שלום לכולם
האם לדעתכם, כלים מתחום האימון האישי המוצויים באמתחתו של מאמן המתמחה בהפרעות קשב וריכוז,
יכולים להועיל לכל מאמן מכל תחום?
על מנת לענות על השאלה, מצורף הרציונאל התיאורטי לאימון אישי המתמחה בהפרעות קשב.
אחת המטרות בהתמודדות עם הקשיים של אנשים עם הפרעות קשב היא התמודדות עם המחשבות השליליות האוטומטיות המקשות על המתאמנים להצליח בהשגת המטרות האימוניות, האם אתם חושבים שכל מאמן באשר הוא ייתרם רבות מרכישת התמחות גם בכלי האימון המצויים באמתחתו של מאמן מומחה להפרעות קשב?
מקורות תיאורטיים לאימון אישי המתמחה בהפרעת קשב וריכוז
CBT – 'Cognitive Behavioral Therapy‘
( Beck, 1991, 2005 )
אהרון בק, מודל קוגניטיבי לטיפול בדיכאון.
הנחת יסוד: קשיים פסיכולוגיים והתנהגותיים הם תולדה של מחשבות אוטומטיות שליליות, הנחות שליליות של היחיד על עצמו המיחסות לו תפקוד לקוי וראיה שלילית של העצמי.
· המחשבות האוטומטיות מתחלקות לשלוש קטגוריות, ועל כן זכו להגדרה הטריאדה (המשולש) הקוגניטיבי:– ראייה את עצמי ככשלון, – ראייה את העולם כעוין ומדכא – וראייה של העתיד כחסר תקווה.
מחשבות אלו, עומדות בבסיס התפיסה העצמית והחברתית של האדם ומשמרות בכך שהן משאירות אותו במצב של ייאוש וחוסר יכולת. הן טבעיות עבור האדם הנשלט על ידי המחשבות השליליות, ולכן קשות לזיהוי.
כמו כן, הן אוטומטיות ובלתי רצוניות, ולכן קשות לשליטה ולשינוי.
מקורן בהטיות חשיבה:כגון התייחסות למאפיינים השליליים בלבד של מאורעות בחיים, תוך התעלמות מהמאפיינים החיוביים שלהם.
מחזקות את הרלוונטיות של הטיות החשיבה, וכך נוצר מעגל שלילי שממשיך ומחזק את עצמו. החשיבה מנוהלת
:טעויות בעיבוד המידע, המובילות לעיוות בתפיסה ובפרשנות של אירועים בעולם.
הטיות אלו לחמש קטגוריות עיקריות:
v הכללת יתר - גיבוש דעה נחרצת על בסיס אירוע אחד מבודד.
v הפשטה סלקטיבית - התייחסות למאפיינים השליליים של אירועים בחיים, והתעלמות מהמאפיינים החיוביים שלהם.
v חשיבה דיכוטומית -חשיבה קיצונית של "או-או", למשל, "אם אני לא מקבל 100 במבחן הזה, סימן שאני כשלון חרוץ".
v פרסונליזציה - לקיחת אחריות אישית על כל אירוע שלילי בסביבה, גם כזה שהקשר שלו לעצמי הינו חלש או לא קיים.
v הסקה שרירותית - נטייה להסיק מסקנות גורפות ללא עדויות ונתונים מספיקים.
v העצמה וצמצום - טעויות בהערכת החשיבות של אירוע מסויים, המובילות לעיוות בתפיסה.
לרוב, יקבלו אירועים שליליים מימדים ענקיים ואילו אירועים חיוביים יקבלו חשיבות קטנה. למשל, תלמיד שנכנס לכיתה ואחד מחבריו לא אמר לו שלום, עלול להסיק שכל חבריו לכיתה שונאים אותו. הזמנה למסיבה, לעומת זאת, לא תיתפס כבעלת ערך של ממש כי "זה לא אומר כלום, היא הזמינה חצי כיתה גם ככה".
PBF – 'The Proactive Behavior Framework‘
(Bandura, 1977 )
נקודת המוצא - האדם הינו יצור חברתי, ולא ניתן להבין את האופן שבו הוא לומד, גדל ומתפתח ללא היכרות מספקת עם הסביבה החברתית בה הוא חי.
תהליך הלמידה מושפע בראש ובראשונה מהסביבה- חיברות - תהליך אוטומטי באמצעות חיקוי של אנשים מסביבנו לאחר שנוכחנו לדעת כי הן מובילות לתוצאות חיוביות.
אלו הם מודליםרכישת התנהגויות וערכים המקובלים בקבוצת ההשתייכות שלו.
רכישת התנהגות:
ויסות עצמי הוא הכינוי של בנדורה לחיזוקים החיוביים והשליליים שהאדם נותן לעצמו על התנהגותו, והוא גורם חשוב בעיצוב האישיות.
יעילות עצמית היא האופן שבו תופסים בני האדם את היכולת שלהם להוציא לפועל את ההתנהגויות הנכונות לסיטואציה או למשימה ספציפית.
SFBT – 'Solution-Focused Brief Therapy‘
(de-Shazer & Berg, 1997; de-Shazer, 2005 )
גישה קצרה ממוקדת בפתרונות.
דה-שזר וברג גילו שהבעיות אינן מתרחשות כל הזמן, אפילו לגבי הבעיות הכרוניות והממושכות ביותר, יש תקופות בהן הבעיות כלל לא קורות, או שהן קורות בתדירות נמוכה יותר.
בטיפול לומדים את המצבים שבהם הבעיות פחותות ואפילו נעדרות, ומגלים שהאנשים בתקופות אלו עושים הרבה דברים חיוביים שהם אינם ערים להם.
כאשר מביאים את ההצלחות הקטנות למודעות של האנשים וחוזרים על ההצלחות, המטופלים מצליחים לשפר את חייהם והופכים להיות בטוחים יותר לגבי עצמם.
התנסות בהצלחות קטנות: מאפשרת לאנשים לחוות תקווה ביחס לעצמם וביחס לחייהם. תקווה גורמת לרצות ליצור חיים טובים יותר ותקווה לעתיד טוב יותר הפתרונות, שבהם עוסקים הם פתרונות המצויים בתוכיי המטופלים, חזרה על התנהגויות מצליחות קלה יותר מאשר למידה של סט חדש לחלוטין של פתרונות שהצליחו עבור מישהו אחר.
מכיוון שהתהליך דורש מאמץ קטן יותר, אנשים מוכנים יותר לחזור על ההצלחות שלהם וליצור שינוי.
פסיכולוגיה חיובית / מרטין סליגמן
הפסיכולוגיה החיובית מוגדרת כ"חקר התפקוד האנושי האופטימאלי".
היא עוסקת בחקר ההיבטים החיוביים של ההתנהגות האנושית – כלומר: העוצמות, הכישורים והערכים החיוביים של האדם ויישומם בחיי היומיום, מתוך מטרה להגדיל את הרגשת הרווחה של הפרט ושביעות רצונו, ואת הנאתו ואושרו, וכן על מנת למנוע תחלואים פסיכולוגיים.
סליגמן טען, שעד כה התמקדו הפסיכולוגים בשאלה, איך לעזור לאנשים החשים ברע, לחזור לרמת הרגשות הבסיסית שלהם. סליגמן הציע לבחון שיטות, שמטרתן לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר מאשר בעבר כלומר, להיות מאושרים יותר בחיי היום יום.
סליגמן מצא במחקרו שכאשר מקנים לילדים צעירים מיומנויות חשיבה חיובית, ומלמדים אותם לפעול מתוך אופטימיות, שיעור הדיכאון בגיל ההתבגרות ירד ב-50%.
זהו ממצא חשוב, שכן הוא נוטע תקווה לכך שאכן גם בידי הפסיכולוגיה קיימים כלים מניעתיים.
תחושת אושר בסיסית מכילה מרכיבים שונים כמו: הערכה עצמית חיובית, גישה אופטימית לחיים ומציאת משמעות לחיים.
סרטונים מומלצים לצפייה:
http://www.youtube.com/watch?v=uAyvArl5NEc&feature=related http://www.youtube.com/watch?v=sVavsSrAoKs&NR=1
http://www.youtube.com/watch?v=qOdSq4vdk44
באנגלית
http://www.ted.com/index.php/talks/martin_seligman_on_the_state_of_psychology.html
הוספת תגובה על "מה יכול לתרום אימון אישי לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז למאמנים עסקיים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה