צטט: הארמדילו 2009-07-29 22:49:43
צטט: גיל רונן -הפמיליסטים 2009-07-29 22:42:04
את/ה בכוונה לא מבין את מה שאני אומר.
אני לא מתרץ כלום. אני אומר שכאשר מכניסים בן אדם למצב שהוא בגדר עינוי קיצוני הוא עלול להשתגע.
מדוע הרבה שבויי מלחמה משתגעים? משום שמענים אותם. ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו ולהעבירה לידיו של בן זוג נוקם בלי לאפשר לו אפילו לדרוש את זכויותיו בבית משפט כאזרח בן חורין ושווה זכויות -- זהו עינוי. ואם היו עושים זאת לנשים כפי שעושים זאת לגברים, הרי שהיינו שומעים מדי יום על ניסיונות לרצוח שופטים.
אבל מה אני מנסה לדבר פה על אמת ומוסר בפורום של עורכי דין...
"להשתגע"?
אולי התוצאה מחזקת את ההחלטה שאולי נתנה בעניינו - להוציא מחזקתו את הילדה?
אתה מדבר על אמות מוסר?
לא שמתי לב.
שמתי לב שאתה מייחס למנשים רצחנות (מודגש בצהוב).
שמתי לב שלדעתך הבחור שרצח את בתו השתגע מספיק בשביל לחנוק אותה למוות אבל לא מספיק בשביל לשים קץ לחייו שלו.
עם כל הכבוד, ליטול מאדם את הזכות לראות את ילדתו לא מביא אדם לרצוח ילדה בת שלוש, בין שהיא בתו ובין שהיא זרה גמורה.
ניכר שאמות המוסר שאתה מדבר עליהן אינן מתישבות עם התובנה הפשוטה הזו.
ידידי הארמדילו (האנונימי),
אני קורא את תגובתך ומתפלץ!
1. אדם שרוצח את ביתו הוא משוגע. אם אתה לא מבין את זה אז אז אנחנו בבעיה ואין טעם להמשיך איתך את השיח הזה.
2. אין ספק שאין לאיש זכות להרוג משהו אחר (למעט הגנה עצמית) וכבר אמרתי משוגע... ובכל זאת, אל תדון אדם עד שלא תהיה במקומו... אני מאחל לך ולכל מי שיקר לך שלא יזכה לעמוד במצב המתואר.
3. אפרופו מוסר, ותסלח לי אם הרושם שלי מוטעה, אבל התרשמתי שבכל נושא שקשור בגברים רף המוסר שלך גבוהה יותר, ולא מצאתי התבטאויות קשות שלך נגד נשים שפגעו ורצחו את ילדיהן, מה גם שנתוני האלימות, לפחות במקרי רצח של ילדים בפרט שווים, ובכללי נוטים לטובת הגברים...
4. העיסוק בכך שהרוצח לא הצליח בהתאבדות שלו טפל באופן קיצוני, מיותר ומקומם... אני בטוח שהוא היה מעדיף להיות מת, אבל אם כטענתך זאת קריאה לעזרה, משמע שהוא אכן היה זקוק לעזרה, ושכנראה הוא במצב של חוסר שפיות (זמני או קבוע זה לא משנה), וברור לשנינו שאם הוא היה ממין נקבה כולם היו מסבירים את התנהגותו במצוקתו הקשה, חוסר איזון הורמנלי, דכאון לאחר לידה, נסיבות חיים קשות וכן הלאה... ובסוף מעמידים אותו/ה לדין על הריגה!
5. בואו נשים את הדברים בפרופורציות ולא נשכח שאנחנו עוסקים במקרה מאד קיצוני...
6. ולסיום, אם גיל רונן מרשה לי לפרש אותו, הרי שבהתחשב בנסיבות הקשות שיש במיוחד בישראל, של הפליה והכבדה כל כך קשה כנגד האבות , הרי זהו נס גדול שכל כך מעט אבות מתחרפנים עד כדי מעשי יאוש כאלה קיצוניים!
שנדע רק אהבה ושנזכה כולנו לגדל את ילידנו באהבה ובכבוד.
/null/text_64k_1#