צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 19:13:03

צטט: pbhba 2009-07-27 23:21:01

צטט: רמניק 2009-07-27 21:47:22

צטט: pbhba 2009-07-27 17:29:44

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 16:19:36

צטט: אמיר לירן 2009-07-27 14:52:28

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-07-27 14:36:40

....

 

 

 

חוות דעת משפטית לא מתחילה בחוק ובפסיקה. היא מתחילה במודעות.

 

העובדה שהיום האמצעים מוגבלים לצפות מראש מעשה כמו רצח ילד פעוט ע"י הורה - מעידה על מודעות מוגבלת. מודעת רחבה יותר - עשויה להרחיב את האמצעים ולייעל אותם.

 

 

איך מייצרים מודעות ? באילו כלים ? איך בא לידי ביטוי תרומתנו המשפטית לאותה יצירת מודעות ?

 

 

תודה לפיני ורנדי וגם תודה לאמיר שיוצר לי בתגובה שלו את ההזדמנות להסביר כך:

 

מודעות נוצרת בהעלאת שאלות (דוגמת השאלה שהעלה פיני בפתיח) ובסיעור מוחות לפתרון בעיה.  השאלה שהעלה פיני בפתיח מעוררת תהיה מהן נקודות התורפה בחייו של אדם שבהן הוא עשוי לפגוע בבן משפחתו ואף לרצוח אותו.

 

אחת מנקודות התורפה הללו היא משבר הפרידה או הגירושין. אז אולי לא נערוך מבחני אישיות לפני כל דייט שנצא אליו - אבל אולי כן נוכל להצמיד פסיכולוג לכל זוג שעומד להתגרש מתוך ניסיון המציאות ומתוך הבנה שבני זוג בתהליך הפרידה ו/או הגירושין מועדים לפורענות?

 

ואולי בשלב הראשון - לא נרוץ להציע חיוב כזה בחוק אבל כן ננסה להעלות את המודעות ולהציע ואף נמליץ לבני זוג שעומדים בפני פרידה לשקול טיפול פסיכולוגי ובכך נציל רצח פוטנציאלי של ילד נוסף?!!....

 

ובכלל, כל דיון וסיעור מוחות לא חייב להציע פתרון כולל שיחול על כל מסלול חייו של אדם: מאז היוולדו ועד שילך לעולמו - אלא די שבשלב הראשון נציע פתרון מקומי שמתייחס לנקודת משבר ספציפית אפשרית בחייו של אדם.

 

 

אילנה,

 

ובכל זאת, כשלפנינו מקרה של אדם לכאורה "נורמטיבי" שלא מעורר חשש בקרב סובביו [פרט אולי לילדה הקטנה עצמה- לפי חלק מהידיעות] - איך אפשר להעלות על הדעת שהוא יחליט פתאום להופיע בתפקיד מדיאה, ולהרג את בתו?

 

 הרי זה מנוגד לאינסטיקט הבסיסי הראשוני ביותר, להגן על הילדים.

 

ומצדו השני של המטבע- לא מזמן נידון פה תוך הלל ושבח פס"ד ששלל מזונות מילדים שסרבו להפגש עם האב.

סיבת הסרוב לא התבהרה בדיון- ויוחסה לחינוך לקוי או הסתה של האם.

ונניח שהאם פה היתה שומעת לחששה של הקטנה שלא רצתה ללכת לאביה, ולא יכלה לנמק ממה היא פוחדת- האם לא היו כל המומחים שמסביב רואים עוד אם מנכרת?

 

אני לא מבין את טענתך, הרי את כותבת שטר ושוברו בצידו. אם את סבורה [ואני מסכים לקביעה זו] שהאינסטיקט הבסיסי של האדם הוא אהבה לילדו, אנו נראה בפחד האשה כגוזמא שאינה ראויה, וחזרה לטענת "אין אב לחצאין". האם המקרה הקיצוני בכוחו להשפיע על כל שאר המקרים, לא נראה בעיני נכון . אשה שתטען שהיא פוחדת שבעלה רוצה להזיק לילדה. בלי ראיות מוצקות.  הרי שהיא בחזקת טועה מכח האינסטיקט שציינת. זה שישנם פעמים שמתגלה האמת המרה כטענתה. לדעתי אין לכך פיתרון.

אולי מלבד מה שאילנה העלתה כאן את ענין המודעות, שגם היא בעיני רעיון קיצוני ,להצמיד לכל מקרה גירושין פסיכלוג, בשביל המקרים הקיצונים. [אולי זה רעיון טוב בכלל, בלי קשר לאלימות הקיצונית העתידית]

 

 

הדיווח העיתונאי היה שהילדה פחדה מהאב - לא האם.

מדוע הפחד של הילד/ה לא מספיק חשוב לעולם המבוגרים?

 

הדיווח העיתונאי בערוץ 2 היה שהאב התחרפן כאשר הוא הציע לבתו ממתק והיא אמרה לו שאמא אמרה לה שלא תיקח ממנו אוכל כי הוא ירעיל אותה. מעניין שלאנשים יש ראייה מאוד סלקטיבית של דיווחים עתונאיים.

מאחר ואתה מחבר בין הדווח העתונאי על ההתחרפנות[שלא ברור מה מקור הידיעה מלכתחילה] והתוצאה הטרגית- נשאלת השאלה  ביתר שאת - מה מקור הדיווח הזה?

הילדה כבר לא יכלה למסור את עדותה לאחר הרצח- ונשאר מקור אחד להסביר למה הוא התחרפן ועשה מה שעשה - בהנחה שזה נחשב בכלל הסבר בין אנשים מן הישוב. 

הנה הצעתי למסקנה מרצח נועה גולדרינג.

מסקנה מוצעת:

כאשר אדם שלא ביצע כל פשע מבין כי החל מתאריך X

- הוא לא יוכל לראות את ילדתו יותר מפעם בשבוע

- ילדתו תגדל אצל גבר* אחר בבית

- ילדתו תשנא אותו ולא תרצה לראות אותו בכלל החל מהעתיד הקרוב

ואולי גם כי:

- הוא ייאלץ לשלם יותר ממחצית משכורתו לאשה שבגדה בו

- המערכות כולן נגדו משום היותו גבר - עובדה שאינו יכול לשנות

האיש הזה עלול לאבד את שפיותו.

המסקנה מוצעת לדיון.

*הסיטואציה ניתנת גם לתיאור במצב הפוך -- אז יש לשנות את המילה 'גבר' ל'אשה', ו'אשה' ל'גבר'

צטט: nba24353 2009-07-29 00:11:06

צטט: אמיר לירן 2009-07-28 12:00:13

צטט: nba24353 2009-07-28 03:05:56

....

 

 

הנה אמרת את הכל, ובאותה נשימה ניתן להוסיף "אילו לסבתא היו גלגלים".

 

 

די אמיר,

 

אני לא חושב שזה נושא שאפשר להתבדח עליו!

 

לסבתא היו גלגלים... אז לידיעתך, כתוצאה מפעילותנו הוקמה ועדת שניט שאמורה להגיש את מסקנותיה הסופיות בקרוב (את הזמניות כבר פרסמה לפני שנה) וביניהן ביטול חזקת הגיל הרך, הוקמה ועדת שיפמן שגם כן אמורה לפרסם את מסקנותיה בקרוב ולשנות את תמונת המצב בתחום המזונות, הוקמה ועדת-משנה לועדת הרווחה הבודקת את טענותינו לגבי תלונות השווא והאפליה, הבאנו לשינויים בחקיקה ובנוהלים רבים...

 

לסבתא שלנו יש גלגלים והיא כבר פתחה קו מתחרה לירושליים!

 

אתה וב"ב תזכו להנות מפירותיה למרות הלעג...

 

למען תעוד נכון של ההיסטוריה:

מפעילותנו הוקמה ועדת שניט = הורות שווה  (זה היה כל כך מזמן שגם לי כחבר ועדת הורות=שווה וגם לא לניב שלא שייך כלל להורות=שווה, אין קרדיט על זה, אבל באמת כל הכבוד לאנשים שיזמו זאת ובראשם טל שחף).

תגובה ל:

"מאחר ואתה מחבר בין הדווח העתונאי על ההתחרפנות[שלא ברור מה מקור הידיעה מלכתחילה] והתוצאה הטרגית- נשאלת השאלה ביתר שאת - מה מקור הדיווח הזה? הילדה כבר לא יכלה למסור את עדותה לאחר הרצח- ונשאר מקור אחד להסביר למה הוא התחרפן ועשה מה שעשה - בהנחה שזה נחשב בכלל הסבר בין אנשים מן הישוב. "

לא הבנתי למה כשאת/ה מצטט דיווח עיתונאי זה לגיטימי וכשאני מצטט דיווח עיתונאי זה פחות לגיטימי.

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 19:49:32

הנה הצעתי למסקנה מרצח נועה גולדרינג.

 

מסקנה מוצעת:

 

כאשר אדם שלא ביצע כל פשע מבין כי החל מתאריך X

 

- הוא לא יוכל לראות את ילדתו יותר מפעם בשבוע

- ילדתו תגדל אצל גבר* אחר בבית

- ילדתו תשנא אותו ולא תרצה לראות אותו בכלל החל מהעתיד הקרוב

 

ואולי גם כי:

- הוא ייאלץ לשלם יותר ממחצית משכורתו לאשה שבגדה בו

- המערכות כולן נגדו משום היותו גבר - עובדה שאינו יכול לשנות

האיש הזה עלול לאבד את שפיותו.

 

המסקנה מוצעת לדיון.

 

*הסיטואציה ניתנת גם לתיאור במצב הפוך -- אז יש לשנות את המילה 'גבר' ל'אשה', ו'אשה' ל'גבר'

לא התרשמתי.

צר לי.

מזה יאבד אדם שפיות?

נכון, החיים לא תמיד הוגנים אבל אם אתה מנסה לתרץ רצח בחניקה של ילדה בת שלוש בתירוצים האלו אתה חייב להשתפר דחוף.

הטיעון שלך היה מתחזק קצת (אבל ממש קצת) אם הוא היה מצליח להתאבד, אבל אחרי שהוא רוצח את בתו באופן אלים במיוחד ומתפנק בעצמו בבליעת כדורים (ה'קריאה לעזרה' הקלאסית) הרי שאבדן השפיות הזה נחזה להיות יותר פעולה נקמנית מטורפת מאשר משהו אחר.

חוץ מזה, השתלשלות הדברים מצביעה לדעתי על כך שגם יום בשבוע היה אסור לתת לו לראות את הילדה, ושטוב היו עושים לו היו מוציאים אותה מחזקתו מבעוד מועד מאחר ואמנם היא היתה גדלה "אצל גבר אחר", אבל לכל הפחות היתה זוכה לגדול, מה שלא קרה במחיצת אביה הביולוגי למצער.

צטט: הארמדילו 2009-07-29 22:16:46

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 19:49:32

הנה הצעתי למסקנה מרצח נועה גולדרינג.

 

מסקנה מוצעת:

 

כאשר אדם שלא ביצע כל פשע מבין כי החל מתאריך X

 

- הוא לא יוכל לראות את ילדתו יותר מפעם בשבוע

- ילדתו תגדל אצל גבר* אחר בבית

- ילדתו תשנא אותו ולא תרצה לראות אותו בכלל החל מהעתיד הקרוב

 

ואולי גם כי:

- הוא ייאלץ לשלם יותר ממחצית משכורתו לאשה שבגדה בו

- המערכות כולן נגדו משום היותו גבר - עובדה שאינו יכול לשנות

האיש הזה עלול לאבד את שפיותו.

 

המסקנה מוצעת לדיון.

 

*הסיטואציה ניתנת גם לתיאור במצב הפוך -- אז יש לשנות את המילה 'גבר' ל'אשה', ו'אשה' ל'גבר'

 

לא התרשמתי.

צר לי.

מזה יאבד אדם שפיות?

נכון, החיים לא תמיד הוגנים אבל אם אתה מנסה לתרץ רצח בחניקה של ילדה בת שלוש בתירוצים האלו אתה חייב להשתפר דחוף.

הטיעון שלך היה מתחזק קצת (אבל ממש קצת) אם הוא היה מצליח להתאבד, אבל אחרי שהוא רוצח את בתו באופן אלים במיוחד ומתפנק בעצמו בבליעת כדורים (ה'קריאה לעזרה' הקלאסית) הרי שאבדן השפיות הזה נחזה להיות יותר פעולה נקמנית מטורפת מאשר משהו אחר.

חוץ מזה, השתלשלות הדברים מצביעה לדעתי על כך שגם יום בשבוע היה אסור לתת לו לראות את הילדה, ושטוב היו עושים לו היו מוציאים אותה מחזקתו מבעוד מועד מאחר ואמנם היא היתה גדלה "אצל גבר אחר", אבל לכל הפחות היתה זוכה לגדול, מה שלא קרה במחיצת אביה הביולוגי למצער.

את/ה בכוונה לא מבין את מה שאני אומר.

אני לא מתרץ כלום. אני אומר שכאשר מכניסים בן אדם למצב שהוא בגדר עינוי קיצוני הוא עלול להשתגע.

מדוע הרבה שבויי מלחמה משתגעים? משום שמענים אותם. ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו ולהעבירה לידיו של בן זוג נוקם בלי לאפשר לו אפילו לדרוש את זכויותיו בבית משפט כאזרח בן חורין ושווה זכויות -- זהו עינוי. ואם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

אבל מה אני מנסה לדבר פה על אמת ומוסר בפורום של עורכי דין...

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 22:42:04

 

 

 

את/ה בכוונה לא מבין את מה שאני אומר.

 

אני לא מתרץ כלום. אני אומר שכאשר מכניסים בן אדם למצב שהוא בגדר עינוי קיצוני הוא עלול להשתגע.

 

מדוע הרבה שבויי מלחמה משתגעים? משום שמענים אותם. ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו ולהעבירה לידיו של בן זוג נוקם בלי לאפשר לו אפילו לדרוש את זכויותיו בבית משפט כאזרח בן חורין ושווה זכויות -- זהו עינוי. ואם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

 

אבל מה אני מנסה לדבר פה על אמת ומוסר בפורום של עורכי דין...

"להשתגע"?

אולי התוצאה מחזקת את ההחלטה שאולי נתנה בעניינו - להוציא מחזקתו את הילדה?

אתה מדבר על אמות מוסר?

לא שמתי לב.

שמתי לב שאתה מייחס למנשים רצחנות (מודגש בצהוב).

שמתי לב שלדעתך הבחור שרצח את בתו השתגע מספיק בשביל לחנוק אותה למוות אבל לא מספיק בשביל לשים קץ לחייו שלו.

עם כל הכבוד, ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו לא מביא אדם לרצוח ילדה בת שלוש, בין שהיא בתו ובין שהיא זרה גמורה.

ניכר שאמות המוסר שאתה מדבר עליהן אינן מתישבות עם התובנה הפשוטה הזו.

צטט: פיני יחזקאלי 2009-07-29 00:57:31

ניב,

 

מערכת אכיפת החוק דווקא מצליחה מאוד ביצירת הרתעה של 95% מהאוכלוסיה, כולל בתחום האלימות במשפחה, שבו "זז הקיר" והשתנו הנורמות לחלוטין ב- 20 השנים האחרונות.

נכון. יש לכך מחיר מסוים. אבל, מה שמוזר בעיני הוא שלצורך הדיון, הפכת את הרוצח לקרבן: מלח הארץ, שהשיטה דירדרה אותו לרצח ביתו.

אתה נפגעת קשה מהשיטה. גם יאיר. למה אתם לא רצחתם את ילדיכם?

 

האם לא הלכנו בויכוחים הללו שלנו צעד אחד רחוק מידי?

 

רק בריאות והרבה שפיות

 

פיני

כן , אני חושבת שבהחלט הויכוחים צעדו צעד אחד רחוק מדי ....

מערכת אכיפת החוק אכן צריכה להיות גורם הרתעה , ובניגוד אליך אינני חושבת שהנתון אותו הצגת משקף בפועל את המציאות בשטח . נורמות חברתיות אינן יכולות להישתנות בשעה שבפסיקות משפטיות , הפושעים משלמים מחיר זול מדי בעבור פשעים ואבידות יקרות למי שצריך לספוג אותן . אין זה משנה אם באיבוד נפש אדם , או בהמתת נשמתו וחירותו של הנפגע בעודו בחיים .

המהלך שאותי יותר מעצבן בעיסוק התיקים המשפטיים הללו , זה ניסיון ההגנה למזער ולמגן את הפושע תוך כדי הצגת ראיות רפואיות המתבססות על שימוש בכדורים , והופכים לגורם העיקרי בעיוות פעולת המוח . אם העיסוק בכדורים בסופו של דבר משפיע במידה ניכרת על השיפוט וההקלה בהתחשבות העונש , אזי שצריך לאסור את השימוש בהם . מחצית ממדינת ישראל חיים על בליעת כדורים כדי למזער את הדיכאון , החרדות , והמתחים .  העיסוק בתכנים המשפטיים שנותנים במה רחבה "לסם" הזה , מציב בעצם את כל הנוטלים כחשודים למפגע ציבורי .

הדיון באנשים נורמטיביים שהופכים ללא נורמטיביים בעקבות מעשים פליליים , והחיבור האוטומטי כפי שהמקרה הספציפי בדיון הנוכחי התקדם כשהמניע והגורם לו הוא תהליך הגירושין , שגוי .

צטט: הארמדילו 2009-07-29 22:49:43

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 22:42:04

 

 

 

את/ה בכוונה לא מבין את מה שאני אומר.

 

אני לא מתרץ כלום. אני אומר שכאשר מכניסים בן אדם למצב שהוא בגדר עינוי קיצוני הוא עלול להשתגע.

 

מדוע הרבה שבויי מלחמה משתגעים? משום שמענים אותם. ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו ולהעבירה לידיו של בן זוג נוקם בלי לאפשר לו אפילו לדרוש את זכויותיו בבית משפט כאזרח בן חורין ושווה זכויות -- זהו עינוי. ואם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

 

אבל מה אני מנסה לדבר פה על אמת ומוסר בפורום של עורכי דין...

 

"להשתגע"?

אולי התוצאה מחזקת את ההחלטה שאולי נתנה בעניינו - להוציא מחזקתו את הילדה?

אתה מדבר על אמות מוסר?

לא שמתי לב.

שמתי לב שאתה מייחס למנשים רצחנות (מודגש בצהוב).

שמתי לב שלדעתך הבחור שרצח את בתו השתגע מספיק בשביל לחנוק אותה למוות אבל לא מספיק בשביל לשים קץ לחייו שלו.

 

עם כל הכבוד, ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו לא מביא אדם לרצוח ילדה בת שלוש, בין שהיא בתו ובין שהיא זרה גמורה.

ניכר שאמות המוסר שאתה מדבר עליהן אינן מתישבות עם התובנה הפשוטה הזו.

 

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים. 

ושוב:

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים. 

זה לא קשור לרצחנות. נשים אמוציונליות יותר והן לא מחונכות כמו גברים לסבול פגיעות מהסוג הזה.

אני מתנצל אם אני פוגם בשטיפת המוח שלך. אתה הרי חונכת להאמין שנשים הן מושלמות וגברים הם רוצחים.  

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-30 06:18:31

צטט: הארמדילו 2009-07-29 22:49:43

צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 22:42:04

 

 

 

את/ה בכוונה לא מבין את מה שאני אומר.

 

אני לא מתרץ כלום. אני אומר שכאשר מכניסים בן אדם למצב שהוא בגדר עינוי קיצוני הוא עלול להשתגע.

 

מדוע הרבה שבויי מלחמה משתגעים? משום שמענים אותם. ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו ולהעבירה לידיו של בן זוג נוקם בלי לאפשר לו אפילו לדרוש את זכויותיו בבית משפט כאזרח בן חורין ושווה זכויות -- זהו עינוי. ואם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

 

אבל מה אני מנסה לדבר פה על אמת ומוסר בפורום של עורכי דין...

 

"להשתגע"?

אולי התוצאה מחזקת את ההחלטה שאולי נתנה בעניינו - להוציא מחזקתו את הילדה?

אתה מדבר על אמות מוסר?

לא שמתי לב.

שמתי לב שאתה מייחס למנשים רצחנות (מודגש בצהוב).

שמתי לב שלדעתך הבחור שרצח את בתו השתגע מספיק בשביל לחנוק אותה למוות אבל לא מספיק בשביל לשים קץ לחייו שלו.

 

עם כל הכבוד, ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו לא מביא אדם לרצוח ילדה בת שלוש, בין שהיא בתו ובין שהיא זרה גמורה.

ניכר שאמות המוסר שאתה מדבר עליהן אינן מתישבות עם התובנה הפשוטה הזו.

 

 

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים. 

ושוב:

אם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים. 

 

זה לא קשור לרצחנות. נשים אמוציונליות יותר והן לא מחונכות כמו גברים לסבול פגיעות מהסוג הזה.

 

אני מתנצל אם אני פוגם בשטיפת המוח שלך. אתה הרי חונכת להאמין שנשים הן מושלמות וגברים הם רוצחים.  

חזרה על שטויות לא משנה את העובדה שהן שטויות.

התייחסת כמובן רק למה שנוח לך ואולי מוטב שכך, נוכח התשובה שלך.

מתוך: "חוסר אונים"

מאת: ניצב-משנה ד"ר פיני יחזקאלי - המכללה לביטחון לאומי

מראות המשטרה גיליון 187

אוכלוסיית "מקרי השווא"

קבוצת אוכלוסייה זו היא הבעייתית ביותר, כיוון שמחד-גיסא, הנזק שהיא גורמת לתהליך הטיפול הוא כבד, ומאידך-גיסא, גורמים שונים במערכת אכיפת החוק כמעט שאינם מעלים את הנושא, בשל החשש מתגובתם של ארגוני נשים וארגוני עבודה סוציאלית. מדובר באוכלוסייה "טפילה", המנסה לעשות שימוש לצרכיה במנגנון אכיפת החוק, להשגת עמדת יתרון על הצד השני, במאבקי גירושין ובמאבקים על רכוש וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.

כיום, רובן המכריע של התלונות במשטרה על אלימות במשפחה מביאות למעצר החשוד. זה קורה גם כאשר התשתית הראיתית חלשה, כאשר אין סימני פגיעה וכאשר החומר היחיד הנמצא הוא גרסאות סותרות של המעורבים (הסיכויים גבוהים במיוחד בשעות אחר-הצהרים, הערב והלילה, כאשר הקצינים התורנים בתחנות, בדרך-כלל, אינם מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחינתם שישגו בביצוע מעצר שווא על-פני שחרור בעייתי, שיכול גם לפגוע בקורבן וגם בהם ובקריירה שלהם).

מעצר שווא בתחנת המשטרה יכול להגיע להארכת מעצר בבית-המשפט ואף להגשת כתב אישום, למרות שאין בתיק מאומה, וסופו להסתיים בזיכוי החשוד.

על-כן, רבים היום המקרים, שבהם מקבלות נשים, הנמצאות במאבקי גירושין "עצות חבריות", ולצערנו, מה שחמור מכך, אף הנחיות מעורכי-דינן להגיש תלונות שווא. הנושא מוצנע על-ידי המשטרה, וכל ניסיון להעלותו מותקף על-ידי ארגוני נשים וארגוני העובדים הסוציאליים, ומבחינתם צדק. זאת, כיוון שאוכלוסיית הפונות אליהם היא אמיתית במאת האחוזים, ועל-כן נראות להם טענות כאלה כשוביניזם וכנקיטת עמדות, התומכות במתעללים.

קבוצה אחרת, המרבה להיתקל בתופעה, היא השופטים. שופטים, שרכשו להם שם של מי ש"חתימתם קלה", חווים בעת התורנות שלהם "הצפה" של פניות נשים למתן צווי הגנה, ואילו שופטים, הנתפסים כקפדנים וכמחמירים, יעבירו תורנות "שקטה", כמעט נטולת פניות כאלה.

מפגש נוסף עם התופעה הוא כאשר המשטרה דורשת בבתי-משפט הארכת מעצר, במקרים שלא הצדיקו מעצר מלכתחילה (בנוסח הטענה המוכרת: "עדיף שבית-המשפט ישחרר") או כאשר מוגשים כתבי-אישום במקרים מובהקים, שבהם היה התיק צריך להיסגר.גם קבוצה זו נמנעת, כפי הנראה מאותן סיבות, מלהעלות דברים אלה על הכתב.   

ההדגשים שלי - גיל רונן