במאמר שהתפרסם במארב, מיטל רז, סוקרת את תופעת האוצרות החדשה הזוכה לביקורת רבה מצד צעירים וותיקים. המבקרים מאשימים רבים מן אוצרים החדשים בבורות, שטחיות, קהילתיות יתר וחוסר נסיון. מיטל מנסה לסנגר על התופעה ולציין את הצדדים החיוביים שלה.
בסיכום של המאמר:
" סקירה קצרה של מדורי האמנות מדי שבוע חושפת רשימת אוצרים מוכרים לצד שמות כמעט אנונימיים, אוצרים לרגע או "אוצרי חבר'ה". אין ספק כי ישנה תחושה של הצפה בתערוכות ואירועי אמנות – מעניינים יותר ומעניינים פחות. העובדה שמדי שבוע נפתחות עשרות תערוכות חדשות היא עדות לקלות הרבה שבה יכול כל אחד לאצור תערוכה, אך מצד שני, גם לחופש, לפתיחות ולזמינות שמאפשרת האמנות. האוצרות החדשה – מעט חובבנית, אולי, ולא תמיד מתיימרת לייצר שיח ביקורתי – היא אנטיתזה מוחלטת לשיטת האוצרות הישנה, הריכוזית והשמרנית, שבה מספר מצומצם של שחקנים שולטים ביד רמה ברשת החברתית וקובעים את סדר היום האמנותי.
האוצרות הצעירה, "הלא מוקפדת", מורדת בשיטת האוצרות הקודמת, שהוכתבה עד לפני כמה שנים על ידי מספר מצומצם של מעצבי דעת קהל (אוצרי מוזיאונים ובעלי גלריות). נדמה כי האוצרות החדשה מסמלת יותר מכל את עידן האפשרויות הבלתי מוגבלות, שבו הכל ייתכן והכל אפשרי. חובב האמנות נחשף כיום להיצע בלתי נדלה של תערוכות, אירועים וחגיגות, ואין ספק כי הטעם האמנותי שלו הופך להיות יותר מורכב ואינדיבידואלי."
מה דעתכם ? האם הפתיחות, החופש והקלילות בה נאצרות ומוצגות תערוכות, היא בעיה או תופעה חיובית ?
האם היא יוצרת אלטרנטיבה מאיימת ( ראו את שרי גולן הצעירה שהחליפה את דיאנה דלאל, בוגרת אקדמיה, ברוזנפלד. ראו את מעין שלף, שהצטרפה כאוצרת לביאנלה של תל-אביב, יהושוע סימון שאצר את הביאנלה בהרצליה ), האם היא יוצרת זילות של מקצוע האוצרות, או השלמה קלילה לשמגדילה את האלטרנטיבות לחשיפה לאמנות ?
+++ ממש ממש מבקשת, דיון רציני, ללא השמצות וללא מריבות
הוספת תגובה על "תופעת האוצרות החדשה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה