שלום לכולם
רוצה לדסקס אתכם את הנושא של האכלת חתולי רחוב,הגישות השונות, דרכי התמודדות ואיך אני רואה זאת לפעמים.
העליתי זאת אצלי במקור, כולכם מוזמנים, ואשמח לדעתכם והרגשתכם כאן בקהילה
סופשבוע נעים יותר, זכרו לשים קצת מים לחתולים החופשיים.... :-)
*
"במקום שם יש חתול- יש תרבות" רוברט ט.היינלין
"When it comes to pain, love, joy, loneliness, and fear, a rat is a pig is a dog is a boy." Ingrid Newkirk
האכלת חתולי פ"ז כמשחק שחמט
מאכילי חתולי פ"ז (פח זבל, חופשיים) יודעים שזה לא תמיד עניין פשוט כפי שזה נראה.
הידיעות כאן, הראשונה במיוחד, ורבות אחרות והניסיון בשטח מזכירים לי לפעמים את האכלת חתולי רחוב כמשחק שחמט... mYnet "מאכילים חתולים ברחוב? תחשבו פעמיים" (13.8.2009) שירלי מורה
יש שמאכילים, אך לצערי אולי נתקעו בשלב הראשון והשני, שכחו שיש המשך, בין אם הם רוצים בכך או לא, שכחו שלדאוג לחתולים באמת זה לא רק להאכיל ולתת שתיה.....החתולים, חתולי הרחוב נשארים לשלבים שאחר כך בלית ברירה, ולרוב ידם על התחתונה - הם גם אלה שמשלמים על שגיאות השחקנים.
כשמאכיל/ת חתולים נותנת אוכל, שתייה והולכת ורואה ונתקלת בהתנגדות שכנים כדאי לקחת בחשבון שהם עלולים אח"כ להוציא את התסכול שלהם אחרי לכתה על בעלי החיים....
האכלת חתולי פ"ז מעוררת מחלוקת בין אנשים, אוהבי בעלי חיים, עם גישות שונות - לאלה שרואים בהם מטרד לא רצוי ומבקשים להתעלם מהם או להעלימם, ואינם מבינים שגם להם תפקיד, והעדרם יוצר בעיות אחרות לא נעימות בכלל.
אני רואה זאת מאד פשוט: אין זה משנה בכלל אם אתה אוהב או לא אוהב , כי אם מי שיושב למעלה ברא אותם, אז יש להם תפקיד ומקום על הכדור, בדיוק כמו לכל אחד אחר.
אל לו לאדם להתערב במעשי היושב במרומים מבחינת לקחת חיים של יצור חי אחר, שלא עשה לך שום רע, שהוא חסר ישע להגן על עצמו, כשבעצם האדם עצמו קצת הביאו למצב זה.... Ynet "הפקרת חתולי הבית - הסכם שהופר" (16.8.2009) ד"ר חגי אלמגור, חיות וחברה)
נבצר מבינתי להבין את התנגדות המגזר הדתי אליהם, ולפעמים את היחס "הלא נאות" שלהם או של ילדיהם. נאמר לי שהם רואים אותם או כ"טמאים" כי כך מצוין בתורה (אני אינני רואה זאת כך כמובן), אך עדיין אחת המצוות החשובות ביותר שכולנו מצווים עליה היא מצוות צער בעלי חיים....
האדם רואה בהם לפעמים מטרד שאינו מתאים בדיוק לקני המידה, הקריטריונים והצרכים שלו בדור, וגישה זו של האדם של שכל מה שלא מתאים לו או "מפריע" לו צריך להשמיד אינה נראית לי (בלשון המעטה), לא רק בגלל אהבה לבעלי חיים, אלא באופן עקרוני ופילוסופי.
לחתולי הרחוב חיים קשים מלאים סכנות, עם זאת, עדיין, הם שומרים על נקיון אישי ברמה גבוהה, בעלי כושר הישרדות, עצמאיים, דעתנים, ולי אישית קשה לא לאהוב ולא לכבד בעל חיים כזה.
האמונה מספרת שניתנו להם 9 נשמות , ואני מאמינה שאם ניתנו להם מלמעלה - אל לו לאדם חלילה לפגוע בהם, לנסות לקחת אחת מהן, כי לאדם....שהיה כנראה פחות אהוד ניתנה רק אחת, ועליו לשמור עליה. . .
אפילו בדת האסלאם מצוין שהחתולה ישבה על ברכי הנביא.
כשנותנים לחתולים החופשיים לכן מעט מזון ושתייה כדאי לחשוב מעבר להאכלה, הלאה, מה יקרה להם אחרי שאנו הולכים מהשטח, כשהם נשארים לבד, במיוחד אם אנשי האזור לא כולם אוהבים או רואים בהם רצויים, לא ליצור אליהם התנגדות מיותרת. כמה מאכילי חתולים שאני מכירה נוהגים ההיפך ממשמעות הפתגם הידוע "בכביש אל תהיה צודק תהיה חכם" ...
הם מאכילים במקומות שלא מתאימים, הומים מדי, לפעמים יוצרים הפרעה לציבור, מאכילים בשאריות מזון ושאריות קצב (פסולת שומנית), אינם דואגים לנקיון המקום, השאריות שנשארו אכן הופכות לזיהום, מטרד, ומושכות זבובים... זה לא נעים, יוצר להם שם לא טוב, לא עושה להם יחסי ציבור טובים בכלל, ויוצר אליהם התנגדות - החתול מושאר אחרי שהמאכיל הולך להתמודד עם גילויי האיבה וההתנכלות אח"כ ומשלם את מלוא המחיר.
יש לי שכן שהיה למשל מאכיל מסור, ובמזון מצוין שהיה קונה בכסף רב (שימורים) אך היה משליך זאת באופן לא נעים על המדרכה, מה שהיה גורם אכן מטרד, לכלוך, זבובים, ומה שהפריע לי במיוחד שלמרות בקשותי ותחנוני לא היה מועך את קופסאות השימורים מה שמסכן את החתולים.
כמה שלא ביקשתי והסברתי לא עזר. נהגתי פשוט ללכת אחרי שהלך ולמעוך את הקופסאות ולהשליך לזבל.
לדעתי עדיף להאכיל במקום צדדי, בשעות שאין קהל ולא צופים, כשפחות מפריע, לדאוג לנקיון המקום , להחליף כל יום מים ולשים את כלי המים שמושארים בשטח במקום קבוע נסתר ומוצל.
אם כבר אנשים יודעים וראו אתכם במקום חשוב שלפחות יראו וידעו שהמקום מושאר על ידיכם נקי ומסודר, ואם את אלה שרואים בכל זאת מזמינים להיות שותפים אם להאכלה או לביקורת נקיון עליכם.....אתם הופכים אותם מ"אויבים" לפעילים במעשה האכלה....והתנגדותם תפוג לאיטה, האמינו לי זה מחולל נפלאות.
ברור שיש גם כאלה שלא יעזור כלום, שאתם מרגישים שהם אינם מוכנים לשמוע אתכם.
כאלה, אני לפחות מקפידה שלא יראו אותי למשל בשעת מעשה, (מה שלא רואים פחות קיים...) ומנסה לעשות זאת בשעות שקטות שלא סביר שהם יעברו במקום. פעם היו לי צרות צרורות עם שניים מהשכנים שהיתה בהם התנגדות קשה לעובדה שאני מאכילה חתולים, לחתולים עצמם, ל"השד יודע מה".....
אחד מהם היה מנבל את פיו בקולי קולות אפילו מוקדם מאד בבוקר כשהיה רואה אותי מאכילה, וזה רק אחד מהדברים שעשה, היו אחרים יותר חמורים... .אני כמובן לא טמנתי ידי בצלחת, וכך זה היה תקופה ארוכה.
יום אחד העיר לי מישהו הערה שהפילה לי אסימון חשוב, ושיניתי טקטיקה. לקח המון זמן, הייתי צריכה הרבה כוחות כדי לסתום את הפה.....אבל בסוף אחרי כמה חודשים ארוכים זה עבד:
קילל מרחוק - לא הייתי עונה.
קילל מקרוב - התסכלתי במבט פגוע.
דיברתי עם הזקנה אשתו – שהיחס שלו מאד הוא פוגע בי .
הראיתי לה צד אחר - שאני דואגת לניקיון, שהם מגרשים עכברים.
הראיתי לו שאכפת לי גם ממנו ושהוא לא צריך להתרגז כך זה פוגע בו....
ניסיתי להסית את העצבנות שלו ממני לנטרל אותה בכל הדרכים שידעתי.
הזמנתי אותם לראות מקרוב כיצד אני מאכילה, ואח"כ דואגת לניקיון השטח .
לאט לאט לא רק הראיתי להם גם ניסיתי לשתף אותם.
יום אחד אחרי המון זמן ראיתי שאשתו בהיחבא מורידה לחתולים על חתיכה עתון שאריות הארוחה - ידעתי שאני, החתולים - ניצחנו ! ! !
אז נכון, לא תמיד יש אפשרות כזו, וזה לא תמיד זה הולך ככה.
כדאי לאמץ גישה לא של עימות עם הסביבה, למען החתולים - כל אחד בדרך שיראה לנכון שמתאימה למקום, לאנשים, לסביבה ולזמן - למען החתולים, הרי מי מאתנו שנוהג להאכילם מבקש לפעול למענם, ולטובתם, נכון ?!
הוספת תגובה על "האכלת חתולי פ"ז כמשחק שחמט"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה