושים אז משום מה הגברים נתפסים כ"חזקים" בשעה שבהרבה מהמקרים הם בדיוק ההיפך במיוחד לנוכח ההתגיסות המערכתית להגן על הנשים שנתפסות כה"חלשות"...

במיוחד הדבר בא לידי ביטוי בתופעת תלונות השווא שמוערכות בכ-50% מהתלונות על אלמ"ב (אלימות במשפחה)  שכתוצאה מהן אבות (גברים) מורחקים מבתיהם, מנותקים מילדיהם, ונרדפים ע"י רשויות החוק (מה גם שכמעט כל תיק אלמ"ב מסתיים בהעמדה לדין גם כשאין כל סיכוי להרשעה, ובמקרים רבים גברים מתפתים להגיע להסדרי טיעון ממורא ומתוך רצון לסיים את ההליכים)...  

יאיר

צטט: nba24353 2009-07-28 03:05:56

....

אילו לא היתה קיימת חזקת הגיל הרך המפקידה את הילדים כבני ערובה לתשלום מזונות בידי נשים ומאפשרת להם לרדת לחיי הגברים במהלך הגירושין ואחריהם... אילו היה החוק מתייחס בשיוויון לגברים ולנשים... אילו מזונות הילדים היו מחולקים ע"פ נוסחאות שיוויוניות... אילו טיפלה המשטרה בקשיחות הראויה בתלונות השווא... אילו משפטי הגירושין היו מסתיימים ע"פ הוראות החוק, תוך פרק זמן סביר (שנה בהולנד, למשל)... וכו' וכו' וכו' - היה ניטל העוקץ מגורמיו המרכזיים של הסכסוך ולבני הזוג הנפרדים פשוט לא היה על מה לריב ולא היתה סיבה להתפתחות של אלימות קיצונית זו.

 

כל מנגנון אחר הוא עורבא פרח!!!

 

מה שצריך לעשות זה לא לבנות מנגנונים אלא למנוע את הסיבות לסכסוכים!!!

 

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 10:21:24

 

יותר מזה - המקרים המזעזעים יותר קורים דווקא בקרב מי שנחשב "נורמטיבי" ונכלל בקבוצה "הנורמטיבית" שפיני מדבר עליה.  הרי עד לקרות האירוע - אף אחד לא הטיל ספק בנורמטיביות של אסף גולדרינג וממילא קשה למערכות האכיפה להתחקות ולצפות מראש התנהגות לא נורמטיבית של אנשים נורמטיביים.

 

בעניין הזה אני מוצאת לנכון לשוב ולהעלות את מודל הגירושין בשיתוף פעולה. הנה פוסט המבהיר זאת היטב:

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1146471

 

וראו גם דיון שלי בנושא:

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1035149

 

 

המודל לוקח בחשבון את המצב הרגשי בו עשויים בני הזוג להימצא במהלך ביצוע הגירושין ונותן לו מענה (באמצעות טיפול וליווי של תראפיסט מוסמך) בטרם יוסלם ויגיע לקיצוניות מסוכנת.

 

המודל הזה מתאים לבני זוג נורמטיביים והוא כולל אנשי מקצוע (תראפיסטים) שיכולים לאבחן מראש סימנים של התנהגות לא נורמטיבית של מי מבני הזוג במצב של משבר הנישואין.

אני חושבת שזה מודל שראוי לתשומת לב מיוחדת.

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 10:21:24

 יותר מזה - המקרים המזעזעים יותר קורים דווקא בקרב מי שנחשב "נורמטיבי" ונכלל בקבוצה "הנורמטיבית" שפיני מדבר עליה.  הרי עד לקרות האירוע - אף אחד לא הטיל ספק בנורמטיביות של אסף גולדרינג וממילא קשה למערכות האכיפה להתחקות ולצפות מראש התנהגות לא נורמטיבית של אנשים נורמטיביים.

בעניין הזה אני מוצאת לנכון לשוב ולהעלות את מודל הגירושין בשיתוף פעולה. הנה פוסט המבהיר זאת היטב:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1146471

וראו גם דיון שלי בנושא:

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1035149

המודל לוקח בחשבון את המצב הרגשי בו עשויים בני הזוג להימצא במהלך ביצוע הגירושין ונותן לו מענה (באמצעות טיפול וליווי של תראפיסט מוסמך) בטרם יוסלם ויגיע לקיצוניות מסוכנת.

המודל הזה מתאים לבני זוג נורמטיביים והוא כולל אנשי מקצוע (תראפיסטים) שיכולים לאבחן מראש סימנים של התנהגות לא נורמטיבית של מי מבני הזוג במצב של משבר הנישואין.

אני חושבת שזה מודל שראוי לתשומת לב מיוחדת.

ברשותך אתייחס מבלי שקראתי את הקישורים (מחוסר זמן)...

לעולם לא אשכח את המכה, האגרוף לבטן, שחטפתי כשהגיעו לידי לראשונה המסמכים של הגירושים...בליווי תלונת כזב על אלמ"ב ("תרגיל 100"), הרחקה מהבית, עיקולים... 

בעיקר, ומעל לכל הדברים שהופיעו בכתבי התביעה: ההכפשות, הרפש, הנסיון לצייר אותי כאדם המתעמר במשפחתו, הגוזל את כספה, המונע מן המשפחה שקט וסדר כלכלי, הטענות על רכוש דמיוני ומקורות כספיים בלתי נדלים... כל זה נכתב עלי, ואני לתומי האמנתי שאני איש משפחה למופת? לא יתכן!

ואז לתדהמתי, מצאתי את עצמי מטפס על קירות חלקים, בעוד רעייתי נהנית מרוח גבית מכל עבר ובמיוחד מהמשטרה....

כל מי שעבר את הפגיעה, הזעזוע, הכעס, התסכול, האין אונים, הללו יכול להבין איך  אדם נורמטיבי יכול לאבד את קור רוחו ואפילו עד כדי אובדן שפיות זמני ויותר... גברים רבים חוויים במצב זה טראומה, וגם בשוך הסערה הם הם ממשיכים לשרות בפוסט טראומה מתמשכת עם השלכות ארוכות טווח של פגיעה בתפקוד ובכושר השיפוט. 

אינני מתכוון לשתף אתכם במחשבות שהתרוצצו בראשי באותה עת... הן היו קשות, ומרתיע וכואב אפילו לנסות להזכר בהן עד היום.

...

לדעתי, ראשית חייב להיות ליווי צמוד לזוג שנמצא בהליכי גירושין... ובמיוחד בשלב המסירה של ההודעה (לא יעלה על הדעת המצב בו נעשית מסירה על ידי שליח שמחתים את האדם והולך לדרכו...) ובהמשך חייב להיות בסיס שוויוני והוגן עליו מושתתים הגירושים, כדי שאף צד לא יחוש מאויים מהמצב החדש, ידע שמקומו נשמר, והדבר נכון במיוחד ביחס לאבות... המצב הנוכחי בו אבות מנודים במידה זו או אחרת מילידהם ("הסדרי ראייה" עלק) ושהם הנפגעים העיקריים, שלא לומר היחידים, מבחינה כלכלית יכולה להביאם לידי יאוש מוחלט ומחשבות אובדניות ונקמנות, מה גם שהיחס המוטה של בתי המשפט, שרותי הרווחה וכל הממסד ואפילו התקשורת מראש נגד האבות מלבה את תחושת הייאוש ולא נותן להם כל זיק של תקווה. 

ואם כבר פתחתי את סוגר ליבי,  אוסיף שמאחר והייתי שם בחוויה הקשה הזו, אני מאד מתפלא ואף שמח, שאנחנו שומעים על כל כך מעט מקרים של מעשים מעין אלה, שכמובן אני מגנה ואינני תומך בהם בשום צורה.

שנדע רק אהבה,

צטט: pbhba 2009-07-27 17:29:44

 

אילנה,

ובכל זאת, כשלפנינו מקרה של אדם לכאורה "נורמטיבי" שלא מעורר חשש בקרב סובביו [פרט אולי לילדה הקטנה עצמה- לפי חלק מהידיעות] - איך אפשר להעלות על הדעת שהוא יחליט פתאום להופיע בתפקיד מדיאה, ולהרג את בתו?

הרי זה מנוגד לאינסטיקט הבסיסי הראשוני ביותר, להגן על הילדים.

ומצדו השני של המטבע- לא מזמן נידון פה תוך הלל ושבח פס"ד ששלל מזונות מילדים שסרבו להפגש עם האב.

סיבת הסרוב לא התבהרה בדיון- ויוחסה לחינוך לקוי או הסתה של האם.

ונניח שהאם פה היתה שומעת לחששה של הקטנה שלא רצתה ללכת לאביה, ולא יכלה לנמק ממה היא פוחדת- האם לא היו כל המומחים שמסביב רואים עוד אם מנכרת?

ואולי היתה שם באמת אם מנכרת?

אחד הדברים שאני מסביר לאבות שפונים אלי בעקבות ניכור הורי שאל להם לכעוס על הילדים, הם לא אשמים!
הנה מקרה חם טרי מהשבוע: אב שמנותק כבר למעלה מ-5 שנים מהילדים שלו שמסרבים לראות אותו בעקבות הסתה קשה של האם... הוא אמר לי שהוא לא יודע כבר מה הוא מרגיש כלפיהם, ואיך ינהג אם יום אחד יבחרו לחדש איתו את הקשר.

אלוהים, שלא נדע...

יאיר

צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-28 08:05:27

ניב,

 

נכון שהקשר בין מקרי הרצח באלימות במשפחה למקרים קודמים של אלימות איננו, במקרים רבים, רלוונטי.

זה מחזיר אותנו לתפקיד של מערכת אכיפת החוק - לשמש הרתעה בפני 95% של האוכלוסיה ה"בריאה" מלבצע עבירות. כך נשמר סדר החיים התקין, שמופרע מעט ע"י קבוצה לא נורמטיבית שמבצעת פשיעה במפלס נסבל עבור החברה.

אבל, המערך הזה יצר בכל זאת השפעה לא מבוטלת על "קבוצת הרוב" באוכלוסייה, שבה כבר לא מקובל, למשל, "להכניס סטירה" לאשה כי "זו התרבות שלנו". בכך, הוא תרם תרומה אדירה לשינוי נורמות ההתנהגות בשני העשורים האחרונים.

ההשפעה ממוקדת בדברים הקטנים שלא רלוונטיים ל"לא נורמטיביים", אולם משפיעים מאוד על איכות החיים שלנו, שומרי החוק, כפרטים. מי שסבור שהמערכת תוכל להרתיע או למנוע רוצחים מלרצוח בתחומים הללו טועה לדעתי.

בעובדה, עם כל המגרעות של המקלטים, אם אישה היא פוטנציאל לרצח, הפתרון לצערי איננו החוק הפלילי ומערכת האכיפה, אלא המקלט לבדו. עדיין, לא הצלחנו למצוא פתרונות טובים מאלה...

 

ובאשר לשימוש שנעשה במערכת ע"י צדדים לסכסוכים (כוונתי למקרים הנורמטיביים כמובן), ונכון, לעיתים, גם ע"י עורכי דינם, הרי שזו תופעה טבעית. לעולם יהיו כאלה שינסו להשתמש לתועלתם בכל כלי אפשרי. ה"טרמפיסטים" יהיו לעולם חלק מכל שיטה חברתית...

 

רק בריאות

 

פיני 

פיני,

תודה על תגובתך המפורטת אך היא מעלה לי רק שאלות כואבות נוספות:

מערכת אכיפת החוק בניסיונה (הכושל, ברוב המקרים) לשמש הרתעה ל-95% הנורמטיבי של האוכלוסיה יוצרת בשיטות עבודתה (הרחקת גברים נגדם מוגשות תלונות, מביתם, למשל) עוולות חדשות אשר רק מעלות את רף הזעם והאימה (הגבוהים ממילא בתהליכי הגירושין) ויוצרת גירויים חדשים ומיותרים לחציית הקווים האדומים בין הנורמטיבי למה שאינו.

האם החלפת עוולה בעוולה אחרת היא פתרון?

האם ביחסים בין בני אדם "מכבים אש עם אש"?

האם כך "נשמר סדר החיים התקין" או רק נוצר הכאוס הבא?

האם קשה כל-כך להבין כי בכך מעבירים עוד פלח נכבד (ראה מי היה הרוצח במקרה בצרה) אל מעבר לקווים הנורמטיביים ומייצרים את הבעיה הבאה, הרי ברור וידוע כבר מניסיון כי מקרה רצח זה רק מוריד את הרף למקרה הבא.

האם התמורה של "... לא מקובל, למשל, 'להכניס סטירה' לאשה כי 'זו התרבות שלנו' ..." מצדיקה דרדור בחור שהיה מלח הארץ למקום של רצח ביתו היחידה וניסיון התאבדות?

דומני שראויה תופעה זו יותר למכתם האמריקאי a bridge too far מאשר לכל תואר אחר!

את נורמות ההתנהגות הלא-ראויות ניתן היה לסלק גם באמצעים הרבה פחות דרסטיים (כמו סדנאות וטיפולים פסיכולוגיים פרטניים וכו') ולשלם בכך מחירים נמוכים בהרבה.

אני בהחלט מסכים איתך לאמירה "... שהמערכת לא תוכל להרתיע או למנוע רוצחים מלרצוח ..." אך בואו לא נערבב שמחה בשמחה, אי היכולת למנוע אינה מצדיקה דיכוי כללי! בכך יווצר לחץ וההתפוצצות כבר רשומה על הקיר.

הפתרונות אינם טמונים בהקמת מערכות למיניהם - הפתרונות נמצאים בהוצאת העוקץ מהמקומות בהם הוא מביא להסלמה.

כפי שכתבתי כבר קודם - ביטול חזקת הגיל הרך, שיוויון בנטל המזונות בין שני ההורים, שיוויון בפני החוק של שני המינים, מלחמת חורמה בתלונות השווא, מינוי שופטים ראויים לתחום המשפחה, הכשרת שוטרים ועובדים סוציאלים לטיפול נאות בבעיות הייחודיות המתעוררות בתחום הגירושין, ועוד צעדים מסוג זה ינטרלו ויכהו את העוקצים המהווים קטליזטור להסלמת המאבק.

אני מדבר על צעדי מניעה, לא על בנית מנגנונים שיפרנסו סוג חדש של עלוקות.

ובוא ונקרא לילד בשמו - "... שימוש שנעשה במערכת ע"י צדדים לסכסוכים ..." נעשה באופן מאד חד צדדי, לא מדובר בצדדים, מדובר בצד (יחיד, נקבה) מאד מסוים אשר מגובה ע"י מערכת ה-95% !!! כלומר - זו כבר מערכת של 47.5% בלבד !!! אלו אינם סתם טרמפיסטים - זו שיטה. האם חשפתי לפניכם את המספרים שהגישה סנ"צ לשעבר נורית זיו בפני ועדת הכנסת?