| 30/7/09 18:14 |
0
| ||
היה לי קשה מאוד לקבל את המשפט הזה בהתחלה,להגיעה להמשך של המשפט לקח לנו הרבה זמן והרבה שיחות (הבן שלי היה אז בן 18 לפני גיוס לצהל). אני בת דור שני של ניצולי שואה והדבר הראשון שעלה לי בראש, זה איך אתה יכול להגיד את זה. 6 מליון יהודים בחרו למוות. הוא הביא לי ספר, שאני לא זוכרת להגיד לך את השם, של אדם שניתח מי הצליח לשרוד את השואה. הרי אנשים יכלו לתחשמל או להתאבד, ועדין היו כאלה שנלחמו ביום יום לעבור יום ועוד יום, הסיבה היא בחירה שלהם הוא רצון גדול לראות את בני משפחתם שאולי נשארו בחיים. זה היה כתוב בספר, לא שלי. אני לא יכולה היכנס לשיחות פילוסופיות מאוד גבוהות מה באמת "עד הסוף בחירה", אך באופן כללי ביום יום כמו עישון, להקים משפחה, החל מבחירת בת זוג ועד ילדים, קניית בית, בחירת מקום עבודה, לפעמים גם פיטורין, הבחירה לקבל את זה שפיטרו אותי ומשם ללכת הלאה וללא לחשוב כל הזמן למה פיטרו אותי ולהלכות את עצמי בגלל שפיטרו אותי, זו בחירה. וכן יש לזה מחיר, והמחיר לא תמיד בקונוטציה השלילית. כמאמנת כלכלית אני בטוחה שרוב ההחלטות (אמא שלי אמרה לא להכליל) שמשפחות עושות בנושא הכסף, זו בחירה שלהם.
| |||
| 30/7/09 19:24 |
0
| ||
תודה מאד נהניתי מהדיון איתך משום שאתה יודע לשאול את השאלות הנכונות אתה מנחה מעולה.
סוף שבוע נעים אופיר
| |||
| 30/7/09 19:35 |
1
| ||
אתה יכול כמובן לנסות לעמת אותו עם העניין. כפי שאני רואה זאת, אם אדם בא ואמר לך שזה מבחירה, הרי הוא בעצם אומר: אני לא מכור. אני לא צריך שינוי. הכל בשליטה ואני לא צריך את העזרה שלך בתחום הזה. ואם אתה חושב שאפשר לעזור או לאמן אדם שלא חושב שהוא זקוק לעזרה - אתה מוזמן לנסות, אבל מנסיוני - אל תצפה לגדולות ונצורות. זו הסיבה שכתבתי - תאמין לו. לא במובן שתקבל את מה שהוא אומר לך כאמת, אלא תקבל את זה שהוא לא חושב שהוא צריך את העזרה שלך בנושא. וכפי שכתבתי, אכן יש אנשים שהם "מעשנים חברתיים" ואינם מתמכרים. אני מכירה כמה כאלה בסביבתי הקרובה. ברור שהסיגריות מרעילות אותם באותה מידה, אבל זה בהחלט מבחירה שלהם.
-- שירלי בן יהונתן, MSc יועצת עסקית ורוחנית www.or-hatodaa.co.il | |||
| 30/7/09 20:01 |
1
| ||
| |||
| 30/7/09 20:29 |
0
| ||
אדם שרוצה שינוי יגיע אל מטפל, אם אינו חושב כך-לא יגיע.. ולכן אין מצב שמטפל יעמוד מול אדם שאינו רוצה בעזרתו.(אלא אם כן בית משפט חייב אותו לעבור טיפול) בנוסף, האדם עצמו צריך להגדיר מה הוא רוצה לשנות ולא המטפל יחליט עבורו למה הוא זקוק.
| |||
| 30/7/09 21:29 |
0
| ||
שימי לב שכתבתי שאני חושבת שלא נראה שאותו אדם רוצה בעזרתו בתחום המדובר (עישון), קשה לי להאמין שאותו אדם שמדבר על עישון מתוך בחירה יגדיר הפסקת עישון כאחת ממטרות האימון או הטיפול שלו. -- שירלי בן יהונתן, MSc יועצת עסקית ורוחנית www.or-hatodaa.co.il | |||
| 31/7/09 00:34 |
0
| ||
בהחלט. אתה יכול לבחור לא לאכול. יש שעושים זאת וקוראים לזה דיאטה, יש שקוראים לזה שביתת רעב, יש כאלו שעסוקים כרגע במשהו אחר. אם תבחר להמשיך לעשות זאת לאורך זמן, תישא בתוצאות לא נעימות, אבל עדיין ביכולתך לבחור בכך. שום דבר לא כופה עליך ברגע זה לאכול משהו. וכפי שאמרתי, יש בחירות שהן קלות יותר. קל יותר להיכנע. זה לא הופך את הבחירה בכניעה לפחות 'בחירה' מאשר את הבחירה להילחם. טייס אוטמטי גם זו בחירה. גם ברירת המחדל היא בחירה.
לחשוב אחרת פירושו להפוך את עצמי לקרבן של נסיבות בלתי נשלטות. אולי יש מי שנוח לו במצב הזה, אבל אני מאמין שאני מה שאני מכיוון שבחרתי בכך (ובחלק ממה שאני בחרתי שלא להילחם), ולא רואה שום ערך או סיבה להטיל את האחריות לחיים שלי ולתוצאות המתקבלות בהם על גורם אחר כלשהו.
"אני שמעיה, גבר בן אנוש.
כאדם, יש בי ערך בסיסי שאינו טעון אישור או הוכחה ואינו מותנה בדעה. נולדתי, ויום אחד גם אמות. בין שתי אמיתות מוחלטות אלו, אני האחראי לחיי, למעשי ולערכם. הבחירה היא שלי; במעשה, בתגובה או באי-מעש." עברו די הרבה שנים מאז כתבתי את השורות האלו. הדיון הזה גרם לי לחזור ולקרוא אותן. אם משהו, הן עוד יותר נכונות היום מאשר כאשר כתבתי אותן. תודה שהזכרת לי.* -- מאמן אישי וניהולי EMCI, יועץ עסקי, שותף הדרכה של ג'יי אברהם בישראל http://www.jayabraham.co.il | |||
| 1/8/09 14:20 |
0
| ||
אם אני לא טועה לספר שאליו את מכוונת קוראים "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל.
יש שם סיפור על מישהו מבוגר שהאמין שהמלחמה תסתיים בסוף פברואר 1945, כמה ימים לאחר התאריך שבו האמין שהמלחמה תסתיים הוא מת. המלחמה הסתיימה חודשיים אח"כ.
ואני חושב שהדוגמה שהבאת היא בדיוק הדוגמה הקלאסית לבחירה בחיים, כי למות, לוותר, להתייאש זה קל למצוא את טיפת התקווה בפינה הנסתרת ביותר במקום הקשה ביותר כמו מחנה ההשמדה, לשמור על טיפת השפיות האפשרית ולמצוא שביב קטן של אור שיחזיק אותך בחיים. זה גדולה ולכן זו בחירה, לדעתי. כי להתייאש זה לוותר, זה פשוט להפסיק לעשות, ליפול, לתת לכוח הכבידה או האנרציה לעשות את המלאכה. -- רועי זך מאמן עסקי-אישי מנחה סדנאות roee.zach@gmail.com | |||
| 1/8/09 22:25 |
0
| ||
בענין הזה יצא לי לי לדסקס עם מנהל בי"ס של מכון מאמנים. האם מאמן אמור לחלץ מוטיבטורים או שהמתאמן צריך להיות מוכן לשינוי.
אני חושב שמאמן, בין היתר, צריך לייצר מוטיבטורים גם אם המתאמן לא "בא מוכן" לשינוי והדיון בנושא הוא לא בנוגע למעשנים "חברתיים" שמעשנים פה ושם אלא אם אלו שחושבים שיש להם שליטה במצבי חוסר שליטה. -- רועי זך מאמן עסקי-אישי מנחה סדנאות roee.zach@gmail.com | |||
| 1/8/09 22:38 |
0
| ||
אכן, אתה ואני גברים בני אנוש. בזה אין שום ספק.
כדי לנסות אולי להבהיר קצת את הנושא אני חושב שליפול אין בזה בחירה יש בזה כניעה.
ישנה תפיסה הרווחת בקרב הנוצרים שמדברת על כבידה. והדוגמה שנתתי עם טיפוס על ההר נוגעת בנקודה הזו.
קשה לי קצת להסכים עם כף שמישהו שנופל, נכנע הוא בוחר. כי בסופו של דבר אם הייתי אומר לך, היפוטתית שיש ברשותי מטה קסם שמאפשר לך לצאת ממצב התמכרותי כך שלא תהיה מכור או לא תעשה משהו שמזיק לך אני מאמין שהיית בוחר להמנע מכך כי האדם שואף לטוב, לאושר ולא להזיק לעצמו. במהות.
אז אני חושב שכשאתה מדליק סיגריה בגלל טייס אוטומטי כזה או אחר פועל עליך מצב אוטומטי ולא מצב שבו אתה בוחר.
אני מאמין שבמקרה זה אם ישנו מחיר מסוים שאתה משלם (אבל לא מחיר בריאותי, אלא נניח לדוגמה שאדם שמחליט שכל סיגריה שהוא מעשן דורשת ממנו ללכת חצי קילומטר לפיצוציה ולקנות סיגריה, או לרוץ קילומטר) אז מדובר בבחירה.
אם ניקח לדוגמה מצב שבו כואב לי הראש כי המוח מאותת לי שלא שתיתי מספיק אז ישנו מחיר רגעי שנועד כדי לשמור על הקיום שלי ובמקרה של דברים מענגים אני מרויח בטווח הקצר אך מפסיד בטווח הארוך ובזה מדובר בכניעה.
אני חושב שכמדובר במידה אז ישנה בחירה, זאת אומרת שנניח תפריט מאוזן הוא כזה שמכיל 10% שומן ובמסגרת ה 10% האלו אני אוכל שוקולד אז מדובר בבחירה, אבל אם אני אוכל שוקולד כי בא לי ואוכל כמויות אז לא מדובר בבחירה אלא בכניעה, ועל משקל זה אם אעשן סיגריה בשבוע אז זו בחירה.
-- רועי זך מאמן עסקי-אישי מנחה סדנאות roee.zach@gmail.com | |||
| 1/8/09 23:49 |
0
| ||
הצלחת להגיד הרבה ולא לומר כלום...
מהי ההגדרה שלך ל"בחירה"? בפשטות, מספר מלים או משפטים, בלי פלסוף ובלי להשתמש במילה "בחירה" בתוך ההגדרה - שאחרת זו לא הגדרה.
אחרי שתגדיר, שהרי אתה הוא בעל הדיון ובעליה של השאלה, אפשר יהיה להתדיין.
כל מה שקרה פה עד כה לא היה דיון כלל, אלא אוסף של אמירות על נושאים שונים. לא הצלחתי למצוא שניים שהתייחסו לאותו הנושא - אם כי כולם קראו לכך "בחירה".
הגדר - ונדבר... | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#