צטט: רועי זך 2009-08-02 14:13:51
קודם אענה לך בפנים על חלקי תשובתך, ואח"כ, מאחר שאכן הגדרת, אז כמובטח גם תשובתי בסוף :-)
אם זה המצב, אז אפתח בכך שיכול להיות מצב שאני לא יודע מה ההגדרה ופונה לפורום כדי ללמוד, אם זה המצב אז אתה שולל ממני את זכות הדיון בגלל אי יכולת להגדיר.
זו דמגוגיה - כי אם רצית לדעת את ההגדרה של "בחירה" אז היית פותח דיון בשאלה - "מהי בחירה?" ולא האם עישון הוא בחירה. וממילא מי אני שאשלול ממך איזשהי זכות? פשוט השתמשת במונח מתוך ללא הבחנה מהוא ונוצר מצב שהדיון התפזר, לטעמי (ואני חושד שגם בבט חש בכך), משום שלא נעשתה ההבחנה.
דבר שני, הדוגמה שנתת פה היא של מקרה ספיציפי שבו אני בא להבהיר נקודה מעניינת - ישנה בעייתיות בהגדרה, אז אתה מבקש ממני להגדיר משהו שממילא הוא בעייתי.
זו בדיוק הנקודה - כמעט כל נושא יכול להיות מעניין אם נשאיר אותו מספיק מעומעם ונפתח אותו לדיון. אבל בזאת אנחנו מייצרים דיונים לשם דיונים... אני מעדיף להקדיש את זמני לדברים אחרים. הבן - השפה היא ממילא דבר מוגבל מאד, ומאפשרת לשאול כל מיני שאלות שהן אולי נכונות מבחינה תחבירית, אך חסרות עניין אמיתי. לדוגמא: "מהיא משמעות החיים?"
דבר שלישי, מהלך המחשבה שהעליתי אפשר להבחין את נטייתי להגדרה בחירה. ומכיוון שאתה מתעקש להמשיך בדיון לאחר הגדרה אני אעלה את דרך המחשבה שלי בנושא.
מבחינתי, בחירה היא מצב שבו אני מקבל החלטה או מבצע פעולה כלשהי שהמטרה שלה היא עשיית טוב.
(טוב מבחינתי הוא מה שעונה על הטוב השכלי, ההגיוני, בריאות למשל, האדם שואף לבריאות ואריכות חיים ומתוך כך קבלת החלטה כלשהי שמטרתה לשמור על תקינות הגוף היא בחירה).
מצב עניינים שבו אני נתון לתאוות זהו אינו מצב של בחירה זהו מצב של נפילה, כניעה, אי שליטה וכדומה
(ובדיון הבאת את דוגמת הכבידה - מצב שבו מפילים אותי מהר ואני מתגלגל מטה זהו לא מצב של בחירה ואני מדמה את המצב הזה של אי שליטה בתאוות למצב של נפילה)
מכיוון שזהו מצב בינארי של שחור ולבן אני כן מעוניין לגעת בתחום הביניים.
לדוגמה, תפריט מאוזן הוא כזה שמכיל 10% שומן אז במצב שכזה אם אני אוכל אגוז מלך, שמן זית או טחינה גולמית שמכילים ריכוז שומן גבוה זו בחירה, אבל יותר מכך אם אני מחליט שאת קצבת השומן היומית שלי אני אמלא באמצעות שוקולד אז אמנם הערך של השוקולד הוא נמוך יותר אבל עדין זה נמצא בתוך 10% הקצובים. אם אוכל קופסה שלמה אזי אני נכנע לתאוות וזו לא בחירה, זה חוסר שליטה.
דוגמה נוספת, כעס הוא מצב של חוסר שליטה, איפוק הוא מצב של בחירה אני בוחר להתאפק. אך אם אני כועס אני יוצא משליטה, אבל, שוב אני אמתן מעט את הדוגמה, אם אני מחנך את הילד שלי והוא עשה מעשה לא תקין ואם אני מראה לו כעס (אבל לא יוצא מדעתי) אזי זה נמצא בתחום השליטה ולכן אני בוחר להתנהג בצורה כזו שתעביר את המסר שאני כועס כיוון שאני מעוניין לחנך אותו.
ולענייננו, אם לצורך הענין, עישון של סיגריה אחת לשבוע או אולי אפילו אחת ליום אין בה נזק ממשי (כמובן שכל סיגריה היא מזיקה אך יכול להיות שסיגריה פעם בשבוע לא תגרום נזק רב) אזי עישון סיגריה אחת בשבוע תהיה בחירה, אך אם עישנתי שתי סיגריות, הסיגריה השנייה היא לא בחירה.
או-קיי, אז אתה משייך "בחירה" ל"שליטה" - ובכך ניתן לעשות רדוקציה של שאלתך המקורית לשאלה "האם עישון סיגריה הוא עניין של נשלט". וברגע שעשית זאת, באמת קיבלת את הדרך לתשובה, שבמקרה זה היא תלויה במקרה, והנה כבר השאלה לא כ"כ מעניינת...
אם אתה רוצה להרחיב מעט את ההגדרה של בחירה, למשהו כמו: בחירה היא החלטה על פני מספר של פרמטרים, שהשקלול שלהם מייצר ערך חיובי (שכלי ורגשי) אז כבר יש יותר שטח אפור (מה שאתה קראת כאן למעלה - תחום הביניים) - כי הכנסנו גם מספר פרמטרים וגם רגש ולא רק שכל. ואם תרחיב עוד יותר לאפשרות שההחלטה שבבסיס הבחירה יכולה להיות מודעת או לא מודעת (כלומר הכנסנו גם את האוטומטים של שירלי), אז בכלל יש כר נרחב לדיון.
למעלה עניתי לך בכתום תשובות ספציפיות למה שענית לי, וכאן את תשובתי לשאלתך המקורית.
אז הינה ההגדרה שאני בוחר לבחירה, לצורך הדיון: "החופש להחליט לגבי מצב נתון את דרך הפעולה או ההוויה, בשקלול של כל המשתנים הרלוונטיים, השכליים, הרגשיים והנפשיים, בין אם ההחלטה היא מודעת או לא מודעת".
זאת עדיין הגדרה בעייתית כי לא הגדרתי מהוא 'חופש'.
אז שוב, לצורך הדיון הזה בלבד, אומר שחופש הוא מצב בו אין כפייה חיצונית מוחשית (כלומר: הנתפסת בעזרת החושים), לעשות או לחדול ממעשה ברגע ההחלטה.
במקרה הזה, אני סבור שהעישון הוא בהחלט נתון לבחירה, בין אם זו הסיגריה הראשונה או השנייה מדוגמתך דלעיל.
אבל, אני לא באמת מאמין ש'חופש' הוא עניין כ"כ פשוט.
כי גם אם אין כפייה, או השפעה חיצונית מוחשית, אנחנו מונעים לא פחות מההשפעות החיצוניות שהוטמעו בנו בתהליך החיברות מאז לידתנו. לכן, גם אם לא עומד לידך חבר ואומר לך "לעשן זה cool", אז יכול להיות שהוא עדיין נמצא לך בראש... ואולי גם דוגמא של הורה שלא יכול היה להתמכרויות שלו ולקחת ממנו דוגמה, או איזה משפט שמורה אמר לך בגיל 6 שאתה לא יודע להתמיד, ולא חסרות עוד ועוד דוגמאות.
לכן, מידת החופש שיש לנו קשורה בעיניי קשר ישיר למידת ההתנקות האישית שאנחנו עושים מההשפעות החברתיות שלנו - כלומר במידת ההתחברות שלנו לעצמנו, למי ומה שאנחנו, מתחת (או מעל) לכל הזבל הסוציאלי שרכשנו במשך שנות חיינו.
ואז תשובתי המלאה לך - ככל שאותו אדם שטוען שהוא בוחר כל יום לעשן או לא, קרוב יותר לעצמו, כך גדלה מידת החופש שיש לו בכלל. ובפרט - גם גדלה מידת הבחירה שלו בכל תחום בחייו, ובפרט שוב, האם לעשן או לא.
זהו.
/null/text_64k_1#