בשבוע שעבר קרה לי מפגש ראשוני עם מטופל ואיך להגיד את זה בעדינות המפגש היה הזוי.
לא אפרט יותר מדי אבל בשלב כלשהו כבר הרגשתי מאוד לא בנוח. לא פחדתי אמנם, אבל הרגשתי שמשהו כאן מאוד לא בסדר.
הדברים שהמטופל אמר היו הזויים, הוא "התנתק" מהמפגש כמה פעמים ועל גבולות הוא בכלל לא שמע.
בסוף במקום לצאת מהקליניקה הוא פשוט נכנס אלי הביתה וזה בחיים לא קרה לי עם מטופל.
סימנתי לבייביסיטר ששמרה בינתיים על הילדים, שהיא לא זזה מכאן עד שהוא הולך . כשהלך לבסוף רווח לי מאוד ואח"כ גיליתי שבדרך החוצה הוא לקח איתו כמה בגדים של בעלי שהתייבשו על מתלה הכביסה בכניסה לבית.
רק אח"כ, התחלתי קצת לחשוש.
אני לא טיפוס היסטרי וגם לא חשדן יתר על המידה, אבל בכל זאת משהו הציק לי.
בטלפון הוא היה נשמע נורמלי לגמרי וגם בעשר הדקות הראשונות של הפגישה הוא היה נורמלי אבל אח"כ זה כבר הפך להיות איזור הדמדומים.
השאלה שלי היא:
מה אתם עושים כשאתם לבד עם מטופל בקליניקה והאוירה נעשית קצת לא בטוחה עבורכם?
מה קורה כשאני בתור מטפלת אשה נתקלת במטופל גבר ואני מתחילה קצת לחשוש ולהרגיש לא בנוח?
איך אני יכולה לשמור על עצמי מבחינת הבטחון האישי שלי, כי בד"כ אני נמצאת בבית בשעות הבוקר לבד ומקבלת מטופלים (ביניהם גם גברים?)
תודה רבה.
צילה
הוספת תגובה על "מטופלים מפחידים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה