אני רוצה להעלות כאן נושא, אולי כאוב אצל חלק מאיתנו, ואשמח מאד לשמוע מנסיונכם, מנקודת מבטכם.

מה אם אתם מצליחים מאד בלסייע לאנשים אחרים במסגרת העיסוק שלכם: לשפר את חייהם, לפתור מצבים הנתפסים כבעיות, לשנות תפיסות/אמונות מגבילות, להגשים חלומות, לרפא מכאובים רגשיים וגופניים, לשחרר טראומות, להעצים את השמחה ואת היצירה, לבחור בחיים. 

ובאותו הזמן, לעיתים אתם עצמכם חווים קשיים שונים, שאינכם מצליחים לרפא ולשחרר, לא משנה כמה אתם מנסים בעצמכם, עם כל הידע והיכולת שיש לכם וגם עם עזרה חיצונית. ואתם ממשיכים לפגוש במצב הזה שלכם את אותם אנשים להם אתם מנסים ומצליחים לעזור...

האם אתם מכירים מצבים כאלה מעצמכם?

איך אתם מסתדרים עם הדיסונאנס הפנימי שנוצר, אם נוצר?

האם נוצרת בכם תחושת זיוף מול האנשים להם אתם עוזרים, ואיך אתם מתמודדים איתה או עם תגובות שונות בתוככם?

איך אתם מתנהלים בתקופות של קושי אישי מול מטופלים?

כל התייחסות תתקבל בשמחה מאד. 

תודה, דלית :-)

צטט: simply.present 2009-08-05 13:43:12

סנדלרים יחפים

 

האם אתם מכירים מצבים כאלה מעצמכם?

איך אתם מסתדרים עם הדיסונאנס הפנימי שנוצר, אם נוצר?

האם נוצרת בכם תחושת זיוף מול האנשים להם אתם עוזרים, ואיך אתם מתמודדים איתה או עם תגובות שונות בתוככם?

איך אתם מתנהלים בתקופות של קושי אישי מול מטופלים?

 

כל התייחסות תתקבל בשמחה מאד. 

 

תודה, דלית :-)

 

 מזדהה עם כל מילה, עברתי את כל מה שתיארת אישית

אני מניח שעוד אצטרך לעבור קשיים כאלו

ממקומי כיום, איני יכול לראותם

כשהגיעו הקשיים, בתחילה הייתי לוטה בערפל, עם אותם לבטים כפי שהזכרת, לעיתים חוויתי תסכול וייאוש

בשלב מסוים עזרה לי ההבנה שאני יכול לאמר לעצמי שאני עושה כמיטב יכולתי.

דווקא הייעוד שבחרתי העלה בי את הקשיים

הוא היה חלק בלתי נפרד מההצפה של הקשיים שחוויתי.

בחרתי לראות בכך תהליך טבעי. מעצים עבורי.

נשאלו בתוכי שאלות שהובילו אותי פנימה, לתוכי

אני יכול לאמר שחלק גדול מהחוסן הפנימי שלי כיום נבנה בזכות זה

אני מאמין שזאת לא הפעם האחרונה שאני אחווה קשיים.

כיום אני מקבל אותם בברכה, צומח מהם ומתחזק :-)

 האמונה שלי במה שאני עושה חזקה מתמיד

ברור שקשה לטפל בעצמך, לפעמים אפילו בלתי אפשרי.

גם בקרובים (חברה קרובה, בני הבית וכד') לא מומלץ לטפל בגלל מעורבות רגשית.

היי דלית ( וגם כל השאר)

אני לא רואה בזה דיסוננס , זה חלק מהחיים.

העובדה שיש לי יכולת או כשרון לעזור לאנשים לא הופך אותי לחסין מבעיות כאלה ואחרות

אנחנו בני אדם כמו כל מטופלינו , אין לנו כל יתרון יחסי או אמיתי עליהם מעצם הידע והיכולת

שלנו לטפל באחרים וחשוב שכל מטפל יזכור את זה .

אנחנו בני אדם עם מערכות יחסים , עם ביולוגיה ,עם פסיכולוגיה ,עם סריטות ועם פחדים .

אני מכיר מעט מאד אנשים שמסוגלים לטפל בעצמם ואם נלך לדימוי הפשוט והפרימיטיבי

ביותר - אף אחד לא יכול לעסות את עצמו.

כל פסיכולוג הולך לטיפול אצל פסיכולוג אחר , רופא חולה הולך לרופא אחר ופעמים רבות אם

ילדיו חולים הוא שולח אותם לרופא שהוא סומך עליו .

החלפת טיפולים בין מטפלים בכל תחום שהוא זה לא גימיק נחמד - זה כורח המציאות של כל

אחד מאיתנו שזקוק לטיפול בעצמו , להיות ללא האחריות הטיפולית בנקודה מסויימת  בחיים

ולתת את האחריות למישהו אחר.

אין פה דיסוננס , נגנים לא תמיד יודעים לבקר מוזיקה ומרבית מבקרי האומנות לא החזיקו

 מכחול מימיהם .

השורה התחתונה היא - אנחנו רק בני אדם ואנחנו זקוקים לעזרה כמו כל אחד אחר - זו לא בושה

רק דעתי

גיא

דלית מקסימה

איזה יופי של נושא חשוב את מעלה כאן.

אני רק יכולה לומר לך שכל הדברים האלה שתוקפים אותי ברמה הבריאותית הם נהדרים ומופלאים מבחינתי

מאחר וההתנסות האישית שלי איתם רק הופכת אותי למטפלת טובה יותר.

אנחנו בני אדם לכל דבר

אנחנו לא מחוסנים

זה לא האם אנחנו חולים או לא שקובע אם נהיה מטפלים טובים - אלא היכולת שלנו לטפל בעצמנו ולצאת מזה!

אין כמו החוויה האישית כדי לדעת אח"כ מה ניתן לעשות כדי לעזור לאדם היושב מולך.

כל ההריון שלי הייתי בשיא הבריאות - כולם ניסו להבין מה הקסם ואיך זה שאין לי תופעות שקשורות להריון.

אחרי הלידה קרה משהו קשה שלא היה תלוי כלל וכלל בי - עוד אחד מהאתגרים שהחיים הדינמיים הללו מציבים בפנינו - וזה גרם לי לחלות מאוד.

עברתי חופשת לידה מאוד קשה

טיפלתי בעצמי

למדתי מזה המון

היום אני מרגישה ברת מזל עם הידע שצברתי.

שורה תחתונה: אני לא חושבת שזה מקרי שכמטפל חולה.

אני לא חושבת שזה צריך לגרום למטפל להרגיש מזוייף

וכמו שגיא כתב לך ואני כל כך מסכימה איתו:

"העובדה שיש לי יכולת או כשרון לעזור לאנשים לא הופך אותי לחסין מבעיות כאלה ואחרות

אנחנו בני אדם כמו כל מטופלינו..."

אני אישית בוחרת לראות בזה יתרון שמביא אותי לצמוח ולגדול

הלמידות הן אינסופיות

הכל תלוי בהשקפה :-)

הרבה אהבה ובריאות

מקווה שעזרתי

תודה על כל התגובות בינתיים!

אגיב בקרוב מאד...

דלית

אני לא סנדלר יחף.

בוודאי שמידי פעם מתעוררות בעיות, ואני מתכוון בעיקר לבעיות הקשורות לרגש או למצב רוח עקב לחציי החיים, או אפילו התלבטות קשה באשר לדרך שכדאי לנהוג בנושאים שונים.

 דווקא בגלל שיש לי מודעות לנושא כמטפל, אני לא מזניח.

במקרים כאלה אני מנסה להתמודד לבד ע"י חשיבה עצמית, אבל אינני בוחל בהתייעצות עם חברים קרובים אם יש צורך בכך.

בתחום הפיזי אני אדם בריא ומרגיש מצויין (טפו טפו טפו, חמסה חמסה) הודות לדרכי הטבעונית, ואני מתחזק את עצמי לא רע בכלל. אבל אם תתעורר בעיה, לא אזניח.

בקיצור, לא מזניח ולא סנדלר יחף, נאה דורש ונאה מקיים.

צטט: hal767 2009-08-08 13:41:15

אני לא סנדלר יחף.

 

בוודאי שמידי פעם מתעוררות בעיות, ואני מתכוון בעיקר לבעיות הקשורות לרגש או למצב רוח עקב לחציי החיים, או אפילו התלבטות קשה באשר לדרך שכדאי לנהוג בנושאים שונים.

 דווקא בגלל שיש לי מודעות לנושא כמטפל, אני לא מזניח.

 

במקרים כאלה אני מנסה להתמודד לבד ע"י חשיבה עצמית, אבל אינני בוחל בהתייעצות עם חברים קרובים אם יש צורך בכך.

 

בתחום הפיזי אני אדם בריא ומרגיש מצויין (טפו טפו טפו, חמסה חמסה) הודות לדרכי הטבעונית, ואני מתחזק את עצמי לא רע בכלל. אבל אם תתעורר בעיה, לא אזניח.

 

בקיצור, לא מזניח ולא סנדלר יחף, נאה דורש ונאה מקיים.

נהדר לשמוע!

אבל מה אם אתה לא מצליח להתמודד, לא לבד, לא בעזרת חברים, לא בעזרת עזרה אחרת?

מה אם נאה דורש, אבל לא מצליח לקיים עם עצמך. אבל עם אחרים כן...

זו השאלה שלי :-)

תודה.

היי דלית,

המטפלים הטובים נושאים קשיים.

דווקא מטפלים הם המטופלים לנצח.

 מי בוחר להיות מטפל?

 דווקא האדם שמרגיש הכי נוח במקום שבו המנטרות של התיקון חוזרות  יום יום, טיפול טיפול ושוב ושוב.... 

 אני קוראת פה פוסטים שנכתבים בהתלהבות חסרת נשימה של קואצ'רים ישנים וחדשים שמתוודעים כל פעם מחדש לעוצמה שבתובנה ומוכנים ללעוס ולהקיא כל כאב או חוסר הבנה של המטופל/לקוח החדש שלהם. הם צריכים את זה. אנחנו צריכים את זה.

צטט: simply.present 2009-08-08 14:48:07

צטט: hal767 2009-08-08 13:41:15

אני לא סנדלר יחף.

 

בוודאי שמידי פעם מתעוררות בעיות, ואני מתכוון בעיקר לבעיות הקשורות לרגש או למצב רוח עקב לחציי החיים, או אפילו התלבטות קשה באשר לדרך שכדאי לנהוג בנושאים שונים.

 דווקא בגלל שיש לי מודעות לנושא כמטפל, אני לא מזניח.

 

במקרים כאלה אני מנסה להתמודד לבד ע"י חשיבה עצמית, אבל אינני בוחל בהתייעצות עם חברים קרובים אם יש צורך בכך.

 

בתחום הפיזי אני אדם בריא ומרגיש מצויין (טפו טפו טפו, חמסה חמסה) הודות לדרכי הטבעונית, ואני מתחזק את עצמי לא רע בכלל. אבל אם תתעורר בעיה, לא אזניח.

 

בקיצור, לא מזניח ולא סנדלר יחף, נאה דורש ונאה מקיים.

 

נהדר לשמוע!

 

אבל מה אם אתה לא מצליח להתמודד, לא לבד, לא בעזרת חברים, לא בעזרת עזרה אחרת?

 

מה אם נאה דורש, אבל לא מצליח לקיים עם עצמך. אבל עם אחרים כן...

 

זו השאלה שלי :-)

 

תודה.

 

לא הייתי במצבים לא פתירים, כך שאין לי תשובה נוספת לשאלתך. מה שאני יכול להוסיף הוא שכשאני מחפש סיוע לפתור בעיה הוא יכול להיות גם סיוע לא קונבנציונאלי.

צטט: simply.present 2009-08-08 23:15:56

סנדלרים יחפים

אני רוצה להעלות כאן נושא, אולי כאוב אצל חלק מאיתנו, ואשמח מאד לשמוע מנסיונכם, מנקודת מבטכם.

 

מה אם אתם מצליחים מאד בלסייע לאנשים אחרים במסגרת העיסוק שלכם: לשפר את חייהם, לפתור מצבים הנתפסים כבעיות, לשנות תפיסות/אמונות מגבילות, להגשים חלומות, לרפא מכאובים רגשיים וגופניים, לשחרר טראומות, להעצים את השמחה ואת היצירה, לבחור בחיים. 

 

ובאותו הזמן, לעיתים אתם עצמכם חווים קשיים שונים, שאינכם מצליחים לרפא ולשחרר, לא משנה כמה אתם מנסים בעצמכם, עם כל הידע והיכולת שיש לכם וגם עם עזרה חיצונית. ואתם ממשיכים לפגוש במצב הזה שלכם את אותם אנשים להם אתם מנסים ומצליחים לעזור...

 

האם אתם מכירים מצבים כאלה מעצמכם?

איך אתם מסתדרים עם הדיסונאנס הפנימי שנוצר, אם נוצר?

האם נוצרת בכם תחושת זיוף מול האנשים להם אתם עוזרים, ואיך אתם מתמודדים איתה או עם תגובות שונות בתוככם?

איך אתם מתנהלים בתקופות של קושי אישי מול מטופלים?

 

כל התייחסות תתקבל בשמחה מאד. 

 

תודה, דלית :-)

 

 אני אתייחס לנושא הזיוף ...הכי חשוב להיות אמיתי ואוטנטי גם ביחסינו עם האנשים שלהם אנחנו מנסים לעזור ....ולהפריד ...אני זוכרת שבתקופה שבה התגרשתי חוויתי קושי עצום בתוכי הלכתי לטפל בזה ...יחד עם זאת המשכתי לסייע לאחרים זה מגיע ממקום אחר כשאנחנו בשביל האחר אנחנו נטו בשבילו ....זה לא אומר שבמקביל אנחנו לא יכולים להיות עסוקים בקשיים שלנו ....צריך להיות אמיתי אם אין לנו את האנרגיה הדרושה או שאנו לא מקבלים את זה שגם לנו קשה ....לשים לב שאנחנו לא "מטפלים בעצמנו" על חשבון המטופל שלנו ולקבל הדרכה טובה על מה שאנחנו עושים. אני חושבת אחד הדברים שמטפלים אלטרנטיביים לא כל כך מודעים להם זה נושא ההדרכה על הטיפול שהם מעניקים ...מה שמשאיר אותם די לבד בשטח.

הדימוי שעולה לי הוא אנשים שנמצאים בבור, וכל אחד מושיט יד למטה ועוזר לזה שנמצא מעט מתחת לו.

כמטפל, אני יודע, שהמטופל שבא אלי עוזר לי להשלים את הריפוי שלי.

הבנה זו מסייעת לי לנטרל את רגש הפטרנליסטיות הטבעי שיכול היה להתעורר.

אני גם יודע שמה שאני רואה זה משהו שנמצא בספקטרום שלי. כלומר דברים שאני עובר או דברים שעברתי.

זה מאפשר לי את האמפטיה הדרושה. לא לבוא מלמעלה. לבא בגובה העיניים.

ולדעת שהתיקון הולך ונמשך. הוא לא מסתיים ברגע. אני לא מואר. ולא סיימתי את התיקון שלי.

ולמען זה יש לי גם אנשים שאני הולך אליהם לקבל טיפול.

וזו לא בושה. כמו שמי שבא אלי אינו מתבייש לבא אלי.

הרבה פעמים אני גם נותן דוגמאות מדברים שאני עברתי ואני עובר.

זה אמיתי. זה מאפשר גם הזדהות. ומאפשר לימוד.

ובניה.

מכל מי שבא אלי, אני לומד משהו על עצמי.

טיפולים מבורכים :)

התגובות שלכם מאד עוזרות ותודה, אבל משום מה אני מתקשה להגיב עדיין.

כל פעם מתחילה וזה עוד לא זורם. 

אז המון המון תודה ואשמח לכל התייחסות נוספת, כל דבר. 

מאד מאד רוצה להגיב ואעשה זאת. זה יקרה. זה קורה :-)

דלית