אשמח לדעתם של מבינים בתחום:
המקרה - הפרת הסדרי ראיה (היום).
פניתי לבית המשפט בבקשה דחופה לאכוף את הסדרי הראיה, בהתאם לפסק דין (קיים) של כבוד בית המשפט והתשובה שקיבלתי להפתעתי היא "הבקשה אינה מתאימה יש להגיש בקשה לבזיון בימ"ש ולהזמין את הצד שכנגד".
אז מעבר לזה שהתשובה לא נותנת מענה לבעיה (שכן הפרת הסדרי הראיה היא היום) מדוע פסק השופט תורן שיש להגיש בקשה לבזיון בית המשפט?
אם הבנתי נכון, ואני מקווה שתסבירו לי במה טעיתי, בקשה לפי סעיף 6 היא רואה עתיד בלבד כפי שכתוב בפסק הדין של כבוד השופט גרינברגר.
אשמח לדעת עורכי הדין!
רכזתי כאן את החומר שיש לי בנושא עד כה:
להליך על פי פקודת בזיון בית משפט שני 'פנים'. ה'פן' האחד מביט אל העבר (אי-ציות הוא תנאי מוקדם ליישום הסעיף). ה'פן' השני מביט אל העתיד (סעיף 6(1) לפקודה הנ"ל מסמיך את בית המשפט להטיל קנס או מאסר כדי לאכוף ציות לצו בעתיד).
כלומר, אין מקום להפעיל את הפקודה, אלא אם כן ישנה כבר הפרה של פסק הדין. יחד עם זאת, למיטב הבנתי, די בכך שהאב החל במעשה ההפרה ונמנע מלקחת את הילד, במועד שנקבע לכך בפסק הדין, כדי שניתן יהיה להפעיל את הפקודה ולהביא לאכיפת פסק הדין בעתיד. במקרה הספציפי, אין טעם להפעיל את הפקודה רק עם תום מעשה ההפרה (כלומר, עם תום החופש הגדול), שהרי הדבר לא יביא כל תועלת לקטין ו/או לאם. מטרת הפקודה הינה, כאמור, לאכוף את הציות לפסק הדין, והדבר צריך להיעשות עוד בזמן החופש הגדול.
מומלץ לעיין בפסק דינו של השופט גרינברגר בתמ"ש (משפחה יר') 11645/97 א' מ' נ' ל' מ', תק-מש 2006(1), 236 (2006), הדן בהרחבה במטרות שלשמן יש להפעיל את סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. ( עו"ד גלי רון).
מתוך פסק הדין של כבוד השופט גרינברגר:
- סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט קובע כדלקמן:
- בית המשפט העליון, בית משפט מיוחד שנתכונן עפ"י סעיף 55 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, בית המשפט המחוזי, בית המשפט לקרקעות ובית משפט השלום, תהא להם הסמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
- לא יינתן צו המטיל קנס או מאסר אלא אם כן הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה, או, כשלא בא מעצמו, הובא לפני בית המשפט בצו תפיסה כדי להראות טעם מדוע לא יינתן נגדו צו כזה.
על פי פקודת הבזיון, ניתנת לבתי המשפט סמכות לקיים הליך מעין פלילי. אין מטרתו של סעיף זה ענישת המפר, אלא להביא לידי אכיפת החלטה שיפוטית. הסנקציה בהליך זה היא סנקציה של כפיה. מאחר ואמצעי האכיפה לכפיה זו הוא קנס, או לחילופין אפילו מאסר, הרי שהליך הביזיון נחשב להליך קיצוני אשר מקובל לראות בו הליך שיורי בלבד, לאחר שכל האופציות האחרות כבר מוצו עד תום.
- ברע"א 04/ 3888 שרבט נ' שרבט (לא פורסם, מופיע בפדאור 04 (18) 381), נקבעו מספר מאפיינים להליך על פי פקודת הבזיון:
ראשית נקבע כי יש לשמור על פקודת הביזיון כמכשיר משפטי יעיל ומרתיע. מטרתו של ההליך - קיום יעיל ומהיר שיוביל לקיום צו של בית משפט.
שנית, מדובר בהליך הצופה פני עתיד. על כן, יש להפעילו אך ורק אם בידי המבזה נמצא הכוח לתקן את ההפרה או לחזור ממנה.
שלישית, פסק הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים, צריך להיות ברור וחד משמעי. מכוח פקודת הביזיון ניתן לאכוף אך ורק החלטות אשר מובנם ברור, ואשר אינם מאפשרים יותר מפירוש אחד.
רביעית, יש לאכוף צו שיפוטי על ידי אמצעי הכפיה החמור פחות מבין אלה המתאפשרים. כלומר, באם קיימת דרך חלופית, אין להשתמש בפקודת הביזיון.
בפסק הדין הנ"ל מסכמת השופטת ארבל כי לדעתה מדיניות שיפוטית נכונה מחייבת מתן צווים אלה במשורה. עם זאת, היא סבורה כי יש להוסיף לשיקולי המדיניות גם את שיקול הצדק - דהיינו: יש לשקול אלו צעדים יהוו דרך אכיפה ראויה, מתאימה וצודקת אשר תביא בחשבון הן את עניינו של המפר והן את עניינו של המבקש לאכוף את פסק הדין.
- בענייננו, חרף החלטת בית המשפט להרחיב את הביקורים, נוקטת האם בכל אמצעי אפשרי על מנת שלא לציית לפסק הדין ו"לדחות את הקץ". בתחילה פעלה האם לסיכול הפגישות ממש ורק לאחר שנקנסה החלו הפגישות להתנהל כסדרן. כעת, נוקטת האם במלוא האמצעים העומדים לרשותה על מנת לסכל את הרחבת הביקורים, אם בהגשת בקשות רבות לבית משפט למתן החלטות בדברים שכבר פסק לגביהם בעבר, ואם באמצעות השפעתה על הקטין ועירובו במסכת המשפטית המתנהלת בנושאת הביקורים, למרות שבפועל ת זו של האם לפגיעה בקטין, אשר חרד מכל פגישה.
הוספת תגובה על "מהותו של סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה