כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    עורכי דין ומתמחים

    "צדק צדק תרדוף" (דברים טז כ). "צדק אם ישב לכסאו, לא יפלה בין נכבד או נקלה וריק" (הוראציוס). "הטוב והתבונה בהתחברם יחד נקראים צדק" (משה מנדלסון).

    משפט וחשבונאות

    פורום

    על סדר היום

    המקום לדון בו בכל הנושאים המשפטיים שנמצאים על סדר היום

    חברים בקהילה (3686)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד ועוד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    משביתת שמחה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . ארז .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ציני_כאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חיפוש בקפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שמיניית ווקאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בית המשפט העליון פסק - הגנה מוחלטת מתביעות לשון הרע לעורכי דין בבית המשפט

    20/8/09 10:30
    1
    דרג את התוכן:
    2009-08-20 10:31:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פסק הדין ניתן בהליך רע"א  1104/07
    אפשר לעיין בו כאן.
    http://elyon1.court.gov.il/files/07/040/011/p08/07011040.p08.htm
    להבנתי, ואנא הואילו לעיין היטב ולהתייחס בזהירות לאמור, למרות שלא נאמר במפורש, מדובר במה שנאמר בעת הדיון בבית המשפט, דהיינו בעדנא דריתחא, או כדי להוציא את הצד השני מדעתו, אך אי אפשר להבין מפסק הדין שקיימת הגנה על מה שנעשה בקור רוח, במשרד, תוך רקיחת עלילת כזב.
    20/8/09 10:40
    0
    דרג את התוכן:
    2009-08-20 10:42:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד יעל גיל 2009-08-20 09:58:10

    למען ההבהרה, ההגנה היא לא על כל התנהגות משתלחת של עורכי דין, לשם כך יש את ועדת האתיקה. ההגנה היא מפני תביעות לשון הרע ואכן, לשון החוק מגינה עלינו מפני תביעות לשון הרע.כפי שנכתב קודם לכן וכפי שהיה מקובל, בתי המשפט התעלמו מלשון החוק ופסקו בערכאות המחוזי פסיקות סותרות בנושא. בית המשפט העליון החזיר את היציבות ואת הודאות של לשון החוק גם לעניין זה.

     

    חברים, מרוב התמקדות במי אמר למי ולמה, או מי קילל את מי, אתם מפספסים לדעתי הצנועה את הנקודה החשובה בכל העניין, אסור לנו להמצא בסיטואציה, בה אנחנו חייבים לחשוב על כל מילה שיוצאת מפינו כאשר אנחנו נלחמים מלחמת אמת עבור הלקוח שלנו. זה מנטרל את יכולת המאבק שלנו ואנחנו עומדים חשופים בצריח, מול פני כל מיני תביעות סרק של שוחרי רעתנו, אשר יפגעו בנו ובכיס שלנו הרבה יותר, מכמה מילים שליליות שעורכי דין זורקים לעברנו בבית המשפט. 

     


     

    אני יכול להעיד על עצמי שלא זו בלבד שאינני מפספס את הנקודה שהעלית, אלא שאני ממש לא מסכים איתה.

     

    אנחנו בהחלט צריכים לחשוב על כל מילה שיוצאת לנו מהפה כאשר אנחנו מייצגים לקוח, להבדיל מ"נלחמים מלחמת אמת" עבורו.

     

    ראשית אנחנו לא במלחמה. אנחנו בהתדיינות, ובדיוק כפי שאנו יודעים לשקול שיקולים טקטיים ואסטרטגיים לפני כל מילה שיוצאת לנו מהפה, אנחנו אמורים להיות מסוגלים גם להקפיד לא להכפיש את שם חברינו למקצוע.

     

    שנית, לא בכל מקרה מדובר ב"מלחמת אמת". לפעמים הלקוח שלנו לא צודק בכלל, או צודק באופן חלקי בלבד.

     

    שלישית, זה לא פוגע ביכולת שלנו לנהל את ייצוג לקוחותינו. בכל הכבוד, לפני 30 שנה כאשר תרבות הדיון הייתה בריאה יותר, עורכי דין ידעו לייצג את לקוחותיהם היטב, גם בלי לקלל את הקולגה שמולם. תשאלי למשל את יגאל ארנון.

     

    אני מעז להעלות את האפשרות שדברייך נובעים מכך שאת עיקר הליטיגציה את מנהלת בבתי המשפט לענייני משפחה שמינסיוני המועט בין קירותיהם, תרבות הדיון בהם אכן פרועה, בוטה ומשתלחת.

     

    זה לא המצב ביתר בתי המשפט האזרחיים, וזה לא צריך להיות המצב גם בבתי המשפט לענייני משפחה.

     

    פסק הדין של העליון הוא לא פחות משערורייה, והוא מוכיח לדעתי, כי מוטב שהעליונים יעסקו בעניינים אקדמים וחוקתיים, ויותירו את העיסוק בענייני דיומא, לערכאות הנמוכות יותר.

    20/8/09 11:05
    1
    דרג את התוכן:
    2009-08-20 11:07:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בלופיש 2009-08-20 10:42:06

    צטט: עו"ד יעל גיל 2009-08-20 09:58:10

    למען ההבהרה, ההגנה היא לא על כל התנהגות משתלחת של עורכי דין, לשם כך יש את ועדת האתיקה. ההגנה היא מפני תביעות לשון הרע ואכן, לשון החוק מגינה עלינו מפני תביעות לשון הרע.כפי שנכתב קודם לכן וכפי שהיה מקובל, בתי המשפט התעלמו מלשון החוק ופסקו בערכאות המחוזי פסיקות סותרות בנושא. בית המשפט העליון החזיר את היציבות ואת הודאות של לשון החוק גם לעניין זה.

     

    חברים, מרוב התמקדות במי אמר למי ולמה, או מי קילל את מי, אתם מפספסים לדעתי הצנועה את הנקודה החשובה בכל העניין, אסור לנו להמצא בסיטואציה, בה אנחנו חייבים לחשוב על כל מילה שיוצאת מפינו כאשר אנחנו נלחמים מלחמת אמת עבור הלקוח שלנו. זה מנטרל את יכולת המאבק שלנו ואנחנו עומדים חשופים בצריח, מול פני כל מיני תביעות סרק של שוחרי רעתנו, אשר יפגעו בנו ובכיס שלנו הרבה יותר, מכמה מילים שליליות שעורכי דין זורקים לעברנו בבית המשפט. 

     


     

    אני יכול להעיד על עצמי שלא זו בלבד שאינני מפספס את הנקודה שהעלית, אלא שאני ממש לא מסכים איתה.

     

    אנחנו בהחלט צריכים לחשוב על כל מילה שיוצאת לנו מהפה כאשר אנחנו מייצגים לקוח, להבדיל מ"נלחמים מלחמת אמת" עבורו.

     

    ראשית אנחנו לא במלחמה. אנחנו בהתדיינות, ובדיוק כפי שאנו יודעים לשקול שיקולים טקטיים ואסטרטגיים לפני כל מילה שיוצאת לנו מהפה, אנחנו אמורים להיות מסוגלים גם להקפיד לא להכפיש את שם חברינו למקצוע.

     

    שנית, לא בכל מקרה מדובר ב"מלחמת אמת". לפעמים הלקוח שלנו לא צודק בכלל, או צודק באופן חלקי בלבד.

     

    שלישית, זה לא פוגע ביכולת שלנו לנהל את ייצוג לקוחותינו. בכל הכבוד, לפני 30 שנה כאשר תרבות הדיון הייתה בריאה יותר, עורכי דין ידעו לייצג את לקוחותיהם היטב, גם בלי לקלל את הקולגה שמולם. תשאלי למשל את יגאל ארנון.

     

    אני מעז להעלות את האפשרות שדברייך נובעים מכך שאת עיקר הליטיגציה את מנהלת בבתי המשפט לענייני משפחה שמינסיוני המועט בין קירותיהם, תרבות הדיון בהם אכן פרועה, בוטה ומשתלחת.

     

    זה לא המצב ביתר בתי המשפט האזרחיים, וזה לא צריך להיות המצב גם בבתי המשפט לענייני משפחה.

     

    פסק הדין של העליון הוא לא פחות משערורייה, והוא מוכיח לדעתי, כי מוטב שהעליונים יעסקו בעניינים אקדמים וחוקתיים, ויותירו את העיסוק בענייני דיומא, לערכאות הנמוכות יותר.

     

    בלופיש - אם הייתי יכול לככב אותך פעם נוספת באותו יום - הייתי עושה זאת...

     

    יעל, הדיון האם אמצעים משמעתיים הם אמצעים מספקים כנגד עו"ד שהוציא מפיו "פנינים" במהלך דיון - או שיש מקום לשלול את ההגנה המוקנית לו מכח חוק לשון הרע - הוא דיון ראוי, ובית המשפט הכריע בו. לא לטעמי, אבל זו ההכרעה ואין לנו אלא לקבל אותה, לפחות עד שיתקיים דיון נוסף...

     

    לעומת זאת, האמירה שלך לפיה "אסור לנו להמצא בסיטואציה, בה אנחנו חייבים לחשוב על כל מילה שיוצאת מפינו כאשר אנחנו נלחמים מלחמת אמת עבור הלקוח שלנו" היא אמירה קשה מאוד. היא משחררת את עורך הדין מאחריות למילים שהוא מוציא מפיו בהליכים משפטיים, ובכך מאפשרת לעורכי דין (ובעקבותיהם גם למתדיינים עצמם) לשחרר את חרצובות לשונם, כך שההליך השיפוטי הופך לזירת התגוששות בשוק. אני רוצה לקוות שעורכי דין - אם לא כולם, אז לפחות רובם - חושבים על המילים שהם מוציאים מפיהם באולמות המשפט.

    20/8/09 11:06
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:06:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קראתי בעיון את פסק הדין ונראית לי דעת המיעוט מדעת הרוב.

     

    חוק איסור לשון הרע אמור לספק לצדדים למשפט הגנה על כל ההתבטאויות הקשורות להליך, בין במישרין ובין בעקיפין. יחד עם זאת, אסור שיווצר מצב בו ניתנת למעוול במה מוגנת לחלוטין להשתלח בצד שכנגד או בבא כוחו, השתלחויות שאין בינן ובין ההליך שבין הצדדים ולא כלום. אמירת אי אמת על הצד שכנגד או בא כוחו, כאשר לאומר ברור שדבריו אינם מבוססים והם שקר מפגיע - אסור שיחסו תחת ההגנות שבחוק.  

     

     

     

     


    --
    יוסף פרידמן, עו\"ד ונוטריון

    מנהל
    קהילת יעוץ משפטי
    20/8/09 11:07
    1
    דרג את התוכן:
    2009-08-20 11:27:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בלי שקראתי את פס"ד, נראה לי סביר לקבל הגנה מפני לשון הרע,

    ובכל מקרה במקרים קיצוניים יש את בית הדין של הלשכה.

     


     

     


    --
    עו"ד ספיר בן צוק
    www.altavista.co.il
    משפט מסחרי, בנקים, קניין רוחני.
    20/8/09 11:25
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:25:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    בלופיש, גרפו ואחרים, שלא תהינה אי הבנות, אני עצמי לא מזכירה עורכי דין בכתבי טענות, לא פוגעת ולא משמיצה את ב"כ הצד השני בעת דיונים ואני לא רואה בכך איזו התנהגות הולמת חו"ח, אלא להיפך. אני הנפגעת לעיתים, מהתנהגויות כאלו של עורכי דין ומהכפשות שקריות שלהם. יחד עם זאת, אתה צודק בלופיש, שתרבות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה היא בלתי נסבלת. עד היום, אני נזכרת ומגחכת ביאוש, על אמירה של אחד מעורכי הדין, הבזויים ביותר בהם נתקלתי, מהסוג שהכיס חשוב לו עד כדי כך, ש הוא ידאג גם לפרוק משפחה ויעודד גרושין. אותו עו"ד אמר בביהמ"ש, מה אנחנו ננהל כאן עכשיו דיון משפטי? הלו, זה בימ"ש ברור שאנחנו אמורים לנהל כאן דיון משפטי. אז זהו ביהמ"ש למשפחה. מקום בו אנחנו בהחלט מנהלים גם דיונים משפטיים, אבל רמת הרגשות והיצרים היא מאוד גבוהה ויש עורכי דין, שמזדהים הזדהות יתר עם הלקוחות ויורים לכל הכיוונים. האם צריך להגיש נגדם תביעות לשון הרע?

    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    20/8/09 11:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:27:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד בן-צוק 2009-08-20 11:27:17


    בלי שקראתי את פס"ד, נראה לי סביר לקבל הגנה מפני לשון הרע,

    ובכל מקרה במקרים קיצוניים יש את בית הדין של הלשכה.

     


     

     

     

     

    מסכימה אתך ספיר.

    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    20/8/09 11:48
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:48:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פסק הדין התייחס לסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 וכאמור בפסק הדין :

     

     

    "סעיף 13 לחוק קובע שורה של "פרסומים מותרים" – כלשון כותרת הסעיף. סעיף 13(5) קובע:

     

    לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –

    ...

    (5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור."

     

    איך אתם מתגברים על לשון החוק הברורה וטוענים כי בכל זאת, דברים משמיצים שאמר עורך דין בביהמ"ש, כן יחשבו כלשון הרע ?


    --
    עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה.
    20/8/09 11:54
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:54:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני חושבת שכאשר דברים נאמרים על ידי עורך דין בתוך אולם בית משפט ולצד השני יש זכות תגובה ( שהוא יכול לממש אותה או לא לפי רצונו ) אין כל כך בעיה של לשון הרע במובן המהותי שלה.

    הבעיה קיימת כאשר לשון הרע נאמרת מאחורי הגב ולצד השני אין זכות או יכולת תגובה  או שלשון הרע מתפרסמת בכלי תקשורת המוני ולצד השני אין יכולת תגובה בעלת אותו אפקט

    עורכי דין שמתגוששים באולם בית משפט או מעל כתבי טענות - שום דבר פה לא מוסתר וכל אחד יכול להגיב לדברי חברו.

    איזה ענין צריך לעשות פה מלשון הרע

    מבחינת תרבות דיון ונימוס - זה דבר אחר .

    20/8/09 11:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 11:54:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עו"ד יעל גיל 2009-08-20 11:48:05

    פסק הדין התייחס לסעיף 13 (5) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 וכאמור בפסק הדין :

     

    "סעיף 13 לחוק קובע שורה של "פרסומים מותרים" – כלשון כותרת הסעיף. סעיף 13(5) קובע:

    לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –

    ...

    (5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור."

     

    איך אתם מתגברים על לשון החוק הברורה וטוענים כי בכל זאת, דברים משמיצים שאמר עורך דין בביהמ"ש, כן יחשבו כלשון הרע ?

    עם מעט פרשנות יצירתית, ולפיה דברים משמיצים בעניינים שאינם קשורים לתיק פשוט אינם "תוך כדי דיון". לא מאד מרחיק לכת.

     


    --
    דיני עבודה ובטחון סוציאלי
    www.shilony-law.co.il


    https://www.facebook.com/ShilonyLaw
    http://www.linkedin.com/groups?gid=3895139
    20/8/09 12:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 12:11:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: denit2 2009-08-20 11:54:00


    אני חושבת שכאשר דברים נאמרים על ידי עורך דין בתוך אולם בית משפט ולצד השני יש זכות תגובה ( שהוא יכול לממש אותה או לא לפי רצונו ) אין כל כך בעיה של לשון הרע במובן המהותי שלה.

    הבעיה קיימת כאשר לשון הרע נאמרת מאחורי הגב ולצד השני אין זכות או יכולת תגובה  או שלשון הרע מתפרסמת בכלי תקשורת המוני ולצד השני אין יכולת תגובה בעלת אותו אפקט

    עורכי דין שמתגוששים באולם בית משפט או מעל כתבי טענות - שום דבר פה לא מוסתר וכל אחד יכול להגיב לדברי חברו.

    איזה ענין צריך לעשות פה מלשון הרע

    מבחינת תרבות דיון ונימוס - זה דבר אחר .

     

    להבנתי מדובר בדברים אישיים שחורגים מתחום תרבות הדיון והנימוס, ואינם בהכרח מתרפאים גם אם קיימת זכות תגובה. נאמר שהצד השני אומר עלי במענה לטענה, שאני משקר, ומהיכרותו איתי, לא בפעם הראשונה, והאולם מלא מפה לפה. אני יכול לאיים שאתלונן בלשכה, אבל את מידת ההרתעה של האיום הזה כולנו מכירים. למה שתישלל ממני באופן גורף הזכות לנקוט באמצעים אחרים? אני לא אומר שאשתמש בה, אבל אם הצד השני יודע מראש שאין לי זכות להשתמש בה, אין סיבה של ממש שיימנע מביטויים מהסוג שהזכרתי.


    --
    דיני עבודה ובטחון סוציאלי
    www.shilony-law.co.il


    https://www.facebook.com/ShilonyLaw
    http://www.linkedin.com/groups?gid=3895139
    20/8/09 12:19
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-20 12:19:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אז מה אנחנו למדים מפסק הדין?

    האם זה אומר שמותר לי עכשיו לקרוא לצד שכנגד בכינויי גנאי, לומר לו דברים כמו יא חתיכת שקרן, מה זה כתב ההגנה הזה שכתבת, איזו תת רמה, דגנרט, מעליל עלילות שווא, חוצפן שכמותך, משבש הליכי משפט, מטעה את העדים, טיפש חזור לספסל הלימודים, פושטק, נוכל וכו'

    או שאולי יש אמרות שמותר לומר ויש כאלה שלא ואיך נדע מה נחשב כאמרה בוטה שמותר להגיד ומה לא ואיפה עובר הגבול?

    לדעתי, עורך דין צריך לדעת לנהוגב באיפוק ומי שאינו מסוגל לברור את מילותיו אינו ראוי להיות עורך דין, שהרי כלי השימוש העיקרי של העורך דין הם המילים ואם עורך דין אינו יודע לעשות שימוש מושכל במילים ולברור את מילותיו, הרי שראשית הוא אינו יכול להיות עו"ד ושנית הוא אינו ראוי להיות עו"ד.

    הרי, בינינו, לא הייתם מעיזים לומר את אותם דברים מעליבים לשופט, נכון?

    מדוע בפני השופט אתם כן יכולים לשקול כל מילה ומילה?

    כמה פעמים שמעתם על עורך שאמר לשופט יא חתיכת....  או איך לא קראת את התיק או כל מיני הערות מעליבות, לעולם לא תשמעו זאת, כי עורכי דין יודעים טוב מאוד לרסן את עצמם ולברור את המילים בפני שופטים, אם כן, מדוע לא יעשו כן בפני חבריהם למקצוע- עורכי הדין ובפני לקוחותיהם של חבריהם למקצוע.

    על כן, התירוץ של עידנא דריתחא אינו תופס, הכל עניין של שליטה עצמית, אם אנחנו מסוגלים לרסן את מילותנו בפני השופטים (שמהם אנחנו מפחדים יותר, אולי  כי גורל לקוחותנו נמצא בידם) אין שום סיבה שנרשה לעצמנו לשחרר את הרסן בפני עורכי דין אחרים.

    גם כך ,קרנו וכבודו של המקצוע ירד בשנים האחרונות ופסק הדין הנ"ל יצר פתח להתדרדרות נוספת.

    יחד עם זאת ברור שלא על כל מילה שנאמרה בהיסח הדעת צריך לרוץ ולהגיש תביעה, השאלה הגדולה היכן עובר הגבול.

    לדעתי, בכל מה שקשור לדברים שנאמרו בכתב, לא צריכה לחול ההגנה, כי אין את האלמנט של עידנא דריתחא , להבדיל מחילופי דברים שנאמרים בעל פה בבית המשפט, במהלכו של דיון טעון.

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בית המשפט העליון פסק - הגנה מוחלטת מתביעות לשון הרע לעורכי דין בבית המשפט"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה