כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    העניין בטיפול

    "העניין בטיפול" מיועדת לתת במה לשיח אינטלקטואלי בנושאים הקשורים לטיפול נפשי (פסיכותרפיה) ולהוות מקום לדיאלוג, ללמידה ולשיתוף.   בקהילה מספר פורומים: ללמוד מהמטופל - סיפורי מטופלים - אפשרות של המטופלים להציג את הדברים מנקודת הראות שלהם. תרפיה באומנות - עם סגירתו של פורום זה בNRG הועבר הפורום לכאן בלבוש חדש ועשיר. לימודי תרפיה - פורום המיועד לסטודנטים המעוניינים להתמחות בנושא טיפולי לוח מודעות - אפשרות למטפלים לחשוף את הטיפולים, הרצאות, סדנאות וכנסים. פיתוח הקהילה - דיאלוג עם החברים בנוגע לאופן הניהול של הקהילה, בקשות עצות ומשובים.     מאחרי הקלעים- בלוגים וקבוצות שנמצאים לאגירת החומרים התיאורטיים, להצגת פרסומים במלואם, ולקידום השיווק.   ניתן להעלות בפורום, סרטים, תמונות, הרצאות, מוסיקה בברכה,   אלון האס  

    בריאות ומדע

    פורום

    תרפיה באומנות

    הפורום התחדש, עם כניסתי לניהול הקהילה, ביקשתי לשנות את שמו של הפורום שבעבר כונה "בין טיפול לאומנות" לשם המפורש תרפיה באומנות.\r\n\r\nהסיבה היא שאני רואה כערך אישי לחשוף את המקצוע החדש שלנו לציבור, להבהיר בצורה הטובה ביותר מרכיבים שמבחינים את המקצוע מתחומים שקרובים אליו, אך אינם הדבר עצמו.\r\n\r\nהתכנים שאותם אני מזמין להעלות כאן בפורום הם: כל מה שקשור בתרפיה באומנות - נושאים של הגישות השונות בתחום, התייחסויות לאלמנטים תרפוייטים שונים, דעות וידיעות בנוגע לחוק הפרופסיה שלנו וכדו'.\r\n\r\nמה שלא יכנס לפורום הם - בקשות לייעוץ מתרפיסטים באומנות, לזה יש מספר מקומות רלוונטים, חלקם מופיעים בגלילה שבצד הפורום.\r\n\r\nבברכת דיון פורה\r\n\r\nאלון האס

    חברים בקהילה (1891)

    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    זיוה גל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נשימה חדשה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אביאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    זיפזופ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ™Success Master
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    benklinger
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אסתר רבקה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    גישות בתרפיה באומנות

    22/8/09 23:38
    2
    דרג את התוכן:
    2009-10-11 01:50:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בשנים האחרונות יצא לי ללמד את הקורס "גישות ושיטות בתרפיה באומנות", לבושתי, כאשר התבקשתי לראשונה ללמד את הקורס, גיליתי שמעולם לא למדתי אותו בעצמי, הייתי צריך לחזור לספרות מימי לימודי ולהתחיל לחקור האם ישנה חלוקה ברורה לפי הגישות בתרפיה באומנות מחולקות וסקירה מקיפה של כל הגישות הקיימות.

    החומר שלי, כמובן די ישן, המידע האקטואלי ביותר אותו מצאתי, היה הספר של יהודית רובין משנת 1985, שאולי היה עדכני לתקופת הכשרתי, אולם היום ברור שהוא העלה קצת עובש...

    הפעם נאלצתי לקרוא אותו, אחרי הכל אני כבר מרצה ויהיה מביך להתפס שאיני יודע לבוריו את התחום אותו אני עומד ללמד.

    לפני שלוש שנים כתבתי את הסילבוס הראשון, מאוחר יותר עדכנתי אותו לפי הספר, פתאום במהלך לימוד הקורס, התחלתי להבין שמה שהיה אז כבר לא ממש מתאים לחלוקה של היום - במיוחד היו מספר קטעים שקראתי  - שביקרו לחלוטין את החלוקות המסורתיות.

    מאוחר יותר יסדתי חלוקה מעודכנת יותר, אולם גם ממנה לא חשתי שאפשר לקבל את התשובה המוחלטת והייתי רוצה להעזר באנשי המקצוע בתחום לעדכן את החלוקה:

    החלוקה שהצעתי עד כה התחלקה לשתי חלוקות - הראשונה, על הציר שבין פסיכותרפיה באמצעות אומנות לצד של אומנות כתרפיה והאחרת על פי הגישה הפסיכולוגית שאליה חוברת הגישה הטיפולית - כשכאן, החלוקה הראשונית משלושה מקורות:

    הגישות האנליטיות/דינמיות - התחלה מפרויד ויונג, בהמשך תיאוריות הממשיכות את פרויד - יחסי אובייקט, תיאוריית האני והעצמי כולל מפגש אחד אודות ההתפתחות הסובייקטיבית, אינטרסובייקטיבית והגישה ההתיחסותית.

    הגישות הקוגנטיביות התנהגותיות - כאן התמקדתי בנושאי טיפול התנהגותי שונים - בין היתר טיפול בכשל בניהול העצמי, התמודדות עם לחץ וחרדה ובהמשך לימוד של הגישות הקוגנטיבות של אליס ובק ושילובם ביכולת לחבר בין הציור ופיתוח מבני חשיבה.

    הזרם השלישי -  כל אותן הגישות אשר צומחות בשנות השישים כתגובה לתובנות של המדע החדש - הפנומנולוגיה, הומניזם, אקסיסטנציאליזם, כאשר בתור דוגמאות ספציפיות לכך, הובאו הגישטאלט כפי שעוצב על ידי פרלס ובמיוחד הרחבה מעמיקה יותר בתחום הגישה הפנומנולוגית בתרפיה באומנות (הוכשרתי באוניברסיטת חיפה, שם הדגש המרכזי היה על הגישה הזו).

     

    שתי שאלות הייתי רוצה לברר איתכם:

    הראשונה - דעתכם על החלוקה הכללית (חלוקה ספציפית יותר תוכלו למצוא בסיכומים שכתבתי לתלמידות אצרף קישור בהמשך).

    השנייה - הרחבה ותוספות בתחומים הללו - האם אתם מכירים את ההתפתחויות של הגישות בתרפיה באומנות, מעט מאוד דוגמאות מצאתי לתרפיסטים באומנות שחידשו את הזרם הפסיכולוגי בתחום עצמו - אם תוכלו להפנות לבבליוגרפיה, סרטים או הרצאות -  אודות פיתוחים עכשוויים רלוונטיים. 

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "גישות בתרפיה באומנות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    24/8/09 00:16
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-24 00:16:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי אלון

    כידוע שנינו הוכשרנו באותה תוכנית בתרפיה באמנות והחלוקה שלך מתקבלת על הדעת.בשנים האחרונות נוספה גישה נוספת הקשורה להבנת התהליכים הרגשיים נפשיים בתרפיה באמנות המתחוללים במוח.

    גישה זו קיימת גם בפסיכותרפיה ובפסיכיאטריה כמו כל הגישות שציינת.בכנס שהתקיים בחיפה (2008) הצגתי מעט מגישה זו.

    אני מזמינה אותך ואת הקוראים האחרים לאתר שלי להתרשם ובהמשך אשלח מראי מקומות (אני טסה לחופשה וכשאחזר אתפנה לכך).

    הקישור לאתר שלי: www.hebpsy.net/ruthharpaz .

    ולהמשך דיון מרתק בנושא.

    רותי הרפז


    --
    רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית.מ.א החינוך מיוחד וייעוץ.
    24/8/09 15:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-24 15:22:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    רותי תודה.

    תהני בחופשה. 

    אני מכיר את התוספת הזו מהפסיכולוגיה - שם זה מכונה "הגישה הביולוגית".

    אולם לא מצאתי לנכון להוסיף, היות שלא ידוע לי טיפול בתרפיה באומנות שבנוי על הגישה.

    בפסיכיאטריה זה ברור - הטיפול התרופתי נבנה כולו על הגישה,

    אבל מה ניתן לעשות בתרפיה באומנות אם מתייחסים לגישה הביולוגית כנקודת המוצא ? 


    --
    מנהל שתי קהילות
    העניין בטיפול וצרכנות:
    http://cafe.themarker.com/network/177564/
    http://cafe.themarker.com/network/7016/
    24/8/09 23:16
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-24 23:16:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    במהות הטיפול ביצירה והבעה אינטגרציה בין שתי דיסציפלינות – חקר מעשה היצירה האמנותית, הן התהליך והן התוצרים, והבנת התהליכים הפנים-נפשיים שמנעים אותו. מקום הזרמים בטיפול ביצירה והבעה במרחב המשיק בין שתי הדיסציפלינות. כמגוון התפיסות באמנותיות ובפסיכולוגיה, כך ריבוי הגישות בטיפול ביצירה והבעה, כאשר כל מטפל יוצר לעצמו תמהיל אישי וייחודי, בהתאם למרחב השפעותיו וניסיונו המצטבר. להבנתי, בהיבט האמנותי קיימים בטיפול באמנות חזותית שני זרמים עיקריים – הגישה הנרטיבית והתפיסה האקספרסיבית. מיקום המטפל בין שתי גישות אלה מכתיב לא מעט את העדפתו לפסיכותרפיה באמצעות אמנות או לאמנות כעצם הטיפול. היבט זה משיק היישר לקטגוריה השלישית שמנית – תפיסות שדוגלות בהטמעות מדעיות אוניברסאליות כמו ארכיטיפים וכד', לעומת אלו שמחזיקות בבלעדיות אקסיסטנציאליסטית. ההתייחסות הנרטיבית לאמנות מקורבת יותר לגישות הפסיכולוגיות שנשענות על דטרמיניזם מדעי, בעוד שהזרם האקספרסיבי מזדהה יותר עם התפיסה אקסיסטנציאליסטית. מגוון התיאוריות שעוסקות בהבנת תהליכים פנים-נפשיים הוא רב, כאשר בכל זרם מרכזי קיימות תת-גישות. אף בתוך הזרם הפסיכודינמי המרכזי קיימים מספר תת-תפיסות כמו תיאורית הדחף, התיאוריה של יחסי האובייקט, הפסיכולוגיה של ה"עצמי", הגישה האינטרסובייקטיבית וכד'. זאת, בנוסף לזרמים המשמעותיים האחרים כמו התיאוריה של יונג, של לאקאן, וכד'. אכן, נראה שניתן לחלק את התורה הפסיכולוגית לשתי מחנות עיקריות – הגישה האינטרוספקטיבית, כמו כל אלה שמניתי לעיל, לעומת התפיסה התפקודית-ביצועית כמו הגישה הקוגניטיבית, ההתנהגותית, גישת הגשטאלט וכד'. בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה, שמגוון הגישות מאיר פנים שונות של מורכבות הנפש האנושי ומתפתחת ראייה יותר אקלקטית. התייחסות אקלקטית זו סוברת, שניתן לגייס מרכיבים של תפיסה כלשהי על מנת להעשיר את הבנת המטופל בגישה מרכזית אחרת. למשל, ישנם לא מעט מטפלים פסיכודינמיים שמגייסים מרכיבים של גישת ה- CBT,כדי לנסיות ולהקנות למטופל מידה של שליטה בדחפים הרסניים מידיים. להבנתי, יש להתייחס למגוון הגישות בטיפול באמנות כחיתוכי רוחב רב-תחומיים, הממוקמים על גבי רצף רב-צירי. למשל, ישנם מטפלים שיותר קרובים לפסיכותרפיה באמצעות אמנות, באוריינטציה יונגיאנית שמתמקדת בלימוד השיח הסימבולי ביצירות המטופל. מטפלים אחרים שדוגלים בפסיכותרפיה באמצעות אמנות, מזדהים יותר עם הפסיכולוגיה של יחסי האובייקט ויעדיפו להתמקד ביחסי ההעברה וההעברה-נגדית בכאן ועכשיו. כנ"ל, ישנם מטפלים הקרובים לאמנות כעצם הטיפול, באוריינטאציה פסיכודינמית קלאסית שמתמקדת בתיאורית הדחף ועוסקת בהתייחסות מדעית לניגודים בין כוחות מנעים ומעכבים. אחרים שדוגלים באמנות כטיפול מזדהים יותר עם הפסיכולוגיה של ה"עצמי" ויעדיפו להתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המטופל. בעיניי, הרב-ציריות בטיפול באמנות היא היופי של המקצוע, ששומרת על רעננותו והופכת כל מטפל ליוצר גישה וחדשן. יש לכך גם מחיר והוא, היעדר אחידות בפרקטיקה הטיפולית, שמחייבת כל מטפל לחזור ולהסביר את עצמו בפני עמיתיו ובפני אנשי מקצוע אחרים איתם הוא בא במגע.
    25/8/09 13:03
    0
    דרג את התוכן:
    2009-08-25 14:53:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    למוטי תודה על התשובה המעניינת.

     

    לאחרים, שלא מכירים - מוטי מקמורי הוא יושב ראש י.ה.ת, האיגוד של התרפיסטים באומנות בישראל. 

     

    התשובה של מוטי מסבכת אותי.

    כאמור בתחילת דברי אני שוקל כיצד להתאים את הקורס גישות ושיטות בתרפיה באומנות.

    יש קושי רב גם כך, ללמד בקורס של 56 שעות את כל הגישות. הרבה תלמידים יוצאים עם תחושה של בלבול מרוב גישות,

    אם אני אחבר להם גם תפיסה רב צירית, נראה לי שהכאוס ישתלט.

     

    קראתי את מחקרה של דפנה רגב, (רגב, דפנה, התיאוריה הפנומנולוגית לטיפול  באמצעות אמנות נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי ,5:46-56, 2000;   6: 54-65, 2001) שמצאה מעט מאוד קשר בין אלו שמגדירים את עצמם פנומנולוגים, אני מודע לכך שיש יותר קשר לקרבה לציר שבין אומנות כתרפיה-פסיכותרפיה באמצעות אומנות לבין החיבור לזרמי הפסיכולוגיה שלכאורה מוצהרים בבתי הספר השונים שמכשירים לתחום.

     

    השאלה - לו אתם במקומי - צריכים ללמד את הקורס גישות ושיטות, איזו חלוקה תציגו בפני התלמידים ? 

     

     מה נראית לכם הדרך הטובה ביותר לעשות סדר כלשהו בתוך מנעד הגישות והשיטות ?

     


    --
    מנהל שתי קהילות
    העניין בטיפול וצרכנות:
    http://cafe.themarker.com/network/177564/
    http://cafe.themarker.com/network/7016/
    25/8/09 18:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-25 18:22:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    להבנתי, החלוקה המרכזית בגישות בטיפול באמנות היא בין המטפלים שמצדדים בפסיכותרפיה באמצעות אמנות, לבין אלה שדוגלים באמנות כעצם הטיפול. לאורך ההיסטוריה של המקצוע, עיקר הפולמוס הוא בין שתי מחנות אלה. כאמור, המחנה שדוגלת בפסיכותרפיה באמצעות אמנות רואה את היצירה כמתווך לשיחה טיפולית. בדרך כלל היא מתמקדת בתוכן העלילתי שמשתקף ביצירה ופחות בתהליך העשייה והמפגש עם תכונות החומרים. מכאן גם מידה של העדפה ליצירה פיגוראטיבית.  אף קיימים במחנה זה חילוקי דעות לגבי מידת הצורך להתנסות-מעשית נרחבת של המטפל. המחנה שמצדדת באמנות כטיפול רואה את תהליך היצירה ואת התחושות המתעוררות בעקבות המפגש עם התוצרים כעצם התהליך הטיפולי. הרגשות שצפות ועולות במהלך העשייה היצירתית ושותפות המטפל בחוויה נתפסים כמוקד הקשר הטיפולי. היצירה האמנותית אינה מתווך לקשר טיפולי מילולי, אלא מהותו, שמתרחשת במרחב ביניים בין "אמן" פעיל ל-"אמן" מלווה ששותף באופן רגשי. העשייה היצירתית (התהליך והתוצר) נתפסת כשפה ייחודית – לא מילולית – השגורה למי שעוסק באמנות. מכאן מובן מאליו, שמחנה זה מחייבת התנסות-מעשית נרחבת של המטפל. בקיאות המטפל בתכונות החומרים והתחושות שמתעוררות בדרכי השימוש בהם הן חלק בלתי נפרד מהשפה המשותפת וכלי להתערבות טיפולית. מכיוון שהמוקד הוא בחוויה היצירתית הגולמית ב"כאן ועכשיו", זרם זה נוטה להעדיף יצירה אקספרסיבית.

    להבנתי, התיאוריה הפסיכולוגית אותה מאמץ המטפל להבנת מנעי תהליך היצירה והתוצרים אינה מהווה "גישה" בטיפול באמנות, אלא אוריינטציה. נוצרות איפה שתי טבלאות: האחת – פסיכותרפיה באמצעות אמנות בעלת אוריינטציה כזו או אחרת, והשנייה – אמנות כטיפול בעלת אוריינטציה כלשהי. כך מתאפשרת מטריצה, שמבדילה בצורה ברורה בין אסטרטגיות טיפוליות שונות במהותן, אך בעלי תפיסה פסיכולוגית זהה. למשל, המתודולוגיה הטיפולית של מטפל שמצדד בפסיכותרפיה באמצעות אמנות, בעל אוריינטציה פסיכודינמית עם התמקדות בפסיכולוגיה של יחסי האובייקט, תהיה שונה בתכלית מזו של מטפל שדוגל באמנות כטיפול ומחזיק באותה אוריינטציה. כנ"ל לגבי האוריינטציה הפנומנולוגית וכד'.

    להבנתי, קיים ספק אם ניתן לסווג את הגישות הפסיכולוגיות המשימתיות, כמו טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי, כאוריינטציה בטיפול באמנות. לכאורה קיימת סתירה אימננטית בין "הבעה" יצירתית באמנות, לבין המובנות הרגשית שטמונה בתפיסות פסיכולוגיות אלה. גישות פסיכולוגיות אלה דוגלות בדחיקת ההבעה הרגשית, לטובת עיכוב רצוני של דחפים פתולוגיים. עם זאת, ניתן לגייס מרכיבים של גישות אלה להתמודדות נקודתית עם תכנים מציפים שאינם ניגשים לטיפול באמנות, כמו דחפים אובדניים מיידים, חרדה משתקת וכד'.          
    31/8/09 00:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-08-31 00:49:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום אלון ומוטי,  יופי של דיון! מחכים , מעשיר ומעורר מחשבה.

    כמטפלת בתנועה, אני רוצה להוסיף רובד של מורכבות או ציר, בשפתו של מוטי, שמיוחד למדיה שלנו. מאחר והתנועה היא אני, הרי שמתבטל המרחב בין האדם לחומר ולתוצר. הטקסט המדובר וזה שאינו מדובר ו/או אינו נחשב, קיים וחי לנגד עינינו, חי בנו ובתנועה שלנו ברגע הזה. מרחב ההתבוננות בהתרחשות התנועתית הוא תוך אישי, מתוך החוויה. הוא אינו קיים מחוצה לי והוא ייחודי לכל רגע ורגע, איננו ניתן לאיסוף וצבירה.

    אלון, חשבתי על רעיון דידקטי להתמודדות עם מורכבות הנושא בתוך כיתת לימוד. מה דעתך על תהליך של גיבוש מודל תלת מימדי שיבחון את יחסי הגומלין ומערך ההתיחסות של גופי הידע והתיאוריה השונים אלה לאלה במהלך הקורס?

    הרי מדובר על מעבר משפה לשפה, מכלי לכלי, בתווך מילה ויצירה , למה שתגביל את עצמך לפרישה של 'מפה' דו מימדית, בשעה שיש לך שלל כלים ומימדים לחשוב ולשחק בהם?     

     

    כל טוב,

    מירי


    --
    נשימה עמוקה
    1/9/09 00:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-01 00:35:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הצורך לפתח שפה אחידה:

    זה מעניין ויצירתי, היכולת להכיר במולטידסיפלינריות, ברב ציריות ובתפיסות הפוסט מודרניות בתוך הטיפול.

    הבעיה, היא שכדי ללמד צריך שתהייה לנו שפה משותפת.

    ההצעות המורכבות מידי, מרחיקות אותנו משפה שנוכל לתקשר עימה בתחום המקצועי.

     

    ברור לי לחלוטין שהחלוקות הבסיסיות, רחוקות מלהיות הסבר מלא למה שמבחין בין מטפל למטפל.

     

    התפיסה שלי היא שכדי לבחור באופן מושכל צריך קודם לדעת. בהמשך, אפשר לבחור לא לדעת.

     

    להערכתי חלק גדול מהויכוחים בין אנשי המקצוע נובעים מאי הכרה בשוני של התפיסות הבסיסיות האלו, כך נוצרות קבוצות רחבות שבטוחות שהדרך שלהם לטפל היא ה"אמיתית", שרק הם שומרים על האתיקה הראוייה, הסטינג הדרוש וכדו'.

     

    אתן דוגמא -

    באחד הדיונים בין קבוצת מורים במסלול להכשרת מטפלים - עלתה השאלה, האם מרצה שהוא גם מטפל, רשאי לקבל לטיפולו סטודנט מאותה מכללה.

    המרצים התחלקו באופן די ברור לאלו שתמכו ואלו שדחו לחלוטין את האפשרות לקבל את המטופל.

    בבירור שערכתי עם מספר מרצים, הובהר מעבר לכל ספק, שהגורם נעוץ באמונות הבסיסיות שלהם לגבי טיפול - המקור באחד המקרים למשל, היה הכשרה פסיכואנליטיקאית קלאסית, שהבהירה את חשיבותו של הסטריליות של הטיפול, הצורך שההשלכות יהיו נקיות - "אדם שרואה אותי יום יום כאן במסדרן, לא יכול להיות מטופל שלי".

    מהצד האחר, אמר מרצה - אני מטפל בעולם האמיתי, לא בתיאוריה. השאלה שמעסיקה אותי היא - האם אצליח ליצור עבורו גבולות בטוחים ולשמור גם על עצמי.

     

    יכול היה להיווצר כאן שבר בין המטפלים ש"שומרים על אתיקה" לאלו ש"סוטים" - אלא שלמזלנו, הויכוח לא בוצע בדיעבד, אלא לקראת ההחלטה ואיפשר להבהיר את הפערים בגישות שבין הדוברים השונים.

    המעניין היה, להכיר עד כמה חלק מהמשתתפים היו נעולים על היותה של השיטה שלהם - הדרך הנכונה לטפל. במקום להכיר בעובדה, שהשאלה שלכאורה היא שאלה אתית, קשורה בעיקר להתאמה לגישה הטיפולית ממנה הגיעו המטפלים.

    לא פעם הופתעתי, עד כמה מטפלים שונים מגיעים מגישה שבה יש אמת ברורה לגבי טיפול - "בטיפול עושים כך וכך..."

     

     


    --
    מנהל שתי קהילות
    העניין בטיפול וצרכנות:
    http://cafe.themarker.com/network/177564/
    http://cafe.themarker.com/network/7016/
    4/9/09 19:04
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-04 19:04:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום אלון, אני אתן תשובה של מישהי שזה עתה סיימה ללמוד טיפול בהבעה ויצירה (דרמה תרפיה). אהבתי את התשובה המעמיקה והיפה של מוטי, ואת הבחינה הרחבה של אופני ההתייחסות לטיפול בהבעה ויצירה. בתור סטודנטית, שרק מתחילה לטפל ועוד מנסה להבין מה זה בכלל טיפול, מה זה טיפול בהבעה ויצירה וכו'- אני חוששת שיהיה קשה להבין מה זה בכלל אומר. זה גם תלוי באיזו שנה של לימודי הטיפול ניתן הקורס הזה. אם זה בשנה האחרונה, אחרי ניסיון קצר בטיפול, אולי כן אפשר להציג מפה מורכבת יותר, אבל אם זה בשנה הראשונה או השנייה, אני יכולה לומר על עצמי, שלא הייתי מבינה מזה הרבה, בלי קצת התנסות טיפולית בשטח.

    זה יכול להיות שיעור מסכם מעולה לקורס כזה, בו אפשר לצייר את המפה הכוללת, אבל אולי לא מההתחלה.

    הרעיון שאני יכולה להציע הוא לקחת כמה תיאורי מקרה ולבחון את הגישה הטיפולית של המטפל באותו מקרה. לנסות לנתח איך הוא רואה את האמנות בטיפול, האם ככלי תקשורת או כחוויה יצירתית בפני עצמה וכו'.

    באופן כללי, מיפוי תיאורטי של אופני ההתיחסות לטיפול בהבעה ויצירה יכול להיות קורס מרתק לתלמידי שנה ג'. 

     

     

     


    --
    אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר
    5/9/09 10:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-05 10:29:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הקורס ניתן לשלוש השנים -

    בתל חי, העברתי אותו לשנה הראשונה, בירושליים העברתי גם בשנה ב' וגם בשנה ג'.

    התפיסה שלי הפוכה - להערכתי זהו קורס יסוד, שאם מעבירים אותו נכון, ניתן להתחיל להרחיב אחר כך בכל אחת מהגישות.

    לצערי הרב, הרבה ממסיימי מסלול הלימודים כלל לא מודעים למנעד של הגישות, הם בטוחים שהגישה שהם למדו על ידי המורים המרכזיים שלהם - זה הטיפול הנכון.

    הרעיון הוא שבשנה א', לומדים גישות ושיטות כללי - בכל אחד מהשיעורים אני מצרף גם התנסות, כך שההבנה קוראת תוך כדי ההתנסויות והתוצאות של שנה א', לא היו פחות טובות מאלו של השנים המתקדמות, אולי אפילו יותר מוצלחות.

    הרעיון הוא להמשיך להעמיק אחר כך, כל סימסטר לגישה - כאן הייתה הבקשה הראשונה שלי: החלוקה הייתה: לפי סימסטרים:

    א. הזרם השלישי (הומניזם אקסיסטנציאליזם, פנומנולוגיה, גישטאלט)

    ב. הרחבה של הזרם השלישי - פנומנולוגיה - קורס העמקה.

    ג. פסיכואנליזיה קלאסית - פרויד, מלאני קליין, קוהוט

    ד. יונג 

    ה. הפסיכואנליזה שאחרי פרויד -  ויניקוט, סובייקטיביים ואינטרסובייקטיביים, התיחסותיים.

    ו. התנהגותי/קוגנטיבי - התערבות על פי נושאים - התמודדות עם לחץ וחרדה, פיתוח הניהול העצמי וכדו'.

     

    כמו שניתן לשים לב, יש שישה קורסים מלבד המבוא, כשהכוונה כמובן לכלול גם אינטנסיב. 


    --
    מנהל שתי קהילות
    העניין בטיפול וצרכנות:
    http://cafe.themarker.com/network/177564/
    http://cafe.themarker.com/network/7016/
    6/9/09 23:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-06 23:11:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני חושבת שמה שניסיתי לומר הוא שיש למידה תיאורטית, גם אם משולבת בה חוויה של האמנות,

    ויש למידה קצת אחרת שיכולה לבוא רק כסנתזה אחרי התנסות טיפולית של ממש, ויש דברים שאפשר להבין אותם רק אחר כך.

    אבל איך אפשר לבנות תוכנית לימודים ככה? אני חושבת על כל מיני קורסים שלמדתי, ואם הייתי לומדת אותם עכשיו, הייתי לומדת מזה הרבה יותר, ומבינה יותר לעומק. אבל אין ברירה אחרת, אז מתחילים מתיאוריות, קצת התנסות, ולאט לאט נבנה משהו.


    --
    אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר
    8/9/09 17:37
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-08 17:37:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כשאני מדבר על התנסות, אני מתכוון לכך שכל אחד מהמפגשים משלב התנסות ותיאוריה.

    למשל, על מנת להבין את האקסיסטנציאיליזם, עוברים סדנה שבמרכזה שאלות הקיום.

    בעקבותיה, מבצעים אינטרוספקציה - התבוננות על התהליך שבוכנת את האופן בו התהליך

    הפגיש את המשתתפים עם האלמנטים הללו.

    כך, כמובן לגבי כל אחת מהגישות, אם כי במרבית הקורסים המגבלה היא כזו שבארבעה מפגשים לכל היותר,

    אנחנו מסיימים גישה.

    המטרה שלי, להרחיב לסימסטר לגישה, כך שבכל גישה ניתן יהיה לעמיק מספיק על מנת שהמשתתפים יבינו לעומק 

    את עקרונות התיאוריה, יתנסו ביותר טכניקות שמובאות מאותה גישה ויכולו להתנסות בהעברת המתודות בעצמם. 


    --
    מנהל שתי קהילות
    העניין בטיפול וצרכנות:
    http://cafe.themarker.com/network/177564/
    http://cafe.themarker.com/network/7016/
    15/9/09 23:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-09-15 23:52:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אלון ,מוטי וכל המגיבים

    נראה לי שמאד קשה ליצור שפה אחידה לגבי השאלה שהצגת אלון.

    לדעתי הדרך הפשוטה ביותר בהוראה היא לחלק את הגישות בתרפיה באמנות כפי שמוטי הציע  :

    1.תרפיה באמנות המבוססת מבחינה תיאורטית על גישה פסיכולוגית כלשהיא כמו גשטלט,אקסטנציאליזם-פרודיאנית ,הומניסטית  ועוד ומתבצעת בפרקטיקה באמצעות האמנות(במקום האסוציאציות החופשיות ,שימוש במילה המדוברת)

    2.אמנות כתרפיה-עשיית האמנות היא הטיפול-החומרים,אופן היצירה וכו.

     

    אופציה שנייה להציג את הרצף והגוון-בהתפתחות הפרופסיה היחודית הזו-

    כמו בכל מקצוע ישנה התפתחות "הסטורית" במקצוע וניתן אולי להציע את לימוד הגישות על רצף התפתחותי-בהתחלה יותר אנליטי,עם כניסת הגישות של תיאוריות האובייקט ואח"כ ההומניזם וכו-כפי שנעשה גם בפסיכולוגיה.

    אחרת הבלבול והכאוס בקרב הסטודנטים יהיה גדול כפי שציינה הבוגרת הטרייה.עובדה שאנחנו כבר כל כך הרבה שנים במקצוע ועדיין מתחבטים בנושא.

     

    לגבי הגישה של תרפיה באמנות בהיבט המוחי-אני מנסה לפתח אותה (וקיימים עוד מאמרים בנושא)

    אתה מוזמן לקרוא מאמר שכתבתי באתר פסיכולוגיה עברית:תרפיה באמנות בהיבט הנוירוביולוגי-

     http://www.hebpsy.net/community.asp?id=74
    הכוונה שונה מאשר בטיפול הפסיכאטרי המשלב תרופות. הענין הוא בהכרת האיזורים במוח הפעילים במהלך הטיפול באמנות ששונים מאשר לדוגמה בטיפול פסיכולוגי פרופר והניסיון לשנות את ההקשרים בין הנוירונים ובכך להביא לשינוי בטיפול.

    גישה זו אולי מתחברת יותר לאמנות כתרפיה art as therapy ואיך לא גם לגישה הפנומנולוגית..

    בברכת שנה טובה לכולם והרבה בריאות

    רותי הרפז

     


    --
    רותי הרפז תרפיסטית באמנות ופסיכותרפיסטית.מ.א החינוך מיוחד וייעוץ.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "גישות בתרפיה באומנות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה