| 13/8/09 10:47 |
1
| ||
אין עליך, אתה כבר מכוכב אצלי היום אז על זה תקבל מחר.
באופן עקרוני אני חושבת שכוסית, הוא יכול לקרא לי רק במעמד מאוד מסויים.... המעמד שבו אני אובייקט מיני אין לי בעיה שיקרא לי ככה. ואני אקרא לו... אני אמצא לו את הכינוי המתאים לו.
אבל ברחוב, בעבודה, ??? להפוך אותי לאובייקט מיני פרופר בלי טעם וריח נוסף.?? לא מקובל, לא יפה , לא מכובד
-- 2GET and 2 GIVE creates 2 many problems. But (just double it) 4 GET and 4GIVE solves all the problems | |||
| 13/8/09 16:14 |
-1
| ||
אומר לך את האמת, ואל תפגעי. כל מה שמעניין אותי במה שכתבת זה החלק שציטטתי ממך. שאר החינטרושים, והמאמרים מיועדים למישהו אחר,... ואני לא הכתובת - פשוט לא בא לי לקרוא. עכשיו, כמו שאמר פיליפ, אני איש של אנטרקציה ( בשאר הדברים קצת נתן ממשנתו האישית והשיפוטית סוביקטיבית )
עכשיו תשכחי, מהכל! (תגיבי אח"כ על כל מה שתרצי )
מדוע, את חוסמת אותי ברשת הקפה, לפני ימים מספר? מדוע היום מצאת לנכון לפתוח את דבריך בדיון שפתחתי בבקשה "... אשמח אם תקרא בעיון...."
למה אני שואל? מוזר לי שמישהו יחסום מישהו שמעולם לא דיבר איתו, ברשת כל כך מרוחקת וויקטואלית, אח"כ יכנס לאחד הדיונים שלו, ויביע רצון ליצירת קשר.
אז זאת דעתי : 1. אינטרקציה נוצרת כשהצינור פתוח משני הצדדים. 2. אנחנו לא בכלא, בו ניתנות זכויות עודפות לסוהרים על פני הכלואים. 3. לעולם לא תוכלי ללמד אותי משהו אם את אטומה כלפי.
לכן, גם אם המאמר היה מעניין, ולא על נושא כל כך משעמם, ורציתי ללכת איתך לכיוון שרצית שאלך, הייתי חייב להתנגד.
-- לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי | |||
| 14/8/09 06:50 |
2
| ||
לא נפגעתי. רק התאכזבתי.
חסמתי אותך כמו שאני חוסמת כל חבר קפה שאני קוראת אצלו פוסט שמפגין שנאת נשים. אני יודעת שזה נשמע לך מטורף, כי לך ברור שאתה מאוהבי הנשים הגדולים, אבל אני לא מדברת על אהבת תחת שדיים וכוס, אני מדברת על אהבת בנות חווה כמו שהן, התייחסות אליהן בכבוד. אני חוסמת כי הקפה אינו סביבה בטוחה לנשים, הוא בדיוק כמו המציאות. נשים מוטרדות ומוקטנות כאן, ומהוות יעד להתעמרות בדיוק כמו בחוץ אם לא הרבה יותר. זה קורה לי מחוץ לחלקת האלוהים הקטנה שלי, אני לא רוצה שזה יקרה גם בבלוג שלי. זה אמצעי הגנה שאם יום אחד תעז לשים את עצמך לרגע במקומי, תבין בדיוק ממה הוא נובע.
אני עונה לך מאוד ברצינות למרות שעכשיו, להבדיל מזמן כתיבת ההודעה הקודמת, לאור התגובה שלך, אני די בטוחה שאני מבזבזת אנרגיה לשוא.
מה שלך לא בא לקרוא, כי זה הורס לך את הכיף של ביזוי נשים, ככל שאני יודעת הוא הדרך היחידה לעצור את גל המיזוגניה שמציף את המדינה ואת המרחב הזה. ככה נוצרת הגברת מודעות. כשאתה בוחר לעצום עיניים ולהמשיך לכתוב מבחני "האם את שרמוטה", לבחירה שלך יש השלכות הרבה יותר גדולות מאשר לצמצם את מידת ההנאה שלך כאן בקפה. יש לזה השלכות על בטחונן הפיזי של נשים.
אבל אתה איש של אינטראקציה, אני מבינה. אני רק תוהה האם בשם האינטראקציה ההדדית היית מסית גם כנגד אתיופים שחורים והומואים, או שהזכות שמורה אך ורק לנשים.
| |||
| 14/8/09 11:00 |
1
| ||
ועל זה אומרים "אין הגמל רואה את הדבשת שלו"
שכן דבריך מלאים בשנאת גברים. מבחינתך סלקציה מוקדמת, עדיפה על יצירת תקשורת בריאה.
אני מניח שהאוכלוסיה אצלך מחולקת למעמדות : המעמד הנשי הפמניסטי, בעל המודעות. המעמד הנשי האינטלגנטי, הזקוק לשיפור המעמד הנשי הבזוי, המשתף פעולה עם גברים. המעמד הגברי איתו ניתן להגיע להדברות. המעמד הגברי איתו לא ניתן להגיע להדברות, וכאן נזקקים בחיחות לצעדים דרסטים כדי לחסל את הבעיה.
החיים שלך מאוד פשוטים, וברורים. שתהיהי לי בריאה, ואל תעשי את "מבחן השרמוטה" -- לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי | |||
| 27/8/09 17:50 |
3
| ||
היי ליאן, אל לך להיות מאוכזבת. עיון קצר בבלוגו של אס לב אדום מלמד שחוץ מלהגיד כוס, שרמוטה וזונה בכל משפט שני, הוא לא יודע הרבה.
אך יש לא מעט קוראים לדיון, והטקסט שהבאת הוא חשוב לכל מי שבאמת מעוניין להבין כיצד שפה יוצרת מציאות. בעניין זה, ממליצה גם על 'מין זה שאינו אחד', מאת לוס איריגארי (קובץ מאמרים בהוצאת רסלינג). וכמובן, טוב לקבל תזכורת לבקר בבלוג של אורית קמיר לעיתים תכופות יותר.
| |||
| 27/8/09 23:18 |
0
| ||
היי מוריס, רציתי להגיד לך שההיא בחולצה האדומה, אמרה דבר לא כל כך נכון עלי. מהצצה מהירה בצבע החולצה שלה, אני אומר בוודאות, שאין לה טעם בבגדים.
נ.ב אל תספר לאף אחד.
-- לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים


/null/text_64k_1#