שלום טש טש,
אני יכולה להבין את תחושת העלבון והתסכול כשאת כל כך טורחת להכין את המקום לאנשים והם מזלזלים בזמן שלך ופשוט לא מגיעים.אך אני מסכימה עם יעל- גם אנשים שקובעים לטיפול בתשלום מבריזים.
אני יכולה רק לשתף אותך בחוויה האישית שלי בתקווה שזה יעזור:
לפני הלידה, כשיכולתי ורציתי לקבל הרבה מטופלים ביום, אם מישהו היה מבריז זה לא היה משנה לי.
להפך - הייתי שמחה על השעה החופשייה שהתפנתה לי כי היו לי הרבה דברים אחרים להספיק לעשות
והאמנתי שמי שלא בא כנראה לא אמור לבוא.
אך היום המצב שונה - "עוגת הזמן" של החיים שלי מתחלקת באופן שונה אחרי הלידה.
סדר אדיפויות השתנה מהותית.
מאחר והגבלתי את מספר האנשים שאני מוכנה לקבל ביום, אם מישהו לא מגיע זה כבר הופך להיות משמעותי.
לפני חודש חזרתי לעבוד וזה קרה לי.
פתאום מצאתי את עצמי כועסת.
משהו שלא קרה בעבר מאחר וכפי שסיפרתי הייתי מקבלת את זה באהבה.
אך היום, אני לא יכולה לאפשר לזה לקרות ולכן נקטתי באמצעים שלא מאפשרים לאדם להבריז, ובמידה והוא לא יכול להגיע הוא מחוייב להתקשר ולהודע.
אצלך המצב שונה מאחר ואין לך תעודה ולכן אינך יכולה לקבל כסף, אז אני באמת ממליצה לך להתקשר ערב לפני כן לאנשים שצריכים להגיע ולתזכר אותם. מי שלא יוכל להגיע יגיד לך במקום בטלפון באותו רגע וזה יחסוך ממך את עוגמת הנפש.
אחרי שתקבלי תעודה אני מקווה שתסתכלי אחורה בחיוך על התקופה הזאת ותביני כמה חשוב שזה קרה לך, כי זה אחד השיעורים הכי מדהימים שיכולים להיות למטפל כדי להבין שאדם חייב לתת משהו בתמורה עבור טיפול (זה לא חייב להיות כסף) כדי שיהיה איזון בין הנתינה לקבלה - ככה זה עובד ביקום.
זה חלק מלדעת איך לקבל תמורה עבור מה שאת מעניקה .
עזרתי?
הוספת תגובה על "מבוי סתום - איפה היציאה החוצה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה