הי מיכלי,
אני חייבת להסכים.
תסמונת המעי הרגיז, המכונה גם "תסמונת המעי העצבני" על פי השקפתי אינה באמת קיימת. עושה רושם שכאשר כל בדיקה אפשרית יוצאת תקינה ולרופאים אין מושג מה לא בסדר הם משליכים את הכותרת "מעי רגיז" ובזה סוגרים עניין. ישנן סיבות רבות לכך שמעי יתנהג בצורה עצבנית וחסרת נינוחות, ישנן סיבות לכך שאין הרמוניה בתפקוד בין חלקי מערכת העיכול השונים, שהאיברים אינם מתפקדים בעיתוי הנכון להם, שפריסטלטיקת המעי עובדת בצורה לא סדירה, פעם מהירה ופעם איטית. הגורמים יכולים להיות החל ממזהמים ופרזיטים וכלה במצבים רגשיים-נפשיים.
מאחר והבאת כאן את הפן הטיפולי והאפשרויות השונות, אני רוצה להתייחס לכל המסביב:
שכיחות:
מסתבר שתסמונת המעי הרגיז שכיחה ביותר. הערכה לגבי שכיחות התסמונת באוכלוסיה עולה כל שנה בהתמדה, כיום מעריכים שמדובר בכחמישית מהאוכלוסיה, כאשר רק 25%-30% מהם פונים לקבלת עזרה רפואית. כ- 30 מיליון אמריקאים סובלים ממנה והיא שכיחה פי שניים עד פי שלושה בנשים. נשים הסובלות ממנה מדווחות שהסימפטומים קשים יותר במהלך ימי הווסת, כנראה ששינויים הורמונליים מגבירים את רגישות המעי להתכווצויות.
30%-50% מהפונים לגסטרואונטרולוגים מתלוננים על סימפטומים המאפיינים את התסמונת.
לפי הערכות אחד מכל תשעה תלמידי בית ספר סובל ממאורע חולף של סימפטומים דמויי תסמונת זו לפחות פעם בשלושה חודשים ומספר זה במגמת עלייה.
בספרות המקצועית מתוארים שני סוגים עיקריים של IBS:
IBS אשר התופעה הדומיננטית בה היא עצירות
בסוג זה נפוצים יותר מצבי עצירות. קיימת פעילות אי סדירה של המעי, אך העצירות היא הדיווח העיקרי של החולים. התלונות איתן יגיעו חולים אלה הן כאבים לפחות בחלק אחד של המעי הגס הקשורים לתקופות של עצירות מתמשכת המתחלפת עם תקופות של יציאות בדחיפות רגילה ונורמאלית. הצואה מלווה בדרך כלל בריר שקוף או לבן, הכאבים חדים ופתאומיים או קהים ומתמשכים. הכאב פוחת בדרך כלל לאחר יציאה. אכילה מעוררת את הסימפטומים ויכולים להופיע גם בחילות, נפיחות וגזים.
IBS אשר התופעה הדומיננטית בה היא שלשול
בסוג זה מופיע שלשול תוך כדי אכילה או מיד לאחריה. בדרך כלל הוא לא מופיע בלילה. נפוצות תחושות של כאב, נפיחות ולחץ בפי הטבעת ועלולה להופיע בעיה של אי שליטה על הסוגר.
גורמים אפשריים:
1. התסמונת נגרמת בעקבות פגיעה בעצבים השולטים ביכולת ההתכווצות של שרירי מערכת העיכול ובמידת הרגישות שלהם.
2. פרזיטים ומזהמים שונים, כולל קנדידה.
3. ישנה סברה הגורסת כי מקור הבעיה הוא במערכת העצבים המרכזית השולטת על המעי הגס.
4. השערה אחרת טוענת שהגורם הוא הורמונלי מאחר ונשים נוטות לסבול מ- IBS יותר מאשר גברים ולסימפטומים יש נטייה להחמיר בימי הווסת.
5. ייתכן שהטריגרים לתסמונת הם גזים או לחץ במעי הנגרמים מאכילת מזונות מסוימים.
6. יש הסוברים שזוהי מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף את עצמו.
7. IBS שלאחר זיהום. מחקר חדש הראה שדיזנטריה חיידקית מעלה משמעותית את הסיכון לפתח בעתיד את תסמונת המעי הרגיז.
8. משקל לידה נמוך מ 2.5 קילוגרם. (נעשה על כך מחקר)
9. מסתבר שלשיבושים ברמת הסרוטונין יש חלק בגורמים למחלה. הסרוטונין הוא הורמון המצוי גם במוח ומוכר בהשפעתו הידועה על מצבי הרוח. מערכת העיכול מעוצבבת כולה וגם היא עצמה מפרישה הורמונים ביניהם הסרוטונין. נוכחות מערכת עצבית במערכת העיכול יכולה להסביר איך מצב מצוקה נפשית יכול לגרום להתכווצויות ופעילות מעיים. לא קרה לכם שפחד, דאגה או חרדה גרמו לכם לשלשל? או שהתרגשות לפני מבחן גרמה לבטן להתכווץ?
תהליך העיכול מתבצע על פי הוראות עצביות - הורמונליות: כאשר מורגשת נוכחת מזון במערכת העיכול מתרחש שחרור סרוטונין לדופן המעי, שם הוא נקשר לקולטנים המעבירים מידע לתאי העצב לתת הוראה לשחרור מיצי עיכול למעיים.
באדם בריא, כשהסרוטונין מסיים את תפקידו הוא מסולק מהמקום. באנשים הסובלים מ- IBS המנגנון הזה לא עובד במיטבו, מה שגורם לסרוטונין להצטבר במעי ולגרום לתופעות הלא נעימות.
כמובן שמאוד יכול להיות שתסמונת המעי הרגיז היא מולטי-פקטוריאלית, כלומר שהגורמים לה הם שילוב של חלק או כל האמור ואולי ואף יותר מכך.
הסיבות להתפרצות יכולות להיות:
1. באחוז גבוה מאוד מהסובלים מהתסמונת מדווח על אי סבילות למזון. ישנם מספר מזונות חשודים כגון שוקולד, מזונות מתובלים, חלב ומוצריו, מיצי פירות, ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב), מזונות עשירים בשומן כגון מיונז, חמאה, מרגרינה, קצפת, גלידה ובשר אדום. חומרים חשודים נוספים הם אלכוהול, קפאין וגם קפה נטול קפאין.
2. כמו שציינת גם אני טוענת שסיבים תזונתיים חשובים ביותר לתנועתיות ופעילות תקינה של המעי. חסר בסיבים אלו, בעיקר מהסוג המסיס במים כגון שיבולת שועל, עלול לפגוע בפעילות המעי. המעי יצטרך להתאמץ יותר בדחיפת המזון לאורך צינור העיכול. אך חשוב לציין, שלמרות שתזונה מחוסרת סיבים יכולה להוות טריגר להתפרצות, זה לא אומר שסיבים יתאימו לטיפול בבעיה - כל אדם לגופו ותלוי גם איזה סוג סיבי, כמה ומתי.
3. סיבה נוספת העלולה להיות טריגר להתפרצות IBS היא דלקת בקיבה ובמעיים. אצל 20% מהחולים התסמונת מתחילה לאחר אירוע של דלקת מעיים חריפה.
4. פטריית קנדידה מפושטת עלולה להוות טריגר. בדרך כלל על רקע של שימוש באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה משנה את האיזון הטבעי של פלורת החיידקים הידידותיים במעיים ולכן השימוש בה יכול להוות טריגר להופעת התסמונת.
5. סיבה נוספת להתפרצות יכולה להיות צריכת תרופות, כולל שימוש קבוע במשלשלים או בתרופות להפסקת שלשול.
6. סיבות פסיכולוגיות ונפשיות יכולות לגרום להתפרצות התסמונת. רוב החולים המכריע מתלונן על בעיות רגשיות כגון חרדה, עייפות נפשית, כעסים, דיכאונות והפרעות שינה.
בנוסף, מעל 70% מהחולים שהתלוננו על תסמונת המעי הרגיז עברו משבר ילדות כמו מחלה כרונית, גרושים של ההורים או מות של הורה או אדם קרוב. הרבה פעמים אירועים שקורים לאדם בתחילת חייו מעצבים את האופן שבו הוא יגיב למתחים במשך כל ימי חייו.
החולים מספרים שהסימפטומים עצמם מחמירים בעקבות אירועים מלחיצים.
מחקרים שנערכו על בעלי חיים מראים שמתח, בעיקר בתחילת החיים, יכול לגרום להפרעת מעיים כרונית.
תגובות גופניות למצבי סטרס ומצוקה אינן חדשות. רובנו כבר מכירים בקשר בין הגוף לנפש. כאשר הגוף חש מצוקה מופעלים תאים אשר מחוללים תגובה דלקתית שמשבשת את תהליך העיכול בקרב הסובלים ממעי רגיז.
אבחנה:
האבחון קשה מאחר ואין ממצעים רפואיים היכולים לאשש בעיה קיימת. לעיתים קרובות נאלצים להסתפק בתשאול מקיף של החולה ולבצע אבחנה על סמך שלילת מחלות ובעיות אחרות כגון אולקוס או מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן, וקוליטיס כיבית), גידולים, אי סבילות ללקטוז, צליאק וכדומה.
ישנה אבחנה הנעשית על פי קריטריוני "רומא"- מדובר בקריטריונים שפותחו לאבחון התסמונת שבה למראית עין המעי נראה תקין, אך אינו מתפקד באופן תקין. הוחלט להגדיר באבחנה: כאב בטן, שלשול ו/או עצירות לסירוגין ושאר הסימפטומים, כאשר התנאי הוא שהם נמשכים במשך שלושה חודשים לפחות.
מחקר:
ישנם מחקרים רבים מספור המקשרים IBS עם סיבות וגורמים שונים. אסתפק באחד מהם:
ב - 1967 החל מחקר בן 12 שנים בו נבדקו למעלה מ 3,300 זוגות תאומים זהים ולא זהים. נמצא שאלו שנולדו במשקל נמוך מ- 2.5 קילוגרם היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח IBS. בשלב זה לא הצליחו החוקרים להעריך מספרית עד כמה גבוה יותר הוא הסיכון, אך הם כן הצליחו להעריך אותו בתינוקות שנולדו מתחת ל- 1.5 קילוגרם: הסיכון עמד על פי 2.5 ללקות בתסמונת בהשוואה לתינוקות שנולדו במשקל תקין.
כנראה שיש קשר לחוסר שלמות בהתפתחות מערכת העיכול, יכול להיות שמעורב גורם גנטי ויכול להיות פשוט קשר למצב הסטרס בו נמצאים תינוקות היוצאים לפני זמנם מרחם אימם.
הרבה בריאות
איה
הוספת תגובה על "פתרון כולל ל'תסמונת המעי הרגיז'"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה