האם זו שיטה שמלמדת לאהבת בע"ח?

האם זו שיטה טובה לחינוך כלשהו?

מה דעתכם על התופעה?

שמעתי שיש את הוובקינז,

את קלאב פינגווין את שידוני ואת המושי מונסטרס.

אז מה דעתכם על על התופעה?

האם לילדיםשלכם יש בע"ח דיגיטלי?

האם אתם בעד או נגד השיטה?

מחכה לשמוע,

אני מתנגדת לזה. לנכדותי יש וובקינז. נכדתי שכחה להאכיל את החתול, וכשאמרתי לה היא אמרה "לא נורא, אז יהיה אחד אחר". ותגובות כאלה מעידות על כך שזה מסוכן. ילד יקבל בעל חיים ויחשוב שכמו במחשב, אם בעל החיים יסבול וימות - לא נורא יבוא אחר.

ילד צריך להרגיש בעל חיים, לראות אותו   וללמוד את חייו ומנהגיו והתחושה של המגע בו.

לפני הרבה שנים היה לחבר שלי טמגוצ'י (זכרים את הדבר המעצבן הזה?)

הוא היה מטריד אותי במשך היום ומעיר אותי בלילה כשהחבר ישן. מעולם הצעצוע לא התקבל אצלי בשמחה או נענתי באהבה כשהפריע לי באמצע השינה. לא פעם גם שקלתי להוציא לו את הסוללה (מה שבסוף בעל הטמגוצי' עשה).

לפני כמה שנים אמצתי לראשונה בחיי חתולה.

וכמו כל ייצור קטן (ומתוק), לפעמים היא מקיאה, או מעירה אותי לאכול באמצע הלילה. כמובן שעלי גם לנקות את השרותים הפרטיים שלה.

ולמרות שאני לא תמיד ממש מרוצה ושמחה מהעניין (בעיקר כאשר זה מקור לדאגה) מהיום הראשון אני נהנית לדאוג לה, לטפל בצרכיה (גם הפחות נעימים ומריחים) ובכלל מקבלת את כל פניותיה באהבה.

לא ממש ברור לי כיצד חיה ממוחשבת יכולה להיות תחליף כלשהו לבעל חיים אמיתי.

לי זה עושה רושם בין סתם מעצבן לכמעט לא נותן בטח שלא מלמד דבר.

מתנגדת לזה.

בעלי חיים זה לא צעצוע, וזה אינו חינוך נאות בכלל, לא רק לגבי בעלי חיים.

זה הכל על יעני בכאילו.

בחיים זה לא ככה, וזה מאד מטעה ילדים צעירים.

לבעלי החיים זה גרוע.

נראה לי שאת נתלית באילן נמוך מאוד להסברת חוסר האחריות הפושה בחברה שלנו כיום.

יש לנו שני כלבים (אמיתיים) וגם שלושה וובקינז.

החבר'ה שלי יודעים שחלק ממטלות היומיום שלהם זה לתת אוכל ומים לכלבים (כמו גם להוריד מהשולחן ולקפל כביסה)

הם גם יודעים שיש להם אחריות כלפי הוובקינז.

הרבה פעמים, אשתי ואני מעט מזלזלים בוובקינז האלה ואילו הילדים מזכירים לנו שיש להם אחריות כלפי היצורים הוירטואליים.

אני דווקא חושב שהתנהלות נכונה ומבוקרת מול המחשב והוובקינז דווקא מחנכת לנטילת אחריות. הילדים רואים תוצאות די מיידיות (לטובה או לרעה) ואם הם מגלים חוסר אחריות, אז התוצאות לא קטסטרופאליות וניתן ללמוד מהן.

אגב, הילדים שלי עוד לא בני 9...

לסיכום: אחריות רוכשים ולומדים והכי חשוב זה מה שההורים עושים. הורים שמגלים אחריות, ילמדו את הילדים להיות אחראים. ואלה שלא ישדרו בדיוק את ההיפך.

את חוסר האחריות בחברה אני תולה דווקא במה שמשדרים המנהיגים שלנו...